מוות הוא משהו שכל אחד צריך להתמודד איתו בשלב כזה או אחר של החיים. אם זה מוות של קרוב משפחה או שאתם נאבקים על חייכם – זה אף פעם לא קל להתמודד לבד עם המוות.
למרבה המזל, רוב האנשים לא צריכים לחשוב על זה עד שהם מגיעים לגיל מבוגר, אך למרבה הצער יש אנשים שמתמודדים איתו בגיל צעיר בהרבה. הולי בוצ'ר היא אחת מהם.
כשהולי חגגה יום הולדת 26 היא החלה לחשוב הרבה על המוות אחרי שאובחנה עם סרטן ממאיר.
היא החליטה לכתוב מכתב אחד אחרון לפני שהלכה לעולמה, היא פרסמה את המכתב שובר הלב בפייסבוק ב 3 לינואר, 2018.
פחות מ 24 שעות אחרי שפרסמה את מכתב הפרידה, הולי נפטרה, שמשפחתה נמצאת לצידה.
עכשיו המסר שלה הגיע ומרגש אנשים בכל העולם.
היא פתחה את המכתב:
"זה מוזר להפנים ולקבל את המוות של עצמך בגיל צעיר. זה פשוט אחד מאותם דברים שאנחנו מתעלמים מהם. הימים חולפים ואנחנו פשוט מצפים שהם ימשיכו להגיע; עד שהבלתי צפוי קורה.
תמיד דמיינתי את עצמי מזדקנת, עם קמטים ושיער לבן, מוקפת ילדים שתכננתי להביא עם אהבת חיי. אני רוצה את זה כל כך שזה כואב.
אני בת 27 עכשיו. אני לא רוצה ללכת. אני אוהבת את החיים שלי. אני שמחה. אני חייבת זאת לאהוביי. אבל השליטה היא לא בידיי.
אנחנו מתייחסים למוות כמו טאבו, משהו שלעולם לא יקרה לאף אחד מאיתנו. אבל זה הקטע בחיים; הם שבירים, יקרים ולא צפויים. כל יום הוא מתנה, לא זכות.
אני פשוט רוצה שתפסיקו לדאוג כל כך בגלל הלחצים הקטנים וחסרי המשמעות שבחיים. נסו לזכור שלכולנו מצפה אותו גורל, אז תעשו את מה שאתם יכולים כדי לגרום לזמן שלכם להיות משמעותי ונהדר, בלי כל הבולשיט שמסביב.
בכל פעם שאתם מתבכיינים על משהו מגוחך פשוט תחשבו על מישהו שבאמת יש לו בעיה. תהיו אסירי תודה על הבעיה הקטנה שלכם. אל תתעכבו עליה ואל תתנו למצב הרוח שלכם להרוס לאחרים את היום.
צאו החוצה ותנשמו נשימה עמוקה. תראו כמה השמיים כחולים וכמה ירוקים העצים; זה כל כך יפהפה. תחשבו איזה מזל יש לכם שאתם יכולים לעשות בדיוק את זה – לנשום.
יכול להיות שנתקעתם בפקק היום, או שלא ישנתם טוב בגלל שהתינוקות היפהפיים שלכם הפריעו לכם לישון, או שהספרית שלכם סיפרה את השיער שלכם קצר מדי. יכול להיות שנשברה לך הציפורן עם המניקור הטרי, החזה שלך קטן מדי, או שיש לך צלוליט על הטוסיק והבטן שלך רופסת.
אל תתייחסו לכל הזבל הזה. אני מבטיחה לכם שלא תחשבו על כל הדברים האלה כשיגיע הזמן שלכם ללכת. זה כל כך חסר חשיבות כשמסתכלים על החיים מלמעלה.
אני רואה איך הגוף שלי הולך לי מול העיניים ואין דבר שאני יכולה לעשות לגבי זה. כל מה שאני רוצה עכשיו זה רק עוד יום הולדת או חג עם המשפחה שלי, או רק עוד יום אחד עם בן הזוג שלי והכלב. רק עוד אחד.
אני שומעת אנשים מתלוננים על כמה נורא בעבודה או על כמה זה קשה לעשות ספורט. תהיו אסירי תודה שאתם בכלל מסוגלים לעשות את זה. עבודה והתעמלות עלולים להישמע כמו דברים כאלה טריוויאליים, עד שהגוף שלך לא מאפשר לך לעשות אף אחד מהם.
תשמרו על הגוף שלכם, אפילו אם הוא לא אידיאלי לדעתכם. תזיזו אותו ותזינו אותו באוכל בריא. אל תהיו אובססיביים אליו.
תזכרו שיש עוד היבטים של בריאות טובה חוץ מהגוף הפיזי. תעבדו קשה באותה מידה על להשיג גם אושר מנטלי, רגשי ורוחני. כך תבינו כמה זה חסר חשיבות להיות בעל "גוף הרשתות החברתיות" המושלם, זה שמתארים אותו בטיפשות.
תקטרו פחות, אנשים! ותעזרו אחד לשני יותר.
תנו, תנו, תנו. אומרים שזה גורם יותר אושר לתת לאחרים מאשר לעשות למען עצמך. זה נכון והלוואי שהייתי עושה את זה יותר כשהייתי בריאה.
מאז שחליתי פגשתי אנשים נדיבים ואדיבים להפליא שתמכו בי יותר מכפי שאי פעם אוכל לגמול להם.
הוציאו את כספכם על חוויות. או לכל הפחות, אל תפסידו חוויות בגלל שבזבזתם את כל כספכם על שטויות חומריות.
זה מוזר כשיש כסף לבזבז לקראת הסוף, כשאת גוססת. זה גורם לך להבין כמה טיפשי זה שאנו חושבים ששווה לבזבז כל כך הרבה כסף על בגדים חדשים ו"דברים" בחיים שלנו.
תקני לחברה שלך משהו נחמד במקום עוד שמלה, מוצר קוסמטי או תכשיט לחתונה הבאה. כי: 1. לאף אחד לא אכפת אם את לובשת את אותו הדבר פעמיים. 2. זו הרגשה טובה.
שאלה רטורית: בנות, האם כל השעות שבזבזתן על השיער, האיפור, ההתארגנות לבילוי באמת היו שוות את זה?
תזמינו את יקיריכם לארוחה. קנו להם צמח, מסאז' או נר. כשתעניקו להם את המתנה אמרו להם שאתם אוהבים אותם.
העריכו את הזמן של הזולת. אל תתנו לאנשים לחכות לכם רק בגלל שאתם מסוגלים להגיע בזמן. אם אתם נוהגים לאחר, פשוט תצאו מהבית יותר מוקדם. זכרו שהחברים שלכם רוצים לבלות את זמנם איתכם, ולא לבד, בציפייה שתבואו כבר.
השקיעו מאמץ וצאו לטיול ההוא אל החוף שתמיד רציתם לעשות ולא הספקתם. טבלו את רגליכם במים, חפרו עם הבהונות בחול, הרטיבו את פניכם במי הים. צאו לחיק הטבע.
נסו פשוט ליהנות מרגעים יפים במקום לחוות אותם דרך מסך הטלפון שלכם. החיים לא נועדו לכך שיחיו אותם דרך מסך ולא שיונצחו בתמונה מושלמת. תיהנו מהרגע שלכם, תפסיקו לנסות ולתעד אותו בשביל אחרים.
קומו מדי פעם מוקדם, עם הזריחה. האזינו לציוץ הציפורים. תראו את הגוונים היפהפיים של השמיים כשהשמש עולה.
האזינו למוזיקה, אבל ברצינות. מוזיקה זו תרפיה.
לטפו את הכלב שלכם. זה משהו שכל כך אתגעגע אליו.
דברו עם החברים שלכם ותשאלו לשלומם.
תעבדו כדי לחיות, אל תחיו כדי לעבוד.
תאכלו את העוגה, בלי שום נקיפות מצפון.
אל תתביישו לסרב לדברים שאתם ממש לא רוצים לעשות.
אל תהיו לחוצים לעשות את מה שאנשים אחרים מאמינים שהוא משמעותי לחיים. אם אתם רוצים לחיות חיים בינוניים, ממוצעים, זה בסדר גמור!
אמרו ליקיריכם בכל הזדמנות שאתם אוהבים אותם, ותאהבו אותם בכל לבכם.
זכרו: אם משהו גורם לכם אומללות – בעבודה או באהבה או בכל דבר שלא יהיה – יש לכם את הכוח לעשות שינוי. עשו אותו. אתם לא יודעים כמה זמן נותר לכם, אז אל תבזבזו אותו על להיות אומללים. אני יודעת שאומרים את זה תמיד, אבל זה כל כך נכון.
ועוד בקשה אחת: עשו טובה לי ולאנושות כולה, ותתרמו דם באופן קבוע. זה גם יגרום לכם להרגיש טוב עם עצמכם וגם עשוי להציל חיים. כל תרומת דם עשויה להציל שלושה בני אדם!
תרומות הדם שקיבלתי נתנו לי עוד שנה – שנה שלעד אהיה אסירת תודה שזכיתי לחיות בה על האדמה הזו עם בני משפחתי, חבריי והכלב שלי. שנה שבה עברתי כמה מהרגעים היפים בחיי".
