תגית: יורו 2012

הנקודה הזו שבה אדם מרגיש שהוא חייב לעצמו הפוגה, פשוט לקום ולעזוב את הכל, ולו לתקופה מסויימת, היא הנקודה שבה מצאתי את עצמי לפני חודש.
המחשבה הראשונה שעוברת בראש במצב כזה היא לטוס לחו"ל. המחשבה הבאה והבלתי נמנעת: זה ממש לא זמן טוב להתנתק מהכל. היורו מתחיל.
מספר רב של שניות עבר עד שהגעתי למסקנה המתבקשת מעליה: לטוס ליורו.

באופטימיות זהירה ניגשתי לאתר האינטרנט של אופ"א, ולאחר הליך הרשמה קצר גיליתי לפני רשימת משחקים שעודם פתוחים להזמנה, ביניהם גם כמה מסקרנים ביותר. חיפוש זריז של טיסות זמינות הראה שבהחלט ניתן למצוא, עדיין, טיסות במחיר סביר למדינות המארחות.
המהלך הבא היה שיחת טלפון לפרטנר מספר אחת שלי לענייני כדורגל, שהוא במקרה גם הפרטנר מספר אחת לעניינים ספונטניים, ולשאלה המפתיעה שלי "אתה בא איתי ליורו?" הוא השיב בלי לחשוב פעמיים: "יאללה בוא".
נכנסנו לעובי הקורה. חיפושים, בדיקות, השוואת מחירים, השוואת אתרים, כרטיסי טיסה, כרטיסי משחקים, כרטיסי אשראי – תשלום – הבנה: בעוד ארבעה ימים אני טס לאוקראינה. שלושה ימים לפני פתיחת הטורניר, יום אחד בלבד אחרי שהרעיון בכלל עלה בראשי, יש לי כרטיסים לאירוע הכדורגל המרכזי של השנה.

 

צרפת – אנגליה, בית ד' (11 ביוני, דונבאס ארנה, דונייצק)

ביום ראשון ב-10:00 בבוקר מצאנו עצמנו בתחנת האוטובוס המרכזית מחוץ לעיר דונייצק. אחרי אחת-עשרה שעות נסיעה באוטובוס משדה התעופה בקייב, הגיעה העת לחפש לנו מקום לישון בו. מחירים גבוהים באופן חריג גרמו לנו לוותר על הרעיון להזמין מראש מקום לינה. העדפנו להגיע למרכז העיר ולקוות למצוא שם איזו מיטה פנויה.

קשה מאוד להסתדר בדונייצק אם אתה לא דובר רוסית או אוקראינית. השלטים, שמות הרחובות, רשימות האוטובוסים הרבים, משרדי הקבלה – נטולי אנגלית לחלוטין. גם נהגי התחבורה הציבורית לא מבינים מילה באנגלית (וזה, יש לציין, למרות שהתושבים עצמם חביבים מאוד ומשתדלים לסייע לכל מבקר שדרכו אבדה). אופ"א פיזרה בנקודות מרכזיות בערים המארחות נערים ונערות עם הכיתוב "Volunteer" על חולצתם, והם מהווים את המקור היחיד לאנגלית ברמה כלשהי בעיר. בעזרתם הצלחנו, אחרי שעות של שוטטות ברחבי דונייצק, לאתר מחנה אוהלים גדול שאופ"א הקימה לטובת האוהדים הרבים שלא יכולים להרשות לעצמם את המחירים המופקעים שההוסטלים בעיר דורשים (בעיר, שניכר שאינה מורגלת בתיירות, מעט מאוד מלונות, ומספר הוסטלים שככל הנראה הוסבו לתפקיד במיוחד לקראת הטורניר, ומספקים חדרים פשוטים עד עלובים במחירי ארבעה כוכבים).
אווירת הטורניר הצבעונית לה ציפינו לא הורגשה במיוחד בדונייצק. אוהדים רבים במחנה האוהלים היו בכלל רוסים, שחצו את הגבול הקרוב כדי לצפות במשחקים, על אף שהנבחרת שלהם שיחקה בפולין. מי שבכל זאת רצה להרגיש קצת יורו בעיר, מצא את עצמו ב-Fan Zone, אזור גדול וסגור שהוגדר בכל עיר מארחת, עם מסכי ענק להקרנת המשחקים, דוכני מזון ושתיה למיניהם ופעילויות פרסומיות של אופ"א ושל הספונסרים הגדולים. בשעת משחק של נבחרת אוקראינה היה ה-Fan Zone מלא עד אפס מקום באוהדים מקומיים צהובים ונלהבים.

הסיבה שלשמה נתכנסנו בדונייצק הגיעה יום אחד מאוחר יותר.
דונבאס ארנה, איצטדיונה הביתי של קבוצת שחטאר, הוא המרשים והחדיש שבאיצטדיוני אוקראינה. הדבר בולט לעין כבר כשהוא נראה למרחוק, בוהק באורות כחולים יפהפיים בשעות הערב, וכמובן מבפנים: עיצוב מרשים ואיכות צפיה מצויינת מכל פינה באיצטדיון.
המשחק בין צרפת לבין אנגליה הבטיח יותר ממה שהוא קיים. משתי נבחרות בסדר הגודל הזה ציפיתי ליכולת יותר מרשימה ופחות מרדימה. כדורגל שבלוני למדי, הרבה כדורים ארוכים סתמיים ו-1:1 סולידי מסכמים משחק לא גדול של שתי נבחרות לא כל-כך גדולות, מסתבר.
גם רוב הקהל במשחק היה רדום, ויתרה מכך, קרחות רבות מדי נראו ביציע.
מהמשחק הזה אני לוקח איתי בעיקר את האוהדים האנגלים הנהדרים (אך כלל לא רבים) שלא הפסיקו לשיר כמיטב המסורת, וכמובן את האיצטדיון הנפלא, שבאותו הזמן לא חשבתי שאפגש איתו שוב בהמשך.

 

פורטוגל – הולנד, בית ב' (17 ביוני, מטאליסט סטאדיום, חארקוב)

כשהגענו לחארקוב זכינו סוף סוף לתקשר עם הסביבה. שמות הרחובות רשומים גם באנגלית לצד השפה המקומית, וכך גם תחנות הרכבת התחתית, שהופכת את הנסיעה ברחבי העיר לנוחה בהרבה.
הדבר העיקרי שחארקוב נתנה לנו הוא אווירת היורו שחסרה לנו בדונייצק. על אף שהגענו לעיר עם כרטיסים למשחק בין פורטוגל לבין הולנד, היינו בה עוד לפני המשחק של ההולנדים נגד גרמניה, וכך ראינו את רחובות העיר מוצפים באלפי אוהדים הולנדים וגרמנים מרוכזים בקבוצות, שרים, שותים, מתכוננים למשחק. כמה שעות לפני שריקת הפתיחה החלוקה הייתה ברורה: הגרמנים מרוכזים בבר גדול שנסגר עבור מועדון האוהדים הרשמי של הנבחרת (ואין לי ספק ששמעתי שם ברמקולים גרסה גרמנית ל"אמרו לו" של אריק אינשטיין), ההולנדים מציפים באלפיהם את ה-Fan Zone.
את המשחק בין גרמניה להולנד, כאמור, נאלצנו לראות בטלוויזיה, אבל ארבעה ימים מאוחר יותר הגיע היום הגדול שלנו, וזה בהחלט היה יום גדול.

 קשה לי לחשוב על חוויה יותר מרשימה שהכדורגל סיפק לי מאשר המשחק הזה. יותר נכון, מאשר השחקן הזה. כריסטיאנו רונאלדו. האיש והאגדה.
דווקא לצד שמות גדולים כרובן, ואן-דר וארט ו-ואן פרסי, בולטת התרומה העצומה של האיש הזה בכל היבט של המשחק.
רונאלדו נע ללא הפסקה על המגרש, בלי הכדור ואיתו. הוא זוכה בכל כדור גובה, ברחבה או באגף, גם תחת שמירה של שני שחקנים. הוא מסוגל לייצר בעיטה לשער, שלו או של שחקן אחר, כמעט מכל עמדה ובכל רגע נתון. קריאת המשחק שלו, שגורמת לו לפתוח בספרינט של שלושים מטר לכיוון מרכז המגרש, לשנות כיוון בפתאומיות, ולרוץ לעבר מצב של אחד על אחד מול השוער, עוד לפני שמישהו משחקני ההגנה בכלל הבין מה קרה, היא זו שמאפשרת לו להבקיע עשרות שערים בכל עונה; ותתפלאו, הוא עושה גם הגנה.

פורטוגל ניצחה במשחק הזה 2-1 (רונאלדו הבקיע את שני השערים), העפילה לרבע הגמר ושלחה את הולנד הביתה בבושת פנים עם אפס נקודות בטורניר.
תחושת הנייטרליות שאיתה הגעתי למשחק (עם נטיה ישראלית קלה לטובת ההולנדים, כמובן) הפכה מהר מאוד לתחושת התפעלות וסיפוק גדול מכך שזכיתי לראות את הכדורגלן הטוב באירופה ביכולת שיא.

 

שבדיה – צרפת, בית ד' (19 ביוני, האיצטדיון האולימפי, קייב)

הרושם העיקרי שלי מהמשחק בין שבדיה לבין צרפת עומד בסימן הערכים הספורטיביים של העם השבדי.
ראשית – הקהל, שהציף באלפים רבים את הרחובות, ומאוחר יותר את האיצטדיון, בשלל צבעים, תלבושות, דגלים, ריקודים ושירים, שיצרו תחושה שמדובר במשחק גדול ורב חשיבות עבור השבדים, על אף שבפועל הנבחרת שלהם הודחה מהטורניר עוד בטרם המשחק החל.
שנית – השחקנים עצמם, שעלו, כאמור, למשחק חסר משמעות מבחינתם וניצחו 2-0 נבחרת שעדיפה עליהם כמעט בכל עמדה במגרש. "כמעט", מכיוון שבעמדה אחת יש לנבחרת שבדיה סופרסטאר בקנה מידה עולמי, וסופרסטאר כמו סופרסטאר, זלטן איברהימוביץ' מייצג כמעט כל סטיגמה אפשרית שקיימת לגבי כוכב כדורגל.
התחושה היא שזלטן רץ במהלך המשחק פחות מכל שחקן אחר על המגרש (על אף שאני חייב להודות שכנראה עקבתי אחריו יותר מאשר אחרי כל שחקן אחר). העובדה שהוא אחד מחלוצי המטרה הטובים בעולם, לא מונעת ממנו להיות תקוע במשך דקות ארוכות על הקו השמאלי, או סתם לשוטט בחוסר מעש במרכז המגרש.
לא תראו אותו רץ לכדור אבוד, אבל כשהוא מחליט לבצע מהלך הגנתי הוא כנראה יסיים אותו עם הכדור ברגל. יעילות מקסימלית.
השבדים לא יצרו הרבה הזדמנויות הבקעה, אבל כשהם יצרו אחת מסוכנת, תהיו בטוחים שזלטן היה מעורב. חצי מהמסירות המסוכנות לרחבת היריב הגיעו אליו, והחצי השני נמסרו על-ידו, גורמות לך להגיד "חבל שהוא לא נמצא שם כדי לקבל את המסירה של עצמו".

המשחק הסתיים, כאמור, בניצחון של השבדים. זלטן איברהימוביץ', שברוב שלבי המשחק לא הורגש כלל, הבקיע את השער היפה בטורניר והוכרז כשחקן המצטיין.
נבחרת שבדיה חגגה עם האוהדים הרבים שלה את הניצחון הגדול ונסעה הביתה גאה.
נבחרת צרפת, ביכולת רעה, העפילה לרבע הגמר, שם היא הפסידה לנבחרת שטובה ממנה בהרבה, ונסעה הביתה, כנראה גאה קצת פחות.

 

פורטוגל – ספרד, חצי גמר (27 ביוני, דונבאס ארנה, דונייצק)

המשחק בקייב אמור היה לסיים את חלקו הראשון של המסע באוקראינה – החלק של הכדורגל. מעתה ואילך, אין לנו יותר כרטיסים לאף משחק, ולכן אין עלינו להיות מקובעים לתאריך מסוים במקום זה או אחר. הדבר החשוב היחיד הוא למצוא כל ערב מסך ראוי לשמו לצפות בו במשחק.
התחלנו את החלק השני של המסע בעיר אומן, הלוא היא מקום קבורתו של הרבי נחמן מברסלב. אומן היא עיר קטנה והאווירה הכפרית בה שלווה הרבה יותר מאשר בערים הגדולות בהן שהינו קודם לכן. השכונה היהודית באומן היא שכונה ישראלית לכל דבר, והיה נעים לשם שינוי לדבר קצת בעברית, ולהבין מה כתוב על השלטים ברחובות.
מאומן המשכנו דרומה לאודסה, עיר גדולה וסוג של אילת מקומית: חוף ים, מלונות וטיילת עמוסת מסיבות ודוכני שווארמה מאכזבים. היעד הבא בתכנון היה חצי האי קרים, הידוע כאזור הנופש המרכזי באוקראינה (ובחודשי הקיץ גם רוסים רבים נוהרים לשם בהמוניהם), אשר בנוסף לחופי הים השחור שקיימים גם באודסה, מציע נופים מרשימים ומסלולי טיול מגוונים.
בוקר לפני הנסיעה המתוכננת (בתאריכי יורו: בוקר אחרי המשחק האחרון ברבע הגמר) ניגשתי לאינטרנט על-מנת לברר על דרכי הנסיעה לסימפרופול, העיר המרכזית בחצי האי, על דרכי הנסיעה ממנה לערי החוף, וגם על אפשרויות הלינה בהן.
לאחר שרשמתי לי במחברת את הפרטים הרצויים, משכה אותי הסקרנות להיכנס לאתר של אופ"א ולבדוק את מצב זמינות הכרטיסים למשחקי חצי הגמר. הרגע שבו ראיתי שניתן להזמין כרטיסים לשני המשחקים, ובמחירים סבירים, היה הרגע ששינה את כל התכניות להמשך המסע.
בערב הבא כבר היינו על אוטובוס בחזרה לדונייצק.

כשהגענו לדונייצק, היינו הרבה פחות אבודים מאשר בביקור הראשון. הכרנו את קווי האוטובוסים, ידענו לאן הם נוסעים ולאן אנחנו מעוניינים להגיע. התברר גם שאוצר המילים הרוסי שלנו הכפיל את עצמו פי כמה וכמה, ומילים הכרחיות כמו "איפה", "מתי", "רחוב" ו"רכבת" כבר היו שגורות בפינו.
בקיצור, הסתדרנו הרבה יותר בקלות, ידענו איפה נוכל למצוא אוכל טוב, ולשמחתנו גם מצאנו מקום לינה סביר בקרבת האיצטדיון. עוד באותו הערב נפגשנו עם ה"דונבאס ארנה" בפעם השניה בתוך שבועיים וחצי.

כבר ציינתי שההחלטה לנסוע למשחק חצי הגמר שינתה את כל התכניות. במקום לטייל באתר הנופש המרכזי במדינה שינינו כיוון, נסענו באוטובוס במשך ארבע-עשרה שעות וחזרנו לעיר שכבר מיצינו אותה קודם לכן. משחק בין פורטוגל לבין ספרד נראה שווה את זה, במיוחד כשמדובר בשלב חצי הגמר, אבל המשחק לא עמד בציפיות.
אני לא צריך לספר לכם שהמשחק אכזב. כל מי שצפה בו יודע את זה.
מפגש בין כריסיטיאנו רונאלדו, שכבר ציינתי כמה הרשים והדהים אותי במשחק הקודם שבו ראיתי אותו, לבין נבחרת ספרד, שבה משחקים כמה מהכוכבים הגדולים ביותר בעולם, אמור היה לספק כדורגל מרהיב ושובה עין, אבל הוא עשה בדיוק את הדבר ההפוך.
היכולת המדהימה של רונאלדו התבטלה כמעט לחלוטין מול חוליות קישור והגנה המורכבות מהשחקנים הטובים ביותר בעולם (מחציתם רגילים לשחק נגד רונאלדו כמה פעמים בשנה ומחציתם מתאמנים איתו מדי יום).
הגנה יעילה של פורטוגל מנעה מהספרדים ליצור מספר רב של מצבי הבקעה (על אף שכן היו כמה מסוכנים), ונדמה שעל אף משחקים מצויינים, בראשם הגמר, היו לנבחרת ספרד יותר מדי דקות במהלך הטורניר בהן היכולת שלה אפילו לא הזכירה את היכולת ששחקניה מסוגלים להציג.
המשחק נגרר ל-120 דקות נטולות שערים, ובבעיטות ההכרעה ידה של ספרד הייתה על העליונה. בשנים בהן הספרדים הפכו לווינרים הרשמיים של הכדורגל העולמי, אפילו בבעיטות עונשין הם פייבוריטים. פורטוגל משכה את הספרדים הכי רחוק שאפשר, אבל גם זה לא הספיק לה מול איקר קסיאס וחבורתו המגובשת.
נבחרת ספרד המשיכה למשחק הגמר, אבל עבורי הטורניר הסתיים. לגמר כבר לא הצלחתי להשיג כרטיסים.

 

הסוף

ביום הגמר היינו בקייב. במשחק צפינו ב-Fan Zone, מרחק הליכה מהאיצטדיון בו הוא התקיים, יחד עם אלפים רבים של אוקראינים, שעטו על עצמם תחפושת של אוהדי אחת הנבחרות ושייכו את עצמם למשחק. הרוב היו כמובן בעד ספרד. כמו בישראל, גם באוקראינה העם הולך עם הטובים.
כשהמשחק הסתיים ההמונים חגגו כאילו אוקראינה היא זו שזכתה בטורניר. זיקוקים באוויר, מוזיקה ברחובות, וקהל ספרדי שאט-אט זרם מן האיצטדיון והתערבב בהמון האוקראיני על-מנת ליצור חגיגת ניצחון המונית ברחובות העיר.

