ברצלונה – דאלאס מאבריקס (85:99) / תקציר המשחק

דאלאס מאבריקס הייתה לקבוצה השניה העונה שמפסידה לקבוצה אירופאית במשחקי ההכנה, לאחר שבוסטון סלטיקס הפסדיה לפנרבחצ'ה בשבוע שעבר.

אי אפשר לומר שפערי הרמות הצטמצמו, אבל לא צריך לקחת את ההישג היפה מברצלונה, שדווקא הפסידה שני משחקים העונה בליגה הספרדית.

המשחק התחיל צמוד ביותר, ובסיום הרבע הראשון התוצאה הייתה שוויון 21, ובמחצית הקבוצות ירדו בשוויון 42.

ברצלונה ברחה ברבע השלישי בזכות פיט מיקאל ונבארו שלא הצליחו להחטיא. בסיום הרבע השלישי התוצאה הייתה 72:56 לזכות הספרדים. דאלאס ניסו לחזור ברבע הרביעי, אבל זה היה מעט מאוחר מדי.

פיט מיקאל ונבארו הובילו את קלעי ברצלונה עם 19 נקודות כ"א. ניית'ן ג'וואי הוסיף 13 משלו, בעוד שמרסליניו הוארטס ואנטה טומיץ' קלעו 12 כ"א. שארונאס יאסיקביצ'יוס נתן את חלקו עם 3 נקודות. אצל דאלאס, כריס קיימן הוליך עם 15, דיק קוליסון הוסיף 14 ושון מריון סיים עם 11. דלונטה ווסט קלע 7 ואילו וינס קארטר ואו.ג'יי מאיו איכזבו עם 5 ו-1 בהתאמה.

צפו בתקציר המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


ברצלונה – ריאל מדריד (2:2) / תקציר המשחק / אל קלאסיקו

ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו עשו מה שהם עושים הכי טוב בעולם, וכל אחד מהם כבש שני שערים, ולמעשה הפכו את האל קלאסיקו להצגה פרטית.

ריאל פתחה טוב יותר את המשחק, וכרים בנזמה היה הראשון להגיע להזדמנות בדקה ה -12, אבל פספס את המסגרת. 7 דקות מאוחר יותר, סרחיו ראמוס נגח כדור חזק, אבל פספס במעט את השער. בדקה ה – 23 הגיע השער הראשון של הבלנקוס. בנזמה השאיר לרונאלדו שבעט כדור חזק לפינה של ואלדס שלא סגר טוב. 0:1 ריאל מדריד.

בדקה ה – 31 ברצלונה השוותה. פדרו העביר כדור רוחב, פפה ניסה לעשות משהו לא ברור, ומסי דחק מקרוב פנימה. 1:1. בדקה ה – 61 מסי הפך את התוצאה עם כדור חופשי ענק. לקסיאס לא היה סיכוי.

עברו רק 5 דקות, וריאל מדריד משווה את התוצאה. מסוט אוזיל מסר כדור ענק לכריסטיאנו רונאלדו שלא התקשה מול ויקטור ואלדס. 2:2 גדול בסיום.

צפו בתקציר המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


ברצלונה – בנפיקה (0:2) / תקציר המשחק

משחק לא קל ציפה לברצלונה בליסבון והפורטוגלים פתחו מצוין את המשחק.

בדקה השלישית ברונו ססאר בעט מ – 20 מטר, ואדלז הדף, אך בקושי. בדקה השביעית ג'ורדי אלבה שלח כדור לליאו מסי שהבקיע את הראשון של בארסה. ברצלונה המשיכה לכבוש במחצית הראשונה אך לא מצאה את הרשת.

המגמה המשיכה במחצית השניה, כאשר ברצלונה מחזיקה בכדור רוב הזמן, ובדקה ה – 55 השיגה את השער השני, מסי הכין, ופברגאס הבקיע. 0:2.

