תגית: קובי בראיינט

הישורת האחרונה של עונת המשחקים הסדירה ב – NBA בפעולה, האם סן אנטוניו בנסיגה שמעידה על אפיסת כוחות? האם הלייקרס יעשו זאת שוב ויתחברו ברגע האמת? ומה עם מיאמי שמגלה סימנים מעודדים של חיבור לקראת המאני טיים?
ניתוח אחרון לפני שמתחיל המשחק האמיתי.

המערב
דווקא בעונה בה המזרח ריכז אליו את מירב הכוכבים, בעלת המאזן הטוב ביותר עד כה ובהפתעה מסוימת היא סן אנטוניו. הטקסנים הבכירים הציגו כדורסל סוחף ברוב העונה, בניצוחם של מאנו ג'ינובילי בעונת שיא, וטוני פארקר שלא נתן לגרושיו מאווה לונגריה לפגום במשחקו. אך לאחרונה נראו סימני דעיכה אצל סן אנטוניו, הלייקרס ומיאמי רמסו את הקבוצה של פופוביץ' והשאלה שנותרה היא, אם על אף המאזן הנהדר זה יספיק בכלל בכדי לדגדג מועמדות לאליפות, מה שלא נראה כרגע כריאלי.
דווקא הלייקרס, חרף חוסר יציבות מסוימת מראה כי לחיבור וניסיון אין תחליף. הקבוצה בשינויים קוסמטיים בודדים נשענת על חמישייה שרצה ברובה כבר כמה שנים (למעט רון ארטסט), על העליונות של קובי כבר דובר רבות, אך מי שיעשו את ההבדל הם פאו גאסול שחווה עונה בינונית עד לאחרונה, אנדרו ביינום שהיה פצוע תקופה לא מעטה, ולמאר אודום שבגובהו הוא הערך המוסף של האלופים מקליפורניה, ואם כל החבילה תתחבר בתוספת ארטסט, דרק פישר וסטיבי בלייק,  מאט בארנס כגיבוי, וכשכל הניסיון של פיל ג'קסון נותן אותותיו, אפשר לסמן אותם כמועמדת העיקרית להגיע מהמערב לסדרת הגמר.
המאבריקס מדאלאס גם הם מציגים כדורסל משובח בניצוחו של דירק נוביצקי הבלתי נלאה. בנוסף לנוביצקי הרכב השחקנים די משובח יחד עם ג'ייסון טרי ובבואה הצרפתי, אפשר יהיה לראות אותם כנציגה הבכירה ממדינת טקסס בתום הפלייאוף, לגבי אליפות זה כנראה לא יספיק.
אוקלהומה אמנם בנוייה סביב אולסטאר אדיר בדמות קווין דוראנט, כשלצידו ראסל ווסטברוק מתברג כרכז אימתני בעונה נהדרת, ופוטנציאלים כסרג' איבקה וג'יימס הארדן, ובכל זאת חוסר היציבות והעובדה כי מדובר בקבוצה צעירה יחסית עלולה למנוע מהת'אנדר להוות גורם רציני במאבקי הפלייאוף במערב.
דנבר שאחרי כרמלו אנת'וני וצ'ונסי ובילאפס יכולה להתחבר דווקא במאני טיים, כשיש לה סגל מאוד מוכשר ובהנחה שכולם יגיעו כשירים היא יכולה להגיע עד לגמר המערב.
טיי לאוסון, גלינארי, פלטון, ננה וחבריהם הם חבורה מאוד מוכשרת שעלולה להתפוצץ דווקא ברגעי ההכרעה של העונה ולהוכיח כי הטרייד הענק עם הניקס גורף הצלחה רבה.
פורטלנד, ניו אורלינס וממפיס או יוטה ישלימו כנראה את תמונת הפלייאוף באיזור החוף המערבי, אך לא אמורות לקרוא תיגר אפילו על גמר הקונפרנס.
ברנדון רוי הכוכב הבלתי מעורער של פורטלנד נאבק בפציעות, למרכוס אולדריג' לא יספיק לבדו. כריס פול כבר חושב על מעבר אפשרי לתפוח הגדול ולא צפוי להוביל את ניו אורלינס להצלחה מטורפת וממפיס היא בכלל הפתעה כאשר היא משאירה מחוץ לתמונת הפלייאוף את פיניקס, יוטה ויוסטון, קבוצות בכירות וותיקות ממנה.

המזרח
האיזור המזרחי גועש, עמוס כישרון ועתיר יכולות במגוון רחב של קבוצות, ובעוד כבערך 15 משחקים של העונה הסדירה תתברר התמונה השלמה של המיקומים במזרח, אך כבר עתה אפשר לסמנו כאחד המעניינים שחווינו.
שיקגו שמפתיעה את כולם בחיבור המהיר של הכישרון הידוע שיש בקבוצה ומדורגת בראשות המזרח כרגע, נהנית תחת הנהגתו של תום ת'יבודו מעונה נהדרת.
ת'יבודו שהגיע רק הקיץ למשרת מאמן בכיר, אך כנראה שהדיבורים סביב היותו מאמן הגנה מעולה בבוסטון נתונים כעת לתוצאות מוכחות. הוא חיבר את האולסטאר דריק רוז שפשוט מפגין כדורסל עצום העונה, ולצידו של לואל דנג, יואקים נואה הלוחם, קית' בוגנס היעיל וקרלוס בוזר המנוסה, שיקגו יכולה בהחלט להתברג בסדרת הגמר, אמנם זה לא יהיה פשוט כשיריבות איכותיות רבות מנגד.
הסלטיקס מבוסטון מגלים לאחרונה מעט סימני דעיכה. חוסר היציבות במשחקו של רונדו העונה מונע נראה מהשאר להציג יכולות שביום נתון מנצחת כל קבוצה בליגה, ומאידך יכול לפסיד לנמושות כמו גולדן סטייט.
סביר להניח כי דוק ריברס יידע להביא את שחקניו לגדולות דווקא ברגעי ההכרעה, ג'ף גרין יחד עם טרוי מרפי יוסיפו מהספסל לחמישייה המנוסה, כאשר ננאד קרסטיץ' מוכיח את עצמו בינתיים כיעיל לא פחות ואף יותר מקנדריק פרקינס המוגבל יחסית. פירס, אלן וגארנט רוצים עוד טבעת ובוסטון הוכיחה לא פעם כי היא מסוגלת להיכנס לתכונה מיוחדת ולהתחבר ולהשיג את המטרה.
מיאמי עם ה"Big Three" שלהם עושה קולות של מתחברת לקראת הפלייאוף, והצליחה לגבור על יריבות כמו הלייקרס וסן אנטוניו לאחרונה כמשהו שאולי מסמן כי די לבכי וזהו זמן לעבודה. אין ספקות בנוגע לכשרון העצום שטמון בחבר'ה מפלורידה, ואם ישמרו על קו זהה ליכולתם האחרונה קשה לראות מי מבין הקבוצות בליגה שתעצור בעדם חרף העונה הלא משכנעת וחוסר היציבות שאפיינה אותם.
אורלנדו, הקבוצה השנייה מפלורידה גם היא נוטה להפגין כדורסל משובח במאני טיים וזאת ראינו בשנתיים האחרונות. ל"סופרמן", דוויט האוורד, מצטרפים טורקוגלו, נלסון, ארינאס וג'ייסון ריצ'רדסון, אך קשה לראות אותם נאבקים העונה בבוסטון, שיקגו ומיאמי ואולי אף בניקס.
הניקס עצמם עם שלושת הכוכבים שלהם מועדים רגעים אחדים לפני הפלייאוף. אמארה נותן עונה מפוארת בהשראת הביקור בישראל בקיץ האחרון כנראה, כשמלו ובילאפס יחד לנדרי פילדס וג'ארד ג'פריס נותנים יד, אך קשה לסמן את הקבוצה ממנהטן כמועמדת לאליפות, לפחות להוות גורם בפלייאוף אוהדי הניקס יזכו אחרי שנים שחונות.
אטלנטה, פילדלפיה, ואינדיאנה או שארלוט לא צפויות לעבור את הסיבוב הראשון, זאת למרות שכרגע ההוקס מדורגים לפני הניקס, ואינדיאנה חוזרת למרכז הבמה לראשונה מאז פרישתו של רג'י מילר האגדי.