למחרת קייב החלה לחזור לשגרת חיים נורמלית. ה-Fan Zone נכנס להליכי פרוק מואצים, התיירים הרבים נעלמו לחלוטין מהרחובות וההוסטל הארעי שבו שהינו כבר כמעט ונסגר. ניצלנו את הימים שנשארו לנו עד לטיסה כדי לבקר בעוד כמה אתרי תיירות שלא הספקנו לראות, ואני ניסיתי להיכנס לתחומי איצטדיון "דינאמו" כדי לראות את האנדרטה לזכר "משחק המוות" שהתקיים בימי מלחמת העולם השניה, אך אנשי ביטחון אסרו עלי את המעבר.
טורניר יורו 2012 הסתיים, הפעם לא רק עבורי, אלא עבור כולם.
בעוד שבוע וחצי ז'ילינה נגד קרית שמונה.

 

מריו בלוטלי חווה לא מעט הערות גזעניות בקריירה הצעירה שלו, והיה צריך להתמודד עם דברים לא קלים. אבל הוא לא תאר לעצמו שהוא יצטרך להתמודד עם גזענות מבית – גם אם לא זו הייתה כוונת המשורר. 

קריקטורה של מריו בלוטלי מוצג כקינג קונג הופיעה בגאזטה דלו ספורט ביום ראשון לפני משחק חצי גמר יורו 2012 בין נבחרת איטליה לנבחרת אנגליה. בקריקטורה רואים את בלוטלי תלוי על מגדל הביג בן, מעיף כדורי כדורגל. המשרטט כנראה התכוון לכך שבלוטלי "יהרוס" את המשחק האנגלי.

בסופו של דבר, מריו בלוטלי אולי לא "הרס" את המשחק האנגלי, אבל הוא עזר לאיטליה לנצח 2:4 בפנדלים, ולעלות לחצי הגמר, שם תחכה לה נבחרתה החזקה של גרמניה.

אנחנו רגילים לכך שבלוטלי הוא זה שיוצר את השערוריות, אבל במקרה הזה, הגאזטה עשו מעשה שיכול להיחשב כפוגעני במיוחד. הרבה יותר מדברים שבלוטלי אמר או עשה בעבר.

לא כל כך ברור איך העורכים של העיתון הנחשב פירסמו את הקריקטורה הזו בלי לחשוב שמשהו לא בסדר בה. היו שדרי ספורט שנענשו על דברים הרבה פחות חמורים מהשרבוט הזה, כך שזה לא יפתיע אם מישהו ינזף קשות על פרסומה.

 

תמונה via Darren Rovell

 

המשחק בין גרמניה ליוון היה השני בסדרת משחקי רבע הגמר, ואפשר לומר שהמשחק היה גם הכי "באנקר" על הנייר. המשחק נפתח ביהירות מצד מאמן הגרמנים או שאולי פשוט יוגי לב רצה לתת הזדמנות לעוד שחקנים להוכיח את עצמם?

משחק רבע הגמר שבו שיחקו נבחרת גרמניה מול נבחרת יוון היה הכי צפוי וסגור מבחינת זהות העולה. אף אחד לא פקפק לרגע ביכולת הגרמנים לעבור את המשוכה היוונית. למרות הכבוד שהיוונים העקשנים קיבלו מהגרמנים האדירים, אפילו משחק המוחות הקטן שיצרו יוגי לב וחניכיו לא יכל לתת ליוונים את הסיכוי לפייט מול הנבחרת שנמצאת בכושר הכי טוב באירופה.

אז למה כולם טוענים שהנבחרת הגרמנית זלזלה ביריבתה היוונית?

את כל שלב הבתים שיחקה נבחרת גרמניה עם אותו הרכב בדיוק. אחד לאחד ללא שינויים בזהות ה 11 (חוץ מחילוף כפוי, דרקסלר תמורת בואטנג עקב צבירת צהובים). את שלב הבתים כמו שזכור לכולנו סיימה גרמניה עם מאזן מושלם, היחידה שהצליחה לעשות זאת מכל הנבחרות ביורו וכבר אז הותירה רושם מצוין על כל האוהדים, פרשנים והמאמנים ביורו הנוכחי. גרמניה שכבר מראש הייתה אחת המועמדות המובילות לזכייה הוכיחה את כוחה והצדיקה את הדיבורים עליה.

למרות היכולת הנהדרת וההרכב המדויק, עדיין היו דיבורים ולחשושים בנבחרת מצד השחקנים המחליפים. רק כדי שכולנו נבין על מה מדובר, על הספסל הגרמני יושבים השחקנים הבאים: סבסטיאן דרקסלר, פר מרטסקר, מריו גצה, מרקו רויס, אנדראה שורלה ומירוסלב קלוזה. כמו שאנחנו שמים לב, גם בספסל הגרמני כל שחקן שווה הרכב בכל קבוצה ברחבי אירופה ובהחלט בכל נבחרת בעולם. פה מתחיל בעצם ה"סכסוך".

שחקני הספסל נכון לשלב הבתים לא קיבלו הרבה הזדמנויות, כאשר נעשו החילופים, המשחקים כבר היו גמורים מבחינת התוצאה והנבחרת שיחקה סוג של "גארבג' טיים", כך שההשפעה של המחליפים לא הורגשה ועל כך התרעמו המחליפים שחיממו את הספסל.

אך למרות כל הציוצים של השחקנים על הספסל לא היה נראה שהמאמן יוגי לב חשב על שינויים כאלו או אחרים בהרכב הנבחרת המצוינת שהרכיב, על אחת כמה וכמה כאשר הגיע עם מאזן מושלם וללא צורך להוכיח שום דבר. כך שחיכתה לכולנו הפתעה גדולה כאשר הוצג ההרכב הגרמני וה 11 הפותחים שלו ברבע הגמר.

מה השינויים נתנו לגרמניה ולמאמן לב?

בעיקר כאב ראש, חיובי.

השינויים שביצע המאמן לב היו בחוליה ההתקפית. לפני שנשכח, גם ג'רום בואטנג חזר לאייש את האגף הימני בהגנה, אך השינויים העיקריים חלו בגזרת ההתקפה. תומאס מולר, לוקאס פודולסקי ומריו גומז פינו את מקומם למרקו רויס, אנדראה שורלה ומירוסלב קלוזה.

לפני הכל, הרבה מהפרשנים טענו שראו בחילופים של יוגי לב את ההתרופפות בנבחרת בגלל ששחקנים פתחו את פיהם וביקשו לראות את חולצת ההרכב, חלק בכלל טענו שהוא מזלזל ביוונים העקשנים לקראת משחק רבע הגמר, כי אחרי הכל למה להחליף הרכב מנצח? ועוד במשחק כל כך חשוב כמו שלב רבע הגמר? (בלי קשר לזהות היריבה).

לדעתי, שינוי ההרכב קודם כל נתן רענון. רענון לשחקנים שלא עלו בהרכב להוכיח באמת שהדיבורים והזמזומים ששמעו מהם ברקע שווים את כל הרעש. מעבר לכך השינוי בהחלט הביא ליישור קו, להוכיח לבאנקרים שבהרכב, שלא הכל צפוי מראש ולכל אחד יש מחליף, ומחליף בהחלט, ואת ההוכחה ראינו במשחק רבע הגמר. מעבר לכך, ההזדמנות שניתנה לשחקני הספסל הייתה אולי כדי להכניס אותם לכושר משחק שהיה קצת חסר להם היות ולא שיחקו יותר מדי בשלב הבתים.

עכשיו כששלב ההוכחה מאחוריהם (שורלה שיחק מצוין, רויס וקלוזה כבשו), ושחקני הספסל המעולים הוכיחו שמקומם בהרכב, יוגי לב הגרמני יצטרך לחשוב טוב טוב לקראת המשחק הבא ו 11 שחקני ההרכב אשר יראו דשא לקראת היריבה הבאה שתיפגש מולם בחצי – אנגליה או איטליה.

זהו, הסיבוב הראשון של יורו 2012 הסתיים, וזה זמן לסכם חלק מהארועים היפים שהיו לנו בטורניר. 

נבחרת דנמרק הוגרלה לבית הכי קשה בטורניר – "בית המוות", יחד עם גרמניה, הולנד ופורטוגל. אז הדנים החביבים אומנם לא הצילחו להעפיל לשלב רבע הגמר, אבל הם בהחלט השאירו רושם טוב, ונתנו לנו סיבה לחייך בכל פעם שראינו אותם משחקים.

אז למרות שנבחרת דנמרק עפה מהטורניר בשלב הבתים, ההשקעה, והמחויבות קנתה לה מקום של כבוד אצלנו באתר. ואי אפשר בלי האוהדים המקסימים של הדנים, שבכל טורניר מגיעים בהמוניהם ומציפים את הערים המארחות בצבע והתלהבות.

צפו בגלריית התמונות של האוהדים הדנים ביורו 2012:

 

 

 

 

 

 

 

בשבוע האחרון, נוכח האפשרות לשוויון נקודות בין קבוצות שידורגו במקומות 1-4 בשלב הבתים, אנו נתקלים כל פעם בהסבר אחר לזהות הקבוצה שתעפיל.

ככלל, תקנון האליפות (המופיע בהמשך המסמך) קובע כי במקרה של שוויון יופעלו הכללים הבאים, לפי הסדר הכרונולגי. כלומר, בהנחה וההסדר הראשון אינו קובע את זהות המעפילה, יופעל הסעיף הבא בתור, עד להכרעת התקנון:

א. בהנחה וקיים שוויון בנקודות, זהות הקבוצה המעפילה תוכרע על ידי התוצאה שהושגה בינה לבין הקבוצה (או הקבוצות) בעלת מספר נקודות זהה.

ב. בהנחה והתוצאה בין הקבוצות בעלות מספר זהה של ניקוד הינה תיקו, תעפיל הקבוצה בעלת יחס השערים הגבוה יותר*.

ג. בהנחה ויחס השערים זהה, תעפיל הקבוצה בעלת מספר השערים הגבוה ביותר*.

ד. בהנחה ומספר השערים זהה, תעפיל הקבוצה בעלת שערי החוץ הגבוה יותר*.

*יילקחו בחשבון רק שערים שהובקעו במשחקים בין הקבוצות בעלות הניקוד הזהה.

בהנחה ועדיין לא הושגה הכרעה תקנונית יופעלו הסעיפים הבאים. שוב לפי הסדר המחייב, עד   להכרעת התקנון:

ה. תעפיל הקבוצה בעלת יחס השערים העדיף.

ו. תעפיל הקבוצה בעלת מספר השערים הגבוה ביותר.

ז. תעפיל הקבוצה בעלת שערי החוץ הרבים ביותר.

ח. תעפיל הקבוצה בעל דירוג fair play"" הגבוה יותר.

ט. הגרלה.

Equality of points after the group matches

7.04        If two or more teams are equal on points on completion of the group matches, the

following criteria are applied, in the order given, to determine the rankings:

a) higher number of points obtained in the group matches played among the teams in question;

b) superior goal difference from the group matches played among the teams in question;

c) higher number of goals scored in the group matches played among the teams in question;

d) higher number of goals scored away from home in the group matches played among the teams in question;

e) if, after applying criteria a) to d) to several teams, two or more teams still have an equal ranking, the criteria a) to d) will be reapplied to determine the ranking these teams. If this procedure does not lead to a decision, criteria f) to j) apply;

 ;f) superior goal difference in all group matches

;g) higher number of goals scored in all group matches

h) higher number of goals scored away from home in all group matches;

i) fair play ranking in all group matches;

 j) drawing of lots

בברכת יורו 2012 מוצלח

 יורו 2012 זורם אצלנו בדם כבר כמעט שבוע, מחזור המשחקים הראשון בשלב הבתים הסתיים וקצת לפני שיתחיל המחזור השני, סיכום קצר על מה שראינו עד עכשיו

מחזור המשחקים הראשון נגמר ובו נוכחנו לדעת איך יורו 2012 התחיל ואפילו איך יתקדם מבחינת הנבחרות השונות. המובילות, המארחות והקטנות כאחד. אמנם המחזור הראשון הוא סנונית ראשונה בלבד ליכולתם וסביר להניח שנראה שיפור ועליית מדרגה עם פתיחת המחזור השני, עדיין ישנם כמה דברים ששמתי לב אליהם בכל בית. אז בואו נתחיל!

בית א':

הבית אשר פתח לנו את משחקי היורו. המשחק שלא כולנו התלהבנו ואולי גם לא רצינו לראות בתור משחק פתיחה הפתיע ובגדול. משחק הפתיחה הפגיש את אחת המארחות של הטורניר – פולין ששיחקה מול יוון.

אין ספק ששתי הנבחרות הפתיעו אותנו ביכולתן והעניקו לנו משחק שבהחלט טרף את הקלפים והעניק לנו הנאה מרובה. במשחק ראינו 2 נבחרות שמאמינות בעצמן, משחקות פתוח ויודעות להשתמש בכלים שלהן בהתאם, ואפילו נכחנו לדעת שאסור לזלזל ביוון ולהספיד אותה בטרם עת. למי שלא זוכר, המשחק הסתיים בתיקו 1:1 שבו היו גם 2 מורחקים (אחד לכל צד), שוער מורחק באדום, פנדל מוחמץ ומשחק מהנה.

במשחק השני בבית א' זכינו לראות את הנבחרת ששיחקה הכי טוב עד כה. רוסיה הפגיזה במשחק הראשון ופירקה את צ'כיה המתפוררת 1:4. המשחק הרים את המורל ואת החשק לכל העם הרוסי שכבר הבטיח לכולנו שהנה נבחרתו בדרך לגמר. השאלה הגדולה האם תצליח הנבחרת הרוסית לעמוד בציפיות ולהמשיך לשחק נפלא.

הימור למחזור השני:

יוון – צ'כיה: הרוח הגבית של יוון תמשיך לנשוב, למרות מספר חסרונות בהרכב הנבחרת. יוון תגיע למשחק השני ותשיג ניצחון חשוב על צ'כיה שמציגה הגנה מחוררת להפליא.

רוסיה – פולין: רוסיה מגיעה במצב רוח התקפי ונהדר, מצד שני, פולין יודעת שניצחון יכול לתת לה לנוח על זרי הדפנה לקראת המשחק האחרון. אני מאמין שהמשחק ייגמר בתיקו.

בית ב':

"בית המוות", הבית הכי קשה שהעמיד את גרמניה, הולנד ופורטוגל במשחקים ראש בראש ביניהן ואיך אפשר לשכוח את אלופת אירופה בעבר, דנמרק.

המשחק הראשון הפגיש את דנמרק מול הולנד. המשחק שהפתיע את כולם ודיי הטריף את בית ב'. הולנד שעלתה למשחק וידעה שרק ניצחון במשחק ייתן לה את נקודת הפתיחה שכל כך רצתה, כשלה ובגדול. דנמרק שעלתה עם השוער המחליף שלה הציגה משחק אגרסיבי ומבוקר על מנת להשיג אפילו נקודה שתשאיר לה סיכוי למחזור השני, אך ההפתעה הייתה גדולה עוד יותר כשדנמרק (אלופת אירופה 92') ניצחה את הכתומים 0:1. יהיה מעניין לראות מה תעשה הולנד במשחק הבא, כשהיא יודעת שרק ניצחון ישאיר לה סיכוי להעפיל לשלב הבא.

במשחק השני עלו למגרש גרמניה ופורטוגל. המכונה המשומנת של הגרמנים אשר לדעת רבים צריכה להניף את הגביע, פגשה את פורטוגל והכוכב הבלתי מעורער שלה, כריסטיאנו רונאלדו. לצערנו המשחק לא התעלה לרמה גבוהה מדי, משחק בוסרי למדי, ומשעמם ברובו (עקב משחק טקטי מדי של פורטוגל) נגמר התוצאה של 1:0 לטובת הגרמנים משער של מריו גומז הנפלא. גרמניה עשתה את העבודה ומגיעה בראש שקט לקראת המשחק השני.

הימור למחזור השני:

פורטוגל – דנמרק: לאחר הנפילה של הפורטוגלים, רק ניצחון יכול להרגיע אותם. הפסד, ודרכם של רונאלדו וחבריו מסתיימת מוקדם מהצפוי. אני צופה הפעם משחק פתוח יותר שיסתיים בתיקו.

גרמניה – הולנד: "ה-משחק של בית המוות", במיוחד כרגע כשהולנד מגיעה עם גבה אל הקיר. כל תוצאה פרט לניצחון ההולנדים ייאלץ אותם להתחיל לארגן את המזוודות בדרך חזקה אל רוטרדם או אולי אמסטרדם. מצד שני גרמניה היא לא נבחרת שתנוח על זרי הדפנה ותנסה להשיג את הניצחון השני שיבטיח לה כנראה סופית את הכרטיס לרבע הגמר. התחזית – ניצחון של הגרמנים.

בית ג':

אחד הבתים המעניינים בטורניר.  בית שמפגיש את האיטלקים, קרואטיה וכמובן אלופת אירופה והעולם ספרד, ובין לבין מנסה להציק הנבחרת של אירלנד.

המשחק הראשון בבית הזה הפגיש לנו את הענקיות ספרד ואיטליה. הספרדים של ויסנטה דל בוסקה פתחו עם הרכב מלא כשרון אך ללא חלוצים. היה אפשר להבין בהמשך המשחק, כשטורס עלה מהספסל מדוע הייתה התלבטות לגביו בקיץ הזה, הוא פשוט לא טוב. האיטלקים מצד שני הראו ניצוצות של כדורגל יפה וטוב, בראשותו של השחקן הוותיק והמצוין – אנדראה פירלו. המשחק הסתיים בתיקו 1:1.

הקרואטים (המועדפים עליי) פגשו את הנבחרת הקטנה ביותר באליפות, אירלנד, והצליחו לעבור את המשוכה הראשונה שכולם ציפו מהם. הנבחרת הקרואטית נהנתה מיום טוב של חלוציה המצוינים – מנדזוקיץ' ויליביץ'. אמנם ההגנה האירית חילקה מתנות אך גם את זה צריך לדעת לנצל ובכך הביאו את קרואטיה להוביל את הבית עם ניצחון קליל- 1:3

הימור למחזור השני:

קרואטיה – איטליה: בעקבות הינצחון של הקרואטים במחזור הראשון, איטליה יודעת שאין לזלזל בכוכבים של ביליץ'. המשחק יהיה מרתק מאוד לדעתי אך (לצערי) אני צופה ניצחון של האיטלקים הפעם.

אירלנד – ספרד: אלופי אירופה והעולם יודעים שזו הזדמנות טובה לחזור לפורמה טובה ולהשיג ניצחון קליל שיוכל להבטיח להם (כנראה) את העליה לשלב הבא לקראת המחזור האחרון. ניצחון ספרדי צפוי.

בית ד':

בית מעניין ופתוח, שמציג 2 מועמדות שעדיין לא סגורות על עצמן ביכולות שלהן ובאפשרותן להציג את ימיהן היפים וחזרה לתהילה הגדולה.

הבית שסגר את המחזור הראשון הפגיש את צרפת ואנגליה ראש בראש. משחק שלא התעלה לרמה גבוהה מדי אך עדיין הציג כדורגל טוב ומעניין. בהחלט יהיה מעניין לראות את המשחקים הנוספים שלהן בבית ולגלות אם הנבחרות הללו יוכלו לתת את הטון. המשחק ביניהן נגמר בתיקו 1:1.

במשחק שנעל סופית את המחזור הראשון הפגיש את שבצ'נקו וחבריו מול זלאטן ושות'. המשחק היה מרתק, מעניין ובהחלט העלה גם הפעם את רמת הציפיות מהיורו שממשיך בקצב מצוין. השבדים שנשענים בכל הכוח על כוכב מילאן עדיין לא מספיק טובים ומי שהכה בהם ללא רחמים הוא הכוכב האוקראיני והמלך הקודם של מילאן – אנדריי שבצ'נקו, שתקף עם צמד שערים וסידר לאוקראינים ניצחון יקר – 1:2.

צרפת – שבדיה: השבדים לא מספיק טובים ולא יהוו יריבה חזקה מול הצרפתים שעדיין מאמינים ביכולת שלהם, ויביאו את כל כוחותיהם למשחק הזה. ניצחון צרפתי קליל בפתח.

אוקראינה – אנגליה: עם כל הכבוד לשבצ'נקו ובלי לזלזל ביכולת שלו ושל חבריו, לדעתי הם עשו את שלהם עם הניצחון על השבדים. אמנם האנגלים נוטים בדרך כלל לקלקל לעצמם, אך אני מאמין שהפעם הם יצאו עם ידם על העליונה וישיגו את הניצחון שהם כל כך רוצים.

אחד הדברים שאנחנו, אוהדי הספורט, מעריכים הם אנשים מבוגרים, קשוחים, שעדיין בוערת בהם התשוקה למשחק כמו לשחקן צעיר בן 20. וכך הוא ג'ובאני טרפטוני.

טרפטוני, מאמנה של נבחרת אירלנד, הוא המאמן המבוגר ביותר בטורניר יורו 2012 – בן 73 הנער !

לא מזמן הכריז טרפטוני שהוא מרגיש כמו בן 20, אבל אפילו בן 20 לא היה קם בקלילות לאחר שששחקן קרואטי בן 26 נכנס בך בעוצמה – כמו שקרה אתמול בהתמודדות בין אירלנד לקרואטיה, כאשר מריו מנדזוקיץ' דרס את המאמן האיטלקי של האירים.

צפו בוידאו של קרואטי דורס איטלקי שהוא בכלל מאמן של אירים – נשמע כמו בדיחה, לא? טרפטוני בטח לא חושב כך

יום המשחקים הראשון וגם השני עברו חלפו להם. לאט לאט אנחנו נכנסים לעניינים והיורו שבא עלינו לטובה תופס תאוצה.

נכון לעכשיו המשחקים בבית א' שפתחו את יורו 2012 הביאו לנו התחלה יפה והנאה גדולה לצופים בבית ובאצטדיונים בפולין משחקי בית ב' ששוחקו אתמול פתחו את מה שנקרא "בית המוות", בו ראינו שתיים מהמועמדות לתואר משחקות מול השתיים הפחות טובות בבית המדובר. המשחק הראשון היה בין נבחרת הולנד שפגשה את נבחרת דנמרק ובמשחק המאוחר נפגשו גרמניה ופורטוגל.

בטור הזה אגע הפעם בנבחרת הולנד – אחת המועמדות הכי רציניות לזכות ביורו (כן, גם הפעם), הגיעה לטורניר לאחר קמפיין מוקדמות נפלא עם מאזן מטורף, וככזו שהוכתרה ככובשת המצטיינת בשלב ההוא. את נבחרת האורנג' כולנו מכירים, מכל כיוון, יודעים כל שם בכל עמדה וגם יודעים שהנבחרת הכישרונית הזו יכולה לנצחכל אחת מהנבחרות בכל רגע שרק תחליט. הכלים שעומדים לרשותה בלתי נגמרים ותמיד זמינים לעזרתו של המאמן המצוין – בארט ואן מרוויק.

בחירת השחקנים:

רוב ההרכב של הולנד באמת כבר מוכר לכל מאמן ולכל אוהד באשר הוא. אך עדיין יש לבצע את השינויים הקטנים שיתאימו גם לסיטואציה ובהחלט לפילוסופיית המשחק שנהוגה בכתום (טוטאל פוטבול). בשער תמיד יעמוד (לפחות ב 10 שנים הבאות) שוער רומא מרטין סטקלנבורג. בהגנה מתחילה הבעיה היותר רצינית של הנבחרת הזו. רוב השחקנים שמשחקים בעמדות הללו לא בהכרח מתחילים אך עדיין יש פער בין טיב יכולות ההגנה להתקפה הכתומה. שימו לב לנתון הבא: המגן השמאלי של הולנד במשחק מול דנמרק היה הכישרון הצעיר יטרו ווילמס. המגן בן ה 18 המשחק בפ.ס.וו. איינדהובן היה לשחקן הצעיר ביותר אי פעם שפתח בהרכב נבחרת הולנד במשחקי היורו. במשחק פתיחה שמצריך ממך 3 נקודות, אפשר להגיד שזהו הימור מיותר ולא הכרחי, במיוחד שיושבים על הספסל שחקנים כמו: חאליד בולארוז המנוסה, אשר יכול לשחק במגוון עמדות בהגנה.

נעבור לקישור. אפשר לומר שרוב השחקנים אשר נבחרו בעמדות שלהם היו הטובים ביותר, אך עדיין הייתי עושה שינוי אחד קטן בהרכב. אישית אני מעדיף לראות את רפאל ואן דר–וארט הנפלא, שחקנה של טוטנהאם, בכל מקום במגרש והוא לבטח עדיף על איברהים אפלאיי הכישרוני של בארסה. כל זאת בעיקר בגלל שאפלאיי המצוין היה פצוע רוב העונה ולכן ואן דר-וארט היה בא הרבה יותר לידי ביטוי.

מה שהיה תמוהה בשבילי בהתקפה, הייתה ההחלטה של המאמן לפתוח עם חלוץ חוד אחד בלבד. רובין ואן פרסי, אחד החלוצים הכי טובים כיום בעולם, ללא ספק. זה בהחלט היה מפתיע היות והמאמן יודע שנבחרת דנמרק פחות איכותית ממך, בשער פותח השוער המחליף שלהם (שתפס יום מעולה) וזו ההזדמנות שלך להביא מכה חזקה לפחות במחצית הראשונה, כך שההחלטה לפתוח עם חלוץ אחד מוזרה ובהחלט לא במקום.

המערך:

המערך שהפעם בחר בו המאמן ההולנדי היה 4-5-1. גם כאן הייתי מופתע. אני אישית הייתי בוחר במערך של 4-4-2, כאשר הייתי מוותר על קשר הגנתי אחד (דה יונג או ואן בומל) ומכניס את קלאס יאן–הונטלאר להתקפה. הונטלאר הוא שחקן מריח שערים אשר יכול להפעיל לחץ גדול הרבה יותר על ההגנה הדנית. אפשר לשים לב להחלטה הגרועה של המאמן כאשר כמעט ולא ראינו את דה יונג פעיל במשחק, לא בהגנה ובהחלט לא בתמיכה בהתקפה.

המשחק הבא:

ההפתעה בהפסד של הולנד לנבחרת דנמרק בהחלט זעזע את בית ב'. הניצחון הדני בהחלט שינה את תמונת המצב וזה נראה שהולנד אולי בדרך החוצה מהיורו כבר בשלב הבתים. גרמניה עשתה את העבודה שלה עם הניצחון הצפוי (אך הקשה) על פורטוגל. במשחק הבא (13.6) תפגוש נבחרת הולנד את נבחרת גרמניה החזקה. כל תוצאה למעט ניצחון של הולנד על גרמניה תגמור לה את הסיכוי להמשיך הלאה.

הימור שלי:

הולנד תיפרד בתיקו עם גרמניה ותחכה למשחק האחרון מול פורטוגל בתקווה לא להיפרד מאיתנו מוקדם מהצפוי.

ההימור שלכם?

ידוע שספורטאים אוהבים לצייץ בטוויטר. לפעמים הם מעלים תמונות מחדש ההלבשה, ממסיבת העיתונאים, ולפעמים הם סתם אוהבים לבקר ולרדת על אנשים.

כך עשה היום ג'ואי ברטון, שחקנה האנגלי השנוי במחלוקת של קווינס פארק ריינג'רס. ברטון ירד חזק על נבחרת אנגליה, ועל בחירת השחקנים של המאמן רוי הודג'סון. ברטון כתב שורה של ציוצים על כך שאם שישה שחקנים של ליברפול זומנו לנבחרת למרות אחת העונות הגרועות בתולדות המועדון, אז לו בודאי יש מקום בסגל. ברטון המשיך והאשים את מאמן הנבחרת – רוי הודג'סון, על כך שזימן שחקנים לסגל הנבחרת האנגלית לא על בסיס היכולת המקצועית שלהם.

ברטון כתב: "מדוע אנשים מבקרים אותי על כך שאני אומר שאני לא בנבחרת…על פי היכולת אני בקלות צריך להיות בנבחרת, על פי ההתנהגות אני לא…עובדה".

 

וברטון ממשיך: "אם הנדרסון (ג'ורדן הנדרסון, שחקן ליברפול) זומן לנבחרת, אז כל שחקן שלא נמצא בסגל צריך להיות מתוסכל. כן, הייתי רוצה להיות בנבחרת, אבל אני לא…"

ברטון לא מפסיק: "כולם חושבים כך, אבל אני אומר את זה. לליברפול הייתה עונה נוראית, אבל יש לה 6 שחקנים בסגל. איזה סיכוי יש לנו? זו בושה שהולט, ריצ'ארדס, אוסמן, וסטארידג' לא זומנו".

הרבה גבות הורמו שמאז שפורסם סגל נבחרת אנגליה ליורו 2012, ואין ספק שרבים יסכימו עם הדברים שג'ואי ברטון אומר.

"אני ממש רוצה שאנגליה תזכה ביורו, באמת. אבל אני לא חושב שיש לנו סיכוי וזה מעצבן אותי מאוד", המשיך ברטון בציוצים שלו.

ברטון סיכם את הקטילה שלו בציוץ משעשע: "עם סיום פניני החוכמה הללו, אני הולך לים. שתהיה שבת נפלאה לכולם".

אז נכון, ג'ואי ברטון ידוע כאחד שלא שומר דברים לעצמו, ויתכן והוא מתוסכל על כך שלא זומן לנבחרת, אבל אין ספק שיש משהו בדבריו. ואם הנבחרת האנגלית תכשל ביורו 2012, אין ספק שחיצים רבים יופנו לכיוונו של המנג'ר רוי הודג'סון על כך שבחירת הסגל לו לא הייתה מקצועית נטו.