מחליפים את לוזון

לפני כחודש הוקמה קבוצת  הפייסבוק "מחליפים את לוזון". הקבוצה הינה פרי יוזמה של אוהד כדורגל בשם מוטי דה פיצ'וטו. מוטי מוכר היטב כאחד מיוצרי "בובה של לילה". כמו גם, כעורך וכותב באתר וואלה. בהמשך חבר אליו אורי בן יוסף, שותף לעבודת הקריאייטיב במשרד הפרסום.

מוטי מדגיש כי בעוד הקבוצה הוקמה לפני כחודש, הרי הרעיון הוא בן למעלה משנה. ועדת זליכה והסערה התקשורתית סביבה הובילו לשינוי בלוח הזמנים ולהקדמת תאריך חשיפת הקבוצה, שיועד להיות במקור סביב המחזור הראשון בליגת העל.

הקבוצה מספרת כי הפרגון הוא רחב וכולל אנשי תקשורת, אוהדים, ואנשי מקצוע.

הקבוצה מדגישה כי השם שניתן "מחליפים את לוזון" אינו מעיד על העמדת אבי לוזון כמטרת הקבוצה במובן הפשטני אלא, במובן הסמלי של שיטה ששוכללה לכדי גאונות מאוסה. שאיפתם הסופית הינה לגרום לשלטון מומחים. כלומר, בתפקידים המקצועיים בהתאחדות יכהנו אנשי מקצוע, שייבחרו על פי אמות מידה רלוונטיות, גלויות, ונתונות לביקורת ציבורית. השקפת העולם של הקבוצה הינה שהכדורגל הוא עבור ולמען האוהדים, ועבורם בלבד. על כן, תרבות העסקנות שפשטה בהתאחדות אינה יכולה עוד להתקיים.

לטענת הקבוצה נעשתה פנייה מסודרת (בנושא הליך בחירת היו"ר) לשלומי ברזל, מנהל אגף ההסברה של ההתאחדות. מיותר לציין, מדובר באנשי תקשורת בעלי ניסיון ועל כן לא הופתעו כאשר פנייתם לא זכתה להתייחסות.

כעיקרון, הקבוצה אינה מעוניינת בהתקשרות עם פוליטיקאים או עסקני ספורט. חריג לעניין זה הוא משה כחלון. אך, לאחר דין ודברים, הוא סירב לרעיון להציבו כמועמד לתפקיד יו"ר ההתאחדות. ככלל, הקבוצה שואפת להציג מועמד מוכר ומכובד. אריק זאבי הוא אחד מאותם המועמדים שהובאו בחשבון על ידי הקבוצה. כמו כן, נעשו פניות לאנשי מקצוע מוכרים מתחום הניהול והשיווק על מנת שיתמכו במועמד ויהוו כוורת מקצועית, בעלת יכולות ניהול שאינן קיימות בספורט הישראלי בכללותו.

הקבוצה דואגת להדגיש כי לנגד עיניה עומדת טובת הכדורגל הישראלי, והחזרתו לשלטון האוהדים. כמו כן, חוזרת ומציינת היא כי מדובר בהתארגנות פרטית שאינה נתמכת על ידי עסקני ספורט או פוליטיקאים.

בשלב זה, טרם פתיחת העונה, כל מה שמבקשת קבוצת "מחליפים את לוזון" היא תלחצו על כפתור הלייק בעמוד הפייסבוק של הקבוצה. בקרוב, יועלו מספר סרטונים בהפקת הקבוצה שיחשפו דמויות מפתיעות התומכות בהתארגנות להחלפת השיטה בהתאחדות הכדורגל, והשבת סדרי עולם.

אכן, בעבר קמו (וכבר הספיקו להעלם) קבוצת פייסבוק הדורשות לעשות סדר בהתאחדות. כך, בין היתר, "בועטים את לוזון מההתאחדות", "אבי לוזון הביתה" "אנטי אבי לוזון". הפעם, ללא ספק, מדובר בקבוצה שמלבד הרצון הכן שלה מורכבת מחבר'ה מוכשרים, בעלי יכולת כתיבה, והיכרות עם התקשורת. יעידו על כך אלפי הגולשים שהצטרפו בזמן קצר מאוד, והחשיפה התקשורתית הרבה לה זכתה הקבוצה.

