קודם כל ברכות, כמו שנהגו לצחוק ב"רמזור" על פתיחת הראיונות הקבועה של רפי רשף. קארדיף סיטי עלתה לראשונה בתולדותיה לפריימיר ליג. זה היה קרוב לקרות כבר כמה פעמים בשנים האחרונות ונדמה שקללה רובצת על הקבוצה מבירת וויילס, אבל הפעם זה נגמר בשלום ואנחת רווחה.
מאלקי מאקיי, מאמן הקבוצה מזה כשנתיים, הצעיד אותה העונה למקום הראשון, בהפרש 7 נקודות מהמקום השני ו-13 מהשלישי, שנותן רק כניסה לפלייאוף ולא עלייה אוטומטית.
הציפורים הכחולות, שהבעלים המלזי שלהם וינסנט טאן שינה את הסמל לדרקון אדום, יהיו הפתעה מרעננת בפריימיר ליג. קבוצה שעוד לא הייתה שם, ולא שוב אותם מועדונים שאנחנו רגילים לראות עולים ויורדים. קארדיף היא קבוצה מוויילס, עם מאמן סקוטי, בליגה אנגלית. סלט בריטי, שבניגוד למטבח הזה, לא יהיה תפל.
כשמזכירים את עניין הלאום אז מגיעים לנקודת השיא ביתרונות של עליית הקבוצה לפריימיר ליג: דרבי וולשי לוהט מול סוואנזי השנואה. כל אחת מהשתיים תאבק על הזכות להיות הנציגה המקומית הבכירה. אם דברים לא ילכו כמו שצריך הן עשויות להיאבק ראש בראש כנגד הירידה.
כדי לשרוד בעונה הבאה חייבת קארדיף חיזוק מאסיבי. חוץ מקרייג בלאמי הוותיק והמתקשש אין לה שמות מוכרים. הבעלים עשה צעד חכם וכבר הודיע שיספק 25 מילון פאונד לקניות בקיץ. המעבר מהצ'מפיונשיפ לפריימיר ליג הוא קשה והבדלי הרמות גדולים. בשביל לא לחזור לשם חייבים להשקיע כסף. כך גם אצל קבוצות מרכז הטבלה שבקלות יכולות למצוא את עצמן בסרט שניוקאסל, סנדרלנד וסטוק נכנסו אליו ומתקשות לצאת ממנו.
לקארדיף יש אצטדיון ביתי (שקרוי על שמה, כמה מגלומני מצדה) לא גדול, אבל הוא בהחלט חם ותומך. השחקנים זקוקים לו, בעיקר כשנלחמים על החיים. עשרים ושש אלף פטריוטים שמעודדים אותך מאוד עוזרים מול יריבות אורחות. לשוחרי המשחק האטרקטיבי נראה שאין מה לדאוג במקרה הזה. אפרוחי הפריימיר ליג הבקיעו העונה בליגה יותר משני שערים בממוצע למשחק. אין פה עוד קבוצת "בעט ורוץ".
העלייה הזאת תוסיף פלפל חדש לליגה האנגלית והלוואי ששתי הקבוצות יצליחו להישאר שם כמה שיותר כדי שגם ה"ניו פירם" אם תרצו, ימשיך להתקיים.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
הרומן של יוסי בניון עם ווסטהאם הסתיים כצפוי לא טוב ומוקדם במיוחד.
הקשר עשה טעות מלכתחילה שעבר לשם (בהשאלה). חוץ מסטוק סיטי, אין קבוצה פחות מתאימה בשבילו בליגה האנגלית. ווסטהאם במקרה הטוב מעבירה את הכדור לשחקני האגף שלה ומשם הם מגביהים כדור לרחבה במטרה למצוא ראש עם חולצה סגולה. במקרה הרע נשלחים כדורים מההגנה או מעט קדימה יותר אל החלוצים. הסגנון הזה מתאים לחלוצים גבוהים וחזקים, וקשרים שיודעים להלחם ולהרים כדור, גם ממרחק רב. יוסי בניון הוא שחקן שהנשק שלו הוא הטכניקה. יש לו כדרור איכותי, יכולת לעבור שחקנים וסיומת מצוינת. גם ראיית משחק לא חסרה לו.
האמוציות וחסד הנעורים לקבוצה שעשתה לו קפיצת מדרגה ופרסום לפני שבע שנים, גרמו לבניון לחזור אליה בלי לשקול את תופעות הלוואי של הצעד. בעבר, כשקיבל הצעה מסם אלרדייס לחתום בבולטון הוא סירב. בקיץ הוא לקח את ההצעה מאותו אלרדייס שכיום מאמן את ווסטהאם.
ארבעה משחקים בהרכב ושניים כמחליף זה הקרדיט שלו הוא "זכה" למשך חצי עונה. מאזן השערים שלו עומד על אפס. שחקנים טכניים נבלעים בדרך כלל בקבוצות אפורות וזה בדיוק מה שקרה פה. ווסטהאם קיבלה שחקן שונה ממה שיש לה בסגל. כזה שיכול לפתוח הגנות מבוצרות במשחק קרקע ולהיות מעין "אס" מפתיע. "היהלום" לא קיבל מהמהלך הזה שום דבר חוץ מנוסטלגיה.
רק בניון יודע איזה הצעות נפלו בחיקו ואולי זאת באמת הייתה האופציה הטובה ביותר מבחינתו. בקיץ ארסנל הגישה הצעה לקנות אותו מצ'לסי, אבל העיסקה לא יצאה לפועל. עכשיו צצות השמועות על השאלה נוספת שלו ל"תותחנים". בכלל לא בטוח שבניון יראה שם דשא מעבר למה שראה באפטון פארק, אבל הסגנון יתאים לו הרבה יותר. מה גם שארסן ונגר עשה שינוי מהותי בהרכב במשחקים האחרונים ובאגף ימין הוא פותח עם אוקסלייד צ'מברליין בן ה-19. מדובר בשחקן שעדיין נמצא בשלבי התפתחות ובניון שכבר הבשיל מזמן יכול בהחלט לתפוס את מקומו.
גם לא צריך לפסול חזרה לארץ בגיל 32 וחצי כמעט. אם כסף הוא האישיו של כדורגלנים לקראת סוף הקריירה אז גם מכבי תל אביב תוכל לשלם לבניון סכומים מאוד מכובדים. מכבי חיפה תקבל אותו בזרועות פתוחות ואולי גם בכיסים פתוחים. בכרמל, באצטדיון החדש, הוא לבטח יהיה שחקן הרכב. שחקן ברמתו של בניון בליגה הסופר חלשה בארץ יהיה מרענן מאוד.
עד סגירת חלון ההעברות באנגליה יש חודש שלם. מספיק זמן בשביל לשקול את העתיד ולהגיע להחלטה טובה. בניון טעה עם הקדנציה השנייה בווסטהאם אבל כמעט לאורך כל הקריירה השתלב מצויין בקבוצות בהן שיחק. התסריט הגרוע ביותר שיכול לקרות הוא הישארות בצ'לסי שגם על זה הרבה שחקנים בעולם היו חותמים בשמחה. אבל שם בניון ישחק מעט מאוד ומחכה לו גם ראפא בניטז עליו לכלך הקשר כשעזב את ליברפול לטובת צ'לסי. בכל מקרה הוא יקבל הצעות. הוא רק צריך לבחור נכון.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
למעט ארסנל, האכזבה הגדולה עד כה בליגה האנגלית היא מנצ'סטר סיטי. הקבוצה לא הצליחה לעבור את שלב הבתים (עונה שנייה ברציפות) ומראה יכולת חלשה בליגה. הפער בפסגה בינה ליריבה השנואה מנצ'סטר יונייטד הוא כבר שש נקודות.
רוברטו מאנצ'יני לקח סגל עמוס כישרון ואגו לאליפות היסטורית והיסטרית, אבל נראה שהוא גם זה שלוקח אותה לכיוון ההפוך. המשחק של הקבוצה נראה איטי, לא מספיק יצירתי ולפעמים שקוף. יא יא טורה זה לא אותו שחקן מאשתקד. העוצמה שלו במרכז השדה והיותו שחקן שיודע לעשות הכול על המגרש נשחקו והקילריות שלו חסרה לתכולים. בחלק האחורי נראה שיש בעיה של עומק, אם קולו טורה המזדקן והבינוני פתח בדרבי כבלם. מה שעלה בנקודות. בעמדות המגנים נראה שהסיטי שמרה על יציבות. קולרוב צריך לשחק לפני קלישי בצד שמאל וזאבאלטה שומר על יכולת טובה כבר שנים. על השוער הנהדר ג'ו הארט אין צורך להרבות במילים.
אם נחזור לקישור נראה שמנצ'יני קצת תקוע. מלבד סילבה שהיה טוב לאחרונה, יש מחסור בשערים ובישולים. נאסרי מאכזב כמעט מהרגע שהגיע. נראה שהוא לא שחקן גדול כמו שעשו ממנו. אחרי הכול, חצי שנה גדולה בארסנל לא עושה אותך מראדונה, אלא רק פופולארי. סקוט סינקלייר מחמם את הספסל, כך גם רידג'וול. מילנר הוא שחקן אפור שהתקפית יכול לתרום בעיקר הגבהות.
סיטי צריכה לחזור ולפתוח את הארנק על שחקן כנף. אחד שידע להיכנס עם או בלי הכדור לאמצע ולהבקיע שערים. שידע למסור ויהיה מעורב ומשפיע על משחק ההתקפה. בשביל מועדון עם תקציב כמו שלה זה כמו לעשות קניות במכולת. שחקנים טכניים לא חסר בעולם ויהיו מעט כדורגלנים שהמשכורת אצל השייח'ים לא תפתה אותם להצפין לעיר התעשייתית.
בחוד, למרות כול השמות המפוצצים יש גם חריקות לא קטנות. מריו בלוטלי הסורר הבקיע רק שער ליגה אחד העונה. הוא מסוגל להרבה יותר מזה, אבל כשלא הולך האיטלקי ממוצא גנאי מאבד את הראש ופוגע בקבוצה שלו. למרות שיש כאלו שיגידו שאת הראש הוא איבד מזמן. אגוארו הספיק להיפצע ולחזור למגרשים אבל לא מבקיע כמו בעונה שעברה. כך גם טבז. במקרה של האחרון זה רק נראה עניין של זמן עד שזה יקרה כי הוא תמיד נראה חד. דז'קו עושה את העבודה, בדרך כלל כאס מהספסל. היו שמועות על עזיבה שלו בקיץ, אחרי שבאותה תקופה היה במקום האחרון בהיררכיית החלוצים בסיטי. בינתיים הוא נהנה להבקיע אבל אם ימשיך בפורמה הזאת ולא יקבל מקום בהרכב הוא עשוי לרצות לנטוש.
נראה שהחבילה של ארבע חלוצים מעולים מתחילה לרעוד. זה היה צפוי, אבל בעונת האליפות של סיטי זה עבד מצוין והקבוצה הבקיעה המון שערים. תשעים ושלושה, ליתר דיוק. כיום, נחוץ דילול של חלוץ. ההתלבטות בין דז'קו לסופר מריו היא קשה. אני הייתי מוכר את דז'קו. עם כל בעיות המשמעת והעצלנות שלו, באלוטלי חלוץ טוב יותר. מגוון יותר. הוא גם צעיר מדז'קו וכשיגיע לשיאו יהיה טוב מהבוסני. נכון לכתיבת שורות אלה זה נראה תלוש מהמציאות, כי האיטלקי חלש ודז'קו מבקיע לעיתים, אבל בכדורגל דברים משתנים מהר. מספיקים כמה משחקים חלשים ודעת הקהל מתחילה להשתנות.
על ההדחה מליגת האלופות הבוסים של מאנצ'יני סלחו לו, אולי בגלל הבית הקשה. על אובדן אליפות הם כנראה ישלחו אותו ללשכה. אסור לו להמשיך לשדר פאניקה מהספסל ובראיונות אחרי משחקים. עכשיו הגיע הזמן להחדיר מוטיבציה בשחקנים שלו וכאילו להתחיל את העונה מחדש. יש לו את הכלים לקחת אליפות. בעונה שעברה הקבוצה של האחים גלאגר חזרה מפיגור של שמונה נקודות כשנותרו מחזורים בודדים לסיום העונה. כיום זה שש ויש עוד יותר מחצי ליגה לשחק. זה ברגליים שלהם ובראש שלו.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
קווינס פארק ריינג'רס היא לא קבוצה מוכרת ושגורה בפי כל אוהד ישראלי ממוצע, גם חולי הכדורגל האנגלי לא בדיוק תופסים מ"החישוקים" אימפריה של ממש. אחרי הכל אי אפשר להאשים אותם. קבוצה קטנה, ללא הישגים. אולי הפעם זה יסתיים אחרת?
קווינס פארק ריינג'רס (ק.פ.ר), ללא ספק שם מצחיק/מוזר לקבוצת כדורגל אך השם נולד משילוב של 2 קבוצות אלומות איי שם בשנת 1886. הריינג'רס מאז ומעולם היו ונחשבו לקבוצה קטנה וחסרת סיכויים להתבסס במעלה העליון של הטבלה ואכן, הציפיות לא אכזבו. במרבית השנים שיחקה ריינגר'ס בליגות נמוכות אך עם הזמן הצליחה לתקוע יתד בליגה האנגלית הראשונה.
היתד הגדולה הצליחה להחזיק מעמד עמוק באדמה 13 שנה עד אשר נשבר המזל ובעונת 95/96 ירדו הריינג'רס אל הליגה השניה. המזל הרע של הכחולים-לבנים נמשך ו 5 שנים מאוחר יותר מצאה הקבוצה את עצמה בליגה השלישית! הקהל החל להתייאש והשחקנים החלו לחפש להם מקום אחר. אז ידעה הנהלת הקבוצה שעליה להתאפס ולהחזיר את הקבוצה למקום הראוי לו – הפריימר ליג.
לאט לאט זה קרה, השנים נקפו והקבוצה החלה להתפתח. בעונת 2010-2011 הצליחה הקבוצה להעפיל לפריימר ליג לאחר 15 שנות היעדרות. אמנם גם בעלייתה של הקבוצה חזרה לליגה הראשונה ידעה רעש לא קטן עם חקירה על הרוכש הצפוי של הקבוצה שאיימה להוריד להם נקודות, אך לבסוף הכל נגמר לטובתם של הריינג'רס והעלייה חזרה הושלמה.
עונת 2011/2012 כמעט והסתיימה הכי גרוע שאפשר. מחזור אחרון, ק.פ.ר פוגשת את הסיטי שנאבקת על האליפות עם היונייטד ראש בראש. מצד אחד הסיטי חייבים נצחון על מנת לזכות באליפות, מצד שני הריינג'רס חייבים ניצחון על מנת לא לרדת ליגה. התסריט הכי גרוע קרה, בדקה ה 90 סופגת הקבוצה שער ניצחון מרגלי קון אגוארו ומפסידה 3:2, אך המזל הפעם לצידה ובזכות תיקו של בולטון (שירדה) עם סטוק ניצלת הקבוצה בשיניים ונשארת עוד עונה בליגה הראשונה.
לאחר הדרמה בעונה הקודמת, אפשר לחשוב שההנהלה תעשה חושבים ותחפש איפה צריך להשתפר וזה אכן מה שקרה. סגל הקבוצה עבר זעזועים רבים ושחקנים רבים נחתו על מנת ולנסות לשנות את האווירה סביב הקבוצה.
אבל למרות כל השינויים, הטעות הכי גדולה של הקבוצה נעוצה בהחלטה להשאיר את מארק יוז בתפקיד המאמן. עונת 2012/2013 כבר כאן, עשרה מחזורים כבר שוחקו בליגה האנגלית והתמונה לא משתנה. ק.פ.ר מדורגת כרגיל בתחתית וכרגע ניצבת במקום הלפני אחרון. לקבוצה 4 נקודות סך הכל ואפילו לא רשמה ניצחון אחד עד כה. הפער בינה לבין הקבוצות שמעליה רק הולך וגדל, ונראה שהפעם אין מה שיעצור את ההתדרדרות.
זוכרים שדיברנו על השחקנים החדשים שנחתו בקבוצה? אז הנה לכם כמה מהמובילים שבהם. נכון, השחקנים המדוברים הם לא ליאו מסי וגם לא כריסטיאנו רונאלדו אך עדיין ישנם שמות מחייבים לא פחות בסגל של ה"חישוקים". בשער שוער נבחרת ברזיל ואינטר עד לפני שנה – ג'וליו סזאר. המחליף שלו הוא רוברט גרין (שוער נבחרת אנגליה לשעבר), בהגנה משחקים – אנטון פרדיננד, פאביו (מושאל ממנצ'סטר יונייטד), נדום אונוההוז'וזה בוסינגווה (לשעבר צ'לסי). בקישור יש שמות משכרים – פארק ג'י סונג הקוריאני, שון רייט פיליפס, קירון דאייר, אסטבן גראנרו (שבא מריאל מדריד) ובהתקפה אמורים להפציץ – ג'יבריל סיסה הצרפתי ובובי זמורה האנגלי הבינלאומי.
אולי זו קפיצה מעל החגורה, אבל מקרה ק.פ.ר מזכיר לי את ווסטהאם שעם סגל מרשים למדי נפלה וירדה לליגת המשנה. מה שעוד דומה בין המקרים הוא עניין המאמן. אין ספק שלאברם גרנט יש תפקיד גדול מאוד בירידה של ווסטהאם, האם מארק יוז הוא יורש דרכו? אולי כדאי להחליפו לפני שהקבוצה תגיע למקום שממנו כבר אין דרך חזרה?
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
סוף סוף ניצחון ראשון לברנדן רוג'רס וליברפול. ואיזה ניצחון זה היה.
הניצחון העלה את ליברפול מעל הקו האדום, והרבה בזכות משחק נפלא של לואיס סוארז שסיים עם שלושער.
בדקה השניה החלוץ הנפלא הבקיע את השער הראשון כבר בדקה ה – 2, ובדקה ה – 38 הכפיל את התוצאה עם מבצע אישי מצוין. נורי שאהין שמתאקלם לאט לאט הבקיע את השלישי בדקה ה – 47, ובדקה ה – 57 סוארז השלים שלושער. מוריסון מנוריץ' צימק 4 דקות לאחר מכן, אבל הקפטן ג'רארד הבקיע את החמישי בדקה ה – 68. לקראת הסיום הולט הבקיע את השני לקנריות, אבל זה כבר לא עזר.
צפו בתקציר המלא של המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
בשבוע שעבר פורסם שגלאזגו ריינג'רס פושטת הרגל לא תחל את העונה הבאה בפריימירליג הסקוטית. למעשה, היא עשויה להיבעט אחורה עד הליגה השלישית. הצד הכחול של העיר אמנם הלך לפירוק ונקנה תמורת 5.5 מיליון ליש"ט, אך ראשי הקבוצות הצביעו נגד המשך פעילותה בליגה הבכירה.
הליגה הסקוטית מאוד חלשה והעניין העיקרי והיחיד בה כמעט היה הדרבי בין סלטיק לריינג'רס. הירוקים המזוהים עם הזרם הנוצרי קתולי ומגלים אנטי בריטיות, נגד הריינג'רס – פרוטסטנטים שרואים עצמם חלק מהממלכה המאוחדת. שני מחנות האוהדים מתעבים אחד את השני ואחרי משחק ביניהן בתי החולים בעיר קולטים פצועים משני המחנות. אלכס פרגוסון אמר שזה "הדרבי הטוב בעולם".
אז ריינג'רס נשארו מאחור, ומה נשאר לסלטיק? בערך כלום. אין לה יותר מתחרה על המקום הראשון ואין את התשוקה של הדרבי. גם בצד הכלכלי הם עשויים להפסיד. לא יהיה יותר את "האולד פירם" וכתוצאה מכך ספונסרים ובעלי זכויות שידור עלולים לשלם פחות.
מכאן באה האפשרות של מעבר לליגה האנגלית. גם אם זה אומר להתחיל מלמטה. שם יש תחרותיות, קהל גדול יותר, רמה גבוהה, ואם הם יתקדמו, גם זכויות שידור משופרות.
יהיה קצת מוזר לראות קבוצה עם איצטדיון שמכיל 60,000 מקומות משחקת בליגה נמוכה, אבל בסוף מתרגלים להכל כמו שכתב דודו טסה. והוא עוד בחור פסימי. מי שחושש מקרחות גדולות ביציעים אומר לו שרגשי הלאומנות של סלטיק יוציאו אותם לאצטדיון לעודד את הקבוצה "מול הנוכלים האנגלים".
יהיה מאוד פיקטני לראות את סלטיק הלוחמנית מתמודדת כל סופשבוע מול קבוצה אנגלית. סלטיק היא לא קבוצה גדולה בימינו, אבל יכולה אולי לשרוד בפריימיר ליג האנגלי או לפחות בליגת המשנה.
בליגה העליונה כבר יש קבוצה אחת שאיננה אנגלית, והיא סוואנסי. הוולשים הפתיעו את כולם, וסיימו את העונה האחרונה במרכז הטבלה תוך הפגנת כדורגל אטרקטיבי. בעקבות ההצלחה, מאמנה, ברנדן רוג'רס, קיבל את מושכות האימון היוקרתיות בליברפול.
גם קארדיף סיטי מגיעה מאותה ארץ והייתה קרובה בשנתיים האחרונות להעפיל לליגה של הגדולים. סלטיק לא תהיה חלוצה בתחום ולא לבד.
צריך לזכור שמהלך כזה הוא מכת מוות לכדורגל הסקוטי. יש קהל לשתי הבכירות, אבל אף אחד מחוץ לסקוטלנד לא יתעניין בכמה נגמר אינברנס-קילמארנוק (ואולי גם בתוך סקוטלנד). יהיו חייבים שם לחשוב על פיתרונות יצירתיים כמו איחוד בין קבוצות קטנות מאותו אזור או הטבות כספיות שיפתו בעלי עסקים עשירים להשקיע בקבוצת כדורגל, או אולי כוס וויסקי חינם לכל מי שמגיע, אבל שיהיה משהו טוב, איזה ג'ק דניאלס ולא מיץ תפוחים שפג תוקפו ונראה כמו הקריירה של ג'ו קול.
בעבר היו שמועות על איחוד של סלטיק וריינג'רס עם הפריימירליג אך הן תמיד דעכו. כל זה היה כשהאחרונים עוד היו רלוונטים. עכשיו זה השתנה והגיע הזמן להמשיך בשינוי. מהר, לפני שריינג'רס יתאוששו ויחזרו לליגה הראשונה.
