לקרן הקצרה יצא שם רע. במקום להרים כדור לרחבה, ואולי ליצור מצב, הקרן הקצרה נותנת לקבוצה אפשרות להחזיק את הכדור אצלה, ואולי למנוע התקפה מתפרצת, אבל עדיין, משום מה אנשים מבקרים קבוצות שלא מגביהות את הכדורים אל תוך הרחבה.
אבל קבוצת אסטוריל הראתה במשחק הניצחון 1-3 על ספורטינג ליסבון כמה אפקטיבית יכולה להיות הקרן הקצרה אם עושים אותה נכון.
כשהם בפיגור 0-1 אסטוריל קיבלה כדור קרן מצד ימין. שחקן הקבוצה רץ לכיוון הקרן, והיה נראה שהוא זה שיבעט את הכדור, אבל אז הגיע חברו לקבוצה – ג'פרסון שלקח את הקרן. ג'פרסון הברזילאי, לקח את הקרן הקצרה, ומסר לחברו לקבוצה שהחזיר לו מיד את הכדור, ואז שיגר כדור אדיר מהאדף הימני ישר אל תוך החיבור השמאלי של השער. גולאסו !!!
ככה עושים קרן קצרה ! צפו בגולאסו האדיר של ג'פרסון:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
בזמן שעירוני קרית שמונה מקבלת בראש בצ'כיה, ישראלי אחר, אליניב ברדה, דווקא עזר לקבוצתו גנק לנצח, כשהבקיע את שער הניצחון בדקה ה – 87 נגד ספורטינג ליסבון.
כאמור, אליניב ברדה כבש את שער הניצחון נגד ספורטינג ליסבון בליגה האירופית.
דווקא הפורטוגלים היו אלה שעלו ליתרון בדקה השמינית משער של יוהאן שארס ההולנדי. אבל דה קולר השווה בדקה ה – 25, ואליניב ברדה כבש את שער הניצחון בדקה ה – 87.
צפו בתקציר המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
עד לאחרונה קרב האליפות בפורטוגל היה צמוד מאי פעם ואפילו סלבה ברזילאי הגדול שיחרר צרור של "יא-אללה" אל מול המחזה הדרמטי הזה.
שלוש קבוצות נצמדו אחת לשנייה בצמרת הטבלה ולמעשה עדיין מתמודדות על התואר. אותן שלוש קבוצות – פורטו, בנפיקה ובראגה נמצאות בדר"כ בצמרת אבל לא מגיעות למצב כזה 5 מחזורים בלבד לסיום העונה.
בימים האחרונים נפתח פער ע"י פורטו שהיא ללא ספק הטובה ביותר בפורטוגל ב-20 השנים האחרונות. את הפער הזה נראה שאי אפשר כבר לסגור. בקרב הצמרת שהתקיים ביום שבת בין פורטו לבראגה ניצחה פורטו בתוצאה 0-1 ושלשום נערך הדרבי הגדול של ליסבון, זה שבעצם אולי סתם את הגולל על חלומות האליפות של בנפיקה. ספורטינג ניצחה גם היא בתוצאה 0-1 וזאת למרות שהיא בעונה נוראית בליגה בניגוד לליגה האירופית (תתמודד בחצי הגמר מול אתלטיק בילבאו).
בראגה הוכיחה לנו בשבועיים האחרונים שהיא אינה ראויה לתואר האליפות כי למעשה היא לא מסוגלת לזכות בו. שני הפסדים לשתי יריבותיה לצמרת הטבלה מעידים על רגליים קרות במשחקים גדולים או שיותר נכון לומר – היא פשוט פחות טובה מהשתיים האחרות. בנפיקה לעומתה הציגה יכולת מעולה כל העונה. גם בליגה וגם בליגת האלופות, במיוחד אל מול היריבות האנגליות מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי. אך ברגע האמת היא מפסידה ליריבה המושבעת שלה וכנראה יוצאת ממירוץ האליפות ומשאירה רק מתמודדות אחת על התואר.
פורטו ממשיכה את שליטתה בליגה הפורטוגלית. היא נמצאת בדרכה לאליפות מספר 26 שלה וזה עוד בעונה חלשה יחסית לעונות קודמות – בטח ביחס לעונה הקודמת שנחשבת לאחת העונות הטובות של המועדון (מוריניו אל תדאג לא שכחתי אותך). היא עושה את כל זה בעזרת ניהול נכון, רכש מצוין אשר מתבצע לפני תחילתה של כל עונה, וגם בגלל סגל איכותי יותר מבנפיקה, ספורטינג ובראגה.
בעונה שעברה שלוש המובילות הגיעו אל חצי גמר הליגה האירופית והעונה הן הגיעו לישורת האחרונה בליגה במצב טוב (כאמור עד המחזור האחרון), הן עשו זאת כשמרבית שחקני הסגל שלהן אינם פורטוגלים.
מעט מאוד שחקנים פורטוגלים משחקים בקבוצות הצמרת. בבראגה יש מספר שחקנים פורטוגלים – בטח יותר ממה שיש ליריבותיה. המון דרום אמריקאים משחקים בקבוצות הללו, בעיקר ברזילאים, ונראה שעובדה זו איננה מפריעה לאותן קבוצות כלל.
ארבעה מחזורים נותרו לסיום העונה, והפער בין המקום הראשון לשני עומד על 4 נקודות. פער שיהיה מאוד קשה לסגור בארבעה מחזורים בטח כשבאותו מקום ראשון נמצאת פורטו הגדולה. אין ספק שבנפיקה וגם בראגה לא יוותרו וימשיכו להילחם עד המחזור האחרון ואולי הדרמה בצמרת עוד תחזור. אבל כרגע נראה שפורטו תוסיף עוד תואר לארון הגביעים שלה.
מה שלבטח ישמח את בנפיקה ובראגה הוא המקום בליגת האלופות בעונה הבאה – שלושת המקומות הראשונים מובילים לצ'מפיונס ליג ובנוסף לזאת פורטוגל עוקפת העונה את צרפת בדירוג של אופ"א ועולה למקום החמישי.
הקרבות בצמרת תורמים גם לקבוצות וגם לכדורגל הפורטוגלי כולו וכולנו מקווים לדרמה בסיום הליגה שתגרום לנו לאמר יאא-אלללה!
נשיא חדש, מאמן צעיר, מסע רכש מטורף, כנראה שהצלחת היריבות לצמרת עשתה לספורטינג ליסבון רעב לחקות ולהדביק פערים. בינתיים היא המרענן הרשמי של הקיץ בליגה בפורטוגל, הרי הם הירוקים, אז איך זה שדווקא הדשא של השכן ירוק יותר?
הלחץ באצטדיון "ז'וזה אלבאלדה" בעקבות הירידה במעמד המועדון, הביא את הנשיא החדש, גודיניו לופז, למצב בו הוא חייב להראות נכונות להחזיר את המועדון לקדמת הבמה.
משולש הצמרת הנצחי של פורטוגל עמד בפני שינוי. ספורטינג בראגה, החליפה מקומות עם הירוקים מליסבון, ונעצרה בשולי פורטו ובנפיקה.
בקבוצה השנייה מבירת המדינה האיברית התקנאו בהצלחת השלוש, ומתכננים לאחר קיץ חם לחזור למוטב.
הכיס נפתח, ומסע רכש מרשים יוצר ציפיות גדולות עוד יותר ביציעים, וכשבפורטו נפרדים מהמאמן המצליח, מכוונים ה"אריות" מליסבון, להיות מלכי החיות, או ליתר דיוק מלכי הליגה בפורטוגל.
אצטדיון חדש, עידן חדש?
ימי הזוהר של המועדון, בין שנות ה-40 ל-70, הציגו מצב שונה בפורטוגל. ספורטינג קטפה 19 תארי אליפות במהלך ההיסטוריה, וחשפה לעולם שמות כאלבאנו, ז'סוס קוריאה, ולאחר מכן את הילאריו, והקטור יאסלדה הארגנטינאי, שחקנים שנאבקו בקבוצה האגדית של בנפיקה אוסביו והצליחו לא פעם לגבור עליהם במאבק על ההגמוניה העירונית. כאשר מסוף שנות ה-70 החל ארון הגביעים של ספורטינג לאגור בעיקר מקום לתארים שיתווספו בעתיד, כך לפחות קיוו במועדון, אך אלו לא ממש הגיעו מאז.
משב רוח חדש חל בקיץ 2003 כאשר נפתח האצטדיון החדש של המועדון, "ז'וזה אלבאלדה", על שמו של מייסד המועדון. באותה תקופה נערכה בפורטוגל מגמה של בניית אצטדיונים לקראת אירוח יורו 2004, ואחד המודרניים שבהם הוא מגרשה הביתי של ספורטינג.
במועדון קיוו כי לאחר שנות בצורת, יביא עימו האצטדיון המפואר בן 50 אלף המושבים, רוח חדשה שבשיתוף האקדמיה המקומית תייצר לספורטינג שנות זוהר חדשות.
האקדמיה המפורסמת של המועדון שיצרה בזמנו את לואיש פיגו, פאולו פוטרה ופאולו בנטו, קיוותה כי הדור המוכשר שגדל אצלה בשנות האלפיים יישא אותה יחד עם האצטדיון המודרני להישגים חדשים.
די להתבונן ברשימת השמות שצמחו במועדון בעשור האחרון בכדי לפנטז לא רק על הצמרת המקומית, אלא גם על הצמרת האירופית כולה.
כריסטיאנו רונאלדו, נאני, ז'ואו מוטיניו, מנואל פרננדש וריקרדו קוארסמה, יכלו לעטר את הרכבה של ספוטינג עד ימים אלו ממש, אך המועדון בחר שלא למנוע מהם התקדמות, הרוויח כספים( אם כי על רונאלדו שולמו רק 12.5 מיליון ליש"ט, סכום מגוחך בהשוואה לערכו כיום), ויצר שם של מועדון שבעיקר מייצא.
הגדיל לעשות ז'ואו מוטיניו שערק אשתקד לשורותיה של פורטו, אמנם תמורת 11 מיליון יורו, אך היה זה הסממן כי גם בזירה המקומית אין לספורטינג יותר מידי מה למכור, בטח ביחס למעצמה המתהווה של וילאש בואש בפורטו, ואפילו ביחס לבנפיקה של ז'ורז'ה ז'סוס, זו ששברה מעט את ההגמוניה של אותה פורטו כאשר זכתה באליפות לפני שנתיים.
הכאב בהתעצמות הפערים משתי היריבות הגדולות, הוליד את היו"ר החדש, גודיניו לופז, שנבחר באמצע חודש מרץ אשתקד, להבטיח כי ספורטינג תחזור למרכז הבמה, במטרה לכבוש את אמונם של יותר ממאה אלף חברי המועדון.
לטיול (בשוק העברות) יצאנו
גודיניו לופז, שהבטיח תחילה רכש בדמותו של ערן זהבי, נאלץ לראות אותו מעדיף ללבוש ורוד במדיה של פאלרמו האיטלקית, לא התייאש ופתח את הכיס במטרה לקיים משנתו.
למאמן הקבוצה הוא מינה את דומינגוס פאסיינסיה, או בקיצור דומינגוס, האיש שהוביל את בראגה לעונה היסטורית במסגרת הליגה האירופית, שהסתיימה רק במעמד הגמר ובהפסד לאותה פורטו של וילאש בואש.
דומינגוס, 42, שחקן העבר של פורטו והנבחרת הפורטוגלית, ירש בבראגה את ז'ורז'ה ז'סוס, שעבר כאמור לבנפיקה, ובספורטינג הוא מגיע כמחליפו של ז'וסה קוסיירו, שעבר לאמן את לוקומוטיב מוסקבה, ושימש בספורטינג רק כמאמן זמני לאחר כישלונו של פאולו סרג'יו. הוא נחשב מאמן בעל פוטנציאל גדול, שדוגל במשחק התקפי, מתחבב על שחקניו, ואמור להתחבב גם על יושבי ה"ז'וסה אלבאלדה".
דומינגוס נהנה משאיפותיו של לופז ורשימת הרכש בלתי נגמרת, וזאת לצד הסגל הנוכחי שכבר כולל שחקנים כשוער המוכשר, רוי פטריסיו, אנדרסון פולגה הברזילאי, מאתיאס פרננדס, הכישרון הצ'יליאני ויאניק ד'זאלו והלדר פוסטיגה המקומיים.
ההולנדי, סטין שארס, מגיע מאלקמאר, כשחקן בעל ניסיון ופוטנציאל לחזור לעצמו, לאחר דעיכה קלה. החלוץ בעל השם הארוך, ריקי ואן וולפסווינקל, מצטרף גם הוא מאוטרכט המתפרקת מכוכביה. ההולנדי בן ה-22 נחשב ככישרון גדול, והרשים מאוד בקבוצתו ההולנדית דבר שהוביל אותו לחיזורים גם מצידה של ליברפול.
אוגוצ'י אוניאו, הבלם האמריקאי העצום, מגיע לאחר שלא מצא את מקומו במדי מילאן האיטלקית. האמריקאי הוא חומר גלם מצוין לליגה כמו הפורטוגלית, ויכול לצבור בה תאוצה כאחד מהבלמים הטובים בליגה, זו שהוציאה בלמים כריקרדו קראבליו וברונו אלבש.
ואלרי בוז'ינוב הבולגרי, מסיים תקופת נדודים בין איטליה לאנגליה, כאשר את העונה האחרונה הוא בילה ב"טארדיני" של פארמה. מי שנחשב בזמנו לילד הפלא הבולגרי, ועבר גם בפיורנטינה, יובנטוס ומנצ'סטר סיטי, כבר בן 25, ולא ממש מצליח להמריא עם הקריירה שלו, כעת זו הזדמנות פז עבורו דווקא במחוזות אחרים. בוז'ינוב יכול להתאים ככפפה ליד, לשאיפותיה של ספורטינג, במטרה להוכיח כי גם היא מסוגלת להצליח בשתי הזירות, המקומית והאירופית.
דומינגוס הביא עימו גם נדוניה בדמותו של הבלם הפרואני, אלברטו רודריגס, שהצטיין אשתקד במדיה של בראגה. כשלאליו מצטרפים הקשרים הדרום אמריקאים, הארגנטינאי, פביאן רינאודו, והאורוגוואי, לואיס אגילאר, שמגיעים לליגה שמלטפת בדרך כלל את היבשת הלטינית.
רינאודו שבלט במדי הקבוצה הדועכת של חימנסיה לה פלאטה, ואגילאר שמגיע ממועדון הפאר האורוגוואי, פניארול, אמורים להוסיף מימד של עומק בעיקר, לסגל של דומינגוס.
כמועדון שרוצה לבנות את עתידו, רכשה ספורטינג גם מספר כישרונות צעירים מהיבשת הלטינית. דייגו רוביו, בן ה-18, אחד הכישרונות העולים בכדורגל הצ'יליאני, חובר לבן ארצו מאתי פרננדס, ואנדרה קאריו עוזב לראשונה את אליאנסה לימה בפרו, ויצטרף לאחר הקופה הנוכחי, בו לצערו הוא גם כבש שער אומלל בהפסד של פרו לצ'ילה 1-0 במחזור הסיום של בית ג' של הטורניר.
כשגם הקשר הצרפתי הצעיר, אטילה טוראן, בן ה-19, שנוטש את גרנובל שנשרה לליגת המשנה בצרפת ומצטרף למועדון מבירת פורטוגל.
שרשרת הרכש של דומינגוס וגודיניו לופז עדיין לא אמרה את מילתה האחרונה, וגם הכישרון מקוסטה ריקה, ג'ואל קמפבל מוזכר כמועמד, ולצידו שוערה הוותיק של צ'לסי, הילאריו.
הפוטנציאל של דומינגוס כמאמן עשוי להמשיך בתהליך המימוש כאשר משאבים רבים הוענקו לו בכדי לקדם את המועדון חזרה אל מאבק האליפות בזירה המקומית.
לצד התחזקותה של בנפיקה באקסל ויטסל הבלגי המצוין ואיסיקל גראיי, הבלם הארגנטינאי, שהיה מועמד גם לספורטינג, שמירתה של פורטו על ה"אסים" שלה פלקאו והולק, והעובדה כי בראגה שתאלץ להתמודד עם עזיבתו של דומינגוס, מנסה ספורטינג לחזור ולהוכיח כי הירוק שלה הוא גם הדשא הירוק ביותר, בפורטוגל חוזרים לליגה של שלוש גדולות.