קרדיט לתמונה: עמוד הפייסבוק "מחליפים את לוזון"

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מלחמת יחיד, סיפורו של משה בוקר (דעה)

אתמול, במהלכו של יום החג הלאומי שיזכה מעתה לכינוי "יום השקת דו"ח זליכה" חזר ועלה שמו של כתב ספורט "הארץ" משה בוקר. בחודשים האחרונים פרסם עיתון "הארץ" מספר טורי דעה בהם "החמיא" בוקר להתאחדות לכדורגל, ולעומד בראשה. כך, במסגרת הבעת דעה, שאין חולק כי לגיטימית היא.

ביום 1.7.2013, פרסם הכתב שלמה מן (בטורו "עומד בשער", במגזין האינטרנט "העין השביעית") את התרשמותו המקצועית מבוקר, שזכה לכינויים המפרגנים כתב חצר וכתב מטעם. כך, במסגרת הבעת דעה על טוריו של בוקר. מכיוון שאני מחשיב את שלמה מן כאחד הכותבים הטובים ביותר בתקשורת הספורט, שמחתי עד מאוד על העובדה ששרת הספורט, לימור לבנת, חזרה ופרסמה את קיומו של שלמה מן והמגזין בו הוא כותב. הלוואי ופרסום זה יחזיר את שלמה מן לקדמת הבמה, בתקווה שבכך הוא חפץ.

פחות שמחתי מהעובדה ששרת הספורט בחרה שלא להשיב לשאלותיו של משה בוקר לעניין ניגוד עניינים בין חברי הוועדה לבין הגוף המבוקר, ובין השרה לבין אבנר קופל. הרי לשם כך נועדה מסיבת העיתונאים, ובשים לב שבפתחה הודיעה השרה כי תשיב לשאלות העיתונאים.

בסופו של יום, ניתן היה להשיב לשאלת בוקר כי יו"ר הוועדה, פרופ' זליכה לא נטל חלק בדיון או בהחלטה לעניין הבקרה התקציבית (עמ' 24 בדו"ח). לעניין תרומתו של אבנר קופל (לשעבר יו"ר מנהלת הכדורסל, ויו"ר איגוד הכדורסל), הרי קיומה של תרומה בסך 7,500 ₪ (מיום 27.11.2008) מופיעה (כמו יתר התרומות) באתר משרד מבקר המדינה. עניינו של יצחק שום אף הוא ידוע וגלוי לכל. וכך גם לגבי יתר הדברים שהעלה בוקר, במהלך מסיבת העיתונאים. כמו כן, התרוצצותו של ראש מטה משרד הספורט, ומתן פתקאות לשרה, כאילו הגיע מידע מודיעיני איכותי בדבר כוונתו של בוקר לגרום לפרובוקציה, היו טיפה מוגזמות. כמו גם, האיומים המשפטיים שהושמעו על ידי ראש המטה במהלך תוכנית "יציע העיתונות" היו מופרכים, וחסרי בסיס משפטי. ולא רק מהטעם שטרם נבדקו על ידי עורך דין, המתמחה בדיני "לשון הרע". נראה היה כי נועדו הם על מנת להשתיק את פיו של בוקר, ולהרחיק סקרנים פוטנציאלים.

אין לטעות ולחשוב שאני ובוקר אוחזים בדעות משותפות בעניין ההתאחדות לכדורגל.  למעשה, אני מניח שהפער בינינו הוא כפער בין מזרח למערב, ואינו ניתן לגישור. אך למרות הכל, התביישתי לראות כיצד הורחק ממסיבת העיתונאים, דמו, ושמו הטוב הוקזו במהלך "יציע העיתונות", וכיצד הוא זכה לאיומים מנציג משרד הספורט (ראש המטה).

אז נכון, דעתו של בוקר אינה כדעת מרבית אנשי תקשורת הספורט. וכתיבתו אכן מפרגנת "פרגון יתר" להתאחדות ולאבי לוזון. אך, זוהי זכותו המלאה של בוקר, כל עוד לא הוכח כי בוקר פועל ממניעים אסורים. מכיוון שבוקר מעולם לא הורשע בבית הדין של מועצת העיתונות (למיטב הבנתי), עומדת לו זכותו לשמו הטוב, ועל חבריו למקצוע להגן עליו ולכבד את דעותיו.

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

צפו: לימור לבנת מסלקת את העיתונאי משה בוקר ממסיבת העיתונאים (וידאו)

פרסום המסקנות החשובות של ועדת זליכה הפך לדרמה גדולה במהלך מסיבת העיתונאים אחרי שמשה בוקר, עיתונאי 'הארץ' תקף את שרת הספורט, לימור לבנת, בטענה כי היא פועלת נגד יו"ר ההתאחדות, אבי לוזון, על רקע אישי.

"נתתי לך להשמיע את כל ההשמצות והשקרים שלך", אמרה השרה אחרי מספר שאלות תוקפניות של כתב 'הארץ' משה בוקר, "קראתי ב'עין השביעית' על ההתנהלות שלך ואני מזמינה את כולם להיכנס לשם ולקרוא מדוע אתה לא יכול לסקר את ההתאחדות לכדורגל. כל מה שאמרת זה אישי. אמרת אוסף של שקרים רכילות שאינם ראויים לתגובה. אתה עובד בשביל לוזון".

העיתונאי לא נשאר חייב וענה ללבנת: "בתקופה של פוטין לא התייחסו בצורה כזו לעיתונאים. אני מזהיר אותך מתביעת דיבה". בשלב מסוים, בוקר המשיך להגיב לדבריה של לבנת, והיא דרשה להוציא אותו ממסיבת העיתונאים, תוך כדי שהוא מאיים עליה בתביעה. ואכן, שומר נשלח כדי להרחיק את העיתונאי מהחדר.

הכל החל כאשר בוקר שאל מספר שאלות ברציפות שכללו איזכורים של לכאורה סיבות וגורמים אישיים שהובילו את השרה לפעול נגד ההתאחדות ואבי לוזון. זה כנראה הוציא את השרה מהכלים והיא החלה לתקוף אותו גם כן באופן אישי.

צפו בעימות של לימור לבנת ומשה בוקר:

עונת ספורט מוצלחת והוגנת? על מה התודה? (דעה)

בצהרי יום שישי בעודי צופה בטניס משובח מווימבלדון ושלמה צורף דואג לקלקל לי את החוויה (אך זה סיפור לכתבה נפרדת), נתקלתי להפתעתי במהלך ההפסקה בין המשחקונים בפרסומת התמוהה ביותר שראיתי בזמן האחרון. בפרסומת המדוברת מופיעים שלל דמויות מעולם הספורט הישראלי ומודים לי הצופה בבית. אני חייב להודות שהתרגשתי. אני? הצופה הפשוט? על מה מגיע לי כל התודה הזאת? אני מודה – הסתקרנתי. לאחר כמספר בלתי מבוטל של "תודה" קיבלתי את התשובה, כל המכובדים הנ"ל התכנסו כדי להודות על עונה "מוצלחת והוגנת".

אתם רציניים!? עונה מוצלחת והוגנת? שבועיים של חופש והספקתם לשכוח את כל מה שהתחולל כאן בשנה האחרונה? עונה שהייתה רצופה באלימות פיזית ומילולית במגרשים ומחוצה להם ואתם מצאתם לנכון להודות על כך? תהיתי לעצמי האם אני לא מתבלבל ואולי הבנתי לא נכון את "כוונת המשורר" בפרסומת, בכל זאת דעתי לא הייתה צלולה עקב הפרשנות המעיקה של אדון צורף. מיד בהפסקה הבאה קיבלתי תשובה, הפרסומת שודרה שוב ולא הייתה זאת טעות! אכן כמו שחשבתי כל ספורטאי ישראל מודים לקהל על עונה הוגנת.

האם משרד התרבות והספורט שבחסותו הפרסומת הספיק כל כך מהר לשכוח, אומנם הזיכרון שלי אינו ארכיון של העונה האחרונה אבל עד שהספיקו לשדר שוב את הפרסומת ההזויה הספקתי לחשוב על מספר אירועים שאולי יעיבו קצת על השמחה והאושר שמנסים למכור לנו.

נניח ונתעלם מהאלימות בדרבי הראשל"צי בכדוריד, מהחשדות ברצח נגד שחקן מכבי נתניה, ממועדון שנשרף בידי אוהדיו ומזה שיו"ר ההתאחדות בא ויוצא ממשרדי החקירות. הרי דברים כאלו "יכולים" לקרות מדי פעם גם במדינה שהיא אימפריית ספורט כמו שלנו – בכל זאת הליגה השישית בטיבה באירופה.

אבל רגע, זאת לא הייתה השנה שבה קפטן מכבי תל אביב בכדורסל קילל את שחקן הפועל תל אביב ואת כל דורותיו אחורה בגידופים שלא ראוי אפילו לציין אותם. מצלמות הטלוויזיה נתנו לנו זווית מצוינת על מה חושב גיא פניני בקשר ליונתן שולדבראנד ועד כמה עמוק הידע שלו בהיסטוריית העם היהודי, זאת ועוד בנוסף לשלל המחלות שהוא מאחל לאביו של יונתן. במכבי תל אביב בהחלט בחרו קפטן שהוא דוגמא ומופת לילדים שצופים בו ולעם הישראלי כולו – עונה הוגנת אמרנו לא?

pinsh

ואם כבר בכדורסל עסקינן אז רק לצורך תזכורת, הייתה זאת שנה שבה אוהדים מאיימים על שופטים, יורקים על הקהל הנגדי ומתעמתים עם הסדרנים והמאבטחים – בהחלט עונה מוצלחת!

איך אפשר לדבר על הצלחה והוגנות מבלי להזכיר את פנינת הספורט הישראלי – הכדורגל. לא רק שהייתה זאת עונת כדורגל מהמשובחות שנראו פה, עוד בסופו של דבר זכינו במונדיאל! אה לא? אז זכינו בליגת האלופות! מה גם לא? אבל אני לא מבין, ראיתי תמונות של המאמן הישראלי משתטח על הדשא ושל שחקניו מעיפים אותו באוויר, זה בטוח מסמל זכייה כלשהי – אההה עפנו בשלב הבתים בטורניר אליפות אירופה עד גיל 21…וואלה, אם זאת לא סיבה לחגיגה טהורה ואמיתית אז מה כן.

באשר להוגנות, אין מקום בו ההוגנות בא לידי ביטוי יותר מאשר בכדורגל הישראלי. שנה שבה במועדון אחד היו"ר מקבל איומים על חייו, שחקנים מסתובבים עם אבטחה צמודה מחשש לחייהם וגזענות בלתי פוסקת נגד צמד שחקנים שהפשע היחיד אותו ביצעו הוא שהם נולדו מוסלמים. כל זאת רק פרק מצומצם מאוד במעללי הליגה הישראלית השנה – הוגנת ומוצלחת ממש כמו בפרסומת!

אם נשקר לעצמנו ונאמין לפרסומת שטוענת שהייתה זאת עונה הוגנת ומוצלחת – אנחנו בבעיה. אחרי עונה כזו של אלימות וגזענות צריך לשבת ולעשות חשבון נפש גדול ולא לטפוח על השכם, כדי שאולי שנה הבאה אם נשכיל לתקן ולהתנהג קצת יותר בכבוד אחד לשני על המגרש ומחוצה לו, אולי רק אז נוכל לצאת בהצהרות שהייתה זו עונה הוגנת ומוצלחת.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם