לדלג לתוכן
כבר חודשים שמתנהלת מלחמת חורמה בין ההתאחדות לכדורגל לבין הטוטו ועמיתיו. אותה מלחמה שהיתה בצללים במשך תקופה מסוימת וניצתה לתודעה הציבורית במסיבת העיתונאים הידועה לכל אוהד ספורט פשוט, שזכורה לרוב בגלל מופע תכלית של שרת הספורט (והחינוך) הגברת לימור לבנת.
בגלל שרק לאחרונה התחלתי לראות משחקי הכס (אז לא לעשות ספוילרים!), כל סיפור מלחמת השליטה על הכדורגל הישראלי מזכירה מאוד בקווים מקבילים את הקרבות השליטה על ה-Iron throne במשחקי הכס:
בתפקיד המלך ג'ופרי כמובן אבי לוזון יו"ר ההתאחדות לכדורגל – אינו אהוד בקרב העם, אך מצד שני למי אכפת מה העם חושב, הוא שולט והוא ימשיך לשלוט בממלכת ההתאחדות לכדורגל עד אשר קרב עיקש יתיש אותו. אליו מצטרפים כל משפחת לאניסטר הרי הם משפחת לוזון על שלל אילן היוחסין שלהם, כאשר כמובן שעלייתו של לוזון לכס הברזל סייעה למשפחה לשפר את מעמדם בממלכת הכדורגל הישראלי.
בתפקיד דנריס אם הדרקונים הגברת לימור לבנת – שורפת כל מה שבדרכה, לא מפחדת מקרב ועימות עם אף אחד ורואה בסכסוך המתמשך מלחמה של דורות אחורה. כמו דנריס כך הגברת לבנת אוספת מאחוריה צבא של יועצים, אנשי תקשורת ואוהדים שמוכנים לצאת איתה למלחמה לצורך השבת הכדורגל הישראלי לידיים אליהם הוא שייך, אל שר הספורט והעם.
בתפקיד טייווין לאנסיטר/לורד בייליש שהם שרי המטבע האחראים על התקציב ניצב צחי פישביין – יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט צחי פישביין דומה מאוד לשתי הדמויות, מצד אחד כמו טייווין לאניסטר בתוך תוכו הוא אדם טוב שפשוט נקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון ולצערו (או שמחתו) הוא משתייך למשפחת הטוטו. מצד שני כמו לורד בייליש גם לורד פישביין מנהל בית זונות.
בתפקיד המלומד לואין נמצא מקבילו הצעיר יותר במעט פרופסור ירון זליכה – הוא אומנם בצללים אך לוחש על אוזניהם של מקבלי ההחלטות. הוא רוצה לכוון ולהנחיל לממלכה את הדרכים הנכונות והערכים לפיהם צריכה ממלכה להתנהל. בדומה לו פרופסור זליכה חיבר מסמך מקיף על הדרך בה צריכה מערכת הכדורגל בישראל להתנהג, אך כצפוי לא כל בני המלוכה מסכימים להקשיב לעצותיו.
גם לחומה יש מקבילה בכדורגל הישראלי, מאחורי החומה ניצב אויב לא ידוע, דבר מפחיד שמעטים חזרו לספר על אשר מתרחשב בצידו השני. החומה היא מטאפורה לכל טורניר כדורגל גדול אליו מסרבת נבחרת ישראל להגיע. מעטים חזרו לספר על מה שקורה בטורניר גדול ומאז 1970 מועברים לילדים סיפורי אלף לילה ולילה על מה שמתרחש בטורנירים גדולים הרחק מעבר לחומה, מקום אליו הכדורגל הישראלי מפחד להגיע.
נכון שניתן לכל דמות כמעט למצוא את מקבילה במציאות, הרי אם נחשוב על זה רגע, כל מה שקורה במשחקי הכס זהה כמעט לחלוטין (למזלנו עם פחות רציחות ודם) לכל שקורה בכדורגל הישראלי – כולם רוצים לשלוט, להשאר בתודעה הציבורית, להשאיר חותם, להתקדם ולהעצים את כבוד המשפחה או הבית ממנו הם מגיעים. בגידות, תככים, מזימות, כספים וזהב, נישואים לאנשים הנכונים, ניצול הזדמנויות – הכל תקף גם לכדורגל הישראלי.
ישבתי וחשבתי והכל הסתדר חוץ מדבר אחד, מי הוא המלך שבצפון? מי בגרסא הישראלית שלנו הוא אדם הנכון באמת להנהיג, האדם שראוי, שמסוגל לסחוף אחריו את העם, שיגרום לנו להאמין שעדיין יש מי שנלחם עבור מה שצודק ונכון עבורנו. שאם כל הכבוד לערך נאמנות למשפחה, הנאמנות הראשונית שלו היא לעם שהמליך אותו.
בתקווה שבשנה הקרובה נזכה לגלות את האיש הנכון להצעיד את הכדורגל הישראלי קדימה ולהפסיק לשחק במלחמות – כנראה שזה לא יקרה, אז לפחות נתנחם בעונה חדשה של משחקי הכס!
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם