רוני לוי היה ועודנו אחד המאמנים האיכותיים, המוכשרים והמצליחים ביותר שצמחו בישראל בעשור האחרון. בשורה אחת עם אלי גוטמן, יצחק שום ודרור קשטן, הצליח לבנות לעצמו לוי שם של מקצוען בחסד עליון, בלי שביב של קלישאתיות או ציניות.
הצלחותיו המוכחות ומקצועיותו חסרת הפשרות, לצד יחסי אנוש טובים יותר, ראו ערך גרנט, היו מובילים אותו כבר היום לבמות המרכזיות ביותר באירופה. לא, אינני נדב יעקובי ואינני מנבא בדיעבד, אך כך העידו אלו שליוו אותו משך שנים, ביותר ממועדון אחד. עם זאת, במאמר זה אני מבקש אך ורק לשבח בכל דרך אפשרית את רוני לוי, דבר שבתקשורת הספורט שלנו לא נהגו לעשות בשבועות והחודשים האחרונים, על הצלחתו הנהדרת באנורתוסיס פמגוסטה הקפריסאית. את הזרקורים אנא הזיזו לדקה מבירשחוט ובוורן, אימפריות העל, ומביצועיהם של הסטארים מלול את בדש, הזיזו לדקה גם את המבט מההצלחה המסחררת של בן שהר בליגה הגרמנית השנייה וכן מהפיות הפתוחים בעיר סנטנדר נוכח ביצועיו המפעימים של גיא אסולין.
הפעם, נסו אקט מיוחד: לתת כבוד למי שבאמת מגיע לו – רוני לוי למשל (3 אליפויות רצופות במכבי חיפה, שמינית גמר גביע אופ"א, מקום שני בליגה הרומנית עם אוניראה), שמוליך את הליגה הקפריסאית בגאון. באמתחת לוי 94% הצלחה ב-11 מחזורים בקפריסין! 10 ניצחונות, תיקו בודד ואף לא הפסד אחד – כל אלו מתווספים להפרש שערים מרשים מאוד של 6:27. המועדון הסימפטי מלרנקה הוא בהחלט שם בולט בליגה הקפריסאית לאורך השנים, אך גם הפרשנים האופטימיים ביותר לא צפו לו פתיחה כ"כ חלומית ודהירה, לפחות בנקודת זמן זו, לעבר הכתר. לשם המחשה, בעשור האחרון זכתה הקבוצה בשתי אליפויות בודדות, לעומת אפועל ניקוסיה שנחשבת לאימפריה הגדולה ביותר באי השכן, וקטפה חמש צלחות אליפות באותה תקופת זמן. לכן ברור מאליו למה רוני לוי אהוב ורצוי כ"כ ע"י נשיא המועדון אנדראס פנטיל בפרט והמועדון של פמגוסטה בכלל.
למרות שלטעמי הליגה הקפריסאית מעניינת ואולי אף איכותית יותר מהליגה הישראלית נכון להיום, אין ספק שרוני לוי רואה בהתבססות בקפריסין תחנת מעבר לכאלה גדולות יותר. רוני לוי, כמו כל מאמן בקלחת האירופאית, רוצה לנחות במקומות שהם הדבר האמיתי – ספרד, אנגליה, איטליה, גרמניה וצרפת. זה יקרה, וזו רק שאלה של זמן, אם יתמיד לוי באי השכן ויתקע יתד במועדון כמו שעשה במכבי חיפה. בשל הנסיבות, מאז עזיבתו את הכרמל, נדד לוי בחמש מועדונים – מכבי פ"ת, אוניראה אורזיצ'ני, בית"ר ירושלים, סטיאווה בוקרשט וכאמור, אנורתסיס פמגוסטה.
רוני לוי הוא איש למשימות ארוכות טווח, מדובר במאמן שטביעת האצבע שלו תיראה בכל מקום, אם רק יתנו לו שקט תעשייתי. תור הזהב של מכבי חיפה היה כאשר יענקל'ה שחר נתן שקט ומרחב עבודה מיטבי ללוי, והתוצאות – נראו מיד בשטח. בחמש השנים שבהן היה אמון על הצד המקצועי בכפר גלים, הפכה מכבי חיפה למכונה משומנת לא רק בגלל הדולרים המונפים אל על מצד הבעלים – היום כולם מבינים עד כמה לוי היה דמות מאזנת ודומיננטית בפן החיובי של המילה והיום כולם מתגעגעים לימים בהם ניווט על הקווים בקרית אליעזר. כי רוני לוי הוא בהחלט איש מקצוע יוצא דופן בנוף הישראלי, ועל כך יעידו גם קולגות ואנשי מקצוע החל מתקופתו במכבי חיפה ועד היום. ובימים אלו, כשאנו מיישירים מבט להצלחתו בקפריסין, נותר רק לייחל שימשיך להנפיק קבלות ועל הדרך גם יעורר מחדש את אחד מהשחקנים הטובים ביותר שיש לנו בארסנל – ברק יצחקי.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
