במשך חמישה חודשים ארוכים לורן פיקולו לא ידעה אם היא תראה שוב את גור הכלבים שלה. בארט נעלם בחודש אוגוסט האחרון באפר ווסט סייד במנהטן.
פיקולו פנתה לרשתות החברתיות כדי לנסות ולמצוא את הכלבלב המתוק שלה. אפילו שלא הייתה לה ממש הצלחה היא לא ויתרה על התקווה שמישהו ימצא את הכלב שלה ויחזיר אותו הביתה.
היא ידעה שיהיה קשה לזר לתפוס את הגור, מכיוון שכלבי וויפט רצים מהר מאוד, ובארט הוא גור ביישן מאוד.
היא המשיכה לפרסם תמונות של הכלבלב כדי לוודא שאנשים לא ישכחו אותו.
אפילו שהקיץ חלף והחורף הגיע, פיקולו לא התייאשה לרגע.
בארט לא זכה אפילו לחגוג את יום הולדתו הראשון עם אמא שלו.
לפני כחודש, מפקח בכבאות של ניו יורק הבחין בכלב משוטט לא רחוק מאזור האימונים של הכבאים. הכלב בארט הצליח איכשהו לחצות לצד של השני של האיסט ריבר, כמעט 4 ק"מ מהמקום בו הוא נעלם.
קלי האכיל את הכלב ממרחק, מכיוון שבארט פחד להתקרב אליו. ביום שני, כאשר הסופה הגדולה התקרבה, קלי החליט שזה הזמן לתפוס את הכלב.
ביום שלישי הכלב כבר היה בידיים בטוחות. רק אז קלי פנה לרשתות החברתיות על מנת לבדוק אם מישהו מחפש אחר הכלב.
הוא מצא את עמוד הפייסבוק Bring Burt Home, ויצר קשר עם פיקולו המאושרת. קלי עדיין היסס ולא ידע אם הוא אכן מצא את הבעלים האמיתיים של הכלב…
ברגע שבארט ראה את אמא שלו, ההתנהגות שלו הפכה מביישן ומפוחד לכלב מאושר ושמח. אז קלי ידע שאמא והתינוק שלו סוף סוף התאחדו.
איזה סיפור מדהים ומרגש! אני כל כך מבין את פיקולו, גם אני לא הייתי מפסיק לחפש ולעשות הכל כדי למצוא את הכלבות שלי אם היו נעלמות. איזה כיף שהסיפור נגמר עם סוף טוב.