ליגיונרים – עונת 2014/15 (נמרוד שילה)

בכתבה הזאת אני אציג כל אחד מ-29 הליגיונרים שיפתחו עונה השנה. אני לא אתן דירוגים וציונים כי רובם לא פתחו את העונה.

תומר חמד

קבוצה: אלמריה (ספרד)

תומד חמד הוא אחד הליגיונרים הבולטים ביותר. אחרי שעזה בשנת 2011 את מכבי חיפה, עבר אל מאיורקה הספרדית. העונה שעברה הייתה ללא ספק אחת העונות הקשות בשבילו. אחרי פציעה קשה נותר חמד בסוף העונה עם שער אחד ובישול אחד. בכל מקרה, אחרי שעזב את מיורקה לאחר 3 שנים הגיע אל אלמריה, ויקווה לעונה טובה יותר.

 

אלירן עטר

קבוצה: ריימס (צרפת)

אלירן עטר פותח את עונתו השנייה בתור ליגיונר. אחרי שבא בעונה שעברה כמלך השערים של ליגת העל, בעונה שעברה הספיק לכבוש שני שערים ובישל אחד. אלירן עטר יצפה העונה ליותר שערים.

 

איתי שכטר

קבוצה: נאנט (צרפת)

שכטר הגיע לנאנט בעונה שעברה אחרי קאמבק להפועל תל אביב. שכטר כבש 7 שערים בחצי עונה, ובגלל המצב הכלכלי הקשה של הפועל ת"א העבירו אותו לנאנט בהשאלה עם אופציה לרכישה. שכטר נרכש לאחר מכן. איתי שכטר עוד לא הספיק לכבוש בקבוצתו החדשה ובישל רק שער אחד. העונה איתי שכטר ירשום עונה שלמה ויצפה ליותר טוב.

 

ביברס נאתכו

קבוצה: צסק"א מוסקבה (רוסיה)

ביברס נאתכו הוא ללא ספק אחד הליגיונרים הטובים ביותר העונה. נאתכו הגיע לפאוק אחרי שלוש וחצי עונות ברובין קאזאן, שם הבקיע 21 שערים ב-104 משחקים. בחצי העונה שלו בפאוק כבש 4 שערים ובישל שישה, סכום נאה לחצי עונה. עכשיו הוא בקבוצת הפאר צסק"א, ובואו נראה איך הוא יסתדר בקבוצתו השלישית בתור ליגיונר.

 

טל בן חיים

קבוצה: צ'רלטון (אנגליה)

טל בן חיים הוא אחד הליגיונרים עם הכי הרבה שנים כליגיונר (10 שנים!), אך הוא דווקא אחד השחקנים הכי לא יציבים. טל בן חיים שיחק עד כה ב-8 קבוצות, ביניהן מנצ'סטר סיטי וצ'לסי. עכשיו הוא עבר מסטנדרד ליאז' של גיא לוזון (בה לא כבש ולא בישל ושיחק רק 10 משחקים, בגלל זה הוא לא שחקן יציב בתור ליגיונר) לצ'רלטון בליגת המשנה של אנגליה.

 

עומר דמארי

קבוצה: אוסטריה וינה (אוסטריה)

עומר דמארי בא לאוסטריה וינה אחרי שהיה מלך שערי הפועל ת"א וסגן מלך שערי ליגת העל. עומר דמארי קיבל את המספר הקבוע שלו, מספר 16 אחרי שהוסינר עזב לראן. דמארי ערך את הופעת הבכורה שלו כאשר הוא כובש שער יפה בדקה ה-9 בלבד! לדעתי לעומר דמארי מצפה עונה מובטחת, כאשר אם הוא יכבוש מעל ל-10 שערים, הוא "עשה את שלו".

 

ליאור רפאלוב

קבוצה: קלאב ברוז' (בלגיה)

ליאור רפאלוב מוגדר כאחד הליגיונרים הכי טובים, ובצדק. הוא משחק 3 שנים בקלאב ברוז' הבלגית והספיק בעונה האחרונה לכבוש בה 4 שערים, אבל שימו לב: בישל 14 שערים! בסך בכול כבש 20 שערים ב-93 הופעות. לליאור רפאלוב מצפה עונה מובטחת ללא ספק.

 

רמי גרשון

קבוצה: גנט (בלגיה)

רמי גרשון עורך העונה את עונתו החמישית בתור ליגיונר. במהלך חמש השנים האלה הספיק לשחק בסטנדרד ליאז', קורטרייק (השאלה), סלטיק ובוורן. בעונה האחרונה הספיק רמי גרשון לכבוש שער אחד ב-18 משחקים, אך היה בורג בהגנה של בוורן ואף נבחר לשחקן המצטיין של הקבוצה העונה.

 

אייל גולסה

קבוצה: פאוק (יוון)

אייל גולסה נמצא בסימן שאלה לעונה הזאת. למה? כי עקב סירובו לחדש את חוזהו במכבי חיפה, ישב ביציע ולא שיחק מאוקטובר עד תום עונה. לכן כושרו לא בשיא, ומעניין מאוד אם יצליח לבסס את מעמדו בקבוצה היוונית.

 

בן שהר

קבוצה: ווילם 2 (הולנד)

בן שהר שיחק עד כה ב-10 קבוצות (כאשר הוא בן 25 בלבד!), ווילם 2 תהיה קבוצתו ה-11. בן שהר שיחק בעונתו האחרונה בארמניה בילפלד 12 משחקים וכבש 3 שערים. לאט-לאט הוא חוזר לכושר ומצפה לעונה טובה ויציבה במדי הקבוצה ההולנדית.

 

דן מורי

קבוצה: וויטסה (הולנד)

הבלם רושם את עונתו השלישית בקבוצה ההולנדית כאשר בשנתיים האחרונות בילה רוב הזמן על הספסל ולא הרשים. בשנתיים האחרונות שיחק 12 משחקים בלבד! בעונה הנוכחית יצפה דן מורי לדקות משחק.

 

בירם כיאל

קבוצה: סלטיק (סקוטלנד)

כיאל משחק בסלטיק משנת 2010. היום הוא נרשם בהרכב הראשון שלה, והוא אחד הליגיונרים הכי טובים שלנו. בשל פציעה לא שיחק הרבה בהרכב (רק 13 משחקים) בינים לא כבש שער אחד אפילו ובישל שניים. כיום הוא משחק עם ניר ביטון. אם כיאל לא יפצע העונה הוא יכול להיות אחד הליגיונרים הכי טובים.

 

מונס דאבור

קבוצה: גראסהופרס (שוויץ)

מונס דאבור הוא אחד הליגיונרם המפתיעים. יודעים מה? הליגיונר הכי מפתיע. מונס דאבור הצעיר (משחק עוד בנבחרת ישראל הצעירה) שוחרר ממכבי ת"א כעוד ליגיונר בינוני שינסה לתפוס מקום בהרכב וזה המאזן שלו: בעונה הקודמת ב-21 משחקים הוא כבש 9 שערים ובישל 4! ללא ספק לדעתי הוא החלוץ הכי מצליח בחו"ל ובעונה הזאת המספרים רק יעלו. עכשיו איפה מכבי שתציע הצעה? 🙂

 

אבי ריקן

קבוצה: ציריך (שוויץ)

אבי ריקן בא רק בעונה שעברה בתור ליגיונר, אבל יצא ממנה עם גביע שוויץ. עונה יציבה וטובה הייתה לריקן, בה כבש 6 שערים ובישל ארבעה, וזה שהוא משחק 28 משחקים, סכום יפה מאוד לליגיונר. לדעתי מצפה לריקן עונה יפה כאשר הוא ילחם עם מונאס דבור על האליפות יחד עם באזל.

 

ניסו קפילוטו

קבוצה: סנט גלאן (שוויץ)

ניסו קפילוטו לא התחיל את העונה שלו במדי סנט גלאן, אבל לפי היכולת שלו בליגת העל אני יכול להגיד שהוא לא שחקן גדול, זאת אומרת שהוא לא הוגדר כאחד הבלמים הגדולים בשנה שעברה, אבל אני מאחל לו עונה מוצלחת בשוויץ.

 

לוטם זינו

קבוצה: תון (שוויץ)

ללוטם זינו מחכה עונה קשה מאוד. לאחר שמונה ימים מאז לוטם הצעיר חתם בתון השוויצרית קרע את הרצועה. לא מצפה לו עונה טובה. להפך, עונה קשה מאוד. ישחק בכמה משחקים ספורים. אני מאחל לו החלמה מהירה ושישוב כמה שיותר מהר למגרשים.

 

טוטו תמוז

קבוצה: פטרולול (רומניה)

טוטו תמוז גם הוא אחד הליגיונרים המפתיעים. אחרי ששיחק בעונה שעברה שבעה משחקים בלבד ולא כבש אף שער עבר לפטרולול הרומנית. לא היו הרבה ציפיות כי טוטו לא שיחק הרבה משחקים בליגה הרוסית. אולם, כשבא לפטרולול כולו פרח. ב-4 משחקים בהם פתח כבש 4 שערים! מאזן מושלם לחלוץ. אני חושב שתהיה לו עונה מצוינת כי נותנים לו את ההזדמנויות.

 

גיא אסולין

קבוצה: מיורקה (ספרד)

גיא אסולין הוגדר לאורך תחילת הקריירה שלו לאחד השחקנים המבטיחים ביותר בישראל. שיחק בברצלונה ב', לאחר מכן עבר לבוגרים לברצלונה ולאחר מכן למנצ'סטר סיטי. מאז, הוא ידרדר. אפילו בברצלונה ובמ. סיטי הוא לא כבש. גם בהשאלה לברייטון לא כבש. בראסינג סנטנדר כבש שלושה שערים, אבל כשהוא עבר לגרנדה שוב לא כבש. מגרנדה  עבר בהשאלה להרקולס, גם שם לא הרשים עם 3 שערים בלבד. כיום קנה אותו השוער שפרש לאחרונה ומונה למנג'ר מיורקה דודו אוואט והפך את גיא אסולין לרכש הראשון שלו. אני לא חושב שגיא אסולין ייתן עונה גדולה, אבל שיהיה לו בהצלחה.

 

אלמוג כהן

קבוצה: אינגולשטאט (גרמניה)

אלמוג כהן שיחק בעברו בנירברג, קבוצה גרמנית בה כבש שני שערים בכמעט שלוש עונות (!). לאחר מכן עבר בהשאלה עד סוף העונה להפועל ת"א בה כבש שער אחד. עכשיו הוא פותח עונה שנייה באינגולטאט בה הוא רוצה לכבוש קצת יותר (בעונה הקודמת כבש שער אחד ב-22 משחקים).

 

משה אוחיון

קבוצה: אנורתוסיס (קפריסין)

אוחיון פתח את הקריירה בחו"ל בלגיה ורשה, שם שיחק אבעה משחקים בלבד. לאחר מכן עבר ללוצרן, שם ערך 9 משחקים במדי הקבוצה, אך כבש שני שערים. ב-2012 עבר לאנורתוסיס וכבש שם 3 שערים, אחד מהם נבחר לשער העונה בליגה הקפריסאית.

 

רוברטו קולאוטי

קבוצה: א.א.ק לרנקה (קפריסין)

קולאוטי הוא אחד הליגיונרים הכובשים ביותר. הוא שיחק עונה אחת בלבד (בעונה שעברה) באורנותוסיס וכבש שם 15 שערים ב-32 משחקים! בין היתר הוא שיחק בישראל במכבי חיפה ובמכבי ת"א. כיום הוא משחק בא.א.ק לרנקה הקפריסאית.

 

חיים מגרלשווילי

קבוצה: א.א.ק לרנקה (קפריסין)

חיים מגרלשווילי בא ללרנקה בעונת 2013 וכבר נהיה שחקן הרכב יציב, ואף כבש שער אחד בעונה זו. בנוסף, מגרלשווילי פתח 28 משחקים מ-29 משחקים שהוא שיחק. אם יצליח לשמור על מקומו בהרכב, אני חושב שתהיה לו עונה טובה.

 

סנטהיו סלליך

קבוצה: מאריבור (סלובניה)

סנטיהו סלליך משחק בעונתו הראשונה כליגיונר. סלליך הוא הישראלי הראשון שמשחק במדי קבוצה סלובנית. אגב, הקבוצה שסלליך משחק זאת אותה קבוצה שהדיחה את מכבי ת"א מליגת האלופות. לפני שסלליך עבר למאריבור הוא היה שחקן של מכבי חיפה, אך מ-2011 הושאל להפועל עכו, עירוני קריית שמונה ובית"ר ירושלים. סלליך טוב על האגפים, נראה איך תהיה העונה הראשונה שלו בחו"ל.

 

גל שיש

קבוצה: ווהלין (אוקראינה)

גל שיש התחיל כשחקן בהפועל ת"א. לאחר מכן, ב-2012 עבר לבוורן, שם כבש שער אחד ב-24 הופעות. אחרי זה עבר לווהלין האוקראינית שם רשם בעונה שעברה 18 משחקים.

 

עשהאל בן שבת

קבוצה: פנתרקיקוס (יוון)

 

עידן ויצמן

קבוצה: סימורק (אזרביז'אן)

ויצמן הוא הישראלי הראשון שמשחק בליגה האזרית. עשה עונה לא רעה בעונה שעברה בה שיחק 24 משחקים וכבש שער אחד.

לא יאמן! איתי שכטר סיפק את החמצת השנה בצרפת! (וידאו)

כל כך רצינו שהסרטון הראשון של איתי שכטר יהיה שער שהוא מבקיע לזכות נאנט, במקום זאת, ולצערנו אנחנו מפרסמים את החמצת השנה בצרפת שכמובן שייכת לאיתי שכטר.

צפו בהחמצה הבלתי אפשרית של איתי שכטר מחצי מטר מול שער ריק:

גולאסו! זלאטן איברהימוביץ' מבקיע כדור ענק בנגיעה לאחר טעות של שוער נאנט

פריס סן ז'רמן פגשה אמש את נאנט, כאשר איתי שכטר ערך את הבכורה שלו בקבוצה הצרפתית.

פריס סן ז'רמן ידעו שהם חייבים לנצח במשחק הגביע, לאחר שהודחו ממפעל גביע אחר בליגה הצרפתית.

עם המחשבה הזו הם הגיעו למשחק, ופתחו את המשחק בצורה מושלמת.

שוער נאנט, רמי ריו, הרחיק כדור בצורה נוראית בדקה החמישית, כשהכודר הגיע ישר לרגליו של הכוכב השבדי של פ.ס.ז', שבלי לחשוב שיגר בעיטה בנגיעה מעל השוער ואל תוך הרשת. איזה גול גדול של זלאטן איברהימוביץ'!

צפו בשער המדהים של זלאטן:

גילי ורמוט מבשל כדור אדיר לעומר דמארי שמבקיע מול רמת השרון

הפועל תל אביב עברה שבוע לא קל עם שמועות המעבר של עומר דמארי שבסוף נשאר עם האדומים, אך במקומו איתי שכטר עזב לצרפת והצטרף לשורות נאנט.

אתמול הפועל קיבלה יריבה קלה למדי בדמותה של רמת השרון, וניצחה אותה 0-3, כשאת השער השני מבקיע עומר דמארי עם שערו ה – 14 העונה.

את השער עשה גילי ורמוט עם בישול אדיר כששלח כדור מכ 50 מטרים מעל כל הגנת רמת השרון ישר לרגל של דמארי שלא התקשה להבקיע.

צפו בשער ובבישול האדיר של גילי ורמוט:

שחר אדום: חידה ושמה הפועל תל אביב (דעה)

הפועל תל אביב היא חידה, לפרקים היא נראית קטלנית ומהירה, ויש רגעים בעונה הזאת שהם נראים כמו קבוצת תחתית, מה שבטוח זה שכיוונו גבוה במועדון בתחילת העונה אבל דברים השתבשו.

הבעיה העיקרית של הפועל תל אביב התחילה בחוד, בדיוק כמו אצל יריבתה מהכרמל גם לאדומים יש שם גדול שמשהו לא מסתדר לו, אני מדבר כמובן על החלוץ איתי שכטר, החלוץ שעד לפני שנתיים היה אימת הליגה, מהיר, חזק, טכני, התמקם נהדר ובעיקר כבש. החלוץ שחזר לבלומפילד העונה לא דומה לזה שיצא לחו״ל, וקבוצה ברמתה של הפועל לא יכולה להרשות לעצמה מצב כזה.

בעיה נוספת היא כמובן מצד ההנהלה, אם יש כסף כל מה שצריך זה ניהול טוב או אפילו סביר , בהפועל תל אביב אין כל כך משניהם, ואם אין כסף, יש דאגות. אנשי ההנהלה של הפועל לא יכולים להרשות לעצמם במצב הנוכחי את עלות משכורתו של השחקן הכי חשוב להם בסגל – עומר דמארי. מילא למכור שחקן שרוצה להשתחרר לחו״ל, כמו זהבי שכטר ו-ורמוט של אז, ולעשות עליו קופה, אבל למכור כוכב ליריבה ישירה בליגת העל בגלל בעיות כלכליות? הדבר הזה ממקם את הפועל במיקום נחות מול כל החלק העליון של הטבלה, רק חסר שלא ישלמו משכורות והפועל תראה כמו קבוצת תחתית.

בנוסף לכל זה יש להפועל גם יריבה קשה בצד השני של הכביש, אין ספק שדרבי זה אחד האירועים המרכזיים בעונה של שתי התל אביביות, אבל כשאין תחרות, ויש הבדלי רמות כאלה גדולים, הפחד ממכבי תל אביב הופך לעוד משקולת על הקבוצה. אסור לשכוח, ניצחון בדרבי עבור שני הצדדים הוא אירוע שממלא במוטיבציה חדשה ויכול ליצור מומנטום, אבל האדומים לא יכולים להוות יריב לצהובים, והדבר יוצר להם חור בכל סיבוב.

מעל לכל החושך יש גם אור, להפועל יש את רב״ש ואת עבדולרחימי שהתברר כשחקן בעל יכולות. את הראשון(רב״ש) התקשורת אוהבת לקטול וחבל שכך, רן מנסה לבנות הפועל טיפה שונה, אבל לדעתי הוא חייב להתנתק מהמודל של גוטמן, כל ניסיון לחזור אחורה לסטייל של גוטמן יצעיד את המאמן לכישלון, שכטר השתנה וגם ורמוט, צריך להתאים את המצב לרמה שנוכחית של השחקנים. מה לגבי השני(עבדולרחימי)? אסור להתלהב, אחרי הרבה זמן שעלה פצוע הכשרון הצעיר עלה ונתן הכל כדי למחוק את הפציעה, אין ספק שיש כשרון ברגליים של הקרואטי, אבל אי אפשר לשפוט שחקן אחרי משחק אחד, אל תשכחו את הקרקס שעשו סביבו בגלל הפציעה שהיה בה, פתאום הוא גיבור הקבוצה?

העונה של הפועל די גמורה לדעתי, זה ממש לא דבר רע, מאבקי אליפות היו משכיחים מהקבוצה את הבעיות האמיתיות, הרי גם ככה בסוף השכנים מהעבר השני של הכביש היו זוכים. הפועל חייבת משקיע ויפה שעה אחת קודם, ומעל לכל, היא צריכה להתנתק מהפועל של גוטמן, זאת שהייתה אולי הטובה ביותר בתולדות המועדון, להשוות את עצמה לאותה קבוצה זאת השוואה בלתי אפשרית.

סיכום הדרבי התל אביבי של משה פרימו – ציון 3

סיכום הדרבי שלי.

1. נתחיל בערן זהבי. אתמול איש הקרח עשה זאת שוב וניצח את המשחק במה שייזכר כ"דרבי האקדחים" (שם מקורי, עכשיו המצאתי), ובחר לשלוח תנועות ירי לכיוון שער 5 המאוכלס באוהדי הפועל.

אייל ברקוביץ' בחר לפתוח טור שעוסק בחגיגת השער של ערן זהבי, במקום לעסוק בגופו של עניין, המשחק. מישהו צריך להזכיר ל- "קוסם" שהוא הפנה אצבע משולשת לקהל ש-ל-ו (בסלטיק), ולאחר שחזר לארץ וכבש מול מכבי חיפה, בעונת הפרישה שלו (!) רץ לעבר הקהל הירוק בתנועת השתקה מופגנת.

תמונה: עמוד הפייסבוק 'משה פרימו - ציון 3'
תמונה: עמוד הפייסבוק 'משה פרימו – ציון 3'

ספורט זה יצרים. לפני בעיטת העונשין עומר דמארי, אוראל דגני ובוריס קליימן לחשו כמה מילים לזהבי. אני מניח שהם איחלו לו בהצלחה והחמיאו לו על העלייה לשלב הבא בליגה האירופית. בעת העלייה למגרש, "הילד-חרא" קיבל יריקה לתוך העין מכל אוהד אדום שעמד ליד המעבר. ממש כמו היריקות שרונאלדו קיבל באולד טראפורד, או איומי הסרטן שיצחקי קיבל מאוהדי בית"ר.

קליק לעמוד הפייסבוק משה פרימו – ציון 3

טוטו תמוז לא הורחק על תנועת ההשתקה, טוטו קיבל צהוב שני, והכותרות זעקו על קיפוח. דמארי לא הורחק על תנועת אקדח, דמארי עשה "זין" לאוהדי חיפה.

2. נמשיך באיתי שכטר. שחקני מכבי ת"א עלו לחימום בשעה 20:10. שחקני הפועל ת"א עלו לחימום בשעה 20:25. שחקני הפועל ת"א סיימו את החימום בשעה 20:40. שחקני מכבי סיימו את החימום בשעה 20:45. בגאומטריה קוראים לזה מ.ש.ל. הפועל יקראו לזה ש.ש.ל.

3. והיה גם כדורגל אתמול. גילי ורמוט הראה סופסוף מה שיש לו ברגליים, ועם משחק פשוט מעולה היה היחיד על המגרש שנצץ. בשתי הקבוצות. חואן פאבלו הוכיח שכמו שטראובר, לא משנה כמה שטויות הוא עושה, לדרבי הוא מגיע. ישראל זגורי המשיך להתנהג כמו פרחח, למרות כמה דקות של כדורגל לא רע, ורב"ש לא התלונן על השיפוט בפעם הראשונה העונה. שאפו.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

תחת בנייה: הפועל תל אביב בדרך הנכונה (דעה)

בדרך כלל קבוצה ישראלית שנותנת קמפיין אירופי טוב מתקשה בליגה. הפציעות מצטברות, נפילת המתח אחרי משחק מול יובנטוס ואז מול הפועל עכו, וחוסר הניסיון בשילוב מאוזן בין השתיים- כל אלו גורמים לכייף בחו"ל וסבל בארץ. משהו כמו החיים עצמם. לפיכך, אולי ההדחה המוקדמות והדי מפתיעה של הפועל תל אביב מול פאנדורי עשויה להיות טובה. לרן בן שמעון תהיה רק מסגרת אחת בה הוא יצטרך להביא קבלות וככה גם לוח המשחקים יהיה פחות צפוף. על הפחמימות והאוכל הלא בריא במטוס עדיף לא לדבר. " ווין –ווין סיטואיישן", למרות שהיה זה יום לח והקבוצה הפסידה.

הפועל תל אביב של עונת 2013-2014 היא שונה לחלוטין ממה שהייתה בשנה שעברה. הסגל הכושל, שהציג יכולת רעה מאוד לאורך העונה, השתנה לחלוטין. שוער חדש, הגנה, קישור והתקפה – בכל המערכים התבצעו שינויים והדבר יותר מנדרש. גם במחלקת הנוער, למאמן הבוגרים החדש יהיו סמכויות. בשורה התחתונה, צריך לתת זמן לפני ששופטים את הפועל תל אביב. הם צריכים להכיר אחד את השני, להרגיש בנוח במגרש ומחוץ לו (כי האחד משפיע על השני) ואז לתת דין וחשבון על מה שקורה במגרש. הפוטנציאל גדול מאוד.

בן שמעון חזר אחרי עונה מוצלחת בקפריסין עם לארנקה ואליפות כבירה עם קריית שמונה. נכון לכתיבת שורות אלה הוא המאמן הישראלי הטוב בארץ. אם קפצתם עכשיו ואמרתם לעצמכם "מה עם גרנט?! " אז תחזרו לשבת כי הוא בעצמו יושב בבית כבר שנה וחצי. את הביקורות על הטעויות הגדולות שעשה השוער דני עמוס בשני הסיבובים בליגה האירופית אפשר להבין, אך גם פה צריך לזכור שהוא חדש בהפועל תל אביב וכך גם ההגנה שמלפניו, איתה הוא אמור לעבוד בצוות. הוא יודע לעמוד בין הקורות, את זה כבר ראינו כששיחק בצפון. מה שעובד שם לא אמור להעלם במרכז. אחרי הכול, ליגת העל היא לא מהמשובחות שיש.

מי שמפתיע לטובה הוא המגן הימני דגני שהגיע ממכבי חיפה אחרי שבנאדו בחר להתעלם ממנו. יש לו מהירות, טכניקה וגם שיתוף של החברים – כל התכונות שנעים לראות אצל כדורגלן. מה שכן, דגני הוא מגן, וככזה קודם כל מצופה ממנו שלא יפקיר את האגף שלו. את זה אסור לו לשכוח. עמרי קנדה אחד כבר יש. גם סאשה לוקאס הראה ניצוצות, וכשהעונה רק התחילה, פתח את התיאבון לעוד. בחלק הקדמי, משולש של דמארי-שכטר-ורמוט נשמע מבריק. כשהשניים האחרונים בריאים ובכושר, זה חוד ששווה אליפות. הם הרבה זמן לא סיפקו כדורגל טוב, ובעיקר בכו כמה שמגיע להם לשחק והם לא קיבלו הזדמנות או בילו אצל דוקטור כלשהו. עכשיו נגמרו התירוצים, הם חזרו לביצה וחובת ההוכחה שוב עליהם. או שאולי שוב הפציעות יצילו אותם.

לסיכום, הפועל תל אביב התארגנה כמו שצריך והסיקה מסקנות. נראה שיש סדר ויודעים מה עושים שם, גם אם הארנק לא מלא בשטרות ומטבעות.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אייר אירופה: איתי שכטר והכישלון באירופה (דעה)

החזרה של איתי שכטר לארץ היא עוד תעודת עניות מקצועית ומנטאלית של הלגיונר הישראלי. בסך הכל החלוץ ניסה את מזלו שנתיים באירופה, כשהוא יוצא לשם בגיל צעיר מידי וחוזר משם בגיל צעיר מידי.

בקייזרסלאוטרן הוא הספיק לשחק לא מעט. הסטטיסטיקה שלו ושל הקבוצה כולה הייתה חלשה להחריד והסתיימה בירידת ליגה, אבל השערים הבודדים שכבש בכל זאת עזרו לו לסדר דיל בסוואנזי מהפריימירליג. כצפוי, הוא לא הטביע שם חתמו.

קשה לבוא אליו בטענות על חוסר ההצלחה בקבוצה מווילס, היא רצה כבר שלוש שנים יפה מאוד והרמה של הליגה האנגלית גדולה עליו. הוא רחוק מלהיות מסוגל למלא חלק פעיל באחת משלושת הליגות הטובות בעולם. הברבורים לא התברברו ושלחו אותו לדרכו, וכך גם עשתה קייזרסלאוטרן בקיץ הנוכחי. התגובה המתאימה לשחקן עם מוטיבציה ואמונה עצמית היא להמשיך לחפש קבוצה באירופה ולהצליח בה. זה לא חייב להיות בסרייה A, אבל גם בצרפת או הולנד שכטר יכול ללמוד המון ולשפר את הכדורגל שלו. במקום זה הוא החליט לחזור הביתה, למה שמוכר לו. הפועל תל אביב יכולה לחכות גם לסוף הקריירה, אבל השחקן רץ אליה בזרועות פתוחות כששמע כמה היא מוכנה לשלם לו. שנתיים באירופה לא מספיקות כדי למצות פוטנציאל של שחקן, בטח כזה שמרבה להיפצע וממעט לשחק. מה כל כך בוער לחזור? המתקן המרשים בוולפסון? או אולי הרמה בליגת העל? שכטר קיבל הזדמנות לשחק באירופה אבל ירד מהמטוס כשעבר מעל תורכיה. נדמה שהשחקן הזה הוא בעיקר דיבורים ומעט כדורגל.  בסך הכול הייתה לו עונה טובה אחת בהפועל תל אביב וגם זה היה מזמן.

shce

אם מסתכלים על ליגיונרים ישראלים אחרים אין פלא שזאת הייתה דרך המילוט של שכטר מאתגר קשה. רובם יוצאים לאירופה אחרי שכבשו בארץ שלושה שערים. הם לא משחקים שם, קר להם, עצוב להם והטיסה הישירה חזרה לא מאחרת לבוא. שכטר היה צריך לקחת דוגמא מברדה, בניון ונאתכו. אלו שחקנים שעובדים קשה, לא מתלוננים כמעט ובסוף גם מקבלים תמורה מהמאמן שנותן להם לשחק. כשתתחיל עונת 2013/2014 ושכטר ישחק בואסרמיל הוא ישאל את עצמו "למה עשיתי את זה לעצמי? ". כאן אין לו לאן להתקדם. גם אם יבנו עוד עשרה אצטדיונים כמו המושבה ונתניה הכדורגל הישראלי יישאר במרחק קילומטרים מהאירופאי, ועוד מהבינוני שבו. על טעויות משלמים, גם שכטר ישלם וגם הפועל תל אביב שנותנת לו שכר של מראדונה. הוא יבלה אצלה כנראה הרבה על מיטת הטיפולים, וחבל שמועדון מוציא כאלו סכומים עם כזה סיכון. בטח כשהעלו שם את מחיר המנויים כדי לממן את הרכישה והמשכורת של השחקן המדובר.

שכטר בחר בדרך הקלה, אבל היא לא תוביל אותו לשום מקום. אם לא יצא שוב בשנתיים הקרובות לחו"ל הוא כבר לא יוכל לחזור לשם בגיל מבוגר. כדאי לו ולסוכן שלו להתחיל להזיז עניינים בקיץ הבא, כי אחרת זאת יכולה להיות קריירה מפוספסת.

תתחיל לחשוב ירוק: על איתי שכטר להצטרף בהקדם למכבי חיפה (דעה)

יהלי רואה מנתח את השנתיים החלשות של איתי שכטר באירופה, וסבור כי הצטרפות פוטנציאלית שלו למכבי חיפה תעשה לו רק טוב, ותשרת את הירוקים. שם המשחק: ביטחון, כי הכל מעבר לכך כבר קיים.

מה לא נאמר על הכישרון הבלתי נגמר של איתי שכטר ברגליים. מימיו בנצרת עילית, דרך הפריצה בנתניה ועד ההצלחה המסחררת בהפועל תל אביב, אנשי הכדורגל בארץ היו תמימי דעים, תמיד, באשר לפוטנציאל שטמון בשחקן הזה. שכטר, שזכה עם האדומים מוולפסון בדאבל נפלא, החליט לנסות את מזלו בקלחת האירופית, בבמות המרכזיות ביותר שיש לכדורגל העולמי להציע – הליגה האנגלית והליגה הגרמנית.

לאחר שנתיים ניתו לומר בבירור – אולי שלא באשמתו, את מקומו באירופה הוא איננו מצא, למרות הבלחות של יכולת חיובית – בעיקר בעונה הראשונה שלו בקייזרסלאוטרן. חשוב לציין שמרכיבים רבים נלווים לדעיכה של החלוץ בסרגל הזמן – מחד החלטות מאוד מפוקפקות של מאמן קייזרסלאוטרן, חולשת הקישור של הקבוצה בהשוואה לאריות הבונדסליגה וצלילתה עם השבועות. מאידך, הסגל הפנטסטי שיש בסווונסי וחלוציה המשופעים. בסה"כ, כבש איתי שכטר חמישה שערים בתקופתו הכפולה בגרמניה ואנגליה – שלושה שערים בבונדסליגה, שער אחד בגביע הגרמני ושער נוסף, לפני מספר שבועות, בפריימרליג, ב-2:3 של סוונסי על וויגאן – שער שאולי ממתיק במעט את הגלולה המרה מהעונה האישית הדי מאכזבת של שכטר באי הבריטי. אגב, במאמר מוסגר, השער של שכטר התברר כהרה גורל מבחינת ה"לאתיקס", שנשרו עם שריקת הסיום של העונה לצ'מפיונשיפ.

כעת נשאלת השאלה לאן פניו של איתי שכטר מועדות – האם עליו לנסות בכל מחיר להמשיך באירופה או לחזור הביתה לקבוצת צמרת בליגה הישראלית? השאלה קשה, המענה עליה מורכב. לטעמי, לאיתי שכטר אסור לבצע את טעות שלומי ארבייטמן, שנעלם כמעט לחלוטין ממפת הזימונים לנבחרת וכבר שנים עומד במקום. אסור לשחקן כמו שכטר, שזקוק לזריקת ביטחון כמו אוויר לנשימה, לחמם את הספסל, תהא הקבוצה והמועדון בו ישתייך מכובדת ומכובד ככל שיהיו. שכטר הוא מסוג השחקנים שצריכים להיות ג'וקרים בטוחים בקבוצה שלהם. כששכטר יקבל אשראי לעשות כרצונו על כר הדשא – הקבוצה תהנה ממנו, ועל כך יעיד מאמן הנבחרת, אלי גוטמן.

התכונות של שכטר מגוונות מאוד בכל קנה מידה. לא סתם ראינו אותו מלהטט סביב שחקנים בליגה האירופית ועובר אותם כאילו הם אוויר, לא סתם ראינו אותו מבשל שני בישולים ענקיים בניצחון האחרון של נבחרת ישראל בבלפסט. העובדה שהחלוץ עמד במקום מבחינת כיבושים (למרות שיש בו מרכיבים רבים של שחקן עושה משחק, יעיד על כך פאבלו הרננדס שקיבל ממנו בישול גאוני מול צ'לסי בתחילת העונה), היא מחדל רציני, הן מבחינת החלוץ שמצוי היה במשבר, והן מבחינת מאמניו. "הוא היה השחקן הטוב ביותר בקייזרסלאוטרן ומשהו ממש לא מסתדר לי עם ההחלטות של המאמן שלו, הזוי לחלוטין", אומר ברייש גליי כוכב הנבחרת לשעבר, אייל ברקוביץ'. ולמרות התפוקה הכמעט ולא קיימת, אלי גוטמן יודע דבר או שניים על איתי שכטר – טכניקה ברגליים יש לו, מהירות עם הפנים אל היריב יש, סיבוב מהיר עם הגב למגן יש, התמצאות טובה יש, בעיטה חזקה יש, משחק ראש יש, פיזיות ונוכחות יש. התכונות של שכטר ככדורגלן, ללא ספק, בטח ובטח במונחים הישראלים, הן פשוט פנטסטיות.

שימו לב לדברים שאמר איתי שכטר בראיון לגלי צה"ל: "אני לא יודע מה יהיה בדיוק. אני לא יודע מה בונה ג'ורדי, ומה בונה אריק, ומה קורה עם הפועל תל אביב – זה דברים שלאט לאט נבנים. כסף יהווה פקטור במעבר שלי כי אם אני אחזור לארץ זה חוזה לחמש שנים. אני רוצה לשחק כדורגל בסופו של דבר, אני רוצה לשחק ולהנות מהקריירה שלי, כי בשנה האחרונה בכלל לא נהניתי". צודק איתי.

מבחינה פרקטית, קייזרסלאוטרן שעתידה יתבהר ביום שני הקרוב, זוכרת את המו"מ הקשוח מול האדומים לפני שנתיים ולא יתפשרו בעלויות שחרורו – דבר ששם בצד את אופציית חזרתו להפועל ת"א. מבחינת שכטר צריך לזכור כי האדומים מוולפסון לא מסתמנים כמועמדים וודאיים לזכייה בתארים ועם כל הכבוד – הוא איננו סמל במועדון, ולמרות השנתיים היפות שהיו לו בצד האדום של העיר התוססת  – יעשה נכון השחקן אם יוותר על שהייה שנייה בסיר הלחץ הלא ברור, הן פיננסית והן מקצועית, של האדומים. מבחינת אופציית המעבר למכבי ת"א, חייבים לשים לב – הצפיפות בחוד של הצהובים-כחולים היא לא עובדה מעודדת מבחינת שכטר, שאחרי עונה מורטת עצבים יצטרך להתמודד על מקום בהרכב מול שחקנים כמו אלירן עטר, ברק יצחקי, מונס דאבור, ראדה פריצה וגאל מרגוליס.

מבחינת מכבי חיפה, גורמים במועדון הירוק מבהירים כי ההצעה שתושם על השולחן מול שכטר היא גבוהה מאוד בסטנדרטים של יעקב שחר. אין ספק שהצטרפות למועדון מסודר כמו זה מהכרמל, תסדר את שכטר מכל הכיוונים. מקצועית, מקומו של שכטר כדמות מובילה עתיד להיות מובטח, שכן חיפה זקוקה בדחיפות לחלוץ מרכזי אחרי שיחרורם של עמאשה וימפולסקי. כשחושבים על זה, שילוב קטלני כמו זה של שכטר-עזרא-ורד מבחינת הצד הישראלי, אמור להוות מניה בטוחה. בד בבד, אריק בנאדו התגלה בעונה האחרונה כדמות שיודעת לנווט ספינות אבודות, כאיש מקצוע מרגיע, שקול, חכם, ויחד עם זאת צעיר, רעב ושאפתן – כל אלה הם בדיוק מה שאיתי שכטר צריך בנקודה זו של הקריירה שלו. אז אולי מכבי חיפה היא לא אירופה במובן הקלאסי של המילה, אבל היא הכי קרובה לאירופה במפת הכדורגל שלנו, ויכולה לקטוף הישגים של ממש, הן בזירה המקומית והן בליגה האירופית. אז איתי, תתחיל לחשוב ירוק, אל תתמהמה יותר מדי, ולך על ההצעה של שחר את אריק. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה – אנחנו צריכים אותך בשיא לקראת החודשים הקרובים בקמפיין הנבחרת.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


מבט אל עבר שחקני הכדורגל הישראלים באירופה בעונת 2012/13 (דעה)

כמות הלגיונרים שלנו מדי שנה גדלה, השנה לא ראינו ייצוא מכובד או גדול כמו בשנים הקודמות, למזלם של השחקנים עדיין לא נסתם הגולל על הפגרה ויש כאלו שעדיין כן מנסים למצוא לעצמם חוזה מכובד באירופה. בינתיים יש לנו כמה שכבר חתומים ומתחילים עונה נוספת, בואו נבין מה מעמדם לקראת העונה החדשה של 2012/2013.

בכתבה הבאה אני לא אגע בכל הלגיונרים, אלא רק בכאלו שמתנדנדים ו/או מחפשים קבוצה חדשה לעונה החדשה.

נתחיל עם הצמד-חמד שנחת בקבוצה הגרמנית קייזרסלאוטרן, איתי שכטר ו-גילי ורמוט. צמד השחקנים המוכשרים לא נהנה מעונה כל כך טובה (בלשון המעטה) בעונת הבכורה שלהם. כן, שכטר התחיל נפלא את העונה ואף כבש כמה גולים חשובים, אבל אז התחילה נפילה קטנה שגם לוותה בפציעה טורדנית ומשם החלה ההתדרדרות ודקות המשחק נגמרו לו אפילו בתור מחליף. על ורמוט אין יותר מדי מה לספר בעונה הקודמת. הקשר הכישרוני היה בכמה דקות בודדות על המגרש כל העונה יחד וזה בהחלט לא מה שציפה לו השחקן כשחתם בקבוצה.

בנתיים השניים מרשימים מאוד באימונים ובמשחקי טרום העונה, למרות זאת הצהירו השחקנים כי הם לא מעוניינים להישאר בקבוצה (עקב נשירה לליגה השניה) ומחפשים לעצמם קבוצות חדשות. חרושת השמועות מקשרת את שכטר כרגע עם סוונזי שלדעתי יכול להיות שידוך טוב ומעניין עבור החלוץ. עבור ורמוט לא שמעתי על הצעות מעניינות, כאשר לרוב מוזכרות התל-אביביות כקבוצות שרוצות להחזיר אותו לארץ.

 

ממשיכים עם חלוץ צעיר ומוכשר העונה לשם בן שהר. החלוץ הפורץ נראה כאילו כבר משוטט על המגרשים ברחבי אירופה כבר עשור, אך למעשה שהר בסך הכל בן 23. שהר משוטט (בדגש על משוטט) במגרשי אירופה השונים כבר 4 שנים לפחות ושיחק ב 8 קבוצות שונות, הספק שלא הרבה שחקנים ברחבי אירופה יכולים לסמן עליו וי, רק חבל שבאף אחד מהמקומות ששיחק בהם לא השאיר חותם מספיק גדול, ולמעשה שהר דיי נכשל.

לאחר שהחליט לעזוב את אספניול הספרדית באופן סופי, השמועות סיפרו שלבן שהר היו כמה אופציות (בעיקר מצרפת), אך החליט לבסוף לחתום בהרטה ברלין מהבונדסליגה השניה. שהר יודע לספר שהבטיחו לו את חולצת ההרכב והוא רוצה להיות חלק מהשחקנים שיטביעו את חותמם על הקבוצה ויעזור לה להעפיל לליגה הראשונה. במקרה של בן שהר, נשאר רק לחכות ולראות אם סוף סוף החלוץ יצליח להראות את היכולת האמיתית שלו.

הבא בתור הוא הקשר הותיק, קפטן הנבחרת יוסי בניון. השחקן שכבר נחשב ותיק (בכל זאת, הילד כבר בן 32), עומד להתחיל עונה נוספת בליגה האנגלית. כרגע השחקן רשום במדיה של אלופת אירופה הכחולה צ'לסי אך גם השחקן ומקורביו יודעים שסיכוייו להישאר בסגל המשופע והמשודרג של הכחולים די קלוש. השמועות סביב השחקן לא מפסיקות לרגע (סחטיין עליו גם בגיל כזה להיות מבוקש).

אני חושב שלבניון כדאי לעזוב את צ'לסי. אמנם הכסף הגדול וליגת האלופות בהחלט מוסיפים ומושכים ללא ספק, אך לדעתי בגיל הזה בניון חייב להיות שחקן הרכב כדי שעדיין יוכל להנהיג את הנבחרת הישראלית גם במוקדמות המונדיאל המתקרבות עלינו לטובה. האופציות הן: ק.פ.ר, ווסטהאם, פולהאם ואפילו אייאקס.

 

שחקן מוכשר נוסף ברשימה הוא הקשר ערן זהבי. השחקן שהגיע בקול תרועה לפאלרמו האיטלקית (הושווה לרגע בודד לפסטורה הארגנטיני ע"י נשיא הקבוצה) מסיים את עונת טבילת האש שלו. העונה נפתחה טוב, שחקן הרכב בכמעט כל משחק, עד שהגיעה הפציעה ופיטוריי המאמן שדאג להביא את זהבי לקבוצה. עכשיו השחקן צריך להוכיח את עצמו והאם הוא ראוי להישאר ברמה הזו עוד עונה.

לפי איך שזה נראה זהבי לא הולך להישאר בפאלרמו להרבה זמן. הוא קשור בניתיים בעסקאות החלפת שחקנים עם קייבו. לדעתי גם בקייבו יש לו מצב טוב יותר לתפוס את חולצת ההרכב, למרות זאת אני מאמין שהוא יישאר עוד עונה לפחות במדים הורודים.

 

אי אפשר שלא להתייחס אליו, מאור מליקסון. הקשר הדינמי, הכישרוני והפורח של ויסלה קראקוב מתחיל עונה שלישית. עונת הפתיחה הייתה מדהימה מבחינת השחקן (אשר הביאה לו זימון לנבחרת פולין) והביאה לו את החשיפה הכי טובה מזה שנים. העונה האחרונה (השניה) של מאור הייתה סבירה אך מלווה בהרבה פציעות וירידה ביכולת השחקן, למרות זאת השחקן עדיין היה מקושר למספר מועדונים ברחבי אירופה.

השנה השלישית של השחקן בקבוצה הפולנית מתחילה בקרוב והשחקן בריא וכשיר, ללא חברו לקבוצה (דודו ביטון) שעזב לבלגיה, אך עם הרצון להוכיח שחזר לעצמו בדרך לקפיצת המדרגה המיוחלת ולמעבר לקבוצה גדולה יותר.

 

לגיונרים נוספים: גיא אסולין (ראה ערך בן שהר), דודו אוואט ותומר חמד (בהצלחה לעוד עונה ביחד במאיורקה. לשוער הנהדר ולחלוץ המשתפר), דני בונדר (עוזב את רוסיה, כנראה יחזור לישראל), אלמוג כהן (עונה שלישית בנירנברג, הגיע הזמן לחזור להרכב!), עדן בן בסט (אחרי עונת פתיחה טובה בברסט, לשמור לפחות על אותו סטטוס ורמה), בירם כיאל (חזרה מפציעה קשה, לשמור על הרמה המעולה במדי סלטיק ואולי להשתדרג במהלך העונה), אליניב ברדה (לשכוח את העונה האחרונה במדי גנק ולחזור לעצמך), שלומי ארבייטמן (חוזר לגנט אחרי השאלה, בינתיים ההתחלה חלומית), דור מלול ורועי דיין (מתחילים עונה שניה ביחד במדי בירסחוט. נקווה שימשיכו לפחות באותה היכולת של עונה שעברה).