בדקה ה – 76 המזל הנאחס של פויול המשיך לשחק, כאשר הבלם עלה לנגיחה, נחת לא טוב על היד, ופרק את המרפק. לא נעים. 2 לסיום בוסקטס קיבל כרטיס אדום לאחר כניסה חסרת אחריות במקסי פריירה.

צפו בתקציר המלא של המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


ברצלונה? תתפלאו אבל יש עוד קבוצות בעולם (דעה)

אין לי ספק שבטור הקרוב אני אגרור לא מעט תגובות זועמות, נאצות ושאר קללות. אבל אם יש משהו אחד שאני לא מסוגל לסבול, זו הערצה עיוורת כלפי מועדון כזה או אחר.

ראשית, תרשו לי לפתוח בגילוי נאות. אני מכיר את ליאור ואת הערצתה למועדון הכדורגל של ברצלונה באופן אישי. ולא אני ממש לא בא לפתוח במלחמת "איזה מועדון כדורגל יותר טוב". להיפך. אני מעריץ אותה ואת אהדתה לספורט המדהים הזה. אבל יש כמה דברים שקצת מפריעים לי במושא הערצתה הנלהבת.

הערצה עיוורת
אם יש משהו שמעצבן אותי בבחירת קבוצה אותה אנו אוהדים, זו הערצה עיוורת. בחיי הכרתי באופן אישי אוהדים שרופים של ארסנל, מנצ'סטר יונייטד, יובנטוס, ריאל מדריד, בטיס, כמובן ברצלונה ואפילו בית"ר ב"ש. הקשר בין כולם מלבד אוהדי ברצלונה (לא אלו שאני מכיר בכל אופן) זה שהם מוכנים להודות מתי קבוצתם נכשלה. איכשהו, עם אוהדי ברצלונה, זה אף פעם לא קורה. ובבקשה תחסכו ממני את התשובות בסגנון "כי ברצלונה תמיד טובה".

למי שלא זוכר, מלבד הזכייה ההיא בליגת האלופות בעונת 2005-2006, שרשרת התארים שאסף לרשותו המועדון, היו במהלך 4 השנים שאימן פפ גווארדיולה. שלא תבינו לא נכון. ברצלונה הציגה באותן שנים כדורגל אולי הטוב ביותר שהוצג אי-פעם. מסי עשה על הדשא דברים שאני לא עושה בפלייסטיישן ותאמינו לי שאני טוב. אבל מלבד אותו תור הזהב המדהים והזכייה ההיא בשנת 2006, קרו עוד הרבה דברים לפני ואחרי. למשל, מה עם אותן שנים שברצלונה כבר איבדה עניין במהלך חודש נובמבר? אותן שנים שהמועדון היה זקוק לנס מריבאלדו שיכבוש במספרת בתוספת הזמן נגד ולנסיה, רק כדי להבטיח את המקום במוקדמות ליגת האלופות? מה עם השנתיים האחרונות של ואן-חאל שפוצץ את המועדון בהולנדים שעשו בערך כלום ושום דבר כולל לחרב לפטריק קלייברט – אולי החלוץ הטוב בעולם דאז- את הקריירה? את השנים הקבועות בהן ברסה לא עברה את שלב הבתים של ליגת האלופות? איפה הסכסוך המתוקשר של רייקארד עם רונלדיניו?


מעניין שאוהדי ברצלונה בוחרים שלא לראות את הדברים האלו, כי אולי הם הורגלו להצלחות. אני אפילו לא מדבר על חובות העתק של המועדון שעליהם כולם שותקים, ואילו מיורקה שלה חוב שהוא אפילו לא חמישית מחוב הקטאלונים, מקבלת איום של הורדת ליגה או כמעט ולא פותחת את העונה?

שוב. אני ממש לא פה לחפש את הדם של ברצלונה בתקופה שהיא מדממת, וכמו שראינו יש תקופות כאלו. אין מועדון שלא כואב, נופל, נכשל ורואה כיצד היריבה המרה מנצחת. פשוט איכשהו עם אוהדי ברצלונה זה מרגיש כאילו כל הקבוצות כסחניות ורק ברצלונה שניה לעירוני ראשון במירוץ אל עבר גביע ההגינות (היה פעם דבר כזה. באמת.). כאילו המועדון הזה לא פגיע אף-פעם. וזה מה שמעצבן אותי. איכשהו זה בסדר לשכוח שיש קבוצה אחת יותר בכיינית, יותר כסחנית, יותר מושחתת, אבל שגם שיחקה כדורגל יותר טוב בעונה שעברה עם שיא נקודות ושיא שערים. אז מה אם אין לה בקישור את ליונל "בנו של ישו" מסי? יש לה לא מעט שחקנים טובים, כולל השחקן עם הרגל אולי המדוייקת והעוצמתית ביותר ששנייה רק לוויין רוני. בכיין, קשה לו, עצוב לו ובכל זאת יש לו משחק ראש שלא נופל מקרלוס "ראש בוקסה" פויול.

השורה התחתונה.
אז ליאור אהובתי, תעריצי את ברצלונה, זה בהחלט מגיע לקבוצה כזו ולשחקנים כמו פיקה, מסי, צ'אבי וכמובן גם אינייסטה. מה שאני רק מבקש ממך משאר חברייך להערצה העיוורת, זה שתראו שיש לא מעט קבוצות בשטח שלא נופלות מברצלונה, וכמו שראינו בשנה החולפת גם יותר טובות ממנה. וכן כן כבר שמעתי על הבונקר של צ'לסי שדומה לבונקר ההוא של אינטר מלפני שלוש שנים. אבל איך אומרים? את הכסף סופרים במדרגות, ובכדורגל כמו בכלל בחיים זוכרים אותנו בזכות התוצאות האחרונות שהשגנו, אז ככה שאת טורס זה ממש לא עיניין שהוא דאג לנעוץ את המסמר האחרון בחצי גמר האלופות בשנה שעברה.

אז אוהדים יקרים. באמת אני אומר. תודה לקבוצה שלכם שהיא נראית ככה, כי בזכותה המשחק הזה כל-כך מהנה לצפייה. סליחה, תיקון. גם בזכותה.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


נשיות זה לא פשוט: והפעם – כדורגל וברצלונה בפרט

 "אי אפשר היום, יש משחק", "דבר איתי במחצית", "למה הוא לא מוסר?", "השופט זבל", "איזה בישול יפה!", "היה פה נבדל", "איך זה שהוא בספסל ולא פותח?", "חייבים חילוף", "יד!", "עבירה!", "גוווווללללללל!!". אלה ועוד, הם לא רק ציטוטים נבחרים של גברים הסובבים אותי, אלא בעיקר משפטים שלי ביום שברצלונה משחקת.

כן, שלום, אני ליאור ליבוביץ' אני בחורה נורמטיבית ואני חולת כדורגל.
רואה כל משחק, שולטת בחוקים, מאובזרת בחולצה (של דויד וייה עונה 2011-12) וצעיף, מכירה כל שחקן-שמו-גילו-תפקידו-ועם מי הוא הולך לישון בלילה, בקיאה בליגה, שונאת את היריבה כמצופה מכל אוהד אמיתי, לוקחת ללב כל תוצאה תהיה אשר תהיה ובגדול – חיה ונושמת את פוטבול קלאב ברצלונה 24/7.

בהתאם לכך, העם הגברי מתחלק לשניים: המפרגנים והמאוימים.

המפרגנים מתלהבים מהעובדה שקיימת בחורה שלא תשאל בזמן משחק "רגע, מי זו קרן? לא ידעתי שגם יש כאן בחורות" או "עם מי אנחנו? הלבנים או האדומים?" או "רגע, אם הם מנצחים מה זה אומר?", "מה זה נבדל ומה זה אופסייד?", "מי זה הבחור בצד שמרים את הדגל כל שניה?", "איזה עוד צבעים יש בכרטיסים חוץ מצהוב ואדום?", "מה זה מגן? מה זה בלם? מה זה קשר? מה זה חלוץ?", והכי מעצבן "נו, מתי זה כבר נגמר?".


בחורה שלא תתעסק ב-"וואוו איזה שרירים יש לכריסטיאנו רונאלדו ברגליים! אנחנו אוהדי ריאל נכון?" (לא!) ושלא תיבהל כשיש עבירה ותגיד "יואו מסכן איך הוא הפיל אותו! בטח איך כואב לו….".

ובגדול המפרגנים תמיד שמחים שאני לוקחת חלק בתחומי העניין שלהם, ומרגישים שעכשיו רק חסר ללמד אותי להבדיל בין סוגי מכוניות, לאכול לאפה כל חמישי וראשון ולתקוע גרעפס בווליום הנכון.

מצד שני, המאוימים. מרגישים שחברים שצופים איתם בכדורגל ואוכלים איתם לאפה יש כבר מספיק, שאין באמת דבר כזה בחורה שמבינה בכדורגל ושאת המכנסיים אשאיר להם ללבוש (ואם אוכל גם לגהץ אותם לפני זה יהיה נהדר) ואסתפק בחצאיות ואם אפשר הכי מיני והכי צמוד.

לחלק הזה של הגברים יש לי כמה דברים להגיד:

1. אם תעמידו אותי למבחן ותשאלו שאלות טריוויה, רוב הסיכויים שאדע יותר מכם.

 2. אין לי שום כוונה להשתלט לכם על המכנסיים (ובטח שלא לגהץ אותם) אז הסירו דאגה מליבכם.

3. אם תציבו בפניי אולטימטום ותאיימו "זה או מסי או אני" אני מקווה שהתשובה ברורה ומובנת לכם .

עוד לא התייאשתי מחיפושי אחר הגבר האולטימטיבי שגם יפרגן ויבין, גם יחלוק איתי את אותו השיגעון והאהבה לבארסה וגם ידע לבשל או לפחות לחמם היטב את האדממה לפני שהמשחק מתחיל.

אם אתה, שבדיוק קורא שורות אלה, מרגיש שאתה עונה על כל הקריטריונים (כי יותר מזה אני באמת לא צריכה, כזו אני, מסתפקת במועט ובחשוב באמת), אין מה לבזבז זמן בדייטים מיותרים, אנחנו מתאימים. ואם אתה דומה לג'רארד פיקה או לפחות לתיאגו אלקנטרה, תכין את הכוס, התקשרתי לרב וארגנתי סידור פרחים.

בינתיים עד שהבחור יופיע, אני אמשיך לעקוב אחר הקבוצה כל עוד דם כחול אדום זורם בעורקיי. לפחות שם הבחורים גורמים לי נחת…

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


ברצלונה – ספרטק מוסקבה (2:3) / תקציר המשחק

המשחק הראשון של ברצלונה ומאמנה טיטו וילאנובה בליגת האלופות לא היה קל בכלל. אבל בסופו של דבר ליאו מסי היה ההבדל.

ג'רארד פיקה נפצע בדקה ה – 12, אבל בארסה לא נבהלו, ולאחר 2 דקות טיו העלה את הקטאלונים ל – 0:1. רבע שעה עברה, ומתפרקת של ספרטק מוסקבה מצאה את בארסה לא מוכנה, וכדור רוחב של אמניקה פגש את דני אלבס שבעט לשערו הוא. 1:1.

במחצית השניה ספרטק עשתה את הבלתי יאמן. רומולו עבר את אדראינו, ושלח כדור לרשת של ויקטור ואלדז. 1:2 מדהים של ספרטק. הרוסים באופן טבעי הלכו אחורה ונתנו להתקפה של בארסה לשבת לה על השער. ובדקה ה – 72 טייו העביר כדור רוחב, ומסי הבקיע מ – 5 מטר. 8 דקות לאחר מכן, מסי העלה את בארסה ל – 2:3, ומנע סנסציה ענקית.

צפו בתקציר המלא של המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


ליגת האלופות חזרה ! על האושר של שלישי-רביעי (דעה)

זהו. תם היורו, בנבחרת הסיפור נגמר עוד לפני שהתחיל, לנבחרת הכדורסל יש עכשיו שנה של שקט, ואפילו זוכה היסטורי באליפות ארה"ב בטניס כבר יש לנו. כל שנותר הוא לפנות את הבמה להצגה השנתית הגדולה מכולן.

כמידי שנה במהלך חודש ספטמבר נפתחת לה עונה חדשה של הליגה המדהימה הזו, שיש שיאמרו שכל מיני שינויים של אופ"א ובראשה פלטיני, רק פוגעים באיכות הליגה הזו. תכף תבינו למה זה ממש לא משנה.

לוקחים את 32 הקבוצות הטובות באירופה, מחלקים לשמונה בתים, ופשוט מקבלים כל שבועיים (לפעמים כל שלושה ומלבד פגרת החורף) מחזור של משחקים שגורם לכל מעריצי הכדורגל – סליחה על הבוטות – פשוט להרטיב. כי על הליגה הזו נאמר: אין עוד דברים כאלו. אין עוד ליגה שיכולה להתהדר במנה עיקרית של אלופות כל הליגות הבכירות באירופה, להוסיף בצד תוספת עסיסית של סגניותיהן ולזגג מלמעלה עם כל מיני סינדרלות מקפריסין, מולדובה, סלובניה ואפילו פעם בכמה שנים, גם מישראל. כדי להמחיש יותר טוב על מה אני מדבר אני אפרט קצת.

כל אוהד כדורגל ממוצע מבין שבכל עונה של ליגת האלופות חייבים את מנצ'סטר יונייטד, ברצלונה, באיירן מינכן ומילאן. אלו רק מספר דוגמאות לקבוצות הפאר שמשתתפות העונה, והן "רק" סגניות האלופה בליגה המקומית שלהן. אין עוד ליגה שבה נוכל לפגוש ככה במחזור ליגה "רגיל" קבוצות כמו ריאל מדריד נגד מנצ'סטר סיטי.

אז נכון, יש שיאמרו שמנצ'סטר סיטי היא לא אותה קבוצה קטלנית של הליגה האנגלית, כי היא פשוט לא מספיק מנוסה. יש אפילו כאלה שיגידו שהזכייה של צ'לסי בשנה שעברה, היא סוג-של-מגעילה כי היא לא הציגה כדורגל מספיק טוב. אז תרשו לי רגע להתחפש לאבי מלר, ולהגיד שבעצם זו היא כל הרומנטיקה בליגה הזו. החוסר ניסיון הזה של חלק מהקבוצות, העובדה שקבוצה יכולה להפגין יכולת לא-מי-יודע-מה במהלך רוב העונה ואז במרץ-מאי להתפוצץ על הדשא ובסוף להגיע עד לגמר, ובין כל זה לראות קבוצות מתחדשות לגמרי בתוך כמה שנים (יובנטוס), או קבוצות שבמדיהן יש שחקנים שהפכו לאגדה עוד תוך כדי משחק פעיל (ראיין גיגס במנצ'סטר יונייטד), או לקבל מימוש של חלום רטוב כדוגמת מנצ'סטר נגד ברצלונה שבוע אחר שבוע, או לראות שחקנים שהתייבשו עונות שלמות על ספסל קבוצותיהם עוברים למדינה וליגה חדשות ופורחים מחדש (פודולסקי בארסנל), או אפילו 4 משחקי סופר-קלאסיקו בתוך שבועיים ורבע. אלו רק חלק מהסיבות למה הליגה הזו מרגשת כל פעם מחדש. אלו דברים שיכולים לקרות רק בליגה הזו.

אז בפעם הבאה שאתם מחפשים ליגה מעניינת, מרתקת, עם המנון שמחלחל לתוך הוורידים ועם פגרות שרק מעוררות את הרעב כל פעם מחדש, שבו מול המסך בערבי שלישי ורביעי, ותרגישו איך כל פנטזיות הכדורגל שלכם מתממשות באופן שבו אפילו מסי, רוני ורונאלדו ביחד לא יוכלו לממש לכם. פשוט כי גם הם חייבים את שאר הקבוצות סביבם כדי שהם יוכלו להיות שחקנים ראשיים בהצגה הטובה בעולם.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


ברצלונה – חטאפה (1:4) / תקציר המשחק

ליגת האלופות מתחילה השבוע, אז טיטו וילאנובה החליט לתת לליונל מסי לנוח, והארגנטינאי לא פתח בהרכב ברצלונה. אבל זה לא מנע ממנה לנצח בקלות את חטאפה האומללה.

בדקה ה – 26 טיאגו אלקנטרה ירה את הכדור למשקוף, ולאחר 6 דקות הגיע השער הראשון של ברסה מרגלי אדריאנו.

בדקה ה – 55 נפגע קרלס פויול, וההערכות מדברות על בין חודש לחודש וחצי בחוץ. בדקה ה – 72 פדרו נפל ברחבה, והשופט הצביע על הנקודה הלבנה. מסי הבקיע את הפנדל. 0:2.

בדקה ה – 78 מסי השלים צמד לאחר מסירת רוחב של מונטויה. פאברלו סראביה, עלה מספסל של חטאפה, וכבר בהתקפה הראשונה שלו בעט כדור לשפגע שחאבייר מסצ'ראנו ונכנס פנימה. 1:3. בתוספת הזמן דויד וייה הבקיע את הרביעי של ברצלונה. 1:4 קליל.

צפו בתקציר המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


מה נשמע בברצלונה? מפרקים את הרכב ברצלונה לגורמים (דעה)

ברצלונה של עידן פפ גווארדיולה אופיינה במשחק התקפה מזהיר. רבות נכתב אודות הנעת הכדור המהירה והמדויקת מרגל לרגל, תנועת השחקנים הבלתי פוסקת, הלחץ של החלק הקדמי על הכדור בזמן התקפת היריב, ויכולתה לייצר הזדמנויות הבקעה ושערים. עם כל זאת, לאורך פרקי זמן משמעותיים במהלך העונה שעברה, בארסה התקשתה למצוא את הרשת.

לא לחינם נאלץ מסי להבקיע 40 שערים בליגה. אין ספק שהעניין קשור להתפתחותו המדהימה מעונה לעונה ואולי אף בתחרות האישית עם כריסטיאנו רונאלדו, אך מעבר לסיבות אלו, פשוט כמעט אף אחד אחר לא שם גולים. ראייה נוספת לעניין היא עונת שיא הכיבושים שעבר צ'אבי. יותר ויותר פעמים הוא התחיל תנועה לעומק ע"מ לסייע בפיתרון סוגיית הרגל המסיימת. אני לא חושב שמדובר בצירוף מקרים, אלא בפיתרון בעיות תוך כדי תנועה. דוויד וייה נפצע בינואר, פדרו חווה עונה נוראית מבחינת כיבושים, ואלכסיס סאנצ'ס התאקלם טוב, נפצע, וכשחזר סבל מירידה טבעית בכושר. ססק פאברגס פתח טוב מאוד את העונה אבל נחלש בהמשך, אינייסטה אף פעם לא הצטיין בכיבוש שערים ובטח שלא בוסקטס, אז מי נותר? מסי, צ'אבי והחלוצים הצעירים קוואנקה וטאייו שלא הרעידו המוני רשתות.

בפתיחת עידן וילאנובה טרם נראה פיתרון אמיתי לבעיה זו. אמנם מסי מסוגל לחולל ניסים גם במשחקים חלשים בסטנדרטים שלו (הצמד האחרון בליגה מול אוסאסונה הוא דוגמה טובה לכך) אבל בכדי שהמכונה הקטלונית תפסיק לחרוק, לפחות עוד שחקן התקפה אחד חייב להוות איום משמעותי וקבוע על השער.

אולי יהיה זה דויד וייה המתאושש, אשר הספיק כבר לכבוש העונה. החלוץ המצוין, מלך שערי נבחרת ספרד בכל הזמנים, יכול להיות השיפור לו התקפת ברצלונה זקוקה. הוא שחקן מגוון אשר יכול לשחק באגפים ומרגיש נוח מאוד במרכז, בעמדתו הטבעית. יש לו בעיטה טובה מרחוק, יכולת כדרור גבוהה, תנועה חכמה והבנה מצוינת של המשחק הקבוצתי של בארסה. בשיאו, דויד וייה הוא לכל הפחות בין חמשת החלוצים הטובים בעולם. אין ספק ביכולותיו, השאלה, כמו תמיד בפציעות הדורשות זמן התאוששות ארוך, היא חזרתו לכושר. אם וכאשר זו תתרחש, הרי שהתקפת בארסה תזכה לשדרוג רציני.

טיטו וילאנובה

לא מעט יטענו שהבעיות המרכזיות של ברצלונה הנוכחית לא טמונות כלל בחלק הקדמי. הנעת הכדור אשר נראתה מעט חלודה מפתיחת העונה, עתידה להשתפר ככל שהעונה תתקדם והרוטציה בהרכב תתקצר. אותו הדבר נכון גם בנוגע לכניסתם לכושר הבקעה של שחקני ההתקפה. למעשה, לא בשונה מאוד מן השנה שעברה, הבעיות העיקריות של ברצלונה נמצאות בהגנה.

ירידת הכושר של ג'רארד פיקה, אשר החלה לקראת סוף העונה שעברה, לא נראית כמאיטה לקראת עצירה. הבלם שהלך והשתפר תחת גווארדיולה משנה לשנה חווה את אחת התקופות החלשות בקריירה שלו. מאסצ'רנו כנראה כבר לא יהיה הבלם האידיאלי שהיה יכול להיות, לגבוה הוא כבר לא יגבה, ויתכן שגם את השינוי המחשבתי הדרוש במעבר מעמדת הקשר האחורי לבלם לא ישלים לחלוטין. השער הראשון במשחק הסופר-קופה האחרון נרשם על אחריותו הישירה ונבע בין השאר מבטחון יתר בטכניקה האישית ומשיקול דעת מוטעה בלקיחת סיכונים. הרחקה פשוטה של הכדור הארוך החוצה, לאחר שכבר ניצח במאבקי המיקום, הייתה מונעת את כל ההסתבכות מול היגוואין. פויול עדיין נהדר אך לא ניתן להתעלם מגילו אשר החל נותן אותותיו. הוא איבד מן המהירות שלו ונפצע לעיתים קרובות. נכון, הפציעה הנוכחית לא קשורה כלל לגיל ונגרמה מפגיעת מרפק בפניו, אך זוהי היוצאת מן הכלל בשלל פגיעותיו האחרונות.

בקיצור, ברצלונה עדיין סובלת מחוסר יציבות במרכז ההגנה. חולשה כזאת עולה בגולים. מספיק להסתכל בארבעת השערים שספגה הקבוצה בשני המשחקים האחרונים מול מדריד. אחד מקרן כשרונאלדו הקדים בנגיחה את מסצ'ראנו, אחד מתנת ואלדז, אחד נוסף באדיבות מאסצ'ראנו, ואחד מטעות של פיקה.


החולשה ההגנתית לא נעלמה מן הצוות המקצועי של ברצלונה. עדיין, למרות דיבורים רבים בתקופת חלון ההעברות, בלם נוסף לא נחת בקאמפ נואו. ההתמקדות בשוק, כנראה בעקבות מחלתו החוזרת של אריק אבידל (שבינתיים נרשם לסגל), הופנתה לטובת איוש עמדת המגן השמאלי. במהלך הקיץ הגיע המגן הצעיר והמוכשר, ג'ורדי אלבה. איכויותיו המגוונות נראו היטב במהלך היורו האחרון. אלבה ודני אלבס אמורים להתיצב בהרכב הפותח של וילאנובה ולחזק את החלק האחורי. פיתרון לבעיית הבלמים טרם נראה באופק. סונג, שהגיע מארסנל, אינו בלם טבעי, גם אם ביכולתו לשחק בתפקיד במקרה הצורך. אולי יהיה זה אנדראו פונטאס הצעיר אשר יצליח לעשות מה שמספר מחבריו לקבוצות הצעירות של בארסה עשו ולהשתלב במדי הקבוצה הבוגרת.

בשנתו הראשונה של גווארדיולה כמאמן ברצלונה הקבוצה הפסידה במשחק הליגה הראשון וסיימה בתיקו את השני. אותה עונה הסתיימה בטרבל היסטורי וזכייה בגביע העולם לקבוצות. עוזר המאמן היה טיטו וילאנובה. בתום ארבע שנותיו כראש המערכת המקצועית עמד קפטן הקבוצה לשעבר מול יציעים מלאים באיצטדיון הגדול באירופה והקשיב לקהל קורא שוב ושוב בשמו. אין אדם על פני כדור הארץ המצפה מוילאנובה להגיע לאותם הישגים כמו של פפ, זוהי ציפיה לא הוגנת, לא ריאלית. ודאי, ברצלונה תתמודד בשנותיו על כל התארים, כך היה גם לפני פפ ויהיה אחרי טיטו, אך כמות הישגים שכזו בפרק זמן כה מוגבל נראית כבלתי מתקבלת על הדעת. למרות מסי, למרות אינייסטה, למרות צ'אבי. אף על פי כן, השלד אותו ירש וילאנובה רחוק מאוד מלהיות רעוע. אמנם נדרשים מעט תיקונים וצריכות להעשות מספר התאמות, אך נראה שככל שנתקרב לחודשי ההכרעה בליגה ובאירופה, הקבוצה מצפון ספרד תציג, גם השנה, כדורגל התקפי, קבוצתי, סוחף ומהנה.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


ברצלונה – ולנסיה (0:1) / תקציר המשחק / גול ענק של אדריאנו

משחק לא קל היה לברצלונה אמש, וגם אם היא לא התאוששה עדיין מההפסד לריאל מדריד בגמר הסופר קאפ, ניצחון על ולנסיה הם תמיד קונים. במיוחד כאשר הם עדיין מחזיקים במאזן מושלם בליגה.

מהלך המשחק

בדקה ה – 8 פדרו נכנס מצוין לרחבה, אבל הבעיטה שלו נעצרה על ידי השוער אלבס. רוברטו סולדאדו מהעבר השני בעט כדור שחלף ליד הקורה של ויקטור ואלדז. ליאו מסי כמעט והבקיע בדקה ה – 19 אבל אלבס עצר את הכדור.

בדקה ה – 22 הגיע השער של ברצלונה, ואיזה שער זה היה. אדריאנו בעט כדור מ – 18 מטר הישיר לחיבורים של אלבס. טיל ענק, 0:1 לבארסה. כעבור 4 דקות הקטלונים יכלו לעלות ל – 0:2, אבל ססק פברגאס הקפיץ מעל השוער, הכדור קיפץ על הקורה ויצא החוצה.

במחצית השניה בארסה לא הייתה במיטבה, אבל בדקה ה – 54 שוב היה זה פברגאס שהחמיץ הזדמנות מצוינת לכבוש שער.

צפו בתקציר המלא של המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם