אלסנדרו דל פיירו עובר תקופה לא קלה בליגה האוסטרלית.
בשבוע שעבר הכוכב הגדול של סידני FC הוחלף באמצע המשחק וירד מהמגרש עם פנים חמוצות.
אתמול, במשחק של סידני FC נגד סנטרל קוסט מרינרס דל פיירו התכונן לבעיטה חופשית, ככשהוא רוצה לסובב את הכדור מעל החומה ואל הפינה הגבוהה של השוער. במקום זאת הכדור עף למעלה למעלה, ואם המשחק היה באצטדיון של צפרירים חולון, איזה ילד ברחוב היה מקבל את כדור המשחק.
צפו בבעיטה החופשית הנוראית של אלסנדרו דל פיירו:
הארי קיוול, בן ה – 35, נכנס לרשימת המצומצמת של בועטי הפנדל הגרוע אי פעם, במהלך משחק החוץ של מלברון הארטס אצל סידני FC.
אלסדנרו דל פיירו העלה את סידני ליתרון 0-1 עם שער סולו נפלא, וקצת לפני ההפסקה ראנקו דספוטוביץ' הכפיל את התוצאה לזכות המארחים.
מלברון קיבלה הזדמנות נפלאה לצמק את התוצאה לאחר שזכתה בפנדל, ושחקן העבר של לידס, ליברפול וגלאטסראי, הארי קיוול, היה זה שקיבל את המשימה.
אבל קיוול הצליח לבעוט אולי את הפנדל הגרוע אי פעם, כאשר הבעיטה שלו הקפיצה את הכדור מטר מלפניו, והחוצה בצורה שלומיאלית ביותר.
צפו בפנדל האיום ונורא של הארי קיוול ובשער הנפלא של דל פיירו בסרטון השני:
בכדי לחזור לימי הזוהר שלה חייבת יובנטוס לשנס מותניים ולהפקיד את האמון בידי צעירים. אנטוניו קונטה מגיע לקווים והקבוצה עוברת מתיחת פנים רצינית במטרה לצאת לדרך חדשה, דרך רעננה.
יובנטוס עד לפני מספר שנים מהמועדוני הבולטים באירופה, נושלה בעונות האחרונות מכס המלכות של הכדורגל האיטלקי. יחד עם בואו של אצטדיון חדש שיביא עימו בשורות חדשות, ביצעה יובנטוס קיץ רב תהפוכות, אך כזה שבסיום העונה יכול להוציא את ההמונים לחגיגות ברחובות טורינו.
השרידים
דל פיירו ובופון הם נצר לשושלת גורפת התארים אותה בנה מרצ'לו ליפי ושאליה מנסים במועדון מצפון איטליה לחזור שוב. הבעיות מתחילות כאשר הקבוצה ממשיכה להסתמך על אותם השחקנים מימי הזוהר שחלפו כאשר כוכבם דעך במעט, וכשאליהם מוסיפים עוד שחקנים שכבר לא בשיאם ורכישות שלא ממשות את עצמן אין זהו פלא שהביאנקונרי מאבדים את התהילה למועדונים כמו נאפולי ואודינזה שתופסות את המקום בקדמת הבמה האיטלקית.
לשם כך אולי הבינו במשפחת אניילי (בעלי יצרנית המכוניות פיאט), כי עליהם להתחיל לבנות מחדש. הצעדים הראשונים נעשו כאשר שחקן העבר של המועדון, אנטוניו קונטה, מונה למחליפו של ג'יג'י דל-נרי הכושל. כאחד מסמליה של אותה יובנטוס זוהרת, הביא עימו המאמן רוח חדשה ומלאת אנרגיה, שכנראה תישא את יובה במהלך כל העונה שבפתח.
קונטה נמנה על הדור הצעיר של המאמנים, כמו גם מסמילאנו אלגרי שהוביל את מילאן לתואר הנכסף בעונה שעברה. גם הוא מאמן שיודע לבנות קבוצות מצליחות ועשה זאת עם בארי לפני שנתיים ואשתקד גם עם סיינה בליגה השניה אותה הוא הוליך חזרה ל"סרייה א".
איזון מוסיף ל"זון"
בהתאם לרוח הנלווית עם הגעתו של קונטה, נעשו גם שינויים במבנה הקבוצה, תוך הבנה מהם צרכיה במטרה לחזור לקדמת הבמה. הטריגר הראשון לכך הוא צירופו של אנדראה פירלו. לאחר עשור במילאן אמור פירלו להיות בעל הבית במרכז השדה של "הגברת הזקנה", כשלצידו יתרוצצו שמות צעירים יותר ואותם הוא יצטרך לנווט. פירלו אמנם כבר לא אותו שחקן בשיא, אך עדיין כוחו הוא בניהול המשחק ובמנהיגות, ואותם יביא כעת ליובה.
לא רק על פירלו יצטרך קונטה להישען. הרכש הבולט שאמור להיות האיש המרכזי בעונות הקרובות הוא ארתורו וידאל הצ'יליאני. הקשר המחונן בן ה-24, מגיע מלברקוזן בגרמניה לאחר שגם באיירן מינכן רדפה אחריו, ואמור לתת מענה נוסף לניהול המשחק, וגם להבקעת שערים כשצריך.
העומק במרכז הגרש יגיע גם עם הצטרפותם של מיקלה פאציינזה הנהדר וסרחיו אלמירון, הארגנטינאי הפעלתן שיחד עם קלאודיו מרקיסיו המקומי, פירלו ווידאל, יהוו אמצע מגרש איכותי ביותר, וגם רוטציה מסוימת לא אמורה לפגוע בשטף המשחק של יובה.
קונטה ידע כי החלפת מרכז המגרש ושליחתם למחוזות אחרים של פליפה מלו המאכזב ומומו סיסוקו הגמלוני תועיל מאוד למימוש משנתו. חוליית מרכז השדה היא החשובה בעולם הכדורגל כיום, ואת המהפכה קונטה בחר להתחיל בנקודה הכי נכונה מבחינתו.
בחזרה לימים ההם – גירסת ההגנה
הימים בהם הגנת יובנטוס הייתה חוליה בלתי ניתנת להכנעה נעלמו כלא היו. גם חזרתו מגלות של פאביו קנאברו לא הצליחה להחזיר עטרה ליושנה, וביובה משוואים לאותם הימים בהם טוראם ופרארה היו מעוזות ההגנה.
החוליה הזו אמורה להישען על שחקנים מתוצרת איטליה כבונוצ'י, רינאודו, מוטה, קייליני, וברצאלי וזוהי חוליית הגנה בעלת פוטנציאל לא רע בכלל, כאשר גם פאביו גרוסו הוותיק ודה סליה שותפים למבנה ההגנה המרשים.
החיזוק המשמעותי מגיע משוויץ כאשר המגן סטפן ליכטשטיינר, מצטרף מלאציו תמורת עשרה מיליון יורו, ואמור לתת מענה לצד ימין לנוכח חוסר היציבות של מרקו מוטה המוכשר, ולנוכח משחקי האימון בהם הרשים, הגעגועים לימי זאמברוטה עשויים להימחק.
בשער בופון בן ה-33, כבר מעבר לשיא, וסובל מפציעות לא מעטות, ויחד עם מרקו סטורארי, הוותיק גם הוא, הם יהוו רוטציה איכותית גם בעמדה זו.
קונטה שחווה על בשרו את אותה חוליית הגנה משובחת עם בופון, טוראם וקנאברו בשיאם, ינסה לתקן את העוגן של הספינה השוקעת, עם עומק כזה גם בחוליית ההגנה, אפשר לסמן וי, לפחות לעת עתה.
האגף בארץ המגף
מילוש קראסיץ' פתח בצורה טובה את עונת הבכורה שלו ביובה, אך דעך יחד עם הקבוצה כולה. כאשר סימונה פפה מתחרה איתו על העמדה וברוח גבית של ליכטשטיינר, תהיה גם עמדת הקיצוני הימני איכותית.
בצד שמאל מצטרף שוויצרי נוסף, רטו זיגלר, שמגיע מהיורדת סמפדוריה, במטרה להניע את האגף השמאל בכיוון חיובי.
גם הרכש הטרי, מירקו וויצ'ניץ', המונטנגרי המצוין, שהגיע מרומא תמורת 15מיליון יורו, מסוגל לשחק באגפים, ועדיין לא ברור אם ישתלב בחוליית החוד, או שמא ימלא את האגף השמאלי, אך מדובר בכישרון אדיר, ושחקן שבהחלט יכול לתת ליובה את הערך המוסף.
מחודדים
חוליית החוד של יובה שאבה בשנים האחרונות סקוררים אדירים בעיקר מתוצרת מקומית כאשר כמעט כל חלוץ חוד של נבחרת ה"אזורי" עבר במועדון. ועם זאת ביובה ניסו להנחית למשבצת החוד חלוצים זרים שיביאו עימם משהו אחר.
בינתיים הניסיונות הללו לא ממש צלחו ונדמה שבעיקר קבוצה אחת חתומה על חוסר ההצלחה הזה, מנצ'סטר סיטי קוראים לה. תחילה היה זה אדין דזקו, הבוסני שהיה כבר על סף מעבר ליובה, והיום מוצא עצמו בסגל של מאנצ'יני, והקיץ הנוכחי מי שהיה אמור לתפוס את גולת הכותרת של מסע הרכש של קונטה הוא סרחיו אגוארו, שהיכן חתם? נכון, גם בשורות המיליונרים מאנגליה.
מי שבינתיים יהיו אחראים על מלכת ההבקעה יהיו האיטלקים קוואלירלה, יאקווינטה ולעיתים גם לוקה טוני הוותיק, אם כי לגבי שני האחרונים עדיין קיימת האופציה כי לא יהיו חלק מהסגל הסופי של קונטה.
מי שמיועד להיות החלוץ המוביל במערך המסתמן של 4-3-3 וגם אם לבסוף יבחר קונטה ב-4-4-2, הוא החלוץ, אלסנדרו מאטרי, שהגיע רק בינואר האחרון מקליארי ולא הפסיק להבקיע. העונה כרטיסו נרכש ע"י יובה והוא צפוי לקבל את חולצת ההרכב, בטח בהיעדר חלוץ רכש נוסף.
חלוץ נוסף שכדאי לשים אליו לב, הוא הצעיר כריסטיאן פסקוואטו, שבלט במשחקי ההכנה, וצפוי להנות אף הוא מהעדר רכש בחולייה הקדמית, אם כי צריך לזכור כי ה"ביאנקונרי" לא אמרו נואש בנוגע לצירופו של ג'וספה רוסי, החלוץ הנהדר של ויאריאל, וגם לגבי חיזוק אפשרי לאגף שמאל של הקישור, בדמותם של אליירו אליה מהמבורג, או חואן מנואל וארגס מפיורנטינה, דבר שיאפשר את שילובו של וויצ'יניץ' בחוד.
למתעניינים, הנסיך אלכס דל פיירו, צפוי לשמש כלי מן הספסל, ממש כפי שפרגוסון משתמש בראיין גיגס, ובהתאם לגילם המתקדם של השניים.
כבר במחזור הפתיחה יובנטוס תארח את אחת מהמנשלות אותה מהצמרת, אודינזה, למפגש מרתק. אמנם המשחק לא יתקיים עדיין באצטדיונה החדש, אך ה"יובנטוס ארנה" צפוי להיפתח בתחילת ספטמבר להמשך משחקי הליגה.
ביובנטוס רוצים צמרת, אפילו משוועים לכך. מהפכה שהחלה על הקווים ונמשכה בסגל מוכשר ועמוק, צפויה להוביל את החבורה של קונטה חזרה לצמרת. נכון, מילאן רוצה לבנות לעצמה מסורת חדשה של שליטה, רומא ולאציו בונות קבוצות חזקות אף הן, נאפולי תנסה שוב לקרוא תיגר, אך דווקא את מקומה של אינטר, יכולה יובנטוס לתפוס העונה, ואולי לסגור מעגל על אותה פרשה שהחלה את התפרקות המעצמה. האמת, זה יכול להיות סוף טוב לסרט, לא?