תגית: גראנד סלאם

ג'ני בושארד, הקנדית בת ה – 19 הפכה לאחד הסיפורים המעניינים באליפות אוסטרליה הפתוחה. 

בושארד ניצחה את אנא איבנוביץ' בשלוש מערכות ועלתה לחצי גמר הטורניר.

לאחר המשחק נגד איבנוביץ', בושארד, שרכשה לה הרבה מעריצים גברים במהלך הטורניר, נשאלה עם איזה ספורטאי, שחקן קולנוע, זמר או מפורסם אחר היא הייתה רוצה לצאת. הקנדית, מובכת מאוד מהשאלה חשבה רגע על התשובה ואז ענתה..

"ג'סטין ביבר"…

באופן טבעי היא ספגה המון שריקות בוז. אבל אל תדאגו, כל הגברים ששרקו לה בוז בעקבות התשובה, יעודוד אותה בחצי הגמר.

מקום 11 בעולם בשיאה, 5 תארי WTA יוקרתיים, ו2 הגעות לרבעי גרנד סלאם, אלו  הם רק חלק  מהישגיה של שחר פאר. ואמנם ,נראה עדיין כי עם ישראל או לחלופין מאות הטוקבקיסטים ברחבי רשת האינטרנט והכתבים המסקרים את משחקיה מתקשים לעכל אותה, ולהודות בעובדה כי אנו צופים באחת מהספורטאיות הישראליות המצליחות בכל הזמנים אם לא המצליחה שבהן.

אתחיל בוידוי קטן, גם אני לא ממש נמנה עם אחד מתומכיה הנלהבים של שחר פאר, וגם לי הסתננה פה ושם איזושהי קללה עסיסית לאחר עוד הפסד מביך לאחת מהטניסאיות האלמוניות להן היא הפסידה לאחרונה, אבל ביום חמישי האחרון  לאחר הראיון שהעניקה הטניסאית מספר אחת שלנו בתוכנית "יציע העיתונות", הכול השתנה, גם לי נפל האסימון , שחר פאר לא חייבת לא לי ולא לכל שאר עם ישראל שום דבר, ובטח אין לנו את הזכות להאיץ בה לפרוש.

הרבה מאוד זמן לא נתקלתי בספורטאי לוקח על עצמו את האחריות לכישלונותיו כמו ששחר עשתה, באותה תוכנית מדוברת, היא איננה התלהמה או חיפשה אשמים, להיפך, היא עמדה בגאון והשיבה לכל שאלה אשר הופנתה אליה תוך כדי לקיחת אחריות מוחלטת על רצף הכישלונות שלה בסבב טניס הנשים לאחרונה.

האומץ שלה להגיע לאותו פאנל בו גם ישב רון קופמן, שרק שבוע לפני כן, הציע לה לפרוש קבל עם ועדה הינו יותר משראוי להערכה. לא נתקלתי בהרבה ספורטאים אשר היו מסכימים לשבת בפאנל בו רק מחפשים אותך בפינה, ועדיין מצליחים לענות בצורה כל כך חיננית לכל שאלה גם הקשה שבהן כמו ששחר עשתה.

טניס לעומת כדורגל הוא ספורט יקר, אפילו יקר מאוד, ואנחנו חברים, עם כל הכבוד לא שילמנו על אף אחת מנסיעותיה התכופות של פאר ברחבי העולם כשעוד הייתה טניסאית מתחילה. הוריה לעומתנו, שילמו, והרבה, ועל כן רק להם הזכות לבקר אותה. כנראה התבלבלנו, כנראה חשבנו כי כאשר שחר מתחרה בסבב הטניס העולמי היא מייצגת אותנו. אז חשבנו, ובואו כמו שחר, נודה בטעות, היא לא.

שחר מייצגת אך ורק את עצמה ולא אותנו העם היושב בציון, הפעמים היחידות בהן היא אכן מייצגת את מדינתנו "ברוכת ההישגים הספורטיביים" הינה בגביע הפדרציה או באולימפיאדה האחרונה למשל, ועל כן אם ישנן איזה שהן ביקורות הן יכולות לבוא אך ורק לאחר תחרויות מהסוג הנ"ל . כל שאר הזמן, כל "שחקני הטניס" (ובתוכם אנוכי) שזכו בשלל תארי גרנד סלאם, ורק אתמול הדיחו את רוג'ר פדרר מפסגת הדירוג העולמי, מוזמנים לשתוק.

הביקורות האחרונות או האצה לפרישה אינן מוצדקות, ובטח שאינן לגיטימיות. מבחינתי, כל עוד היא רוצה בכך שתשחק טניס גם עד גיל 70, ותהיה מדורגת 500 בעולם. כי את הכסף היא לא מקבלת ממני או משלל מבקריה, אנחנו רק העלוקות שנדבקות אליה כל פעם שהיא מצליחה וזורקים אותה לאשפתות לאחר כל כישלון.

שחר לפני הכול הינה סמל למקצוענות אמיתית מהי, שהרי לעומת הכדורגלנים המוכשרים שלנו שבמקרה הזה כן מייצגים את ישראל (ראו ערך יום שישי האחרון), לא מסתירה את הכישלון ולא מייפה אותו, אלא מודה באשמה (למרות שאינה צריכה) ויודעת לקחת אחריות .

הלן קלר סופרת אמריקאית מפורסמת אמרה פעם:"כישלון הוא רק הזדמנות להתחיל מחדש בדרך נבונה יותר" נראה כי שחר פאר, נכשלה והבינה, בתקווה, שהדרך שלה להצלחה תהיה קלה יותר. וגם אם לא – "לטס גו שחר". אנחנו איתך.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

במהלך השנים האחרונות עלתה השאלה מי שחקן הטניס הטוב ביותר בכל הזמנים. רוג'ר פדרר או פיט סמפראס?

לאחר שרוג'ר פדרר זכה בתואר הגראנד סלאם ה – 15 שלו אמרו שסופית הוא שחקן הטניס הגדול ביותר בכל הזמנים, אבל אני לא כל כך בטוח שזה נכון.
האם מספר זכיות בגראנד סלאם הוא המדד הנכון לקביעת השחקן הטוב ביותר בכל הזמנים? לא בטוח. הרי זה לא כמו באתלטיקה שרצים מרחק מסוים. הרי זה ברור שאוסיין בולט הוא הספרינטר הגדול ביותר בכל הזמנים כי הוא סיים מרחק של 100 מטר בזמן המהיר ביותר, וזה ברור שמייקל ג'ונסון הוא אצן ה – 400 מטר הגדול ביותר כי הוא סיים את המרחק בזמן המהיר ביותר.
אבל בטניס קשה לקבוע כזה דבר. יש הרבה גורמים אחרים במשוואה ולכן אני לא חושב שכמות זכיות בגראנד סלאם צריכה להיות המדד. למעשה אין מדד, ואי אפשר לקבוע מי השחקן הטוב ביותר.
האם רוג'ר פדרר היה מנצח את פיט סמפראס? אני לא כל כך בטוח. אם שני השחקנים היו משחקים זה מול זה באותה התקופה אולי היה ניתן לקבוע מי שחקן טוב יותר – רוג'ר פדרר או פיט סמפראס. אבל הם שיקחו בתקופות שונות, מול שחקנים שונים.
משנת 2008 רוג'ר פדרר זכה ב – 4 תארי גראנד סלאם, רפאל נדאל לעומת זאת זכה ב – 5 תארים, כולל שניים בווימבלדון, מבצרו של רוג'ר פדרר.
לפני שנת 2008 יריביו הגדולים של רוג'ר פדרר היו אנדי רודיק ולייטון יואיט, אותם הוא ניצח מספר פעמים בגמרים שונים. האם אפשר להשוות את אנדי רודיק ואת לייטון יואיט ליריבים שהיו לפיט סמפראס בגמרים השונים? אנדרסה אגאסי, בוריס בקר, ג'ים קורייר וזו רק רשימה חלקית. פיט סמפראס התחרה מול חלק מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה של הטניס, אני לא חושב שאפשר להשוות את אנדי רודיק ולייטון יואיט לשמות כמו קורייר, אגאסי ואדברג.
זה נכון שרוג'ר פדרר אכן מחזיק בשיא הזכיות לתארי גראנד סלאם אבל לרפאל נדאל יש כבר 8 תארי גראנד סלאם, ועוד מספר שנים טובות לשחק. רוג'ר פדרר כבר לא דומיננטי כמו שהוא היה פעם, בעיקר בגלל שיש לו יריב ברמה גבוהה כמו רפאל נדאל, מה שלא היה לו בתחילת בקריירה שלו כאשר הוא זכה ברוב התארים שלו.
אז אני לא חושב שכמות זכיות בתארי גראנד סלאם היא מדד לשחקן הכי טוב בהיסטוריה, למעשה אין מדד מי הוא השחקן הטוב בהיסטוריה. אני רק ידוע שאם רוג'ר פדרר היה משחק בתקופה של פיט סמפראס הוא לא היה זוכה ב – 16 תארי גראנד סלאם.

בחזרה לקטגורית טניס
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט