תגית: בן שהר
מבט אל עבר שחקני הכדורגל הישראלים באירופה בעונת 2012/13 (דעה)
כמות הלגיונרים שלנו מדי שנה גדלה, השנה לא ראינו ייצוא מכובד או גדול כמו בשנים הקודמות, למזלם של השחקנים עדיין לא נסתם הגולל על הפגרה ויש כאלו שעדיין כן מנסים למצוא לעצמם חוזה מכובד באירופה. בינתיים יש לנו כמה שכבר חתומים ומתחילים עונה נוספת, בואו נבין מה מעמדם לקראת העונה החדשה של 2012/2013.
בכתבה הבאה אני לא אגע בכל הלגיונרים, אלא רק בכאלו שמתנדנדים ו/או מחפשים קבוצה חדשה לעונה החדשה.
נתחיל עם הצמד-חמד שנחת בקבוצה הגרמנית קייזרסלאוטרן, איתי שכטר ו-גילי ורמוט. צמד השחקנים המוכשרים לא נהנה מעונה כל כך טובה (בלשון המעטה) בעונת הבכורה שלהם. כן, שכטר התחיל נפלא את העונה ואף כבש כמה גולים חשובים, אבל אז התחילה נפילה קטנה שגם לוותה בפציעה טורדנית ומשם החלה ההתדרדרות ודקות המשחק נגמרו לו אפילו בתור מחליף. על ורמוט אין יותר מדי מה לספר בעונה הקודמת. הקשר הכישרוני היה בכמה דקות בודדות על המגרש כל העונה יחד וזה בהחלט לא מה שציפה לו השחקן כשחתם בקבוצה.
בנתיים השניים מרשימים מאוד באימונים ובמשחקי טרום העונה, למרות זאת הצהירו השחקנים כי הם לא מעוניינים להישאר בקבוצה (עקב נשירה לליגה השניה) ומחפשים לעצמם קבוצות חדשות. חרושת השמועות מקשרת את שכטר כרגע עם סוונזי שלדעתי יכול להיות שידוך טוב ומעניין עבור החלוץ. עבור ורמוט לא שמעתי על הצעות מעניינות, כאשר לרוב מוזכרות התל-אביביות כקבוצות שרוצות להחזיר אותו לארץ.
ממשיכים עם חלוץ צעיר ומוכשר העונה לשם בן שהר. החלוץ הפורץ נראה כאילו כבר משוטט על המגרשים ברחבי אירופה כבר עשור, אך למעשה שהר בסך הכל בן 23. שהר משוטט (בדגש על משוטט) במגרשי אירופה השונים כבר 4 שנים לפחות ושיחק ב 8 קבוצות שונות, הספק שלא הרבה שחקנים ברחבי אירופה יכולים לסמן עליו וי, רק חבל שבאף אחד מהמקומות ששיחק בהם לא השאיר חותם מספיק גדול, ולמעשה שהר דיי נכשל.
לאחר שהחליט לעזוב את אספניול הספרדית באופן סופי, השמועות סיפרו שלבן שהר היו כמה אופציות (בעיקר מצרפת), אך החליט לבסוף לחתום בהרטה ברלין מהבונדסליגה השניה. שהר יודע לספר שהבטיחו לו את חולצת ההרכב והוא רוצה להיות חלק מהשחקנים שיטביעו את חותמם על הקבוצה ויעזור לה להעפיל לליגה הראשונה. במקרה של בן שהר, נשאר רק לחכות ולראות אם סוף סוף החלוץ יצליח להראות את היכולת האמיתית שלו.
הבא בתור הוא הקשר הותיק, קפטן הנבחרת יוסי בניון. השחקן שכבר נחשב ותיק (בכל זאת, הילד כבר בן 32), עומד להתחיל עונה נוספת בליגה האנגלית. כרגע השחקן רשום במדיה של אלופת אירופה הכחולה צ'לסי אך גם השחקן ומקורביו יודעים שסיכוייו להישאר בסגל המשופע והמשודרג של הכחולים די קלוש. השמועות סביב השחקן לא מפסיקות לרגע (סחטיין עליו גם בגיל כזה להיות מבוקש).
אני חושב שלבניון כדאי לעזוב את צ'לסי. אמנם הכסף הגדול וליגת האלופות בהחלט מוסיפים ומושכים ללא ספק, אך לדעתי בגיל הזה בניון חייב להיות שחקן הרכב כדי שעדיין יוכל להנהיג את הנבחרת הישראלית גם במוקדמות המונדיאל המתקרבות עלינו לטובה. האופציות הן: ק.פ.ר, ווסטהאם, פולהאם ואפילו אייאקס.
שחקן מוכשר נוסף ברשימה הוא הקשר ערן זהבי. השחקן שהגיע בקול תרועה לפאלרמו האיטלקית (הושווה לרגע בודד לפסטורה הארגנטיני ע"י נשיא הקבוצה) מסיים את עונת טבילת האש שלו. העונה נפתחה טוב, שחקן הרכב בכמעט כל משחק, עד שהגיעה הפציעה ופיטוריי המאמן שדאג להביא את זהבי לקבוצה. עכשיו השחקן צריך להוכיח את עצמו והאם הוא ראוי להישאר ברמה הזו עוד עונה.
לפי איך שזה נראה זהבי לא הולך להישאר בפאלרמו להרבה זמן. הוא קשור בניתיים בעסקאות החלפת שחקנים עם קייבו. לדעתי גם בקייבו יש לו מצב טוב יותר לתפוס את חולצת ההרכב, למרות זאת אני מאמין שהוא יישאר עוד עונה לפחות במדים הורודים.
אי אפשר שלא להתייחס אליו, מאור מליקסון. הקשר הדינמי, הכישרוני והפורח של ויסלה קראקוב מתחיל עונה שלישית. עונת הפתיחה הייתה מדהימה מבחינת השחקן (אשר הביאה לו זימון לנבחרת פולין) והביאה לו את החשיפה הכי טובה מזה שנים. העונה האחרונה (השניה) של מאור הייתה סבירה אך מלווה בהרבה פציעות וירידה ביכולת השחקן, למרות זאת השחקן עדיין היה מקושר למספר מועדונים ברחבי אירופה.
השנה השלישית של השחקן בקבוצה הפולנית מתחילה בקרוב והשחקן בריא וכשיר, ללא חברו לקבוצה (דודו ביטון) שעזב לבלגיה, אך עם הרצון להוכיח שחזר לעצמו בדרך לקפיצת המדרגה המיוחלת ולמעבר לקבוצה גדולה יותר.
לגיונרים נוספים: גיא אסולין (ראה ערך בן שהר), דודו אוואט ותומר חמד (בהצלחה לעוד עונה ביחד במאיורקה. לשוער הנהדר ולחלוץ המשתפר), דני בונדר (עוזב את רוסיה, כנראה יחזור לישראל), אלמוג כהן (עונה שלישית בנירנברג, הגיע הזמן לחזור להרכב!), עדן בן בסט (אחרי עונת פתיחה טובה בברסט, לשמור לפחות על אותו סטטוס ורמה), בירם כיאל (חזרה מפציעה קשה, לשמור על הרמה המעולה במדי סלטיק ואולי להשתדרג במהלך העונה), אליניב ברדה (לשכוח את העונה האחרונה במדי גנק ולחזור לעצמך), שלומי ארבייטמן (חוזר לגנט אחרי השאלה, בינתיים ההתחלה חלומית), דור מלול ורועי דיין (מתחילים עונה שניה ביחד במדי בירסחוט. נקווה שימשיכו לפחות באותה היכולת של עונה שעברה).
הכירו את הרטה ברלין, קבוצתו החדשה של בן שהר
אחרי ששיחק כמעט בכל מדינות אירופה התחנה הבאה של החלוץ הישראלי היא גרמניה.
שהר (23) עם רזומה של 8 קבוצות באירופה יעלה ביום שישי הקרוב למגרש האולימפי בברלין ויפתח עונה עם קבוצתו החדשה הרטה ברלין בליגת המשנה הגרמנית.
אז לאן הגיע בן שהר?
ב-25 ליולי 1892 בחור צעיר בשם פריץ לינדר יצא לשייט עם אביו על ספינת קיטור כחולה – לבנה בשם "הרטה". כשחזר מהטיול סיפר לאחיו על החוויה וביחד החליטו להקים קבוצת כדורגל קטנה וקראו לה הרטה ברלין. עם השנים הקבוצה התפתחה וגדלה, והפכה להיות סיפור הצלחה בעיר הבירה. הרטה זכתה פעמיים רצופות באליפות גרמניה (1930, 1931) ופעמיים רצופות בגביע הליגה (2001, 2002), והצליחה להעפיל 4 פעמים ברציפות לליגת האלופות.
כיום הרטה ברלינר ספורט קלאב היא קבוצת הכדורגל המרכזית של העיר ברלין, ולמרות שתשחק העונה בליגה הגרמנית השניה היו ימים שבהם הייתה הרטה קבוצה מצליחה. שחקנים כמו סבסטיאן דייסלר, מרסילניו, בשטורק ואפילו עלי דאהי האיראני כיכבו במדי הקבוצה.
למועדון קהל אוהדים ענק, מחלקת נוער מפוארת, מתקן אימונים אירופאי ואצטדיון שמכיל 75,000 צופים שבקלות יתמלא בכל משחק ביתי של הקבוצה גם בליגה ה-2.
בעונה שעברה נלחמה הקבוצה עד הדקה האחרונה על הזכות להישאר בליגה ושיחקה בפלייאוף מול דיסלדורף מהליגת המשנה אך לא הצליחה לשרוד. 4 מאמנים התחלפו במהלך העונה והאחרון – אוטו רהאגל, שזכה עם יוון באליפות אירופה לא הצליח להשאיר את הקבוצה בליגה והחליט לעזוב את המועדון.
המטרה העונה היא לעלות ליגה בכל מחיר. לשם כך הגיע יוס לוקהאי – "קבלן העליות" שאימן את אוגסבורג ומנשנגלדבאך. תקציב הקבוצה הוא הגדול ביותר בליגה ונעשתה רכישה מאסיבית של שחקנים לצד בן שהר. סמי אלגווי החלוץ הטוניסאי הגיע ממיינץ, סנדרו וגנר מורדר ברמן ובנוסף רכשה הרטה את פר קלוגה משאלקה 04.
ביחד עם השוער המפורסם של באיירן בעבר תומאס קראפט והקפטן הגיאורגי לאבן קוביאשווילי שהורחק לחצי שנה תתמודד הקבוצה עם קלן, סט פאולי וקייזרסלאוטרן (קבוצתם ורמוט ושכטר בעונה האחרונה) על הזכות לחזור לליגה הראשונה.
לחלוץ הישראלי הולכת להיות עונה לא קלה. למרות שירוויח סכומי כסף גדולים הוא יצטרך להתאקלם לחיים בגרמניה ולהילחם על חולצת ההרכב הראשון. מה שבטוח, מרכזי הקניות, המסעדות המשובחות וחיי הלילה יספקו לשחקן תעסוקה מרובה להמשך העונה.
במחזור הראשון תארח הרטה את פדרבורן במגרשה הביתי. נאחל לחלוץ הישראלי בהצלחה!
האם יקרה נס?
האם יקרה סוף סוף נס ושחקנה של סראגוסה נס זמיר יקבל מעמד עילוי ולא יתגייס? מדוע הצבא מבייש את עצמו ואת הכדורגל שלנו כל כך? זה מה שמעניין אותנו? רק לגייס אנשים לצבא? מה נס זמיר כבר יעשה על מדים?
זאת סוגייה נורא מעצבנת, ובכלל מטרידה גם בפאן ההסברתי. לא משנה כמה הסברה ישראל תשקיע בספרד או באירופה ותסביר את המצב בינה לבין הפלסטינאים יגיע המקרה הזה וישבור הכל, כי צבא ישראל מכריח, ואני מדגיש מכריח! לגייס את כולם ל״מלחמה״.
עכשיו די עם פוליטיקה ובוא נדבר תכלס. דיברנו המון על כשרונות עתידיים לכדורגל, כאלה שמשחקים באירופה, גיא אסולין, בן סהר, גיא בלומשטיין, ובזמנו גם יוסי בניון ושי בירוק. בסופו של דבר כשהם חוזרים לגיוס הם בסך הכל נהיים משקים של ממטרות ובאים לשעה לבסיס. אז בשביל מה? בשביל מה לקטוע את הקריירה שלהם?
תנסו לדמיין כמה כישרונות איבדנו רק בגלל השירות הצבאי, כמה שחקנים טובים ששיחקו בארץ או בחו״ל גויסו לצבא ובכך סיימו את הקריירה, זה פשוט מטורף מדי! בסופו של יום כשאנחנו רואים את נבחרות הנוער שלנו לאורך שנים בכל ענפי הספורט אנחנו רואים הישגים יפים, גמרים והמון כישרון, אבל כשמגיעים לגיל הקריטי של 18-21 הצבא לוקח אותם, שם אותם במשרד או בשק״ם וגומר להם את הקריירה! ההפרשים בינינו לבין אירופה, מעבר למתקנים, ולכמות הכספים שמושקעת, מתחילה בבסיס מאוד בעייתי, שבגיל 18 עד 21 כשהכדורגלן האיטלקי או הגרמני עסוקים בלהתחיל את הקריירה הבוגרת שלהם, הכדורגלן ובכלל הספורטאים הישראליים מתעסקים באיך לשמר את הקריירה ולא לגמור אותה, בעייתי קצת, לא?
במיוחד עכשיו כשעולה לו כל נושא חוק טל, זה תופס צורה ומשמעות עמוקה הרבה יותר. לא, אני לא אוהב להיכנס לנושאים פוליטיים בספורט, אני לא ח"כ בן ארי, אבל שימו לב, שמדינת ישראל מאבדת את כל הכישרונות הגדולים שלה בספורט ,במוזיקה ובכל תחומי התרבות בכלל, כשהיא מגייסת אותם ולא מוותרת, גם אם זה בכוח. ויש מגזר שלם שמראש אומר שהוא לא יתגייס לצבא ויש לו גם חוק שתומך בזה.
אני לא יודע כבר מה לחשוב. לא נמאס לכם שהורסים לנו את הספורט בגלל זה? כי לי נמאס, זה מתחיל בנושאי צבא כאלה וממשיך בחוקי האזרחות של ישראל. שחקנים טובים וגדולים שבאמת רוצים לשחק בנבחרת כדי לתרום לה מקבלים מבחנים, בדיקות ותהליכים בירוקרטיים כל כך מתישים ולא רלוונטיים וכשהם יכולים להתחיל לשחק בנבחרת, הם מקבלים את ההזדמנות רק כשהם עוברים את השיא, להזכיר לכם את ג'ובאני רוסו? את בוקולי? שחקנים שהיו בשיא מסוים בקריירה ולא זכו לאזרחות, וקולאוטי? שקיבל אותה רק אחרי השיא שלו…
אני לא קורא להשתמטות חלילה וגם לא לרעת צה״ל, כל מה שאני מנסה להסביר לכם זה שאם אותם ספורטאים היו עושים משהו חיוני ומציל חיים בצה״ל, אז מילא, אבל את הממטרות ליד השק״ם יכולים לפתוח גם חיילים אחרים, כי הספורטאים האלה אולי ייצגו את ישראל בגאווה בעתיד ויעזרו לנו להפוך למדינת כדורגל ותרבות.