יחמיץ את המונדיאל? גונזלו היגוואין הורד על אלונקה במשחק נגד אינטר (וידאו)

גונזלו היגוואין עלול להחמיץ את המונדיאל הקרוב אחרי שהחלוץ הארגנטינאי של נאפולי הורד באלונקה מהמגרש במהלך ההתמודדות נגד אינטר.

היגוואין עזב את המגרש כשהוא מחזיק את הקרסול אחרי תיקול חריף של מרקו אנדראולי.

למרות שהפציעה נראית קשה מאוד, דיווחים מהסן סירו אמרו שהיגוואין קיבל מכה חזה מאוד ברגל, אך שהפציעה כנראה לא תהיה קשה מדי.

נחכה להתפתחויות ועדכונים.

higa1

higa2

צפו: מריו בלוטלי בוכה על הספסל לאחר שהוחלף במשחק נגד נאפולי

מריו בלוטלי החל לבכות על ספסל מילאן לאחר שהוחלף 15 דקות לסיום המשחק נגד נאפולי.

לאחר השער המהיר של עאדל טראבט במשחק הבכורה שלו, נאפולי הפכה את התוצאה משערים של גוקאן אינלר וצמד של גונזלו היגוואין, ולבסוף בלוטלי הוחלף וירד לספסל.

עצבני מההופעה של מילאן, בלוטלי הראה את הרגשות על ספסל המחליפים.

סופר מריו החל לבכות על הספסל, ומאוחר יותר גילה שזה היה בגלל שהוא עצוב כשמחליפים אותו.

צפו בסרטון:

כל כך מכוער! נאפולי הציגה את הרכש החדש ג'ורג'יניו בחולצות ההסוואה החדשה של הקבוצה

נאפולי עשו תרגיל אופנת כדורגל ביום חמישי.

לאחר שרפא בניטס החתים את הקשר הברזילאי בן ה – 22 ג'ורג'יניו מקבוצת ורונה, השחקן הטרי הוצג בפני התקשורת ביום חמישי אחר הצהריים. אבל אפילו לפני שהברזילאי הצעיר הוציא מילה אחת מהפה, כולם כבר דיברו על החולצה החדשה של נאפולי.

החולצה הכחולה וצהובה בצבעי הסוואה נראית כאילו יצאה ממלחמת פיינטבול. 

באשר לג'ורג'יניו, הוא הבקיע שבעיה שערים ב 18 שערים העונה לזכות ורונה.

צפו בתמונות של ג'ורג'ינו עם החולצות המכוערות של נאפולי:

gor1

gor2

gor3

מריו בלוטלי ומאמן מילאן החדש, קלרנס סידורף, במפגן הערכה הדדי

ביום ראשונה בערב קלרנס סידורף החל ברגל ימין את קריירת האימון שלה כאשר מילאן ניצחו 0-1 את ורונה.

מריו בלוטלי הבקיע את שער הניצחון בדקה ה – 81 בפנדל.

חגיגת השער של בלוטלי ושל סידורף הייתה חמודה למדי כאשר שניהם מצביעים אחד על השני במפגן כבוד והערכה.

בלוטלי הקדיש את הניצחון לסידורף: "אנחנו מקדישים לו את הניצחון, הוא אירגן אותנו טוב מאוד על המגרש. הגיע לנו לנצח".

זברה די נטאלה

השחקן מקבוצת הזברה מפציץ בלי הכרה, אלמלא גילו המבוגר כנראה שהיינו רואים את כל גדולות אירופה לוטשות עיניים לכיוונו ורבות על המציאה.

אנטוניו די נטאלה הוא לא שם זניח בספורט האיטלקי, הוא אחד החלוצים הכי טובים באיטליה כבר מספר שנים, אך למרות הכל, לא בטוח שהרבה מועדונים מחוץ לארץ המגף יסכימו עימי בנושא. לא סתם הוא נשאר בקבוצה הקטנה והמיוחדת מאודינה כל כך הרבה שנים.

אנטוניו די נטאלה החל את הקריירה שלו בקבוצת הנוער של אמפולי, ובשנת 1999 חזרה לקבוצת האם שלו לאחר מספר שנים בהן נדד בהשאלות לקבוצות קטנות על מנת לזכות בדקות משחק שישפרו אותו. כשחזר לאמפולי גילה יכולת טובה כשעזר לה להשאר עוד כמה עונות בסריה א' האיטלקית. יכולת זו אפילו עזרה לשחקן המחונן לקבל זימון לסגל נבחרת איטליה. בחלוף השנים, למרות יכולתו הטובה של החלוץ החלה אמפולי לשקוע וב-2003 נשרה הקבוצה לליגה השנייה באיטליה. באותו הקיץ נאלצה אמפולי למכור חלק משחקניה ודי נטאלה ארז את חפציו ועבר לאודינזה, מעבר שעם הזמן מסתבר שעשה לו רק טוב.

עונת 2004/2005 הייתה הבכורה שלו באודינזה שם חבר לשתי שמות "מפוצצים" גם כן, החלוצים דויד דה מיקלה ו-ויצ'נזו יאקווינטה. הטריו הנהדר והכובש הזה עזר לאודינזה כבר באותה העונה לסיים במקום הרביעי שמוביל למוקדמות ליגת האלופות.  באותה עונה הספיק די נטאלה לכבוש 7 שערים ב-33 הופעות. כמדי שנה המשיך די נטאלה להפציץ רשתות ולהגדיל את כמות שעריו מול כל קבוצות הסריה א', כאשר את עונה 2007/2008 סיים עם כמות מכובדת של 17 שערים. בסוף עונת 2007 החל הטריו להתפרק כשיאקווינטה החליט לעשות את המעבר מהזברות של אודינזה אל "הגברת הזקנה" ביובנטוס עבור 11 מיליון יורו. דויד דה מיקלה כבר החל להיות קול ענות חלושה וכמות שעריו ירדה, כנראה בגלל גילו המתבגר.

עזיבתם של החלוצים שחלקו את חוד הקבוצה עזבו השאירו את אנטוניו די נטאלה בודד באור הזרקורים, והחלוץ אהב כל רגע. די נטאלה הוא נכון להיום החלוץ הטוב ביותר של אודינזה, ואולי החלוץ הטוב ביותר  בליגה האיטלקית בצוותא עם זלאטן איברהימוביץ', כאשר העונה הספיק לכבוש 18 שערים, אותו מספר שערים כמו החלוץ השבדי.

אודינזה היא קבוצה אשר נהנית מצוות סקאוטינג טוב, אחרת איך אפשר להסביר את הסגל היפה של אודינזה שכל עונה משלים עוד חלק בפאזל למרות עזיבתם של שחקנים גדולים מדי שנה? השנה אנו עדים לכיכובם של השוער – סמיר אנדונוביץ' שנותן שלוש עונות נהדרות בשער. בקישור נהנים משיתוף פעולה יפה מיקלה פצ'יינצ'ה, נלסון פרננדז ומאוריצ'יו איסלה (שחצי אירופה רוצה אותו בשורותיה) ובחוד מככב לצידו של די נטאלה החלוץ אנטוניו פלורו פלורס.

למען האמת, מה שמדהים היא הקבוצה עצמה שממשיכה להידבק לחבורת הצמרת הלוהטת ואפילו להיאבק מדי שנה על מקומות 3-4 שיביאו אותה אל מוקדמות ליגת האלופות, ולכן כוכביה מבוקשים מדי שנה בקבוצות רבות ברחבי אירופה. במרוצת השנים, כוכבים רבים החלו את דרכם המפוארת במדיה של הזברה מצפון איטליה.

אלה חלק מהשמות אשר כיכבו באודינזה:

מורגן דה סנצ'יס (שוער נאפולי כיום), צמד הבלמים הארגנטינאים – באלבו את סנסיני, המגן הפולני מארק יאנקולובסקי (כיום במילאן), הקשרים – מרטין יורגנסן הדני, סאלי מונטרי הגנאי (כיום במילאן), דוויד פיזארו הצ'יליאני (כיום בצ'לסי), כמובן שגם השנה ראינו עוד שני כוכבים גדולים שעזבו את הקבוצה ומככבים כיום, החלוץ חרמן דניס אשר מפציץ כיום במדי אטאלנטה ועבדול סיסוקו הבלם הצרפתי המשחק היום בשורות ברסט (יחד עם עדן בן בסט). הכוכב הכי גדול כיום הוא אנטוניו די נטאלה שפעמים רבות מכריע משחקים לבדו. למרות הכל, החלוץ נשאר נאמן למערכת אשר נתנה לו בית חם כל השנים הללו.

מעניין היה לדעת מה היה קורה אילולא די נטאלה המצוין היה צעיר ב-5-6 שנים לפחות, לאן פניו היו מיועדות…?

מילאן: הזברה באדום-שחור

כבר שנתיים שמילאן רצה חזק בצמרת הסרייה A. השינוי הגדול שהגיע בעמדת המאמן כנראה מגלה לנו את מילאן החדשה.

בשנתיים האחרונות מילאן חוזרת למרכז הבמה האיטלקית לאחר מספר שנים לא קטנות בצילה של היריבה השנואה מהצד הכחול – אינטר. נראה שמקומו של אלגרי שמור לעוד כמה שנים טובות בעקבות ההצלחה. האם החיבור של המאמן הנכון בזמן הנכון הוא זה שמביא למילאנזים את סוד ההצלחה? או שמא בעצם הכל מונח על הכוכב העליון של הקבוצה – השבדי זלאטן איברהימוביץ'?

אחרי 4 שנים בצילו הנוראי של היער הכחול החליטו האדומים לצאת למלחמה ולהחזיר את ההגמוניה לעיר. אלופת אירופה 7 פעמים הרגישה שהיא מאבדת מכוחה והשפעתה על הליגה, והחליטה לעשות הכל על מנת לחזור לצד השולט והחזק בעיר ובעיקר בליגה כולה. בזמן שרוב הכתבות והסיפורים בכל עיתוני אירופה מהללים את ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד ואפילו פורטו, החליטו במילאן לעשות מעשה. לא עוד להיות עוד אחת מקבוצות הליגה ללא סיכויי אליפות.

לצורך משימת בניית והצערת הקבוצה מחדש סימן הנשיא סילביו ברלוסקוני את מסימיליאנו אלגרי בתור המאמן הבא של הרוסונורי. ההחתמה של אלגרי במועדון הרימה גבה בכמה מקומות שלא הבינו איך מגיע מאמן אלמוני שכזה לקדמת הבמה מבלי שהגיע להישגים בכדורגל האיטלקי. אך הפעם נראה שברלוסקוני פגע במטרה. אלגרי הלך בקו שהוא מאמין בו, דבקות במטרה עם עבודה קשה, טקטיקה שלא מביישת את הגדולות ביבשת, ובשנה אחת הצליח להחזיר את ההגמוניה האדומה-שחורה וכמובן את כתר האליפות האבוד.

אלגרי גם הצליח היכן שהרבה טעו בשנים האחרונות. ייצב את הסירה, תמרן בין הזקנים של הקבוצה לבין הצעירים והצעיד אותם בבטחה. הרכש אולי הכי חשוב של הקבוצה הוא השבדי זלאטן איברהימוביץ' שלא הצליח להתאקלם במדי אלופת אירופה – ברצלונה, עשה את המעבר המיוחל מבחינתו וחזר לכדורגל האיטלקי אותו הוא כל כך מכיר וגם אוהב. זלאטן אמנם שיחק באינטר, אבל כידוע לכולנו לשחקן השבדי החסון אין יותר מדי סנטימנטים או ערכים כשזה מגיע לכדורגל. כיום השבדי הוא למעשה המנהיג הבלתי מעורער של מילאן על המגרש. הוא שולט בקצב המשחק ומנווט אותו בהתקפה. אין ספק שהוא שחקן חשוב וכוח אימתני שעוזר למילאן להשיג את המטרות החדשות שלה.

בנוסף לזלאטן, ראינו עוד שמות חדשים שלאט לאט השתלבו בקבוצה ובהרכב: המגן השמאלי הנהדר שהגיע ממארסיי – טיה טיאוו, הבלם פיליפ מקסס שהגיע מרומא, אלברטו אקווילני שמושאל מליברפול, קווין עימנואלסון הקשר העולה בכוח ההולנדי שהגיע מאייאקס, קווין-פרינס בואטנג הגנאי המפציץ, וכמובן אנטוניו קאסנו הבעייתי מסמפדוריה. כמובן שלא נשכח את היהלום שבכתר – פאטו הברזילאי.

הדבר היחידי שהפתיע עד כה בהתנהלות של הקבוצה עד כה, היא הסכמתה למכור את אחד הכוכבים, והכוח הכי רציני בהתקפה (פאטו), לטובת קארליטו טבס שאמור היה להגיע ממנצ'סטר סיטי. למזלה הרב של הקבוצה, פאטו עצמו לא הסכים לעבור (לפ.ס.ז') ובכך מנע ממילאן צרה גדולה מאוד. טבס עמוס כשרון אך במקביל, גם עמוס בעיות שלא נגמרות. החלפה של שני השחקנים אחד בשני הייתה הורסת את כל מה שאלגרי ניסה לבנות בשנה וחצי האחרונות.

העונה, כמו בעונה שעברה, מילאן חזק במרוץ האליפות. איתה רצה אחת היריבות הכי גדולות ושנואות שלה – יובנטוס, שכמותה גם היא מנסה לחזור לקדמת הכדורגל האיטלקי והאירופי לאחר מספר שנים בעקבות פרשת הקאלצ'יופולי. כאשר מאחוריהן אפשר למצוא את אודינזה (הפתעה הפלאה כבר מספר עונות), לאציו (שחוזרת לצמרת) ואינטר שמתגנבת מאחור (לאחר פתיחה קטסטרופלית לעונה).

ההימור שלי לעונה הזו: מילאן תיקח אליפות גם השנה. אומנם היכולת כרגע לא בשמיים ולא עקבית יתר על המידה, אבל כרגע היא נראית הכי חזקה ומתאימה לזכייה נוספת. יובנטוס, אינטר ואודינזה יאלצו להסתפק במקום שיוביל לליגת האלופות בעונה הבאה.

הגברת (הזקנה) משנה אדרת

בכדי לחזור לימי הזוהר שלה חייבת יובנטוס לשנס מותניים ולהפקיד את האמון בידי צעירים. אנטוניו קונטה מגיע לקווים והקבוצה עוברת מתיחת פנים רצינית במטרה לצאת לדרך חדשה, דרך רעננה.

יובנטוס עד לפני מספר שנים מהמועדוני הבולטים באירופה, נושלה בעונות האחרונות מכס המלכות של הכדורגל האיטלקי. יחד עם בואו של אצטדיון חדש שיביא עימו בשורות חדשות, ביצעה יובנטוס קיץ רב תהפוכות, אך כזה שבסיום העונה יכול להוציא את ההמונים לחגיגות ברחובות טורינו.

השרידים

דל פיירו ובופון הם נצר לשושלת גורפת התארים אותה בנה מרצ'לו ליפי ושאליה מנסים במועדון מצפון איטליה לחזור שוב. הבעיות מתחילות כאשר הקבוצה ממשיכה להסתמך על אותם השחקנים מימי הזוהר שחלפו כאשר כוכבם דעך במעט, וכשאליהם מוסיפים עוד שחקנים שכבר לא בשיאם ורכישות שלא ממשות את עצמן אין זהו פלא שהביאנקונרי מאבדים את התהילה למועדונים כמו נאפולי ואודינזה שתופסות את המקום בקדמת הבמה האיטלקית.

לשם כך אולי הבינו במשפחת אניילי (בעלי יצרנית המכוניות פיאט), כי עליהם להתחיל לבנות מחדש. הצעדים הראשונים נעשו כאשר שחקן העבר של המועדון, אנטוניו קונטה, מונה למחליפו של ג'יג'י דל-נרי הכושל. כאחד מסמליה של אותה יובנטוס זוהרת, הביא עימו המאמן רוח חדשה ומלאת אנרגיה, שכנראה תישא את יובה במהלך כל העונה שבפתח.

קונטה נמנה על הדור הצעיר של המאמנים, כמו גם מסמילאנו אלגרי שהוביל את מילאן לתואר הנכסף בעונה שעברה. גם הוא מאמן שיודע לבנות קבוצות מצליחות ועשה זאת עם בארי לפני שנתיים ואשתקד גם עם סיינה בליגה השניה אותה הוא הוליך חזרה ל"סרייה א".

איזון מוסיף ל"זון"

בהתאם לרוח הנלווית עם הגעתו של קונטה, נעשו גם שינויים במבנה הקבוצה, תוך הבנה מהם צרכיה במטרה לחזור לקדמת הבמה. הטריגר הראשון לכך הוא צירופו של אנדראה פירלו. לאחר עשור במילאן אמור פירלו להיות בעל הבית במרכז השדה של "הגברת הזקנה", כשלצידו יתרוצצו שמות צעירים יותר ואותם הוא יצטרך לנווט. פירלו אמנם כבר לא אותו שחקן בשיא, אך עדיין כוחו הוא בניהול המשחק ובמנהיגות, ואותם יביא כעת ליובה.

לא רק על פירלו יצטרך קונטה להישען. הרכש הבולט שאמור להיות האיש המרכזי בעונות הקרובות הוא ארתורו וידאל הצ'יליאני. הקשר המחונן בן ה-24, מגיע מלברקוזן בגרמניה לאחר שגם באיירן מינכן רדפה אחריו, ואמור לתת מענה נוסף לניהול המשחק, וגם להבקעת שערים כשצריך.

העומק במרכז הגרש יגיע גם עם הצטרפותם של מיקלה פאציינזה הנהדר וסרחיו אלמירון, הארגנטינאי הפעלתן שיחד עם קלאודיו מרקיסיו המקומי, פירלו ווידאל, יהוו אמצע מגרש איכותי ביותר, וגם רוטציה מסוימת לא אמורה לפגוע בשטף המשחק של יובה.

קונטה ידע כי החלפת מרכז המגרש ושליחתם למחוזות אחרים של פליפה מלו המאכזב ומומו סיסוקו הגמלוני תועיל מאוד למימוש משנתו. חוליית מרכז השדה היא החשובה בעולם הכדורגל כיום, ואת המהפכה קונטה בחר להתחיל בנקודה הכי נכונה מבחינתו.

בחזרה לימים ההם – גירסת ההגנה

הימים בהם הגנת יובנטוס הייתה חוליה בלתי ניתנת להכנעה נעלמו כלא היו. גם חזרתו מגלות של פאביו קנאברו לא הצליחה להחזיר עטרה ליושנה, וביובה משוואים לאותם הימים בהם טוראם ופרארה היו מעוזות ההגנה.

החוליה הזו אמורה להישען על שחקנים מתוצרת איטליה כבונוצ'י, רינאודו, מוטה, קייליני, וברצאלי וזוהי חוליית הגנה בעלת פוטנציאל לא רע בכלל, כאשר גם פאביו גרוסו הוותיק ודה סליה שותפים למבנה ההגנה המרשים.

החיזוק המשמעותי מגיע משוויץ כאשר המגן סטפן ליכטשטיינר, מצטרף מלאציו תמורת עשרה מיליון יורו, ואמור לתת מענה לצד ימין לנוכח חוסר היציבות של מרקו מוטה המוכשר, ולנוכח משחקי האימון בהם הרשים, הגעגועים לימי זאמברוטה עשויים להימחק.

בשער בופון בן ה-33, כבר מעבר לשיא, וסובל מפציעות לא מעטות, ויחד עם מרקו סטורארי, הוותיק גם הוא, הם יהוו רוטציה איכותית גם בעמדה זו.

קונטה שחווה על בשרו את אותה חוליית הגנה משובחת עם בופון, טוראם וקנאברו בשיאם, ינסה לתקן את העוגן של הספינה השוקעת, עם עומק כזה גם בחוליית ההגנה, אפשר לסמן וי, לפחות לעת עתה.

האגף בארץ המגף

מילוש קראסיץ' פתח בצורה טובה את עונת הבכורה שלו ביובה, אך דעך יחד עם הקבוצה כולה. כאשר סימונה פפה מתחרה איתו על העמדה וברוח גבית של ליכטשטיינר, תהיה גם עמדת הקיצוני הימני איכותית.

בצד שמאל מצטרף שוויצרי נוסף, רטו זיגלר, שמגיע מהיורדת סמפדוריה, במטרה להניע את האגף השמאל בכיוון חיובי.

גם הרכש הטרי, מירקו וויצ'ניץ', המונטנגרי המצוין, שהגיע מרומא תמורת 15מיליון יורו, מסוגל לשחק באגפים, ועדיין לא ברור אם ישתלב בחוליית החוד, או שמא ימלא את האגף השמאלי, אך מדובר בכישרון אדיר, ושחקן שבהחלט יכול לתת ליובה את הערך המוסף.

מחודדים

חוליית החוד של יובה שאבה בשנים האחרונות סקוררים אדירים בעיקר מתוצרת מקומית כאשר כמעט כל חלוץ חוד של נבחרת ה"אזורי" עבר במועדון. ועם זאת ביובה ניסו להנחית למשבצת החוד חלוצים זרים שיביאו עימם משהו אחר.

בינתיים הניסיונות הללו לא ממש צלחו ונדמה שבעיקר קבוצה אחת חתומה על חוסר ההצלחה הזה, מנצ'סטר סיטי קוראים לה. תחילה היה זה אדין דזקו, הבוסני שהיה כבר על סף מעבר ליובה, והיום מוצא עצמו בסגל של מאנצ'יני, והקיץ הנוכחי מי שהיה אמור לתפוס את גולת הכותרת של מסע הרכש של קונטה הוא סרחיו אגוארו, שהיכן חתם? נכון, גם בשורות המיליונרים מאנגליה.

מי שבינתיים יהיו אחראים על מלכת ההבקעה יהיו האיטלקים קוואלירלה, יאקווינטה ולעיתים גם לוקה טוני הוותיק, אם כי לגבי שני האחרונים עדיין קיימת האופציה כי לא יהיו חלק מהסגל הסופי של קונטה.

מי שמיועד להיות החלוץ המוביל במערך המסתמן של 4-3-3 וגם אם לבסוף יבחר קונטה ב-4-4-2, הוא החלוץ, אלסנדרו מאטרי, שהגיע רק בינואר האחרון מקליארי ולא הפסיק להבקיע. העונה כרטיסו נרכש ע"י יובה והוא צפוי לקבל את חולצת ההרכב, בטח בהיעדר חלוץ רכש נוסף.

חלוץ נוסף שכדאי לשים אליו לב, הוא הצעיר כריסטיאן פסקוואטו, שבלט במשחקי ההכנה, וצפוי להנות אף הוא מהעדר רכש בחולייה הקדמית, אם כי צריך לזכור כי ה"ביאנקונרי" לא אמרו נואש בנוגע לצירופו של ג'וספה רוסי, החלוץ הנהדר של ויאריאל, וגם לגבי חיזוק אפשרי לאגף שמאל של הקישור, בדמותם של אליירו אליה מהמבורג, או חואן מנואל וארגס מפיורנטינה, דבר שיאפשר את שילובו של וויצ'יניץ' בחוד.

למתעניינים, הנסיך אלכס דל פיירו, צפוי לשמש כלי מן הספסל, ממש כפי שפרגוסון משתמש בראיין גיגס, ובהתאם לגילם המתקדם של השניים.

כבר במחזור הפתיחה יובנטוס תארח את אחת מהמנשלות אותה מהצמרת, אודינזה, למפגש מרתק. אמנם המשחק לא יתקיים עדיין באצטדיונה החדש, אך ה"יובנטוס ארנה" צפוי להיפתח בתחילת ספטמבר להמשך משחקי הליגה.

ביובנטוס רוצים צמרת, אפילו משוועים לכך. מהפכה שהחלה על הקווים ונמשכה בסגל מוכשר ועמוק, צפויה להוביל את החבורה של קונטה חזרה לצמרת. נכון, מילאן רוצה לבנות לעצמה מסורת חדשה של שליטה, רומא ולאציו בונות קבוצות חזקות אף הן, נאפולי תנסה שוב לקרוא תיגר, אך דווקא את מקומה של אינטר, יכולה יובנטוס לתפוס העונה, ואולי לסגור מעגל על אותה פרשה שהחלה את התפרקות המעצמה. האמת, זה יכול להיות סוף טוב לסרט, לא?

אולי מספיק כבר איטליה?

השנים האחרונות בכדורגל האיטלקי מאופיינות בעיקר בשחיתויות רבות, פגיעה בתדמיתה של הליגה ובעיקר ירידה ברמה, כאשר הליגה הגרמנית והצרפתית עוקפות אותה בסיבוב. לקראת פתיחת העונה , קבלו הצצה קטנה מדוע הכדורגל האיטלקי סופג בוז גדול בשבע השנים האחרונות.

הכדורגל האיטלקי זה שכולנו אהבנו, מאבד גובה בשנים האחרונות והכול כתוצאה מהרס עצמי. עד לא מכבר הליגה האיטלקית נחשבה בין שלושת הליגות הטובות באירופה יחד עם הספרדית והאנגלית, אך בעקבות שחיתויות רבות המתגלות כמו פטריות אחרי הגשם, הורסות את הכדורגל האיטלקי ויוצרות תדמית שלילית, הורדת נציגות בליגת האלופות החל מעונת 2012/2013 ובעיקר את האהבה שלנו אליה. נכון, אולי הכדורגל האיטלקי אופיין לאורך השנים כמאפיונר נחמד שאין לדעת מה מסתתר שם מתחת לפני השטח, אך כאשר ראש ממשלת איטליה ובעל שליטה בקבוצת הפאר האיטלקית מילאן ובעוד רשת טלוויזיה, סילביו ברלוסקוני, מסתבך בפרשיות שונות, אשר נמשכות אליו כמו מגנט, כנראה שהפרשיות לא יכולות עוד להחזיק מעמד בארץ המגף, והבועה הייתה חייבת להתפוצץ בסופו של דבר.

קאלצ'יופולי תחילה

חמישה ימים לאחר הזכייה ההיסטורית במונדיאל ב-2006, כשכל המדינה חגגה את הזכייה לראשוה מזה 24 שנים כחג לאומי חדש, השחיתות התפוצצה לאיטלקים בפנים בהשמעת גזר הדין על המעורבים בפרשה. הכל החל במאי 2006, כחודש  לפני פתיחת המונדיאל, בה נחשפה פרשת הקאלצ'יופולי. הפרשה כללה רשת של הטיית תוצאות משחקים וסידור של שיבוץ שופטים מראש. הפרשה התפוצצה כאשר נחשפה שיחת טלפון מפלילה בין לוצ'יאנו מוג'י מנג'ר יובנטוס לשעבר לבין משבץ השופטים. היא פגעה לא רק ביובנטוס אלא בעוד קבוצות איטלקיות ביניהן מילאן,לאציו ופיורנטינה שעוד נגע בהן בהמשך.

מוג'י ובנו אלסנדרו נכנסו לכלא לא בשל הפרשה שכמעט הרסה את הכדורגל האיטלקי, אלא כיון ששניהם נמצאו אשמים בהפעלת איומים וסחיטה של אנשי כדורגל. מוג'י החליט להשתלט על כל שוק השחקנים האיטלקי ועשה זאת בעזרת  בנו שניהל משנת 2000 את סוכנות השחקנים "ג'אה."  השיטה בה נקטו הייתה הבאת שחקנים לסוכנות על ידי איומים מפורשים. שחקנים אלו התבקשו לעבור לייצוג של "ג'אה" ואם העזו לסרב, הם סבלו, לפי עדויותיהם מהתנכלות והריסת קריירה.

כתב האישום שהוגש נגדם יחס להם חבירה לארגון פשע, סחיטה ואיומים. הפרשה התפוצצה במקרה לאחר שב-2004 החרימה יחידה מיוחדת של משטרת איטליה מסמכים של 51 מועדוני כדורגל. החקירה בכלל עסקה בחשדות לשימוש בסמי מרץ שניתנו לכדורגלנים, אלא שהמסמכים העלו את דרכי הפעולה של חברת "ג'אה" ומשפחת מוג'י בראשה. בפברואר 2006 פשטה היחידה לפשעים כלכליים על משרדי סוכנות השחקנים והחלה לחקור את מוג'י ובנו , דבר שסלל את חשיפת פרשת הקאלצ'יופולי לבסוף. אחת מההתנכלויות האלה אף קשורה למאמנה החדש של יובנטוס  אנטוניו קונטה, כאשר בהיותו שחקן פעיל בשנת 2004 התקשר לחברו פבריציו מיקולי (כיום שחקן פאלרמו) שהיה מושאל אז מיובנטוס לפורוג'יה, והציע לו לעבור לסוכנות השייכת למשפחת מוג'י. כאשר סרב חייו נהפכו לגיהינום.

נחזור לפרשה, מלבד יובנטוס ששתי אליפויות נמחקו לה, היא הורדה ליגה הופחתו לה 30 נקודות ממאזנה בליגת המשנה. מילאן לאציו ופיורנטינה נענשו אף הן. בטרם הגשת הערעור מילאן נענשה על ידי הפחתת נקודות מיידית דבר שמנע ממנה ליטול חלק בליגת האלופות בעונה שלאחר מכן, וכמו כן גם את העונה שאחרי היא החלה עם מינוס של 15 נקודות. לאציו ופיורטינה לעומת זאת הורדו ליגה.

כאן מגיעה הטעות הראשונה של ההתאחדות האיטלקית. במקום להעניש את הקבוצות שנמצאו אשמות, ערעורן התקבל. מילאן אכן השתתפה בליגת האלופות והופחתו לה רק שמונה נקודות ממאזנה, ולאציו ופיורנטינה נשארו בליגה הראשונה, והופחתו להן 11 ו-17 נקודות בהתאמה. יובנטוס, האשמה הראשית, ירדה אמנם לליגה השנייה, אך הופחתו ממאזנה 17 נקודות במקום ה-30 ,דבר שעזר לה בסוף העונה לעלות ליגה לאחר עונה אחת בלבד בסיירה B.

גם אינטר לא נשארה נקייה

אינטר שזכתה במקום יובנטוס באליפות איטליה בעונת 2005/2006, חשודה כיום בשחיתות. יובנטוס חשפה לא מכבר הקלטות שהבטיחו "מתנות" למשבץ השופטים בליגה האיטלקית בתמורה ל"הקלות" במשחקים. בהקלטה נאמר במפורש כי נשיא אינטר, מאסימו מוראטי, עמד מאחורי ה"סידור". בנוסף אינטר נחשדה במכירת משחקים בעונת 2008.

לטענתם הסיבה למכירת המשחקים הייתה שסוכנויות ההימורים הפסיקו לקבל הימורים על אינטר מאחר וראו כי טעם בכך והתוצאות מובטחות לכאורה. הנרואזורי פתחו פער משמעותי מרומא השנייה, אולם מהמחזור ה-24 ואילך הפער הצטמצם והאליפות הובטחה מעשית רק במחזור הסיום. החשד שאינטר הפסידה בכדי לעורר עניין בקרב המהמרים' ואם לא די בכך, אז שחקנה לשעבר של אינטר, כריסטיאן ויירי, פנה לפני כשנה לרשות הפדראלית בהתאחדות האיטלקית וביקש להסיר את תואר האליפות בעונת 2005/2006,  כיוון שעל פי טענותיו היה קורבן ריגול מצד המועדון האיטלקי בהיותו שחקן של המועדון.

חשבתם שכאן זה נגמר? טעיתם

השבוע נחשפה פרשת הקאלצ'יופולי החדשה, המכונה הקאלצ'יופולי 2. העולה החדשה, אטאלנטה הורשעה בהטיית משחקים וקפטן הקבוצה, כריסטיאנו דוני הושעה ל-3 שנים מפעילות נעליו.
דוני, שנחשב לשחקן בכיר בכדורגל האיטלקי בעל עבר בבולוניה, סמפדוריה  ומאיורקה הספרדית יפרוש כנראה מכדורגל מאחר והוא כבר בן 35, וההחלטה קובעת כי יוכל לחזור למגרשים רק בגיל 38 בסיום ריצוי תקופת העונש. גם שחקן העבר הנודע ג'וזפה סיניורי מעורב בפרשייה. שחקנה לשעבר של לאציו ונבחרת איטליה, הושעה מפעילות בעולם הכדורגל לחמש שנים. לא רק אטאלנטה נענשה על הפרשייה וגם קבוצות נוספות מליגת המשנה, ואפילו קבוצות חובבים יישאו בתוצאות קשות של הפחתת נקודות.

התדמית שהלכה לה ותוצאותיה

גם מבחינת הנציגות האיטלקיות בליגת האלופות המצב מדרדר. החל מעונת 2012/2013 יצטמצם מספר הנציגות האיטלקיות לשלוש בלבד, כך שלמעשה השנה הינה השנה האחרונה שאיטליה תשלח ארבע נציגות. המרוויחה הגדולה מן ההפקר היא גרמניה שתקבל נציגה נוספת  בשל הנציגות הגבוהה של הקבוצות הגרמניות לא רק בליגת האלופות, אלא גם בליגה האירופאית בשלביה הגבוהים.

 

העונה בפתח

תחילת העונה בפתח בליגה האיטלקית וכרגע המצב נראה עגום. שביתת השחקנים המאיימת להשבית את הליגה ולמנוע את פתיחתה מרחפת מעל השחקנים ויו"ר התאחדות האיטלקית. ארגון השחקנים ובראשם שחקנה לשעבר של רומא, דמיאנו תומאסי , דורש חוקים חדשים שיסייעו לשחקנים לקבוע הסכם זכויות חדש וברור, ואילו יו"ר התאחדות, בארטה, לא דמיין שהדרישות יגיעו למצב שכזה ואף מוכן להיכנס לעימות עם הארגון.

אולי עם כניסת בעלים זרים חדשים לכדורגל האיטלקי (תומאס די בנדטו בעליה החדשים של רומא), הנהלה חדשה ביובנטוס ואף שמועות מפעם לפעם על ניסיון מכירת מילאן של ברלוסקוני למשקעים חדשים, יביאו עידן חדש טוב יותר לכדורגל האיטלקי שנפגע קשות בשנים האחרונות מפרשיות שחיתות כאלו ואחרות.

הליגה האיטלקית אמורה להיפתח ב-27 באוגוסט, במידה שאכן ארגון השחקנים יסיר את איומו. נקווה לכדורגל משובח ומלא תשוקה בדיוק כפי שאנו אוהבים, ושהליגה האיטלקית תשפר מעמדות.

שובו של המגף לאופנה

יהיה זה מגוחך לומר שהליגה האיטלקית מעלה ערכה דווקא ביום שאחרי שאחת מבכירות קבוצותיה, אינטר, מובכת בביתה בצורה לא מובנת על ידי שאלקה, שלא נמנית על אריות אירופה. ועדיין, העונה עושה הרושם כי הכדורגל האיטלקי עבר שינוי מסוים. החלוצים האיטלקים חדים מתמיד, הזרים מוסיפים את שלהם, בגדול, וגם שחקני ההגנה פורחים להם. האם זהו שובה של צו האופנה?

קהל אוהדי הכדורגל חיכה בציפייה לקסם של הליגה הזו, עד לפני כמה שנים אולי הבכירה שבליגות אירופה. עדיין מילאן, אינטר, יובנטוס, רומא, אלו שמות בקנה מידה עולמי, ותוסיפו את קבוצות הדרג השני כמו לאציו, פאלרמו, פיורנטינה ונאפולי, ומתגלה לנו ליגה איכותית כשגם התחרותיות עושה רושם, שבה אליה העונה.

נכון, עדיין ממוצע השערים (2.42) שמובקע במשחק נמוך משאר ליגות הטופ האירופיות, ואפילו מליגת העל שלנו, אך בל נשכח את האיכות, הפיזיות, ומבחר השחקנים שמתרוצצים על רחבות ארץ המגף.

פאטו ממילאן הוא חלוץ שיכול לעטר הרכב של כל קבוצה בעולם, גם אדינסון קאבני, האורוגוואי הלוהט מנאפולי, לא מפסיק להפציץ. אלכסיס סאנצ'ס הצ'יליאני, ילבש קרוב לוודאי חולצה של מועדון בכיר יותר בעונה הבאה, לאחר עונה נהדרת במדי אודינזה הצנועה. אלו רק חלק מהזרים שבולטים בליגה האיטלקית, ושאר מועדוני הפאר באנגליה וספרד כבר לוטשים עיניהם לעברם.

האיטלקים עצמם ולא רק הזרים הם אלו שנותנים תקווה לכדורגל האיטלקי לחזור ולהוות גורם מרכזי בבימה האירופית. חלוצים איטלקיים פורחים העונה, שחקני הגנה מנסים להידמות לנסטה, קאנבארו, מאלדיני ובני דורם והעתיד אכן נראה זוהר.

ג'יאמפאולו פאציני שרק בינואר הצטרף לאינטר, כבר הותיר חותם ברשתות היריב, כמוהו מלך שערי הליגה האיטלקית, אנטוניו די נטאלה שמשלים את החוד המפחיד של אודינזה המפתיעה, וגם חלוצים כמו אלסנדרו מאטרי שבגיל 26 נזכר לפרוח, עבר ליובנטוס, ואף כבש בבכורה בנבחרת הסקואדרה אזורה.

זו גם שעתם של שחקני הגנה האיטלקים, אנדראה ראנוקיה אמנם לא יציב במשחקו כפי שנראה במשחקים האחרונים, אך אין ספק שאם ישתפשף מעט יותר ברמות הגבוהות הוא יהיה נכס לאינטר ולנבחרת, וכמוהו ליאנדרו בונוצ'י מיובנטוס, שכמו כל הקבוצה חווה עונה שלא תיכנס לפנטיאון, וגם הוא עוד ישתבח.
גם אבאטה ממילאן יכול להיזקף לדור שחקני ההגנה הצעיר שהולך ונעשה חיוני לליגה ולנבחרת.

צריך לציין כי גם השתלבות חכמה של שחקנים בקבוצה מתאימה להם העלתה את יכולת הקבוצות. דוסנה ואקווילאני שנחשבו לכישלון באנפילד, חזרו הביתה לנאפולי ויובנטוס בהתאמה, ועושים עונה אישית טובה מאוד, שבהשוואה למצב באנפילד בטח גורמת לתהיות איך שם לא הפיקו מהם את אותה היכולת.
גם אמאורי שבחר בינואר לעבור פארמה מיובנטוס מוכיח בחירה נכונה מהי.

עם כן, ישנם גורמים מספר שמעלים מחדש את קרנות הליגה הזו. אטרקטיביות המשחק ההתקפי הופנמה, וקבוצות כמו אודינזה ונאפולי שדוגלות במשחק התקפי מצליחות לאין שיעור העונה. כמובן שגם שחקנים שידעו היכן להשתלב, ופריחתה של תוצרת המקומיים בין אם בגיל מאוחר יחסית ובין אם בדור הצעיר יוצרים תקווה כי נחזור לראות בשנים הקרובות קבוצות כמו יובנטוס, מילאן ואפילו נאפולי מתמודדות על תארים ביבשת, את הנבחרת האיטלקית חוזרת להיות חזקה ממש כמו לפני 5 שנים, ואת הליגה האיטלקית רוויה בדרמות, שערים וסקסיות, כי הרי אופנה ואיטלקים זה תמיד הולך יחד.

לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
לטורים נוספים של גיא גלבוע
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט