תגית: איגביני יעקובו

בעלים שמבקש למכור את המועדון, מחסור במזומנים שמונע רכישות, כישרונות שלא פורצים ופציעות מעיבים כולם על הקיץ בצד הכחול של המרסיסייד. כל שנותר לאוהדי אברטון הוא לעמוד בצד ולהביט בצד האדום בקנאה בבנייה המחודשת של ליברפול. לדיוויד מויס נותר להתחפש למשה רבנו ולהוציא מים מן הסלע

קיץ נוסף של ייאוש, ללא רכש משמעותי ולמרות מאמן מצוין וצעירים מוכשרים, יוצאת אברטון לעונה שמראשיתה מוגדרת כחסרת שאיפות. זה נראה כאילו בכל עונה מתשע העונות שלו בתפקיד, מצליח דיוויד מויס להוציא מחניכיו מעל ומעבר ולהוביל אותם לדבוקת הצמרת או לפחות לשוליה.

כאשר קבוצות בסדר הגודל של אברטון דוגמת ניוקאסל וסנדרלנד מצליחות להתחזק, וכשבצמרת נראה כי שש המובילות כבר נקבעו להן מראש, מקווים ב"גודיסון פארק" להיפרד מהבעלים, ביל קנרייט, שמשווע בעצמו לרוכש, כל עוד זה לא קורה, ימשיך דיוויד מויס להיות הדמות הבולטת שמרכיבה את המועדון.

הג'ינג'י שבי

לא סתם נחשב מויס למאמן נהדר, כזה שאפילו אלכס פרגוסון סימן כאחד הפוטנציאלים הבולטים להחליפו כשיפרוש. הסקוטי האדמוני הוא אמנם מאמן טמפרמנטי, ולא פעם נקלע לעימותים עם שופטים, אך תאוותו להישגיות גורמת לאברטון להשיג תוצאות מכובדות לרוב, ולמויס עצמו ליצור מעמד של מאמן מן השורה הראשונה של מאמני הפרמייר ליג, שלא בכדי זוכה לחיזורים רבים.

מויס הפך חלק נכבד מהמועדון, הוא מבטא את הרוח של אברטון כמועדון שלא מושתת על תזרים מזומנים מטורף, אלא על רכישות נכונות ולצד זאת מחלקת נוער שמייצרת לבוגרים שחקנים בעלי פוטנציאל אדיר. גם עכשיו כשידוע כי בעלי המועדון, ביל קנרייט, רק מנסה להיפטר מהנכס שלו ומאשים את הבנקים במחסור במשאבים, מביע מויס את רחשי ליבו כי אברטון אמנם צריכה חיזוק, אך היא לא המועדון שזקוק למיליארדר חדש.

"בעלות חדשה היא לא הפתרון. צריך אנשים נכונים ואת זה כבר יש לנו", אמר מויס במאי האחרון כשנשאל בסוגיית הבעלות. כמי שמיישר קו עם קנרייט, לפחות בעת הנוכחית, מצליח מויס לחבר חבורה של לוחמים ומוכשרים יחד, שמניעים את אברטון כמעט מידי עונה. סיום בשולי הצמרת מתקבל בסיפוק לאור המשאבים הידועים של הקבוצה,אך התחזקות הקבוצות שנמצאות באותה הרמה יכולות וגם אמורות להדאיג את קברניטי ה"טופיס".

מויס הוא המנג'ר היחיד שלא הביא ולו כדורגלן רכש אחד הקיץ, האם זה יהיה לו לרועץ? כאשר הכוכב הספרדי, מיקל ארטטה, גם הוא מנמיך ציפיות ואומר לאוהדי הקבוצה כי עליהם להיות ריאלים ביחס לחוסר היכולת הכלכלית, אפשר לכוון לעוד עונה ללא כל שאיפה.

טופי או סוכרייה על מקל?

בכל זאת אל נא לפסול את ה"טופיס". מדובר במועדון מנוסה שמחזיק בכדורגלנים מוכשרים וטובים כפיל ג'אגיילקה, מיקל ארטטה ולייטון ביינס, שלושתם מניות נחשבות בשוק השחקנים, ותוסיפו אליהם את האוסטרלי, טים קיהייל ותקבלו חבורה שבכל זאת יכולה להתמודד בשולי הצמרת, ולמרות ההתחזקות של יריבותיה לבטן הטבלה, הינה יריבה עיקשת.

מה שעוזר עוד יותר לכחולים היא מחלקת נוער טובה שמייצרת גם צעירים מוכשרים. ג'ק רודוול וויקטור אניצ'יבה, הניגרי, כבר הפכו לחלק קבוע מהשלד של אברטון בעונות האחרונות. כאשר במשחקי ההכנה לעונה אפשר היה גם לשים לב לצעיר רוס בארקלי, בן ה-17, שצופים לו עתיד מזהיר.

מכה מסוימת קיבלה הקבוצה עם פציעתו של סימוס קולמן, עוד תוצר צעיר (אם כי לא מקומי) אשר פרץ אשתקד לתודעתם של אוהדי הקבוצה, שרף את הקו הימני, והגיע גם לנבחרת אירלנד, קרע במשחקי ההכנה את רצועות ברכו וייעדר תקופה ארוכה.

מכל עבר לאברטון

את הסגל הלא ממש מלא של מויס ואברטון משלימים לעת עתה חבורת שחקנים שמגיעים משלל ארצות תבל. את מרואן פלאייני, הקשר הבלגי הנהדר, כולם מזהים בגלל שיער האפרו שלו, אך מדובר בשחקן מוכשר ביותר, שמסוגל לייצר שערים ובישולים לאין שיעור.

ג'וני הייטינחה, סילבן דיסטין וג'וזף יובו הם בלמים מנוסים גם ברמה הבינלאומית, כמו גם השוערים יאן מוצ'ה, הסלובקי וטים הווארד, האמריקאי. דיניאר בילאלטדינוב, הקשר הרוסי, הבקיע אשתקד מספר שערים יפים, והוכיח כי כישרון רב טמון בו.

החוליה הכי חלשה של הקבוצה היא דווקא ההתקפה. לואיס סאהה נמצא בשלהי הקריירה, מדבר כבר על פרישה, ובייחוד לא מרבה בכיבוש כבעבר. ג'רמיין בקפורד, אמנם חווה עונה סבירה, אך סימני שאלה רבים קיימים לגבי התאמתו לרמת הפרמייר ליג. מיודענו, איגביני יעקובו, הניגרי, חוזר מעונת השאלה בלסטר, הוא מביא עימו יכולת הבקעה מוכחת, אך פציעות וירידה בכושר מעיבים על עתידו כסקורר משובח.

בהיעדר חיזוק, עם בעלים שמבקש למכור, ומעט מאוד אופציות לחיזוק, יוצאת אברטון לעוד עונה לאחר שהמהומות בלונדון סידרו לה שבוע הערכות נוסף, בו היא לא עשתה שום מהלך חיובי, ק.פ.ר שקיבלה סטירת השכמה מבולטון, בכדי שתבין לאן היא הגיעה, היא זו שתתארח בשבת ב"גודיסון פארק", והתחלה נוחה מזו, לא יכלו הכחולים לבקש.

דיוויד מויס אנרגטי כפי שג'ינג'י אמור להיות, יחד עם הקפטן, פיל נוויל הוותיק, ביינס, רודוול, ג'אגיילקה, קייהיל וארטטה, שמביאים עמם גם יכולות איכותיות,  יוצאת אברטון לדרך בדחייה מסוימת, ובמטרה להידבק שוב לחבורת הצמרת, אך היא תעשה זאת כשהיא מותירה הרבה סימני שאלה בקרב אוהדיה, ובעיקר הרבה תסכול על אובדן השאיפות.