ובכן, נותרו 15 משחקים שכנראה לא ישנו בהרבה את תמונת המצב הנוכחית ואת הרכבי הקבוצות שיאבקו בפלייאוף. זה הזמן לעבודה ויש שיאמרו כי עכשיו מתחילה העונה האמיתית של ה – NBA.

לטור חוסר איזון במיאמי היט
לטור קובי בראיינט או לברון ג'יימס? מי הטוב מבין השניים?
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

שנים על גבי שנים שקיים הויכוח בכדורסל, ובכל ספורט בעצם, מי השחקן הגדול בכל הזמנים.
בכדורגל השמות שעולים הם פלה, מראדונה, פתאום בשנה האחרונה גם ליונל מסי נכנס לויכוח, בטניס, רוג'ר פדרר או אולי פיט סמפראס.
הקונצנזוס היחידי קיים דווקא בכדורסל, כאשר אומרים שמייקל ג'ורדן הוא גדול שחקני הכדורסל בכל הזמנים אף אחד לא חולק על הטענה. וגם אני לא, עדיין.

הויכוח שקיים היום הוא מי השחקן הטוב ביותר בעולם כרגע. האם זה לברון ג'יימס או אולי דווקא קובי בראיינט?  אני אנסה לענות על השאלה בעזרת כמה פרמטרים.

אחד על אחד

קובי בראיינט – כאשר המשחק של הלייקרס תקוע, קובי בראיינט הוא האיש שיעשה סל. משחק האחד על אחד של קובי בראיינט לא מתאפיין בחדירה אגרסיבית לסל, בדומה למייקל ג'ורדן, בראיינט הוא שחקן פוסט אפ מצויין, עם קליעה מצוינת מחצי מרחק. בראיינט ידוע כמו ג'ורדן בקליעות משוגעות ב – Fade Away.
ציון – 8

לברון ג'יימס – גארד בגובה בגובה 2.02, בנוי כמו רסיבר בפוטבול, עם יכולות אתלטיות של מיטב האתלטים בעולם. משחק האחד על אחד של לברון ג'יימס מתאפיין בחדירה אגרסיבית לסל, ואין שחקן בעולם שיכול לעצור את החדירה שלו. החיסרון בצורת משחק כזו של אחד על אחד, שההגנה הרבה פעמים מביאה עזרה בחדירה של ג'יימס, ולכן לא תמיד החדירה מסתיימת בסל.
ציון – 7

הגנה

קובי בראיינט –  קובי בראיינט תמיד היה שחקן הגנה מצוין, בשנים האחרונות רמת המחויבות שלו למשחק עלתה באופן ניכר, וכך גם רמת ההגנה שלו. כאשר קובי בראיינט מחליט שהוא שומר על שחקן, אז קובי בראיינט שומר על שחקן, ולא נותן לו לנשום. ראינו את זה באולימפיאדת בייג'ין, כאשר בראיינט תמיד שמר על השחקנים המובילים של הנבחרות היריבות. לדעתי קובי בראיינט הוא מחמשת שומרי  האחד על אחד הטובים ב – NBA.
ציון – 10

לברון ג'יימס – האתלט הגדול ב – NBA, לא תמיד הדבר בא לידי ביטוי בהגנת באחד על אחד של ג'יימס. אבל לברון ג'יימס הוא בין שלושת החוסמים הטובים ב – NBA, ניתור מדהים, תזמון מעולה. ג'יימס ידוע במיוחד בחסימות כאשר שחקנים רצים לפאסט ברייק והם בטוחים שאין אף אחד מאחוריהם, ופתאום לברון ג'יימס מתעופף משום מקום ומעיף את הכדור כמו בהנחתה בכדורעף לשורה החמישית של האולם.
ציון – 10

משחק קבוצתי

קובי בראיינט – בעונותיו הראשונות, בראיינט היה ידוע שסוליסט, שחקן שמשחק בעיקר בשביל עצמו, ולא משתף את חבריו. קובי בראיינט נכנס לליגה היישר מהתיכון ותהליך ההתאקלמות שלו, ולמידת המשחק ארך זמן, אך לאט לאט הוא הבין שבשביל לנצח משחקים צריך לשתף את החברים. וכך, לאט לאט קובי בראיינט הפך לשחקן קבוצתי יותר ויותר. יש כאלו שיגידו שקובי בראיינט הוא שחקן שמשחק לבד, אני לא מסכים עם האמרה הזו, וחושב שבראיינט משתף את השחקנים כשצריך. ולראייה ממוצע האסיסטים שלו בקריירה שעומד על 5 למשחק (ב – 3 העונות הראשונות שלו בליגה ממוצע האסיסטים עמד על סביבות ה – 2).
ציון – 7

לברון ג'יימס – הסקורר הכי קבוצתי ב – NBA. ממוצע קריירה של 7 אסיסטים למשחק. מלך הטריפל דאבל של ה – NBA  מאז שהוא הגיע לליגה. שחקן שקודם כל משתף את החברים ורק לאחר מכן חושב על הזריקה לסל. לברון ג'יימס הוא הסקורר הקבוצתי הגדול ביותר ב – NBA ב – 20 שנה האחרונות.
ציון – 10

קליעה

קובי בראיינט – קובי בראיינט מרבה לזרוק, ולפעמים גם זורק זריקות לא טובות, אך עדיין הוא קלעי מצוין. ממוצעי הקריירה שלו לא מזהירים – 33 אחוז מהשלוש, 45 אחוז מהשדה. אני מאמין שאם בחירת הזריקות של קובי בראיינט הייתה קצת יותר טובה, הוא היה שחקן של 50 אחוז מהשדה. חשוב לזכור שרוב הזריקות של קובי הם מטר בתוך קשת השלוש, ולפעמים עם שמירה כפולה.
ציון – 8

לברון ג'יימס – אחוזי הקליעה של לברון ג'יימס במהלך הקריירה הם – 33 אחוז מהשלוש ו  – 47 אחוז מהשדה. לברון ג'יימס חודר נפלא, והרבה מהסלים שלו מגיעים בחדירה לסל, או במתפרצות אשר מסתיימות בדאנק. הקליעה של לברון ג'יימס היא לא יציבה, ולא תמיד אפשר לסמוך על הקליעה שלו מבחוץ.
ציון – 7

קלאץ'

קובי בראיינט – גדול שחקני הקלאץ' מאז מייקל ג'ורדן. כאשר המשחק צמוד, אתה רוצה שהכדור יהיה בידיים של קובי בראיינט. גם אם הוא קלע באחוזים נוראים כל המשחק, כאשר המשחק מגיע למאני טיים, הוא האיש שיקלע את הסל, ולא משנה כמה הזריקה קשה. הווינר הכי גדול מאז מייקל ג'ורדן.
ציון – 10

לברון ג'יימס – גם לברון, גם בראיינט, שחקן קלאץ' מצוין, וקלע לא מעט זריקות גדולות בקריירה. נקודת התורפה של לברון היא הקליעה שלו, שהיא פחות טובה משל קובי בראיינט, ולכן לא תמיד הוא מצליח לקלוע את הזריקה הגדולה. וכאשר הוא חודר, כמעט תמיד הוא צריך להוציא את הכדור לשחקן אחר שיקח את הזריקה.
ציון – 8

 

סיכום

שני השחקנים הכי טובים ב – NBA לדעתי. קולעים, שומרים, מוסרים, ועושים הכל על מנת לנצח.
אם הייתי צריך לבחור, אז הייתי בוחר בקובי בראיינט. 5 אליפויות לקח בראיינט, ולברון ג'יימס עוד לא לקח אחת. קובי אומנם יותר מבוגר, אך כאשר המשחק מגיע לרגעים המכריעים אני תמיד אעדיף שחקן עם קליעה טובה על פני שחקן עם חדירה טובה. כמעט כל הסלים הגדולים של מייקל ג'ורדן היו מחצי מרחק.

ציונים סופיים

קובי בראיינט – 8.6
לברון ג'יימס –8.0

לטור מצעד הדאנק – 5 המטביעים הגדולים בכל הזמנים ב – NBA
לטורים נוספים בקטגורית NBA
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט