תגית: טוטו תמוז

טוטו תמוז ממשיך את הכושר הנפלא שלו במדי פטרולול הרומנית.

אתמול תמוז בישל כדור אדיר עם העקב.

צפו בבישול ובשער הנפלא:

סטיאווה בוקרשט זכו באליפות רומניה אתמול אחרי שסיימו בתיקו 0-0 אצל פטרולול.

שחקני פטרולול נעלבו מכך ששחקני סטיאווה חוגגים על מגרשם הביתי, אחרי שהם עצמם סיימו את העונה במקום השלישי.

קטטה התפתחה על המגרש כשעל דשא חוגג ילד קטן עם דגל.

התקשורת הרומנית האשימה את שחקני סטיאווה בכך שהם 'חגגו בצורה פרובוקטיבית על המגרש'…מה שזה לא אומר.

טוטו תמוז הבקיע אתמול את שער הבכורה שלו במדי קבוצתו החדשה פטרולול נגד אוטלול גלאטי.

פטרולול ניצחה 0-2 את המשחק, כשתמוז מבקיע את השער השני.

צפו בשער הבכורה של טוטו תמוז:

ויא הלגיונרים

כנראה שבהפועל תל אביב מתקשים לעכל את ההפסד ליריבה השנואה, אז לאחר שהם יצאו במתקפה על צוות השיפוט והעומד בראשה, הם החלו לצאת במתקפה על אוהדי בית"ר ירושלים. ולאחר כל המתקפה התקשורתית הו מצידם של האדומים, כאוהד בית"ר, אני חייב להבהיר כמה דברים.

הטענות על גזענות לכאורה וזריקת בננות לעבר טוטו תמוז ואריק דג'מבה דג'מבה הן מצוצות מהאצבע. כאחד שהיה במשחק (היו איתי עוד 18 אלף איש) אף אחד לא ראה בננה נזרקת מהיציע. יתרה מזאת, מצלמות האבטחה באיצטדיון, וגם מצלמות המשטרה ומשקיף מטעם צוות השיפוט וגם השופט הרביעי לא ראו בננה נזרקת. מעניין שרק בהפועל תל אביב ראו מה שכולם לא ראו ולא יראו.

מדברים על כך שהנהמות שנשמעו כלפי טוטו תמוז הן על רקע גזעני. על פניו נהמות כלפי שחקן שחום עור היא קריאה גזענית אבל במקרה הנ"ל לא הייתה שום כוונה לקריאה בעלת אופי גזעני. שכשהכדור היה ברגליים של אדל השוער או אצל דג'מבה דג'מבה לא נשמעה שום נהמה מצד אוהדי בית"ר ירושלים, הנהמות כלפי טוטו תמוז הן על רקע שנאה ספציפית לשחקן, שאגב, הרוויח אותה ביושר כשבכל משחק נגד בית"ר היה מייצר פרובוקציות, מלהיט את הרוחות ויורק לבאר שממנה שתה.

אתן לכם דוגמא נוספת: כשיוסי אבוקסיס היה פוגש את בית"ר ירושלים כשחקן הפועל תל אביב, בכל נגיעה שלו בכדור היה מקבל נהמות. האם גם זו נקראת קריאה גזענית? (ואבוקסיס כידוע לכם הוא לא שחקן שחום עור).

מסקנה: לא היו קריאות גזעניות ובטח שלא נזרקו בננות מהיציעים בשום שלב של המשחק.

במקום לגייס את כלי התקשורת (שממילא מצדדים בהם) כדי לתקוף את בית"ר ירושלים מוטב למועדון הפועל תל אביב והעומדים בראשה להתעסק ביכולות המקצועיות שלהם, ובריסון שחקניהם, במקום להתעסק בטענות חסרות כל בסיס.

ואגב…הבננה היחידה שהייתה במשחק הייתה זאת של חן עזריאל והיא הייתה כל כך מתוקה!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

נמאס לקרוא כל חצי שעה על קבוצות דרג ב' שמעוניינות בטוטו תמוז. כאילו שאו-טוטו תמוז עוזב, כשבפועל לא היה שום דבר רציני חוץ ממונקו. הרבה הרים שהולידו עכברים בחסות הסוכן רונן קצב.

תמוז הוא חלוץ מוכשר יחסית לכדורגל הישראלי, אבל באירופה יחד עם האופי החצוף שלו הוא צפוי לחזור מהר הביתה או להתייבש (ולהירטב) על ספסלים קרים. ההחלטה של הנהלת הפועל תל אביב לא להוציא אותו למחנה אימוני טרום העונה מראה שהבעיה לא הייתה רק טביב, אלא גם תמוז. קללות, שביתות, עלייה במשקל וגם חלק ניכר מהקריירה – יכולת בינונית מאוד, הן כבר מנת חלקו של הכדורגלן הצעיר הזה. בטוח שאם ישפר את ההתנהגות שלו והיחס למקצוע שמפרנס אותו בצורה סופר מכובדת גם היכולת תשתפר. אז יהיה אפשר לדבר על בלגיה, טורקיה וצרפת ברצינות. תמוז שיחק שנה לצד דמארי אבל נראה שלא למד ממנו הרבה. האחרון עובד קשה, לא עושה בעיות וגם מתקדם נהדר עם הזמן. אם צריך לשים כסף מי יגיע רחוק יותר מביניהם רובכם תשימו את המרשרשים על החלוץ שבא ממכבי ולא הפועל פתח תקווה.

לתמוז יש יתרון על הרבה ישראלים שנכשלו בגולה – הפיזיות. יש לו כוח, וכשהוא משתמש בו נכון קשה לעצור אותו. באירופה מאוד חשוב המבנה של השחקן וזה ישחק מאוד לטובתו. גם הטכניקה וניצול המצבים שלו טובים. בסך הכול מדובר בשחקן מצוין שיכול להצליח גם מעבר לים (בלי להכניס למשוואה את הליגות בקפריסין, רומניה ופולין).

את היציאה החוצה הוא צריך לדחות בשנה. לצבור קצת בגרות, לנסות להיות מקצועי יותר. לתת עוד עונה של 15-20 שערים, להוסיף דברים חדשים למשחק שלו. ליישר את ההדורים עם הפועל תל אביב והקהל ואז לצאת לליגות הנכספות.

הגיע הזמן שסוכני השחקנים שרוצים לגזור קופון יפסיקו לזרוק לכל כיוון באירופה את המיוצגים שלהם. עכשיו הם אולי נהנים מזה כלכלית, אבל התוצאה של חוסר ההצלחה של כמעט כל הלקוחות שלהם היא שם רע לשחקן הישראלי. בסוף מאמנים יעשו הכללה ויפסיקו לרכוש ישראלים גם אם מדובר בקבוצות מאוד מאוד בינוניות ואז גם הסוכנים יפגעו מזה. בשנות התשעים היו מעט מאוד שחקנים ישראלים ששיחקו באירופה אבל אחוז גדול יותר הצליח שם. כל זה כשהם משחקים בסרייה A ובפריימיר ליג ולא בליגה הבלגית.

וכשיש כל הרבה טרבל מייקרים בכדורגל המקומי נשאלת השאלה איפה המאמנים ועוזריהם? למה הם לא דואגים לכוון כמו שצריך שחקנים כאלה? יש בעיה בשיטה, אבל אף אחד לא טורח לתקן. כישרונות כמו ראובן עובד וערן לוי מתבזבזים ועוברים מקבוצה לקבוצה תוך זמן קצר. שלא נדבר על איציק זוהר, שאלוהים יודע איפה הוא נמצא היום.

יכול להיות, אולי כמעט בטוח, שמה שתמוז היום זאת תוצאה של טיפול אישי לקוי. החל ממחלקות הנוער ועד הבוגרים ונבחרת ישראל.

ליגת העל בכדורגל נמצאת אומנם בפגרת הקיץ, וכולנו דבוקים לטלוויזיה וצופים בטורניר יורו 2012 הנפלא, אבל קבוצות הליגה נמצאות בהכנות לפתיחת עונת 2012/2013, והשחקנים, כך אנו מקווים, עובדים קשה גם בפגרה כדי להגיע מוכנים לפתיחת העונה. 

זה לא סוד ששחקני הכדורגל הישראלים לא עובדים מספיק קשה כדי להגיע לפונציאל הגלום בהם. בפגרת הקיץ הם אוהבים לצאת לחופשות, לבלות במסיבות, או ללכת לים. להבדיל מספורטאים מקצוענים במדינות אחרות, אשר מנצלים את הפגרה כדי לעבוד על הנקודות החלשות, וכדי לשפר את המשחק שלהם.

הנה 5 טיפים ל – 5 שחקנים אשר צריכים לעבוד על המשחק שלהם:

1. טוטו תמוז – חלוץ הפועל תל אביב הוא ללא ספק מהחלוצים הטובים בישראל. אבל רגע, זו לא חוכמה להיות חלוץ טוב בישראל. אתה צריך להיות מהיר וחזק, וכבר יש לך מקום בהרכב הפותח של אחת מקבוצות ליגת העל. וזו הסיבה שטוטו תמוז הוא מהחלוצים המובילים בארץ. הוא התברך בנתונים פיזיים מצוינים יחסית לישראל, ולכן הוא מצליח. אבל טוטו תמוז חייב לעבוד על משחק הרחבה שלו, ובמיוחד על רגל שמאל, שפשוט לא קיימת אצלו. חלוץ חייב לדעת לבעוט ב -2 הרגליים, ולטוטו תמוז אין רגל שמאל. לכן טוטו, עם כל הכישרון שלו, לעולם לא יצליח בליגות הבכירות באירופה.

2. אייל משומר – זה לא סוד שאין מגינים טובים בישראל. הם חלשים פיזית, לא מהירים, ולא עוזרים בהתקפה. ובכל זאת, אייל משומר הוא מהמגינים הבולטים בישראל, אבל אייל משומר לא יודע להרים כדורים. וזה Must אצל מגן. לזכותו של משומר נאמר שהוא כן עוזר בהתקפה (יחסית למגינים בישראל), אבל כשהוא כבר מגיע למצב של הרמה לרחבה, הכדור לרוב משייט לו מעל כל השחקנים ועף מעל השער, או שהכדור לא מצליח אפילו לעבור את קו ההגנה הראשונה. אני ממליץ למשומר להגיע שעה לפני תחילתו של כל אימון, ולהרים כדורים לרחבה. רק כך שהוא יהיה פקטור משמעותי גם בהתקפה.

3. ערן לוי – אתם כבר יודעים מה אני הולך לכתוב, נכון? משקל משקל משקל ! כישרון ענקי, אופי בעייתי, משקל בעייתי עוד יותר. אתה לא יכול לבנות קריירה רק על בעיטות חופשיות, לא משנה כמה טובות הן יהיו. זאת אומרת, בישראל אולי אפשר, אבל למה להסתפק רק בזה? אין לך שאיפות להתקדם? ערן לוי חייב לעבוד על בעית המשקל שלו, על מנת להפוך לקשר ורסטילי שעושה יותר על המגרש, ולא רק בועט כדורים מרחוק.

4. יואב זיו – תפרוש ! סתם, בצחוק. לא צריך לפרוש, אבל צריך לשפר את המשחק שלו בכל האספקטים. מהירות, כוח, פיזיות, איטליגנציית משחק, הכל. מעולם לא הבנתי איך הוא הגיע לנבחרת או לקבוצות מובילות בליגה. שחקן Over Rated מובהק. לא מהיר, לא חזק, לא יודע להרים, לא עוזר בהתקפה. מתאים לקבוצת אמצע טבלה במקרה הטוב. אין ספק שהוא הגיע הרבה יותר רחוק מהרמה האמיתית שלו. בעניין הזה הוא מזכיר במשהו את אברם גרנט.

5. חאלד חלאילה – לגבי חלאילה, אני לא יודע אם הוא צריך להשתפר, כמו שהוא צריך להפסיק. להפסיק לכסח ! יהיו כאלו שיטענו שחלאילה משחק חזק, אני טוען שהוא משחק ברוטלי ולא ספורטיבי. אין לי נתונים לגבי עבירות שלו בעונה, או לגבי כמות כרטיסים צהובים או אדומים שהוא קיבל, אבל יש לי זכרונות ממשחקים של סכנין. והבנאדם כסחן ללא פרופורציה. אפשר לשחק חזק בכדורגל, כמו גאטוסו, כמו סרחיו ראמוס, אבל חלאילה משחק כמו פפה (רק 20 רמות פחות טוב). חילוץ כדור אצלו הוא גם כיסוח רגל, ומישהו צריך לעצור אותו לפני שהוא יגמור קריירה של שחקן. אז חאלד חלאילה – תפסיק לכסח.

אלה היו 5 טיפים ל – 5 כדורגלנים ישראלים. יש לכם הצעות משלכם?

אם יש עוד הוכחה לחולשת הכדורגל שלנו אז קיבלנו אותה במחזור האחרון. 3 תוצאות 0-0 משעממות נפלו במחזור ה-26 של ליגת העל בכדורגל. במקרה או שלא במקרה בכל 3 המשחקים האלו השתתפו 4 הקבוצות ה"גדולות" של ליגת העל: בית"ר ירושלים, מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ומכבי חיפה.

4 הקבוצות ה"גדולות", עם הקהלים הגדולים ביותר ועם התקציבים הגדולים ביותר לא הצליחו לנפק אפילו שער אחד לרפואה. בשורוות הקבוצות האלו משחקים החלוצים היקרים והטובים ביותר בליגה: במכבי אלירן עטר, ברק יצחקי, רוברטו קולאוטי. בהפועל טוטו תמוז ועומר דמארי. בחיפה עמאשה, גדיר ויניב קטן, בבית"ר עמית בן שושן.
אלה שחקני נבחרת ישראל בהווה בעבר ובעתיד. חלקם מלכי שערים לשעבר. חלקם עשויים להימכר במיליוני יורו לאירופה. שער אחד! מה כבר ביקשנו?

ברק יצחקי צוטט לאחר המשחק בו שוב לא הצליח למצוא את הרשת: "אין סרט שמכבי לא תהיה בפלייאוף העליון". אז ברק ידידי, פקח את עיניך – הסרט הזה קיים ועוד איך. אלא אם כן אתה וחבריך תצליחו לשים איזה כדור במסגרת…
בהפועל תל אביב דיברו על צמצום הפער מקריית שמונה – כדאי שקודם יחשבו שם איך מגיעים למצבי הבקעה. 90 דקות של כלום ושום דבר וערימה של תירוצים – זה ההספק של הפועל מול סכנין.

ומה עם מכבי חיפה? כנראה שלבקש מהם לשחק שני משחקים טובים ברצף זה יותר מדי השנה. ובית"ר? היא בסרט מלחמה כרגע – רק שהיא לא באמת נלחמת. שילמדו מהפועל פתח תקווה – כמעט חסרת סיכוי להישרדות, בלי תקציב ובלי קהל אבל נותנים שם את הכל.

לסיכום: מסכנים האוהדים שמשלמים כסף ושקנו מנויים. אולי כדאי שלקראת השנה הבאה בעלי הקבוצות הגדולות יעשו בדק בית למה הדברים לא עובדים. אחרת האוהדים עלולים להצביע ברגליים.

בית"ר? מכבי תל אביב? הצחקתם אותם, הקבוצות הקטנות כבר לא מפחדות ובצדק! זה לא קשור ליובל נעים או ניר לוין, לא גולדהאר ולא גאידמק (או כל מי ששולט כרגע בבית"ר…).

גבירותיי ורבותיי השחקנים עצמם הם האשמים! מכבי הגיעה למצבים ובית"ר גם היא הגיעה פה ושם למצבים, אבל ההחמצות האלה יספקו חומר שבאמת אפשר לעשות ממנו אחלה סרטון ליוטיוב שאולי יעקוף את הסרטון האגדי ההוא של רוזנטל והמשקוף.

הסיבה העיקרית היא השחקנים שמשחקים כדורגל כאילו הם עושים טובה, ומעל לכל, הם שחקני כדורגל ולא כדורגלנים, ויש הבדל. תאמינו לי, הם רק משחקים, כדורגל זאת מילה שהם לא ממש מכירים. אבל בינינו בואו נודה, הליגה הישראלית נהייתה תחנת מעבר לכולם, לא רק לזרים. אם פעם השחקנים מהגוש המזרחי של אירופה והשחקנים מאפריקה היו מגיעים לכאן ועוברים לאירופה כמה שנים אחר כך, היום המצב הזה תופס גם אצל ישראלים, כל ישראלי רוצה אירופה בכל מחיר איפה שלא יהיה, העיקר לא ללבוש מדים ישראליים. האמת שזה בסדר ואפילו מקובל עליי, אין לי בעיה, כל מה שאני רוצה זה שיתאמו ציפיות איתנו הצופים ויודו באמת, שלא ינסו לנפח את הליגה כאילו יש כאן איכות וכדורגל טוב, כי כרגע אין.

האמת, שאני מבין אותם, הם לא היחידים, כדורסלנים ישראליים מנסים להגיע בכל הכוח ל-NBA, מוסיקאיים ישראלים ניסו ועדיין מנסים לפרוץ בחו"ל ולא בארץ, מה לגבי שחקני קולנוע ותאטרון? ממש לא חסרים אנשים מכל תחום שבורחים לחו"ל בשביל עבודה, אנשי צבא ישראליים? גם הם מנסים את מזלם בחו"ל עם עסקאות נשק או בתור מאבטחים במשימות מיוחדות, בואו נלך הכי רחוק, אבל למוסדות החינוך הגבוהים, האקדמיות, גם שם יש נסיגה לחו"ל ע"י פרופסורים ובעלי תארים שונים. אז אם כל אלה יכולים, למה הכדורגלן הישראלי צריך להישאר נאמן למקום הזה, מדוע? לכולם מותר ולו אסור? הוא מחויב לסמל והם לא? שטויות…

בואו נעצור את הציפיות הגבוהות שלנו וניתן לסוכנים לדבר, ככה לפחות עושים בליגות בגוש המזרחי של אירופה, הליגה הצ'כית, הסרבית, הרומנית. כולן מייצאות שחקנים לליגות הגדולות כדי שהישגי הנבחרת יהיו טובים, כך יוצא מצב שבו הנבחרות חזקות מאוד אבל רוב השחקנים לא משחקים בכלל בארצם. אנחנו רואים קבוצות ישראליות שפוגשות קבוצות מהליגות האלה ופתאום הרמה נראית לא כזאת גבוהה, וזה לא בגלל שאין שם כדורגל, זה פשוט שהוא מיוצא מראש לליגות החזקות. שוב פעם, אם כל שנה ייקחו אליפות ק"ש, נתניה ואפילו בני סכנין לא תהיה לי בעיה כל עוד הנבחרת שלנו תעשה הישגים ותגיע ליורו או למונדיאל סוף סוף, כי את המשחקים האמיתיים גם ככה אני רואה בספרד, אנגליה וגרמניה, זה לא רק מהיום.

דרך אגב, אני פונה כאן רשמית לכל הסוכנים בארץ, יש עוד כמה שחקנים שפספסתם בחלונות ההעברה האחרונים: אריאל הרוש, ניר ביטון, ברק בדש, וויאם עמאשה, טוטו תמוז (לא באשמתו), עומר דמארי, שירן ייני, ברק יצחקי, עידן ורד, אייל גולסה, להמשיך? בקיצור בואו ניקח החלטה, זה או נבחרת או ליגה, כי עם המתקנים בארץ מאוד קשה לעשות את שניהם, ככה לפחות כל שנה יהיו יותר סינדרלות בגביע ובליגה, ההיררכיה שלנו תשתנה קצת, כמות האוהדים תרד במשחקי ליגה אבל תעלה בנבחרת, כל מה שצריך לעשות זה רק לקחת החלטה, כי בשנה שבה בית"ר ומכבי ת"א מפסידות בצורה כל כך הזויה ומביכה לקבוצות שבקושי יש להן איפה להתאמן צריך לקבל החלטות קשות בזמן הנכון.