בעוד מספר שעות יערך המשחק של נבחרת ישראל בכדורגל מול נבחרתה של יוון, וכמובן שהתקשורת הישראלית מתרכזת בהכפשתו של לואיס פרננדז, במסיבות העיתונאים שמתקיימות, ובמלחמות הילדותיות מולו.
לואיס פרננדז טעה, אך לא הרג
לואיס פרננדז עשה טעויות בהרכבים השונים ובזימונים המשונים, אך ההשתלחות חסרת הרסן בו היא מעבר לביקורת הגונה. עיתונות רכילותית אפשר לקרוא במדור גליצ'ים של אתר הספורט ONE, אבל אין סיבה לפתוח מדור ספורט של עיתון ארצי גדול ולקרוא על מה פרננדז כתב בבלוג שלו, או איפה הוא יהיה שבוע הבא. זה לא מעניין, זה קטנוני, זה קנטרני.
ההוכחה שמצב הספורט שלנו כל כך ירוד היא מצבה של עיתונות הספורט בישראל, שהיא בעצם מראה לספורט הישראלי. עיתונאי הספורט בישראל זורמים כמו נחיל צרעות מפרשה לפרשה. מתי סיקרו הצלחות? מתי סיקרו אירועי ספורט?
על מה כתבו בעיתונים לפני שהתחילו לקרוע את לואיס פרננדז לגזרים? כתבו על מוני הראל, אלי טביב והמריבות שלהם. שבוע שלם, כותרות ענק, הראל מול טביב, מי יהיה מנכ"ל, מי יחליט ככה ומי יחליט ככה. אני אוהב ספורט, אני לא אוהב רכילות. אני אוהב תחרותיות, אני לא אוהב פוליטיקה.
מוני הראל ואלי טביב שלא כמו לואיס פרננדז מכירים את העיתונאים הישראלים, הם יודעים שהם ציידי נבלות, אוכלי טרפות, וצמאי דם. יאמר לזכותם שהם לא ניפחו את הסיפור, ולא יצאו נגד העיתונאים שרק כתבו על המאבקים שלהם יום יום. לעומתם, לואיס פרננדז, שכבר עבר שנה בביצת הכדורגל הישראלי לא התמודד נכון עם הסיטואציה והחזיר מלחמה. אך המלחמה הזו הייתה אבודה. אתה לא יכול להלחם מול גדוד עיתונאים שרק רוצים ברעתך, ולזכות ברייטינג רכילותי על חשבונך.
ההזדמנות של השחקנים להראות לתקשורת מאיפה משתין הדיו
לאחר ההפסד הביתי מול קרואטיה השחקנים היו מדוכדכים, מאוכזבים, ואני משער שהם גם ידעו מה יצפה להם בכותרות העיתונים של ראשון בבוקר. היום יש להם הזדמנות להחזיר לעיתונאים. היום יש לשחקני נבחרת ישראל בכדורגל הזדמנות לשנות את הכותרות שכבר מוכנות מראש אצל העיתונאים טורפי הנבלות.
שחקני נבחרת ישראל בכדורגל צריכים לעלות למגרש בפיראוס בראש צלול, מחשבה נקייה, והתמקדות במטרה אחת, לנצח את יוון, ולהשאיר סיכוי לעלות מהבית ה"קל" הזה.
הצד המנטאלי הוא אולי נקודת התורפה אצל הכדורגלן הישראלי, אך היום צריכה להיות התעלות מנטאלית, התעלות כזו שתשתיק את עיתונאי הנקמה הישראלים, ניצחון שיגרום לידיים של עיתונאי הסקילה לרעוד כאשר הם יכתבו את הטור מחר ויצטרכו לכתוב מילים טובות על דקל קינן, יואב זיו ודני בונדר.
זו ההזדמנות האחרונה של שחקני נבחרת ישראל בכדורגל להחזיר לעצמם ולמאמן שלהם את הכבוד, כי אם הם יפסידו היום, והקמפיין יהיה כמעט סופי וגמור, אני ממליץ להם לא לקרוא עיתונים בחודש הקרוב. כי העיתונאים כבר משחיזים את העטים, את כפתורי הלפטופ, ואת טופס הוורד שלהם.
לטור לואיס פרננדז, היורו ורשימת המכולת
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט