שני אנשים זרים התבקשו להצטלם יחד. לא תאמינו מה קרה אחר כך

הצלם ריצ'רד רנאלדי ניגש לאנשים זרים שהוא פוגש ברחובות ניו יורק ומבקש מהם להצטלם יחד כאילו הם מכירים אחד את השני. למרות העובדה שהאנשים האלה מתבקשים להפגין חיבה מזויפת אחד כלפי השני, מה שהצילומים מראים זה פשוט לא יאומן.

צפו בסרטון הקצר, והתוצאות ידהימו אתכם!

הציפור הזו נולדה שונה מהאחרים וההורים שלה התעלמו ממנה. אבל תצפו עד הסוף, ירדו לכם דמעות של אושר

קטן ונולד עם רגליים מפושקות, ציפור האהבה הזה היה שונה מאוד מהאחים והאחיות שלו.

ובגלל זה, ההורים שלו התעלמו ממנו. אבל האחים שלו אהבו אותו מהרגע הראשון ודאגו לו בזמן שההורים לא עשו זאת. הם האכילו אותו ועזרו לו לשרוד את השבועות הראשונים. ואיזה מראה מרגש ומחמם את הלב זה היה!

צפו בסרטון עד סופו, ותכינו את הממחטות. זה יותר מדי מרגש.

אדם שבור לב לחש 'אל תמותי' באוזנה של הסוסה שלו, עכשיו תראו איך היא הגיבה…

החוואי הפולני מארק סלודווסקי חזר הביתה לאסם שלו וגילה מחזה נוראי.

הסוסה האהובה שלו, פרידום, נפלה דרך הרצפה והייתה לכודה. מארק הניח קש בתקווה שהסוסה תוכל לטפס עליו ולצאת. אבל זה לא עבד והמצב של פרידום החל להתדרדר.

מארק התקשר למכבי האש וכבאים רבים הגיעו וניסו לעזור לו לחלץ את הסוסה מהבור. שום דבר לא עזר, וכל מה שמארק יכל לעשות זה לדבר אל הסוסה ולהגיד לה שהכל יהיה בסדר. אבל אז משהו קרה, ופרידום לפתע קיבלה אנרגיה והחלה להילחם על חייה…

מורה בתיכון קיבלה הפתעה מרגשת ביותר מהתלמידות שלה אחרי שהחתול שלה נפטר

כאשר גברת אנדרוס, מוה אהובה בתיכון ג'ושוע בטקסס, אמרה לתלמידים שלה שהחתול שלה נפטר ביום חמישי, היא הייתה שבורת לב.

ביום שישי, התלמידים שלה רצו לגרום לה להרגיש יותר טוב – אז הם הביאו לה פרחים, בלונים, קאפקייקס, ואת ההפתעה הכי חמודה אי פעם!

ki1

התלמידות שלה אשלי מהאן ורייצ'ל האנהארט העלו לרשת סרטונים של ההפתעה המרגשת.





התגובה של גברת אנדרוס הייתה אדירה!

איזה סיפור מחמם את הלב. מקסים.

במשך 20 שנה חיית הקרקס הזאת הוחזקה קשורה בעגלה של טנדר. עכשיו תראו את התגובה שלה כשהיא סוף סוף שוחררה

יש אנשים רבים שמאמינים שחיות קרקס חיים חיי מותרות, אבל ברוב המקרים זה ממש לא המקרה.

לעתים קרובות אנחנו עדים לתנאי המחיה המחפירים של בעלי החיים הללו, אך פומת ההרים הזה בשם מופסה מפרו, הוחזק בתנאים הכי גרועים שאי פעם ראינו.

כשהיה גור הפומה הזה היה חופשי ומאושר, אבל לפני כ 20 שנה הוא נלכד ומאז הוחזק בשרשרת בחלק האחורי של טנדר, כשהוא קשור ולא יכול לזוז. אלו היו החיים של הפומה הזה במשך 20 שנה. אבל לא עוד.

למרבה המזל, ארגון Animal Defenders International הצליח לאתר ולהציל אותו. בסרטון למטה מראה את הסיפור של מופסה, מהמקום החשוך בו הוא הוחזק, ועד לשחרור שלו בחזרה לטבע.

היא פחדה שהשימפנזה לא תזכור אותה אחרי 18 שנים. עכשיו תראו מה קורה כשהיא מושיטה לה את ידה…

היא הייתה סטודנטית בת 23 כאשר היא פתחה את הכלובים של קופי מעבדה ושחררה אותם לחופשי.

הם לא ראו את אור השמש במשך 6 שנים. הם היו מבועתים, ולינדה קובנר הייתה שם כדי לעזור להם לחזור לעולם האמיתי. היא לימדה אותם איך לחיות בטבע ובסופו של דבר הייתה למעשה האמא המאמצת שלהם. היא בילתה 4 שנים בצפייה בשני קופים – דול וסווינג. ואז, הם היו מוכנים לחיות את חייהם בסביבה הטבעית שלהם, לבדם. לינדה נפרדה מהם.

ולאחר 18 שנה, בהם לינדה לא ראתה אותם, היא הייתה משוכנעת שהם לא יזכרו אותה. הם בילו כל כך הרבה שנים בטבע וצברו כל כך הרבה זכרונות וחוויות, שזה פשוט לא נראה הגיוני שהם יזכרו מישהו מלפני 18 שנה. אז לינדה הייתה בשוק כאשר היא הושיטה יד לסווינג, וסווינג אחזה בה, ומשכה אותה כדי לקבל חיבוק! עכשיו הגיע תורו של דול, שהבחין בלינדה ממרחק, ורץ לברך אותה. זה פשוט מדהים…

אדם בן 24 כתב: "בקרוב אני אמות, אבל זה בסדר כל עוד מישהו יקרא את המילים האלה"

מה קורה כשאתם כל כך צעירים אבל קיבלתם את החדשות הנוראיות שבקרוב תאלצו לעזוב את העולם הזה הרבה יותר מוקדם ממה שציפיתם?

עבור רוב האנשים אלו חדשות איומות, וזה היה המצב עם האדם בן ה 24 הזה, אך הוא רצה ללכת לעולמו ושכולם יזכרו אותו, והגישה שלו והמילים האחרונות שלו בהחלט שוות קריאה מכיוון שהן מרוממות את הנפש והן מחווה מרגשת עבור אנשים שהוא כלל לא מכיר. זה היה מהלך אמיץ מאוד מצידו לכתוב את המילים הללו. ובהחלט שווה לקרוא את מה שיש לו להגיד.

kl1

"בקרוב אני יעלם לנצח, אבל זה בסדר כל עוד מישהו יקרא את זה.

אני רק בן 24, אך בחרתי את העניבה האחרונה שלי. זאת העניבה שאני אלבש להלוויה שלי בעוד מספר חודשים. היא אולי לא תתאים לחליפה שלי, אבל אני חושב שהיא מושלמת לאירוע.

האבחון של הסרטן הגיע מאוחר מדי בשביל לתת לי לפחות שביב של תקווה לחיים ארוכים, אבל הבנתי שהדבר הכי חשוב בקשר למוות הוא להבטיח שאתה תעזוב את העולם קצת יותר טוב ממה שהוא היה לפני שאתה היית קיים, בזכות התרומה שלך. הדרך בה חייתי את חיי, הקיום שלי, או יותר נכון, איבוד החיים שלי, לא ישנה דבר מכיוון שחייתי את חיי בלי לעשות שום דבר בעל משמעות. 

לפני, היו כל כך הרבה דברים שהטרידו את מנוחתי. אך כשהבנתי כמה זמן נשאר לי, לפתע נהיה לי ברור מה באמת חשוב. אז, אני כותב לכם בגלל סיבה אנוכית. אני רוצה להעניק משמעות לחיים שלי על ידי כך שאני משתף איתכם את מה שהבנתי:

אל תבזבזו את הזמן שלכם על עבודה שאתם לא אוהבים. זה ברור שאתם לא יכולים להצליח במשהו שאתם לא אוהבים. סבלנות, תשוקה, ומסירות, מגיעים בקלות רק כאשר אתם אוהבים את מה שאתם עושים. 

זה טיפשי לפחד מדעות של אחרים. פחד מחליש ומשתק אתכם. אם תתנו לו, הוא יכול לגדול ולגדול עד שלא ישאר דבר עבורכם, אלא רק הקליפה של עצמכם. הקשיבו לקול הפנימי שלכם ולכו איתו. יהיו כאלה שיקראו לכם משוגעים, אבל יהיו כאלה שיחשוב שאתם אגדיים. 



קחו שליטה על החיים שלכם. קחו אחריות על הדברים שקורים לכם. תגבילו הרגלים רעים ונסו להוביל חיים בריאים יותר. תמצאו ספורט שעושה אתכם מאושרים. ויותר מהכל, אל תתמהמהו. תתנו לחיים שלכם צורה לפי ההחלטות שקיבלתם, לא על ידי אלו שלא קיבלתם. 

תעריכו את האנשים שנמצאים לצידכם. החברים והמשפחה שלכם תמיד יהיו מקור בלתי נגמר של כוח ואהבה. זאת הסיבה שאסור לכם לקחת אותם כמובן מאליו. קשה לי להביע איך אני מרגיש כלפי החשיבות של התובנות הללו, אך אני מקווה שתקשיבו למישהו שחווה ייודע עד כמה הזמן יקר וחשוב. 

אני לא כועס, מכיוון שאני יודע שהימים האחרונים של חיי קיבלו משמעות. אני רק מתחרט שאני לא אזכה לראות הרבה דברים מגניבים שיקרו בקרוב כמו הפרויקט הבא של אילון מאסק. אני מקווה גם שהמלחמות בסוריה ואוקראינה יסתיימו בקרוב. 

אכפת לנו כל כך מהבריאות והיושר של הגוף שלנו שעד המוות, אנחנו לא מבחינים שהגוף שלנו הוא רק קופסא – חבילה שמספקת את האישיות, המחשבות, האמונות והכוונות שלנו לעולם. אם אין בקופסא הזאת שום דבר שיכול לשנות את העולם, אז זה לא משנה אם היא נעלמת. אני מאמין שלכולנו יש פוטנציאל. אבל צריך אומץ רב להבין זאת. 

אתם יכולים לצוף בחיים שנוצרו על ידי נסיבות, לפספס יום אחר יום, שעה אחר שעה, או שאתם יכולים להילחם על מה שאתם מאמינים ולכתוב את הסיפור המדהים של החיים שלכם. אני מקווה שתקבלו את ההחלטה הנכונה. 

תעזבו את העולם אחרי שהשארתם חותם. תחיו חיים בעלי משמעות, לא משנה איך אתם מגדירים זאת עבור עצמכם. לכו על זה. המקום אותו אנחנו עוזבים הוא מגרש משחקים מדהים, ובו הכל אפשרי. אך עדיין, אנחנו לא נמצאים כאן לנצח. החיים שלנו הם ניצוץ קצר ביקום המופלא הזה שמתעופף במהירות אדירה לחשיכה האינסופית של הלא נודע. אז תיהנו מהזמן שלכם עם תשוקה. תעשו אותו מעניין. תעשו אותו בעל משמעות. 

תודה לכם!"

אילו מילים מדהימות מאדם שעומד בפני הדבר הגרוע בחייו. הוא בהחלט משאיר את חותמו על העולם והמילים שלו נגעו בנו חזק. שתפו את המסר הזה עם אחרים, שגם הם יוכלו להעריך את החיים שלהם בדיוק כפי שהוא מספר.

אבא לקח את בנו הסובל מאוטיזם להופעה של הלהקה האהובה עליו. זה כל כך יפה ומרגש!

לואיס ואסקז לקח את בנו, הסובל מאוטיזם, להופעה של הלהקה האהובה עליו, קולדפליי.

זה אחד הסרטונים הכי יפים ומרגשים שאי פעם ראיתי.

אף אחד לא ציפה שהחזירה או החזרזירים שלה ישרדו זמן רב. אבל אז, קרה נס…

היא ניצלה בזכות האהבה. למרות שחזירים לא מקבלים את אותו יחס אוהב כמו כלבים, לחזיר המבוית יש היסטוריה ארוכה עם בני אדם. חזירים אולפו לחיות עם בני אדם מאז 13,000 לפני הספירה.

מאז ביותם לפני אלפי שנים, החזיר הפך לאחד היונקים הנפוצים ביותר בעולם, עם אוכולוסיה של כמיליארד.

למרות שבדרך כלל מקשרים חזירים לחיות משק, ההתנהגות שלהם דומה יותר לכלבים ובני אדם. חזירים הם יצורים חברתיים ומחפשים מגע פיזי וחברה. הם גם אינטליגנטיים ביותר ואפשר לאלף אותם.

צפו בסיפור המדהים הזה. ותכינו את הממחטות.

תלמידי התיכון לא הפסיקו להפריע לנואם המוטיבציה. מה שהוא עשה בתגובה עשה לי צמרמורת מטורפת!

לפעמים כל מה שצריך בחיים זה שמישהו יגיד לך את הדברים שאתה לא רוצה לשמוע.

אריק תומאס הוא נואם מוטיבציה מפורסם שנואם בפני הארגונים הגדולים בעולם וקבוצות הספורט המפורסמות בעולם ומרוויח מאות אלפי דולרים עבור כל נאום, אבל הוא החליט לתת מזמנו ולבוא ולדבר עם תלמידי תיכון ללא שום תמורה.

תומאס היה בהלם מכמות הפעמים שהוא היה צריך לבקש מהתלמידים להיות בשקט. ואז זה קרה…

כל אחד ואחת צריך להקשיב ולהפנים את מה שתומאס אומר. אין ספק שעם הנאום הזה הוא שינה את החיים של לפחות אדם אחד.