בת 18 הייתה קורבן לבריונות בבית הספר בגלל הקול שלה – הנקמה שלה השאירה את השופטים בדמעות

בריונות מגיעה בכל מיני צורות וגדלים, אבל דבר אחד בטוח – היא תמיד לא בסדר.

לכן זה נפלא לראות אנשים משחררים את עצמם, את הנפש שלהם, מההטרדות מהן סבלו והולכים להשיג את החלומות שלהם. קייטלין  ואנבק היא אדם כזה.

קייטלין בת ה 18 אהבה לשיר, אבל התנהגו אליה בבריונות והציקו לה בגלל הקול שלה. אך למרבה המזל לנערה הזו הייתה תמיכה נפלאה בבית.

"אמא ואבא שלי תמיד אמרו לי להמשיך, לא משנה מה. אז היום אני רוצה שיהיו גאים בי", אמרה קייטלין כשההורים שלה צופים בה מהחדר השני.

הגרסה של קייטלין לשיר Piece by Piece של קלי קלרקסון גרמה לשופטים לבכות – ולנו הייתה צמרמורת רצינית כאשר שמענו את הקול שלה.

אנחנו מקווים שכל השונאים שלה יראו את זה גם!

בבקשה שתפו את הביצוע המרגש של קייטלין עם החברים והמשפחה שלכם כדי שגם הם יזכו לשמוע את הקול המדהים שלה!

ילד נולד בלי אוזניים ובלי עצמות לחיים וסבל מבריונות בבית הספר עד שבכה בכל יום, זכה לנקמה המתוקה שלו

למרות מאמצים עילאיים לצערנו בריונות ולעג לחלשים זה דבר שעדיין קיים בחברה שלנו, ובעיקר בבתי ספר.

למרבה הצער, ישנם ילדים שמזנקים על ההזדמנות ללעוג למישהו ששונה מהם. בדרך כלל הם מתבגרים ומפסיקים עם זה, אבל זה לא הופך את זה לקל יותר עבור הקורבנות שצריכים לסבול את שמות הגנאי ולעתים אף התעללות פיזית.

אדם אחד בשם אשלי מאנגליה, מכיר את זה היטב. הוא סובל מתסמונת טריצ'ר קולינס, תסמונת אשר משפיע על מבנה עצמות הפנים. הוא הסביר:

"נולדתי בלי אוזניים, בלי עצמות לחיים, ולסת נסוגה. עברתי יותר מ 30 ניתוחים, כולל שלושה ניתוחים בלסת והשתלות באוזניים.

כשהייתי תינוק, עברתי ניתוח פיום הקנה, מכיוון שבלעתי את הלשון ונהייתי עחול. הדרך היחידה בה רופאים יכלו להציל אותי הייתה להחדיר צינורית. חמותו של פיטר אנדרה הצילה את חיי!".

כפי שאתם ודאי מדמיינים, החיים של אשלי בית הספר לא היו קלים. הוא סיפר שלמרות שהזיכרונות שלו מהבית מלאים באהבה וטוב לב, בבית הספר הסיפור היה שונה לגמרי.

"אחרי שבוע בבית הספר הבריונות החלה עם שני ילדים", הוא הסביר.

"זה החל כאשר זרקו עלי דברים, כמו פקקים של בקבוקים, אוכל, וכו'. זה רק החמיר ככל שחלפו החודשים, עד לנקודה שהם היו מצמידים אותי לקיר, וזה ממה הרגיז אותי.

התגובה הראשונית שלי להתעללות הזו הייתה, פשוט חשבתי שככה ילדים מתנהגים. עושים שטויות. אבל זה החמיר, והם היו מפשיטים אותי במסדרונות ובגן המשחקים, ושם הבנתי שאני קורבן לבריונות. זה היה רציני".

הבריונים השתלטו על החיים של אשלי, עד לנקודה שהבריאות הנפשית שלו החלה להתערער. הוא היה חוזר הביתה בדמעות כל יום, ולראות את אמא שלו עצובה השפיע עליו מאוד.

"בחטיבת הביניים זה לא היה גרוע כמו ביסודי למזלי. עדיין היו בוהים בי, מצביעים עלי והיו זורקים עלי דברים, אבל בסך הכל היה יותר טוב.

ב 2016 הפכתי למתנדב בעמותת בעלי חיים מקומית וממש אהבתי את זה, ומאוחר יותר מלצרתי במסעדה מקומית. לפגוש אנשים חדשים היה נפלא, אבל תמיד רציתי להצטרף לתעשיית הבריאות והרווחה".

אז בשנת 2017 הוא יצר קשר עם עמותה בשם Fixers, שעובדת עם אנשים צעירים ומכוונת אותם להשתמש בעבר שלהם כדי לתקן את העתיד. דרך העמותה, אשלי היה חלק מקמפיין בו הוא נפתח לגבי ההתעללות שעבר. זה הוביל לראיונות בתחנות רדיו, כמו גם בתכניות טלוויזיה פופולריות בהן הוא סיפר את הסיפור שלו.

"בנובמבר של אותה שנה, הפכתי למסייע ובמסגרת תפקידי עבדתי עם מבוגרים בעלי קשיי למידה. אהבתי מאוד לסייע להם.

אז בדצמבר 2018 החלפתי עבודה והתחלתי לעבוד עם עמותה בשם MENCAP. הקמפיין שלי  נגד בריונות היה מדהים ומוצלח עד כה".

עכשיו המטרה של אשלי היא לסייע לאלו שסובלים מקשיים שונים. הוא רוצה שאנשים ייפתחו לגבי הדברים שהם עוברים וידברו על ההתעללות שהם עברו כדי שיוכלו לקבל עזרה.

הוא אמר: "הייתי רוצה שאנשים יפתחו וידברו על זה, במקום לשמור את זה לעצמם.

המטרות שלי לעתיד הן להמשיך לשתף את הסיפור שלי ולהגביר מודעות לנושא. אני רוצה לכתוב ספר ואולי לעבוד בעתיד בתעשיית הטלוויזיה. מאז שעשיתי את הקמפיין, החיים שלי השתנו לחלוטין. זה הפך את החיים שלי למדהימים."

לאחרונה אשלי נאם בפעם הראשונה בבית הספר הישן שלו. הוא הודה שזה היה מפחיד מאוד, לדבר מול ילדים ולשתף את הסיפור שלו, אבל הפידבקים שקיבל היו מדהימים.

"אני שמח שאני עושה הבדל בחיים של אנשים, אני רק רוצה להמשיך ולחלוק את הסיפור שלי בכל מקום אפשרי ולהמשיך להגביר את המודעות ולהפיץ את המסר. כי כולנו שונים, אנחנו ייחודיים ומדהימים כל אחד בדרכו ועליכם להתייחס לכל אחד בצורה זהה. החיים מדהימים ואני לא יכול לחכות לעתיד שיבוא.

בואו ביחד נפסיק את הבריונות!".

אכן! כולנו חולמים על עולם נקי מבריונות. אשלי, אנחנו גאים בך על כך שאתה אמיץ מספיק כדי לספר את הסיפור שלך כדי לעזור לאחרים.

שתפו את הכתבה אם גם אתם רוצים להביא סוף לבריונות.

נערה עם חרדה נשארה בדמעות אחרי שבריונית מהשכבה שפכה עליה מיץ במסיבת הסיום – בואו נראה לה את התמיכה שלנו

נשף הסיום יכול להיות חוויה מלחיצה אפילו עבור הנער או הנערה עם הביטחון העצמי הגבוה ביותר. למצוא דייט, למצוא שמלה מתאימה, להגיע בסטייל…כל הדברים האלה רק מוסיפים לסיר הלחץ.

אין צורך לומר, להגיע לנשף הסיום כשאתם סובלים מחרדה מפחיד הרבה יותר. הרעש, האנשים, הציפיות; לא פלא שנערים שלא אוהבים אירועים חברתיים לא מחבבים את נשף הסיום.

אך מעטים חוו את הסיוט שחוותה אמילי פרי. הנערה בת ה 16 לא רצתה ללכת לנשף בגלל החרדה ממנה סובלת, אך אמא שלה שכנעה אותה לקנות שמלה וללכת. שעות אחר כך, היא עזבה את האירוע בדמעות אחרי שבריונית שפכה על הראש שלה בקבוק מיץ.

לאמא שלה לקח זמן לשכנע אותה ללכת לנשף. אמילי בת ה 16 סובלת מחרדה, ומסיבת סיום השנה הייתה משהו שהיא העדיפה לוותר עליו.

אך אמא שלה הייתה נחושה לשנות את דעתה. אחרי שכנועים רבים היא נכנעה, וקנתה שמלה כדי להיראות הכי יפה.

אמילי, שנראתה נפלא, עשתה את הצעד האמיץ כדי להתגבר על הפחד שלה, והיא הייתה צריכה לזכות בערב שהיא תזכור לנצח בגלל הסיבות הנכונות. למרבה הצער, הערב שלה הפך לסיוט כאשר בריונית מהשכבה שלה שפכה בקבוק מיץ על הראש שלה…רק בגלל שהיא חשבה שזה מצחיק.

אמא זעמה

טרי, אמא של אמילי אספה אותה מבית הספר מוקדם, וכתבה פוסט במדיה החברתית כדי לספר את הסיפור.

"זו בתי היפיפייה", היא כתבה. "היא סובלת מחרדה והיינו צריכים להתחנן אליה שתלך לנשף הסיום שלה. שעתיים אחר כך אספתי אותה כך מהנשף, שבורת לב לחלוטין.

הגורם היא כלבה רשעית שחשבה שזה רעיון טוב לשפוך עליה מיץ ולהרטיב אותה מכף רגל ועד ראש. אני מקווה שיום אחד מישהו ישפיל ויהרוס אותה כמו שהיא עשתה לבת שלי!!!".

טרי הוצפה בהודעות תמיכה לבת שלה; הודעות שעזרו מאוד להחזיר את הביטחון העצמי של אמילי שנהרס לחלוטין.

בעדכון, הנערה כתבה: "ואוו, אני רק רוצה לקחת את הזמן ולהודות לכל אחד ואחת שהרעיפו עלי אהבה ותמיכה. אני מעריכה את זה מאוד ולנצח אהיה אסירת תודה לתוצאה הסופית של האירוע הזה! קיבלתי כל כך הרבה תמיכה. הדרך בה אנשים הגיבו הציפה אותי רגשות והוכיחה לי שאני יכולה להתגבר על הכל ולקוות שזה יעשה אותי אישה חזקה יותר".

אף אחד לעולם לא צריך להרגיש מושפל או חסר ערך. זה מרתיח אותנו לחשוב שאמילי עבדה קשה על הביטחון העצמי שלה כדי להגיע לנשף הסיום, רק כדי שנערה בריונית תשבור אותו. 

שתפו את הכתבה אם אתם רוצים לאחל לאמילי את כל הטוב שבעולם וכדי להראות את התמיכה שלכם!

ילדים אכזריים התנהגו בבריונות כלפי ילדה ביום האהבה, עד שנער אחד עם לב זהב החליט שזה מספיק

לא משנה כמה ננסה, אי אפשר להעלים לגמרי את תופעת הבריונות מהחברה. זה נכון במיוחד בכל הקשור לילדים, שחלקם לא מבדילים בין טוב לרע, ופשוט מחפשים דרכים להיות מקובלים.

כתוצאה מכך, ילדים יכולים להיות יצורים אכזריים מאוד. בדיוק כמו שגילתה אבי האוול שקיבלה שיחת טלפון שוברת לב מאחת החברות שלה, קריסטין, ביום האהבה.

בתה של קריסטין, אייסלין, היא תלמידת כיתה ז', שציפתה בקוצר רוח ליום האהבה.

ילדים ויום האהבה

ישנו באזז מסוים בבית הספר כשמגיע ולנטיינס דיי (יום האהבה). ילדים מחליפים מתנות ושוקולדים, והיום מלא בהתרגשות חיובית וצחוק.

ביום שלישי בערב, אייסלין נשארה ערה מאוחר יותר מבדרך כלל כדי לאפות מספיק עוגיות בשביל חבריה לכיתה. היא לא יכלה לחכות להגיע לבית הספר ולחלק אותן לכולם, והיא גם ציפתה לראות מה האחרים הביאו בשבילה.

יום נוראי

למרבה הצער, היום לא הלך כמתוכנן.

אייסלין חילקה את העוגיות שלה, אבל היא לא קיבלה דבר אחד בחזרה. ואז, בסוף היום, היא עלתה על אוטובוס ההסעות וילד אחד אכזרי אמר לה, "אל תפלי, יש כאן רעידת אדמה". היא חלפה על פניו, וילדה אחרת צעקה לה, "לא קיבלה מתנות תליום אהבה כי את כלבה שמנה מ*דיינת".

אייסלין כמעט הגיעה הביתה לפני שפרצה בבכי. אמא שלה קריסטין לא הצליחה להרגע אחרי ששמעה את הסיפור, ומאוחר יותר פנתה לחברה הטובה שלה אבי.

כשאבי שמעה את הסיפור, היא ביקשה מהבנות שלה לשתף את מה שקרה. הן ארגנו שיחת וידאו עם אייסלין כדי לשפר את מצב הרוח שלה.

תגובה כועסת

אבל מי שלקח את זה אפילו צעד אחד רחוק יותר היה בנה בן ה 15 של אבי, אייזיאה, שהיה בשוק וכעס כל כך שהוא ידע שהוא חייב לעשות משהו כדי להקל על חייה של אייסלין.

אייזיאה לומד בבית, אבל יום למחרת הוא חיכה עד לארוחת הצהריים לפני שנסע לבית הספר של אייסלין. הוא מצא אותה בקפיטריה, וללא אזהרה, ניגש אליה עם משהו ביד.

"אייסלין עדיין ברקיע השביעי", אמרה אבי. "המשפחות שלנו תמיד היו קרובות ואנחנו אוהבים אחד את השני מאוד ולא יכולנו לסבול את הכאב שנגרם לאייסלין".

"רצינו לגרום לה לחייך שוב ושתדע שאוהבים אותה. אני כל כך גאה בבן שלי שחשב על זה ועל מה שהוא עשה".

צפו בסרטון של אייזיאה מפתיע את אייסלין בבית הספר:

תודה ענקית לכל מי שעמד לצידה של אייסלין בזמן המצוקה שלה!

אנחנו צריכים לעבוד יחד כדי לשים סוף לבריונות בכל צורה. שתפו את הכתבה עם המשפחה והחברים שלכם אם אתם מסכימים.

אמא הסתכלה מקרוב על הבן שלה במהלך מסיבת יום ההולדת – קלטה שהוא נהיה חולה בגלל "חברים" שלו

הנער ליאם תמיד אהב כדורגל, לבלות עם חברים שלו, לרכב על אופניים וכל שאר הדברים הרגילים שנערים בני גילו אוהבים.

אבל יום אחד הוא נתן את הטלפון הנייד שלו לאמא שלו ואמר לה שהוא לא צריך אותו יותר. אמא שלו הייתה מופתעת ומבולבלת וחשבה שזה קשור להורמונים של נער מתבגר, אך לאט לאט היא ראתה איך הבן שלה מאבד עניין בהכל, אפילו אוכל, והפך למעשה לצל של עצמו.

בסוף היא החליטה שמשהו וודאי קרה והתחננה לבן שלה שיספר לה.

ליאם תמיד הלך עם כדור כדורגל לכל מקום אליו הלך ושמח מאוד כשהתקבל לקבוצה של בית הספר.

ליבה של אמא שלו, דירדרה, לה יש ארבעה ילדים נוספים, נשבר כאשר ראתה אותו מאבד עניין בהכל ונהיה רזה יותר ויותר. אך היא הייתה נחושה לרדת לפשר העניין.

היא הושיבה את הבן שלה והתחננה שיספר לה מה קרה.

התברר שבשנה האחרונה ליאם היה קורבן לבריונות של "החברים" שלו שהחליטו שהוא "גרוע". הבן המתוק שלה נאלץ לספוג קללות, דחיפות, בעיטות ואפילו אמרו לו כל יום שהוא צריך להתאבד.

הבריונות הייתה כל כך קשה שליאם החל לסבול מהפרעות אכילה. שניהם בכו מהסיטואציה וניסו לדבר עם בית הספר אך שום דבר לא עזר.

אפילו כשליאם חזר הביתה עם סימנים כחולים על הפנים, בית הספר עדיין לא היה מוכן לחקור את הנושא. היא הרגישה חסרת אונים.

ליאם נאלץ להתאשפז ולקבל מזון דרך צינורית האכלה, הפרעת האכילה שלו נהייתה כל כך חמורה, ואף אחד לא עשה דבר כדי לתמוך בו.

אז אמו האמיצה החליטה לקחת את העניינים לידיים ושיתפה את הסיפור שלו ברשתות החברתיות. התגובות היו מדהימות! אנשים מכל העולם שיתפו את הפוסט והגיבו עם חוויות דומות שעברו.

בעזרת ההאשטג #WeStandWithLiam, אלפי אנשים הראו את התמיכה שלהם בליאם.

ליאם עבר טיפול אינטנסיבי לדיכאון שלו והפרעת האכילה. הטיפול שלו היה מפרך, אבל אחרי 10 שבועות, ליאם היה יציב מספיק כדי לחזור הביתה.

Deirdre Fell-O’Brien

הנער האמיץ הזה עשה גם דבר מדהים: הוא חזר לבית הספר והצטרף לקבוצת הכדורגל שוב וסיים את העונה.

דירדרה והמשפחה גאים מאוד בבן שלהם שהיה אמיץ מספיק כדי לחשוף שהוא סובל, לעבור טיפול ולחזור לבית הספר כדי לעמוד מול הבריונים הפחדנים!

למרבה הצער, ליאם אינו לדו, ישנם יותר מדי ילדים הסובלים מבריונות בבית הספר. ורבים כל כך סובלים בשקט ולא מקבלים את התמיכה שהם צריכים ושמגיעה להם. עלינו לפעול כדי שהבריונים האלה יתנו דין וחשבון. 

שתפו את הכתבה כדי להראות את התמיכה שלכם בליאם האמיץ!

מכתב ההתאבדות שובר הלב שהשאיר ילד בן 13 לפני שתלה את עצמו

אין דבר טרגי יותר מאשר משפחה שמאבדת ילד, במיוחד אם הם יכלו לעשות משהו בנידון. המקרה הזה הוא עצוב במיוחד, ולמרבה הצער הוא מתרחש מדי יום בכל רחבי העולם. דניאל פיצפטריק תלה עצמו כשהיה בן 13 בלבד אחרי שלא יכל לסבול יותר את הבריונות בבית הספר.

br1

הגופה שלו נמצאה על ידי אחת מהאחיות הגדולות שלו, יחד עם מכתב התאבדות שצריך לשמש תמרור אזהרה לגבי ההשפעות של בריונות.

דניאל פיצפטריק היה ילד צעיר שהחל שנה חדשה בבית הספר, אבל ההבטחה של התחלה חדשה וצמיחה מהר מאוד התפוגגה. שבועיים לאחר מכן הוא היה מת; תלוי בבית הוריו. מכתב ההתאבדות המצמרר שלו למטה פורסם על ידי משפחתו כדי לעורר מודעות לגבי בריונות בבית הספר.

(תרגום למטה)

jk1

שמות חבריו לבית הספר והמורים נמחקו, אבל זה מכתב שכתב דניאל פיצפטריק לפני שהתאבד:

אני כותב את המכתב הזה כדי לספר לכם על החייות שלי באקדמיה הקתולית הולי אנג'לס

התחלה היה טוב והיו לי הרבה חברים, ציונים טובים וחיים נפלאים, אבל אז עברנו, וכשחזרנו המצב היה שונה. החברים הישנים שלי השתנו והם לא דיברו איתי, הם אפילו לא אהבו אותי. הגיע ההתחלה של כיתה ו' יחד עם [שם מחוק] "החבר" שלי,, הוא נכשל ואני נכשלתי גם. אבל [שם מחוק] הוציא את זה עלי. הוא התנהג אלי בבריונות יחד עם [שם מחוק]. הם עשו את זה כל הזמן אז שהלכתי מכות עם [שם מחוק]. כולם הפסיקו חוץ מ[שם מחוק], הוא כעס. עשו לי צילומים לזרת בגלל [שם מחוק]. הלכתי מכות עם [שם מחוק], והיה לי שבר בזרת. הוא נכנס לצרות גדולות, ולי לא עשו כלום. אבל הם המשיכו. הפסקתי לפנות למורים, הם לא עשו שום דבר בנידון!



הוא סיפר איך חבריו לשעבר כבר לא אהבו אותו הפכו את החיים שלו לגיהנום. הוא מדבר על הריבים שהיו לו, ועל כך שסבל משבר בזרת. הוא גם מדבר על כך שפנה בעבר למורים, אבל הפסיק כי הם לא עשו דבר, חוץ ממורה אחת, שכן פעלה, אבל למרבה הצער הפעולות של המורה לא השפיעו לטווח הארוך.

הם לא נכנסו לצרות למרות שהם עשו צרות, במקום אני נכנסתי לצרות. [שם מחוק] כעס עלי בגלל שהוא האמין שאיכזבתי אותו. גבר [שם מחוק] לא עשתה דבר. לא סיפרתי למורים כלום, חוץ מלאחת. גברת [שם מחוק]. היא הייתה המורה הכי נחמדה בעולם, ועשתה משהו, אבל זה לא החזיק מעמד. 

החלק העצוב ביותר הוא הסוף, בו דניאל מספק מבט אל תוך היאוש של עצמו, מביע "הקלה שהוא סוף סוף בחוץ".

dn1



המשפחה של דניאל שבורה בעקבות הטרגדיה, ויש להם מה לומר בנודע לבריונות שפוקדת את בתי הספר, בארצות הברית ובכל העולם.

המשפחה של קורבן ההתאבדות בצעיר דניאל פיצפטריק רוצה לעורר מודעות בנוגע לבריונות בבתי ספר. מכתב ההתאבדות שלו הפך ויראלי ברשתות החברתיות, ואמא שלו דיברה עם הניו יורק דיילי ניוז:

"דני (דניאל) אמר שהוא פחד מהמורים. הוא הרגיש שכל בית הספר ידע מה קורה אבל צחק עליו מאחורי גבו. הם השפילו אותו".

"הבן שלי לא היה צריך למות כדי שישמעו אותו. יש משהו בעייתי עם מבוגרים בעמדות סמכותיות כשילדים לא יכולים לפנות אליהם לעזרה".

"אף הורה לא אמור לקבור את הילד שלו".

dn2

אמא של דניאל צודקת לחלוטין. מורים אמורים להיות רגישים ולדעת מתי ילד צריך עזרה, ותמיד להיות נגישים ורגישים למצוקות של התלמידים שלהם. דניאל הרגיש שהוא לא יכול לפנות אליהם, וזה בלתי נסלח.

אבא חלף על פני חבורת הבריונים שהתעללה בבנו. אבל תראו מה יש לו מתחת למעיל…

בריונות היא בעיה גדולה בבתי הספר, כפי שילדים רבים יוכלו להעיד. אבל עד כמה שזה רע לילדים, זה קשה גם להורים שלהם שנאלצים לראות את הילדים שלהם עוברים את זה.

הורים רבים מתקשים ולא יודעים איך לעזור לילדים שלהם להתמודד עם הבריונים, אבל האבא החכם הזה ידע בדיוק מה לעשות…

הבן שלה התנהג בבריונות כלפי ילדה חדשה בבית הספר. אז אמא שלו פרסמה בפייסבוק את הפוסט הזה

טרי דיי אוואנס כל כך כעסה כאשר בנה בן ה 12 התנהג בבריונות כלפי ילדה מהכיתה שלו שהיא כתבה פוסט בפייסבוק בה היא אומרת שהיא 'הרגישה גועל' מההתנהגות של בנה.

היא כתבה שבנה 'ראה לנכון לרמוס את רגלה של ילדה חדשה בבית הספר ולסובב את הרגל שלה כל כך חזק שהנעל החדשה שלה (העקב) נשברה'.

גברת אוואנס לא התכוונה שהפוסט יהפכו ויראלי, אך הוא שותף עשרות אלפי פעמים והיא קיבלה מאות תגובות לפני שהסירה אותו מהפייסבוק.

התגובה של האמא גררה מגוון תגובות שונות מ 'אני מבינה שרצית להביך את בנך בשל המעשים שלו, אבל…לעשות לו שיימינג בפייסבוק זה מעשה בריוני. רואים שהוא קיבל את ההתנהגות הזאת ממך, תתביישי שלך שאת לא מבינה את זה;' ועד ל 'משמעת היא לא בריונות. היה צריך ללמד את הילד לקח, הוא לא יעשה זאת שוב, ויתכן שהוא למד שבעולם האמיתי ולא בעולם 'ענן הקוקו', שהתנהגות כזאת כלפי בנות היא בלתי מתקבלת על הדעת. אני חוזה שהוא יגדל לגבר נפלא הודות לאמא שלו'.

בהחלט שאלה לא פשוטה, מה דעתכם?

הנה הפוסט המלא של האמא (תרגום למטה):

pl1

"אני פשוט נגעלת מההתנהגות של בני בן ה 12 שראה לנכון לרמוס בכוונה את רגלה של ילדה חדשה בבית הספר ולסובב את רגלה העוצמה עד שהנעליים החדשות שלה (העקב) נשברו. אני אומר לך את זה ג'ייקוב, אם רק תנשום לכיוונה או לכיוונו של כל אחד אחר בצורה בריונית אני באופן אישי אמסור אותך להורים שלהם כדי שהם יתנו לך לעשות כל מטלה שהם יראו לנכון…אתה יכול להיפרד מכסף יום ההולדת שלך מכיוון שאתה תקנה לילדה נעליים חדשות ופרחים".



עדכון. כדי לענות על מספר שאלות. כן, הבן שלי יכול לראות את זה. תייגתי אותו לפני שזה הפך ויראלי (מה שלא חשבתי שיקרה) כך החברים שלו יכלו לראות שלמעשים שלו יש השלכות. הוא לא ילד גדול, חכם, קשה או מצחיק, הוא ילד בן 12 שצריך לתת דין וחשבון לאמא שלו. 

לא אכפת לי שלא מסכימים עם סגנון ההורות שלי, הבן שלי הביך והשפיל ילדה, לא משנה מה היו הסיבות שלו (הסיבות שלו היו שהוא לא ציפה שהנעל שלה תישבר, הוא רק חשב שהיא תיפול), הילדה הקטנה הזאת בכתה, ומי יודע, אולי היא עזבה את בית הספר הקודם שלה בגלל בריונות…אז דמיינו לעצמכם עד כמה גרוע המעשים האיומים של בני גרמו לה להרגיש. אז אם אני מביכה אותו ברשת זה כלום לעומת ההשפלה שהילדה הזאת עברה כשהייתה צריכה ללכת עם נעל שבורה, דמעות בעיניים כשהיא חדשה בבית הספר. 

כמובן שישבתי ודיברתי איתו על ההתנהגות שלו, לא סתם תייגיתי אותו בפוסט והוא קרא את זה! אני בטוחה שזה היה מקרה חד פעמי שלא יחזור על עצמו."

הוא הכה ללא רחמים סטודנט אחר בשטח הקמפוס. הייתי בשוק מהתגובות של עוברי האורח

בריונות היא דבר שבשגרה בימינו, אבל לא נראה שמישהו עושה משהו בנידון.

להיות צופה שקט מהצד או להתעלם מהבעיה רק הופכת אותה לחזקה וגדולה יותר. ובכל זאת, אי אפשר להאשים אנשים שלא רוצים להתערב, ומסתכנים בכך שהם עצמם יהפכו לקורבנות של אלימות קשה (וזה קורה לא מעט).

אז מה אתם הייתם עושים בסיטואציה הזאת?

הילדה הזאת היא קורבן של בריונות. תראו מה עושים המבוגרים שהיו עדים לכך

בשנה האחרונה יותר ויותר אנשים מפיקים ניסויים חברתיים על מנת לראות איך אנשים יגיבו בסיטואציות מסוימות.

1 מתוך 3 ילדים הוא קורבן לבריונות בבית הספר, ובניסוי החברתי הזה הם רצו לראות איך אנשים יגיבו כאשר הם יהיו עדים לבריונות מצד שתי ילדות כלפי חברה שלהן לכיתה.

אתם בהחלט תהיו מופתעים.