תגית: הפועל תל אביב
אייר אירופה: איתי שכטר והכישלון באירופה (דעה)
החזרה של איתי שכטר לארץ היא עוד תעודת עניות מקצועית ומנטאלית של הלגיונר הישראלי. בסך הכל החלוץ ניסה את מזלו שנתיים באירופה, כשהוא יוצא לשם בגיל צעיר מידי וחוזר משם בגיל צעיר מידי.
בקייזרסלאוטרן הוא הספיק לשחק לא מעט. הסטטיסטיקה שלו ושל הקבוצה כולה הייתה חלשה להחריד והסתיימה בירידת ליגה, אבל השערים הבודדים שכבש בכל זאת עזרו לו לסדר דיל בסוואנזי מהפריימירליג. כצפוי, הוא לא הטביע שם חתמו.
קשה לבוא אליו בטענות על חוסר ההצלחה בקבוצה מווילס, היא רצה כבר שלוש שנים יפה מאוד והרמה של הליגה האנגלית גדולה עליו. הוא רחוק מלהיות מסוגל למלא חלק פעיל באחת משלושת הליגות הטובות בעולם. הברבורים לא התברברו ושלחו אותו לדרכו, וכך גם עשתה קייזרסלאוטרן בקיץ הנוכחי. התגובה המתאימה לשחקן עם מוטיבציה ואמונה עצמית היא להמשיך לחפש קבוצה באירופה ולהצליח בה. זה לא חייב להיות בסרייה A, אבל גם בצרפת או הולנד שכטר יכול ללמוד המון ולשפר את הכדורגל שלו. במקום זה הוא החליט לחזור הביתה, למה שמוכר לו. הפועל תל אביב יכולה לחכות גם לסוף הקריירה, אבל השחקן רץ אליה בזרועות פתוחות כששמע כמה היא מוכנה לשלם לו. שנתיים באירופה לא מספיקות כדי למצות פוטנציאל של שחקן, בטח כזה שמרבה להיפצע וממעט לשחק. מה כל כך בוער לחזור? המתקן המרשים בוולפסון? או אולי הרמה בליגת העל? שכטר קיבל הזדמנות לשחק באירופה אבל ירד מהמטוס כשעבר מעל תורכיה. נדמה שהשחקן הזה הוא בעיקר דיבורים ומעט כדורגל. בסך הכול הייתה לו עונה טובה אחת בהפועל תל אביב וגם זה היה מזמן.
אם מסתכלים על ליגיונרים ישראלים אחרים אין פלא שזאת הייתה דרך המילוט של שכטר מאתגר קשה. רובם יוצאים לאירופה אחרי שכבשו בארץ שלושה שערים. הם לא משחקים שם, קר להם, עצוב להם והטיסה הישירה חזרה לא מאחרת לבוא. שכטר היה צריך לקחת דוגמא מברדה, בניון ונאתכו. אלו שחקנים שעובדים קשה, לא מתלוננים כמעט ובסוף גם מקבלים תמורה מהמאמן שנותן להם לשחק. כשתתחיל עונת 2013/2014 ושכטר ישחק בואסרמיל הוא ישאל את עצמו "למה עשיתי את זה לעצמי? ". כאן אין לו לאן להתקדם. גם אם יבנו עוד עשרה אצטדיונים כמו המושבה ונתניה הכדורגל הישראלי יישאר במרחק קילומטרים מהאירופאי, ועוד מהבינוני שבו. על טעויות משלמים, גם שכטר ישלם וגם הפועל תל אביב שנותנת לו שכר של מראדונה. הוא יבלה אצלה כנראה הרבה על מיטת הטיפולים, וחבל שמועדון מוציא כאלו סכומים עם כזה סיכון. בטח כשהעלו שם את מחיר המנויים כדי לממן את הרכישה והמשכורת של השחקן המדובר.
שכטר בחר בדרך הקלה, אבל היא לא תוביל אותו לשום מקום. אם לא יצא שוב בשנתיים הקרובות לחו"ל הוא כבר לא יוכל לחזור לשם בגיל מבוגר. כדאי לו ולסוכן שלו להתחיל להזיז עניינים בקיץ הבא, כי אחרת זאת יכולה להיות קריירה מפוספסת.
צפו: ליורם ארבל אין מושג מי השחקן שהחמיץ את השער (וידאו)
רוצים עוד הוכחה שיורם ארבל צריך לשקול לפנות את מקומו לדור העתיד של שדרני הספורט? בבקשה.
רבים ביקרו אותנו על כך שאנחנו סתם מתנכלים ליורם ארבל, שהוא אחד השדרנים הטובים שיש בישראל אם לא הטוב שבהם, והכל נכון, עד לפני מספר שנים. בשנים האחרונות יורם ארבל לא רואה/לא מזהה או שגרוע מכל פשוט לא יודע, כפי שאפשר לראות בסרטון שפירסמנו לפני מספר שבועות.
במהלך הדרבי התל אביבי האחרון יורם לא זיהה פעם אחת, לא זיהה פעם שניה, וגם בפעם השלישית הוא לא זיהה, דני נוימן היה צריך לגלות לו מי השחקן שהחמיץ.
לטעות פעם אחת זה בסדר ומובן, אבל כאשר העניין הופך לרוטינה קבועה, משהו כאן לא בסדר.
עמוד הפייסבוק יורם ארבל – הללללויה העלה את הסרטון של יורם ארבל לא מזהה מי החמיץ:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
דירוג: שבעת השערים הכי יפים של הפועל תל אביב במשחקי דרבי (וידאו)
הערב יערך הדרבי התל אביבי האחרון לעונה זו, וזה יופי של זמן להיזכר בגולים אדירים של משחקי דרבי מהעבר. חברנו היקר, דור רפפורט, אוהד הפועל תל אביב דירג לנו את שבעת השערים הכי יפים של הפועל תל אביב במשחקי הדרבי.
אז קבלו את הדירוג:
7. בן לוז – דרבי של 2002-2003, האמת שכל השערים במשחק היו מדהימים. השער של בן לוז מקבל את המקום השביעי והמכובד.
6. סלים טועמה – הדרבי התל אביבי של 2006-2007, סלים טועמה עם בעיטת טועמה ידועה מסובב את הכדור לשער של קאלה. גולאסו!
5. סלים טועמה – הדרבי התל אביבי של 2002-2003, כמו השער שמעליו, עוד בעיטה חופשית, עוד בעיטה גאונית, הפעם לצד השני.
4. אישטוון פישונט – הדרבי התל אביבי 1999-2000, ההונגרי הנפלא של הפועל תל אביב ספק רצה להגביה, ספק לבעוט לשער, בכל מקרה יצא לו שער מדהים!
3. יעקב הילל – קבלן האליפויות של הליגה הישראלית בפצצת טיל קרקע אוויר ישר לחיבורים של לירן שטראובר.
2. דימיטר טלקיסקי – הדרבי התל אביבי 2007-2008, פצצה אדירה עם הפאלש. גול שחקוק בזיכרונם של אוהדי הפועל.
1. פיני בלילי – הדרבי התל אביבי, 2002-2003, כל השערים מהדרבי הבלתי נשכח הזה (לפחות אצל אוהדי הפועל) מופיע במצעד, אבל את המקום הראשון לוקח ובענק פיני בלילי עם בעיטת היעף המטורפת שהרעידה את השער. גולאסו!
אז זה דירוג השערים הגדולים של הפועל תל אביב בדרבי. אוהדי מכבי רוצים להחזיר? שלחו לנו דירוג משלכם. אוהדי הפועל – זוכרים שערים יפים יותר? חושבים שהדירוג שלנו לא שווה כלום? ספרו לנו בתגובות.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
אוהדי הפועל תל אביב נגד ערוץ הספורט: קוראים לחרם כללי על ערוץ הספורט ואתר האינטרנט שלו
לאחר "תקרית" אוהד הפועל תל אביב שסימן צלב קרס בדרבי התל אביבי בו ניצחה הפועל תל אביב ערוץ הספורט שידר כתבה שרוב רובה התרכז בקהל של הפועל תל אביב, ובעיקר סימן את האוהד הבזוי הזה כנציג אוהדי הפועל תל אביב.
אין ספק שהאוהד הזה לא מייצג את כלל אוהדי הפועל תל אביב, אבל ההרגשה (לא רק של אוהדי הפועל) הייתה שערוץ הספורט מנסה להכפיש את כלל האוהדים. הנהלת הפועל תל אביב מנסה למגר את תופעת שירי השואה, ובדרבי אכן היו קללות, אך לא היו שירי שואה וכדומה.
אבל המלחמה בין אוהדי הפועל תל אביב לערוץ הספורט לא נגמרה כאן, היא רק החלה.
בטור שכותב צור שדה באתר אוהדי הפועל תל אביב – "אדום עולה", הוא קורא לחרם של הקבוצה, הבעלים, האוהדים, וכל מי שאוהב את הפועל תל אביב על ערוץ הספורט. איך החרם יתבטא? כך כותב צור שדה:
החלטה רשמית של הקבוצות שלא לשלוח לערוץ הספורט אייטמים. לא לאפשר לשחקנים ובעלי תפקידים להתראיין לערוץ הטלוויזיה ולאתר. להוציא את כלי התקשורת הזה ממחזור הידיעות בכל מה שקשור למועדון. למחוק אותו לחלוטין. לא ניתן יד ולא נשחק לידיים של השונאים לנו, לא ניתן לבעלי ערוץ הספורט – משפחת רקאנטי – להמשיך בהסטה כנגד מועדון הפועל תל-אביב וקהל אוהדיה.
ואנחנו, הקהל? לא נשאיר אותם מאחור. כולנו נחסום במחשבים שלנו את אתר האינטרנט של הערוץ, נמחק את האפליקציה לסמארטפונים והטבלטים, נבקש מספקית הכבלים שלנו להוריד את ערוצי הטלוויזיה ונשמיע קול חזק וברור – התעסקתם עם הקהל הלא נכון. לא ניתן יד לשנאה, להסתה, לשקרים, לסילוף העובדות, לרכילות הזולה והאינטרסים של ערוץ הספורט לטנף את שמה של הקבוצה האהובה שלנו.
שדה ממשיך ונותן כדוגמא את העיר ליברפול והאוהדים שלה שעשו חרם על עיתון 'הסאן' שפירסם ידיעה מלאה בשקרים על אוהדי ליברפול לאחר אסון הילסבורו:
לאחר אסון הילסברו, פרסם הצהובון הבריטי הנפוץ, "הסאן", כתבה מלאה בשקרים והאשמות כלפי האוהדים של ליברפול. בין היתר נרשם שם שאוהדים הכו שוטר שביצע הנשמה לאוהד אחר, שהם השתינו על פצועים, בזזו את רכושם של הפצועים וההרוגים, וזאת בנוסף לשלל שקרים נוספים פרי דמיונו של העיתון, כותביו ועורכיו. כל השקרים הללו פורסמו תחת הכותרת המביכה "האמת". בתגובה הוחרם עיתון "הסאן" בעיר ליברפול ועד היום יש המחרימים אותו כזיכרון לאותה כתבה נוראית מימי האסון.
כידוע, משפחת רקאנטי, הבעלים של קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב היא גם הבעלים של ערוץ הספורט, כך שאפשר להבין את הכאב ואת העצבים של אוהדי הפועל תל אביב כלפי הערוץ, ובמיוחד כלפי הכתבים של הערוץ, כמו למשל רועי גלדסטון שמסקר את מכבי תל אביב וצור שדה כותב שפנה הכתב ביוזמתו לבית הדין של איגוד הכדורסל על מנת שיעמידו את הקבוצה לדין:
למרות שכל דוחות המשטרה והשופטים מאשרים את טענת הפועל שהדרבי עבר בשלום, פנה כתב ערוץ הספורט, מיוזמתו (!) לבית הדין של איגוד הכדורסל עם תמונות מהכתבה של ערוץ הספורט וניסה לגרום לו להעמיד לדין את הפועל. איפה נשמע דבר כזה? עיתונאי יוצא למלחמה כנגד קבוצה? לא תופתעו לשמוע שגלדסטון הוא הכתב הצמוד למכבי תל-אביב בכדורסל (להזכירכם, חולקת את אותם בעלים עם ערוץ הספורט).