תגית: מרגש

זו טאוני נלסון מפלורידה עם שלוש מארבע הילדות שלה.

אחרי שהרכב שלה התקלקל בלילה גשום במיוחד כשארבע הילדות שלה בוכות מאחור, אינספור אנשים חלפו על פניה כשהיא מתחננת לעזרה. בדיוק ברגע שהיא עמדה להתמוטט גם, אדם בן 74 עם צליעה דפק על חלון המכונית.

זה מה שהיא כתבה בפייסבוק:

"אני אמא יחידנית לארבע בנות יפיפיות. הן בנות 9, 5, 2, ו 6 שבועות. והמצב לא היה קל מאז שהאקס שלי עזב. 

אחד מהגלגלים של הרכב כל הזמן מתרוקן מאוויר. 

המנוע בחלון של דלת הנהג לא עובד. והייתי צריכה חגורה חדשה לאלטרנטור. הרכב היה במצב גרוע. ולא נסענו לשום מקום אלא אם היינו חייבות. 

ובכן לפני כמה ימים, הייתי חייבת לנסוע לחנות. אז נכנסו לאוטו ונסענו לווין דיקסי, מרחק של 9 רחובות. 

כשיצאנו מהחנות היה חשוך, וירד מבול מטורף. העמסתי את הילדות יחד עם המצרכים לרכב. ניסיתי להתניע….וכלום. לא היה קליק. כלום. 

אחת מהבנות שלי השאירה בטעות את האור דולק. הבטריה מתה. והטלפון שלי היה מנותק. 

אין לי משפחה לדבר איתה, והייתי לבדי. יצאתי החוצה והרמתי את מכסה המנוע כדי לוודא שהבטריה לא התנתקה. לא. אני חושבת שביקשתי עזרה מיותר מ 20 אנשים במשך שעתיים. כולם התעלמו ממני. אפילו לא אמרו 'לא'. פשוט התעלמו כאילו אני לא קיימת. 

בתי בת ה 5 התחילה להיכנס לפניקה. התינוקת החלה לצרוח, בתי בת השנתיים בוכה שהיא רעבה, ובתי המבוגרת מנסה איכשהו לעזור. בכיתי והרגשתי כמו האמא הכי גרועה בעולם. 



ואז מישהו דפק על חלון הדלת שליד הנהג. 

אדם מבוגר (הוא היה בן 74) עם מקל וצליעה קשה היה בצידה השני של הדלת. 

פתחתי את הדלת. הוא נתן לי צלחת של נגיסי עוף ולחמניות מהמעדניה, ובקבוקי מים. 

"תאכילי את הילדות ואת עצמך גברת צעירה. הזמנתי גרר ואשתי תהיה כאן תכף ותיקח אתכן הביתה".

תוך כמה דקות היא הגיעה יחד עם הגרר. אנחנו והמכונית שלנו הגענו הביתה.

יום למחרת, אותו אדון הגיע לביתי יחד עם מכונאי שהחליף את הבטריה ואת האלטרנטור ותיקן את החלון.

האדם המבוגר עזב ולא חזר. 

כששאלתי את המכונאי כמה אני חייבת לו ואם אני יכולה לשלם בתשלומים, הוא חייך ואמר שהאדם המבוגר שילם על הכל.

הוא אמר שהתשלום היחידי שהאדם המבוגר רצה היה שאני לא אוותר ואמשיך להיות אמא נפלאה. 

מעולם לא בכיתי כל כך הרבה. 

המצב שלנו היה קשה מאוד. יותר ממה שאני יכולה להסביר. 

ובלי להכיר אותנו או הסיטואציה שלנו, האדם טוב הלב הזה עזר לנו בדרכים שהוא לעולם לא יבין. 

מה שהוא עשה נתן לי תקווה בזמן שהתפרקתי. אבל אפילו חיבוק הוא לא קיבל. אני לא אזכה להזדמנות להודות לו. 

אבל אני בהחלט מקווה שיום אחד אני אוכל לעשות עבור מישהו אחר את מה שהוא עשה עבורי".

טאוני הוסיפה שהיא מקווה שהסיפור שלה "יעזור לאנשים אחרים שמתקשים לראות מלאכים בזמן שאנחנו הכי פחות מצפים להם" ושהיא מקווה שזה יתן השראה לאחרים לעשות דברים דומים.

זוג שחי בחווה קרוב לג'ף סיטי, מיזורי, ארצות הברית, ראה משהו נוצץ באחד השדות שלהם אז הם הלכו לבדוק מה זה.

זה היה בלון ואליו היה מחובר מכתב.

במכתב היה רשום:

"אמא, אני מתגעגע אלייך כל כך
אני רק רוצה שתדעי שאני ממש מצטער שפגעתי בך, הצלחתי אמא, סיימתי תיכון. אני אוהב אותך אמא, אני אוהב אותך כל כך.

שלך, [חתימה]"

אנחנו לא בוכים, אתם בוכים. תתקשרו לאמא שלכם. תגידו לה שאתם אוהבים אותה.

לפעמים זה מרגיש שקשה למצוא בעולם מעשים טובים שמגיעים ממניע טהור, אבל מדי פעם אנחנו רואים משהו שמחזיר את התקווה שלנו באנושות.

משתמש אתר רדיט פרסם לאחרונה סיפור על איל עיוור שגר בשכונה שלו. בדרך כלל, בעל חיים כזה לא היה שורד, אבל מישהו עשה משהו מיוחד מאוד עבור בעל החיים הזה שפשוט חימם לי את הלב.

איל עיוור לא אמור לשרוד בטבע, שם הוא היה מת מרעב או נפגע על ידי מכונית

אבל בכל יום, הילד הזה יוצא ועוזר לאילה למצוא מקומות להסתובב בהם ולאכול, כשהוא מדריך אותה בעדינות מהצוואר מחלקת דשא אחת לשניה.

כאשר הסיפור התפרסם, ארגון מקומי שפועל למען בעלי חיים במצוקה שמע עליו, והוא לקח חסות על האילה והעביר אותה לחוות המחסה שלהם, שם היא תוכל לחיות ללא חששות

איזה ילד מדהים. אנחנו בטוחים שאם האילה הייתה יכולה לכתוב לו מכתב תודה, היא הייתה עושה זאת.

להיות הומלס יכול להיות מפחיד ומייאש. אתה לעולם לא יודע מתי תישן או מאיפה תגיע הארוחה הבאה, ובכל יום אתה חשוף לשיפוטיות של אנשים שלא מבינים את הסיטואציה שלך ומסרבים לעזור.

אך לפיצריה אחת בפילדלפיה, ארצות הברית, יש תכנית ייחודית שנועדה לעזור לאחרים – תכנית שהחלה בקטן אבל עכשיו משנה את פני העיר כולה.

כל מה שצריך זו מחווה קטנה כדי להשפיע רבות על חיים של מישהו אחר! לכולם מגיע הזכות הבסיסית של מזון וגג מעל הראש, אז כולנו תקווה שבעתיד נראה יותר ויותר תכניות כאלה. כן, גם בישראל.

רייגן לונג היא אמא לארבעה ילדים, וכמו רוב האמהות, יש לה רשימת מטלות ארוכה מדי יום. אבל כשבתה הצעירה נרדמת בידיים שלה, היא מבינה מה באמת חשוב. היא שיתפה את המחשבות מעוררות ההשראה שלה בעמוד הפייסבוק שלה:

"היום נגמרה לי הסבלנות וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה שאני רוצה כמה דקות לעצמי, אבל ברגע שנרדמת על החזה שלי, זאת הייתה בחירה קלה למרות שהייתה לי רשימה של דברים שהיו צריכים להיעשות, אבל במקום…החזקתי אותך.

עמדתי לרוקן את מדיח הכלים ולשטוף את ערימת הכלים בכיור, אבל במקום החזקתי אותך.

עמדתי לקפל את הבגדים שישבו בתוך המייבש יותר מדי זמן. ועמדתי לכבס שוב את הבגדים שנשארו במכונת הכביסה כל הלילה, אבל במקום החזקתי אותך.

עמדתי לעשות את המקלחת היומית שלי של 2 דקות אם יהיה לי מזל, עמדתי לייבש את השיער ואולי לשים קצת איפור. אבל במקום, החזקתי אותך.



עמדתי לענות על כמה אימיילים שקשורים לעבודה ולחזור לכמה שיחות שלא נענו שהייתי צריכה לחזור אליהם כבר לפני שלושה ימים. אבל במקום, החזקתי אותך.

עמדתי לשאוב את הקרקרים שפיזרת בטעות על השטיח בסלון ועל המדרגות, ולסדר את הצעצועים שהיו זרוקים בכל החדרים. אבל במקום, החזקתי אותך.

עמדתי להכין ארוחת ערב ולעבור על ערימת הדואר שישבה על השיש מיום שני. אבל במקום, החזקתי אותך.

עמדתי לקחת אותך במעלה המדרגות ולהשכיב אותך לישון מכיוון שהייתי בטוחה שלא תתעוררי אם אעשה זאת. אולי יהיה לך יותר נוח במיטה שלך? אבל במקום, החזקתי אותך.

את מבינה, הרגליים הקטנות שלך כבר מקובצות על הכיסא כשזה נראה שרק אתמול האצבעות הקטנטנות שלך עדיין נחו על הבטן שלי.

הנשימות הקטנות והידיים המתוקות שלך הרגישו כל כך מושלמות סביבי, אבל בקרוב תעדיפי להתמתח על מיטת ילדים משלך.

עושה רושם שהתכניות שלי לזמן הזה לא יממשו את מה שיש לי כאן בידיים שלי.

מצאתי את הרוגע והשלווה ואת הסיפור ממש כאן, עכשיו, בגלל החלטה אחת פשוטה.

במקום, החזקתי אותך".

תיאור מושלם לאמהות. הזמן עובר מהר מדי. תחזיקו אותם כל עוד אתם יכולים.

להביא את התינוק הביתה ולהכיר לו את אחיו הגדול יכול להיות רגע מפחיד. מי יודע מה האח הגדול יחשוב, ומה אם הוא ידחה את בן המשפחה החדש?

כשההורים האלה השאירו את התינוקת החדשה בידיו של אחיה הגדול, לא היה להם מושג שזה מה שיקרה. מה שהוא עשה ימיס לכם את הלב…

אנחנו בטוחים שלהורים שלהם היו דמעות בעיניים. לנו היו.

דירדרה סנפורד היא אמא לשניים מדרום קרולינה. כמו נשים רבות, היא מתעצבנת כשבעלה חוזר הביתה ורק יושב על הספה בזמן שהיא מנקה אחרי כולם. אבל לאחרונה, היא ראתה משהו על נעלי העבודה של בעלה שגרם לה לחשוב פעמיים על העצבים שלה.

"בנות, אני רואה הרבה מכן מתלוננות שהבעל שלכן לא עוזר לכן לנקות את הבית, לא מנקה אחרי עצמו, או לא רוצה ללכת למקומות כשהוא חוזר מהעבודה. הוא מגיע הביתה מתלונן שהוא עייף מיום העבודה הארוך ונהיה בטטת כורסא שרק רוצה לראות טלוויזיה ולשחק משחקי וידאו עד שמגיעה השעה ללכת לישון. אני חושבת שחלקנו לא מעריכות מה הם עוברים. הייתי אחת מהנשים הללו. עד שהיום, כששוב ניקיתי אחרי הבלאגן של בעלי תוך כדי עצבים, הרמתי את נעלי העבודה שלו שהוא קנה לפני 6 חודשים. הוא לא לובש את הנעליים האלה בכל יום. יש לו זוג נוסף, והוא עושה רוטציה בין שני הזוגות. הסתכלתי על הסוליה של הנעל כדי לראות אם יש עליה בוץ וראיתי את זה. הסוליות של הנעליים היקרות שהוא קנה לפני 6 חודשים היו בלויות לגמרי עד שנהיה בהן חור. כמעט בכיתי. לא בגלל שהנעליים נהרסו…אלא בגלל שלקח לי כל כך הרבה זמן להבין את מה שהוא תמיד אמר לי כשהייתי צועקת עליו שהוא לא עושה כלום בבית. 'את לא מבינה מה אני עובר כל יום, כמה קשה אני עובד, אני רק רוצה להגיע הבית ולהירגע עם הילדים' ".



"הנקודה שאני מנסה להעביר היא – תעריכו את הבעלים שלכן יותר. אני יודעת שהם עושים בלאגן, ולפעמים זה בלתי מתקבל על הדעת. אבל הם עושים כל כך הרבה עבורנו. הם מכלכלים את המשפחה, הם שומרים עלינו, והם הסיבה שיש לנו חופש. הבעלים שלנו מעריכים את מה שאנחנו עושות. הם אולי לא מראים זאת כל הזמן, אבל הם מעריכים את זה שאנחנו מטפלות בילדים, הם מעריכים את הבית הנקי, את הכביסה הנקייה והמקופלת, את האוכל שאנחנו מבשלות עבורם, את הבגדים שאנחנו מכינות להם בלילה כדי שהם יוכלו לישון 10 דקות נוספות לפני שהם קמים ב 5 בבוקר כדי ללכת לעבודה. אתן הסלע שלהם, והם שלכן. אז פעם הבאה שאתן רוצות לצעוק על הבעל שלכן בגלל שהוא השאיר גרביים במסדרון, לכו תסתכלו על הסוליה של הנעל שלהם".

בשנת 2013, הת'ר עברה את הסיוט הכי גדול שהורה יכול לחוות. הבן שלה, לוקאס, נפטר בזמן שהיה תחת השגחתה של בייביסיטר כאשר היה בן 7 חודשים בלבד. הת'ר עשתה את ההחלטה הקשה לתרום את איבריו של בנה כדי שאולי יצא משהו טוב מהטרגדיה שלה.

מי שקיבלה את ליבו של לוקאס הייתה ג'ורדן בת ה 4 שבילתה שנים בבית החולים בגלל מום בלב. בסרטון למטה, הת'ר פוגשת את ג'ורדן. עם סטתוסקופ, הת'ר שומעת את ליבו של לוקאס פועם שוב, הפעם בחזה של ג'ורדן. ג'ורדן גם נתנה להת'ר בובת דובי עם הקלטה של הלב הפועם.

צפו ברגע המרגש עד דמעות.

ב 26 לדצמבר, 2004, ילד צעיר איבד את כל משפחתו באצ'ה, אינדונזיה, אחרי הצונאמי המחריד שפקד את המדינה.

מרטוניס הקטן, היה בן 7 בלבד באותו הזמן, והוא שרד 21 יום לבדו על החוף. כאשר מצאו אותו, הוא לבש את חולצת נבחרת פורטוגל בכדורגל.

כשנשאל איך הצליח לשרוד, מטוניס אמר, "לא פחדתי בכלל כי רציתי להישאר בחיים כדי לפגוש את המשפחה שלי ולהיות שחקן כדורגל".



הסיפור שלו ריגש את תושבי פורטוגל, ותפס את תשומת ליבו של כוכב נבחרת פורטוגל, כריסטיאנו רונאלדו.

רונאלדו עצמו ביקר את מטוניס באצ'ה והבטיח לשלם לו על הלימודים.

מטוניס הוכיח שהוא שווה יותר מסתם ביקור.

מטוניס, היום בן 17, מבדנה אצ'ה, אינדונזיה, הוא השחקן החדש של קבוצת הנוער של ספורטינג ליסבון.

הוא ילבש את החולצות הירוקות-לבנות ויתאמן באותה אקדמיה כמו של האליל שלו, כריסטיאנו רונאלדו.

כשטרגדיה איומה הכתה בחייו לפני 10 שנים, מטוניס לא יכל לדעת שהאמונה האינסופית שלו בכדורגל לא רק תציל את חייו אלא גם תוביל לסוף מהאגדות.

אנחנו מאחלים למטוניס הצלחה בהרפתקה החדשה שלו ומקווים שספורטינג ליסבון יעשו עבורו מה שהם עשו עבור כריסטיאנו רונאלדו.