ב 1977 היא הצילה תינוקת עם כוויות – 38 שנים אחר כך היא ראתה תמונה בפייסבוק וקפאה במקום

במשך עשרות שנים אמנדה סקרפינטי שמרה על תמונה בשחור לבן של אחות מחבקת אותה כשהייתה תינוקת.

השנה בה צולמה התמונה הייתה 1977 והיא צולמה בבית חולים בניו יורק אחרי שאמנדה סבלה מתאונה קשה. אמנדה, אז בת 3 חודשים, נפלה מהספה לתוך מכשיר אדים ונשארה עם כוויות בדרגה 3. בתמונה, הראש של הילדה הקטנה עטוף בתחבושת כשהאחות עושה כמיטב יכולה לנחם אותה.

במהלך השנים הבאות, אמנדה עברה ניתוחים רבים והייתה קורבן לבריונות מתלמידים בבית הספר בגלל המראה שלה. בכל פעם שלאמנדה היה יום רע, היא הייתה מסתכלת על תמונת השחור לבן עם של האחות. התמונה הביאה לה נחמה כשהיא יודעת שיש לפחות אדם אחד שאכפת לו ממנה.

אמנדה המשיכה לקוות שיום אחד היא תזכה לפגוש את המלאך השומר שלה. היא חיפשה במשך 20 שנה, ולבסוף החליטה לפנות לרשתות החברתיות בניסיון אחד אחרון.

מה שקרה אחר כך חימם לנו את הלב, והיינו חייבים לשתף את הסיפור המרתק הזה איתכם!

השנה הייתה 1977 כאשר אמנדה סקרפינטי, תינוקת בת 3 חודשים, הובהלה באמבולנס לבית החולים באולבני, ניו יורק, עם כוויות בדרגה 3. היא ספה מהספה לתוך מכשיר אדים.

בבית החולים טיפלה בה אחות צעירה. בתמונת השחור לבן מאותה שנה רואים את האחות מחזיקה את אמנדה בזרועותיה ומחייכת אליה בעדינות.

קורבן בלתי פוסק לבריונות

אמנדה החלימה מהתקרית, אך למרבה הצער היא הייתה קורבן לבריונות אינסופית בגלל הצלקות שהשאירו הכוויות.

"כשהייתי ילדה, והיו לי צלקות מהכוויות, כל הזמן היו מציקים לי, מענים אותי", אמרה אמנדה. "הייתי מסתכלת על התמונות האלה ומדברת איתה, אפילו שלא ידעתי מי היא. קיבלתי נחמה רק מלהסתכל על האישה הזו שנראתה כל כך כנה ואמיתית כשטיפלה בי".

אמנדה קיוותה שיום אחד היא תוכל למצוא את האחות שניחמה וטיפלה בה במהלך התקופה הקשה. אחרי 20 שנים של חיפושים, ללא הצלחה, אמנדה ניסתה את מזלה ברשתות החברתיות. היא שיתפה את תמונת השחור לבן בעמוד הפייסבוק שלה, וכתבה, "ממש הייתי רוצה לדעת איך קוראים לה ואולי לדבר ולהיפגש איתה. בבקשה שתפו, כי אתם לעולם לא יודעים למי זה יכול להגיע".

התפשטה כמו אש בשדה קוצים

הפוסט שלה שותף פעמים רבות, ויום למחרת היא קיבלה את ההודעה לה חיכתה כל כך הרבה זמן. אנג'לה לירי, שעבדה בבית החולים באותו הזמן, זיהתה את חברתה לעבודה, סוזן ברגר. סוזן הייתה בת 21 כשהתמונה צולמה ובדיוק סיימה לימודים באוניברסיטה. גם היא שמרה את התמונות ומעולם לא שכחה את התינוקת עם הכוויות.

"אני זוכרת אותה. היא הייתה שלווה ושקטה מאוד", נזכרת סוזן. "בדרך כלל כשתינוקות יוצאים מניתוח הם ישנים או בוכים. היא הייתה כל כך בוטחת ורגועה. זה היה מדהים".

זמן קצר אחר כך, השתיים זכו לאיחוד מרגש אחרי 38 שנים.

"אני לא יודעת לכמה אחיות היה את המזל שמשהו כזה יקרה, שמישהו יזכור אותך אחרי כל כך הרבה זמן", אמרה סוזן.

"אני מרגישה כבוד שאני זו שמייצגת את כל האחיות שטיפלו באמנדה במהלך השנים".

כל כך התרגשנו כשקראנו את הסיפור הזה, במיוחד כשחושבים על כל מה שאמנדה עברה.

הקהל היה סקפטי כשנער עם תסמונת דאון התכונן לרקוד – עכשיו תראו איך הוא משאיר את השופטים בדמעות

למרבה הצער, ישנן עדיין דעות קדומות נגד ילדים ותינוקות עם תסמונת דאון. בשנה שעברה יצא דוח שהראה שרוב ההורים באיסלנד שציפו לילד עם תסמונת דאון החליטו לבצע הפלה ולסיים את ההיריון.

לאור הסטטיסטיקה הזו, אנשים רבים עובדים קשה כדי להוכיח שאנשים עם תסמונת דאון יכולים לחיות חיים מאושרים כמו כל אחד אחר.

ואחד מהאנשים האלה הוא אנדרו. כשאנשים גילו שנער עם תסמונת דאון יתמודד בתכנית כישרונות שתשודר בכל רחבי בריטניה, רבים זלזלו בו. אך הוא הזכיר לכולם מדוע אסור לשפוט ספר על פי הכריכה.

למעשה, כשאנדרו סיים, כל השופטים עמדו על הרגליים ומחאו לו כפיים…

בתכנית “The Greatest Dancer”, אותה מפיק הבוס של אקס-פקטור, סיימון קאוול, חלק מהרקדנים הטובים ביותר באנגליה מתמודדים עבור התואר שיכול להזניק את הקריירה שלהם בעולם הריקוד.

ריקוד ובטחון עצמי

אנדרו, בחור צעיר ומאושר, סובל מתסמונת דאון. עבורו, הריקוד נותן לו אפשרות להביע את עצמו. אין דבר שהוא אוהב יותר לעשות מאשר לרקוד.

כפי שאמא של אנדרו אמרה: "הריקוד עזר לביטחון והערכה העצמית של אנדרו".

בסרטון רואים את אנדרו עולה לבמה ולא רק שהוא מדהים את הקהל, אלא משאיר את השופטים פעורי פה. הזמרת שריל קול לא הצליחה לעצור את הדמעות…

מי אמר שאנשים עם תסמונת דאון לא יכולים להגשים את החלומות שלהם בדיוק כמו כל אחד אחר?

הרגישו חופשי לשתף את הכתבה עם החברים והמשפחה שלכם. תנו להם סיבה לחייך!

הדודה החביאה את הפנים שלה כשהאחיין טיפס לברכיים של אישה זרה, אך התגובה של האישה כבשה את האינטרנט בסערה

לרובנו יש זיכרון ילדות בו דיברנו עם אדם זר למרות שאסור לנו. לילדים יש ראש תמים ולב מתוק כל כך שהם נמשכים לפעמים לאנשים עם אותו טוב לב.

במקרה של אייזיאה הקטן, הוא היה במשחק פוטבול תיכונים יחד עם דודה שלו, סטאר, כאשר הבחין באישה בעלת מראה ידידותי והילד הקטן פשוט היה חייב להתקרב אליה.

התגובה של האישה הזרה אולי לא הייתה מה שהייתם מצפים לה אבל התמונות כבשו את האינטרנט בסערה. צפו בעצמכם כמה הן מתוקות.

בפוסט הפייסבוק שלה שהפך עכשיו ויראלי, סטאר שיתפה את מה שקרה ואיזו תגובה מחממת לב הייתה לאישה הזרה.

היא כתבה: "אני לא מכירה את האישה הזו, אבל אם אתם מכירים אותה, תגידו לה שהיא מדהימה. אייזיאה ניגש לאישה הזו במשחק הבית האחרון שלנו לפני שבועיים. הוא ישב על הברכיים שלה והם דיברו כאילו הם מכירים אחד את השני. זה נמשך כ 20 דקות.

אבל היא עזבה מיד אחרי המחצית כדי להיפגש עם הבת שלה. והיום בערב…זמן קצר אחרי שהתיישבו לצפות במשחק אייזיאה הבחין בה. היא נופפה אליו והוא הלך אליה. חשבתי שהאינטראקציה שלהם תהיה אותו הדבר כמו בפעם האחרונה אבל טעיתי…"

סטאר אמרה: "אייזיאה ניגש אליה מחייך, טיפס על הברכיים שלה והניח את הראש שלו על הכתף שלה. היא קיבלה אותו בזרועות פתוחות. האישה הזו נענעה את אייזיאה עד שנרדם כאילו היא זו שילדה אותו. זה היה כל כך מתוק! שאלנו אותה אם היא רוצה שניקח אותו אבל היא כל הזמן אמרה שהיא (והוא) בסדר גמור.

היא אמרה שהוא החבר החדש שלה. אז היא אמרה שיש לה ילדה אחת בלבד, והיא בת 15, ורגעים כאלה הם פרייסלס".

הפוסט של סטאר התפשט במהירות וכל מי שהיא מכירה ניסה לעזור לה לאתר את האישה טובת הלב הזו. ברגע שזיהו אותה, סטאר הוסיפה לפוסט שלה: "גילינו מי היא. קוראים לה גברת אנג'לה. היא אישה כל כך מתוקה!".

הפוסט שלה קיבל יותר ממיליון לייקים כאות הערכה לדוגמא הנפלאה שאנג'לה הראתה. בבקשה שתפתו ועזרו להמיס עוד לבבות של אנשים.

אישה סיימה משמרת של 14 שעות ואכלה סנדביץ' לבדה – המכתב של הבעל בפייסבוק גרם לאינטרנט לרתוח

כשזה מגיע למקצוע בו העובד צריך לתת הכל למען אחרים, יש מעט שקופצים מיד לראש, ואחד מהם הוא אחיות בבית חולים.

אחיות נמצאות שם כדי לטפל בנו כשאנחנו חולים, פצועים, גוססים או מחלימים. הן שם בזמנים הגרועים ביותר וצריכות לבצע את התפקיד שלהן עם פנים אמיצות וחוסן נפשי שמעורר השראה.

פיליפ ארץ, יודע עד כמה זה קשה להיות אחות. אישתו, ג'סיקה, היא אחות אחראית ביחידת שבץ מוחי בבית חולים ומטפלת ודואגת לאחרים כמעט בכל יום של חייה. פיליפ רואה אותה כשהיא חוזרת הביתה, הוא רואה את המחיר שהמקצוע הזה גובה מאישתו, והתשישות הפיזית והנפשית איתה היא מתמודדת יום אחרי יום…

אבל ג'סיקה היא לא מהאנשים שמתלוננים. כפי שפיליפ מספר במכתב פתוח בפייסבוק, העבודה של אישתו היא עבודת חייה, והשגרה שלה היא כזו שתגזול את האנרגיה אפילו מהאנשים החזקים ביותר שיש.

ערב אחד, אחרי שג'סיקה סיימה משמרת של 14 שעות, היא חזרה הביתה וניסתה לנוח. אחרי שהכינה לעצמה משהו לאכול, היא נכנסה למיטה כדי להתכונן לעוד יום עבודה עם אותה תשוקה שיש לה תמיד.

כשאישתו ישנה, פיליפ החליט לעשות משהו כדי לכבד את המחויבות שלה. הוא כתב פוסט בפייסבוק על הרצינות והמסירות היומיומית של ג'סיקה, ומאז הפוסט התפשט ברשת כמו אש בשדה קוצים.

הפוסט של פיליפ

"זו אשתי ג'סיקה אוכלת ארוחת ערב אחרי משמרת של 14 שעות. היא חוזרת הביתה מהעבודה, יש לה מספיק זמן לאכול, להתכונן לשינה ושוב חזרה לעבודה למשמרת נוספת", הוא כתב בפייסבוק.

"היא קמה מוקדם כדי להתכונן ליום שלה, היא לא אוהבת שמפריעים לה בבוקר ואני מכבד את זה. היא מתקלחת, מסדרת את השיער, מכינה ארוחת צהריים, נותנת לכלב ולי נשיקה ויוצאת מהבית.

בעבודה היא מטפלת באנשים שעוברים את היום הכי גרוע בחיים שלהם. שבץ מוחי, תאונות דרכים, נפילות, שברים, נזק מוחי ועוד. היא מטפלת באמהות, אבות, אחיות, אחים, חברים ומשפחות. זה לא משנה מי אתה או מה קרה. היא תטפל ותדאג לך".

"היא עובדת גם כשהיא בהפסקת צהריים, ובקושי יש לה זמן לשבת. היא חוזרת הביתה אחרי 14 שעות, חולצת נעליים שהלכו בדם, יזע ודמעות, ורק רוצה לשבת. אני לא שואל אותה איך עבר עליה היום בגלל שהיא לא אוהבת לדבר על העבודה כשהיא בבית, וזה בסדר גמור.

אם היא לא רוצה לדבר, אני אקשיב לה. לפעמים היא חוזרת הביתה שמחה, ולפעמים עצובה. אבל לא משנה איך היא מרגישה, היא תמיד מגיעה בזמן למשמרת הבאה.

אני אוהב אותה בכל ליבי. האישה שלי היא הגיבורה שלי. האישה שלי היא אחות ביחידת השבץ".

אנחנו יודעים, המכתב של פיליפ הוא כזה שיכול לרגש אנשים עד דמעות!

אם אתם חושבים שמגיע לאחיות את כל הכבוד שבעולם, שתפו את הכתבה עם החברים והמשפחה שלכם. 

ילדה בת 4 במכולת קראה לאלמן בודד 'זקן', אבל זו אמא שהייתה בשוק מהתגובה שלו

מילים אדיבות של ילדה בת 4 עזרו להקל כל כאבו של אדם זקן אחרי שאיבד את אישתו.

טארה ווד ובתה נורה היו במכולת, קנו קאפקייקס לכבוד יום הולדתה של נורה כאשר הילדה הבחינה באדון שמשך את תשומת ליבה.

טארה תעדה את האינטראקציה המתוקה בפייסבוק.

"עצרנו לזמן קצר במכולת כדי לקנות קאפקייקס ליום ההולדת של נורה. היא ישבה בעגלת הקניות הזו שנראית כמו מכונית או משאית כאשר האדם המבוגר עבר לידנו. עברנו ליד כמה לקוחות מבוגרים אחרים, אבל נורה נמשכה אליו כמו מגנט משום מה.

הפנים שלה נדלקו כמו השמש, היא נופפה אליו בהתלהבות, ואמרה, 'היי איש זקן!' יום ההולדת שלי היום!.

הוא המשיך בשלו אך הבעת הפנים שלו השתנתה כשהבין שהיא מדברת אליו.

'ובכן, שלום לך גברת קטנה! ומה שלומך היום', הוא שאל. הם דיברו כמה שניות, וזה היה הכי חמוד בעולם.

אמרו 'שלום', והמשכנו בקניות.

אחרי כמה דקות היא הסתובבה אלי ושאלה, 'אני יכולה להצטלם עם האיש הזקן לכבוד יום הולדתי?'.

אממ…זה היה הדבר הכי חמוד אי פעם!

ידעתי שהוא לא התרחק יותר מדי, אז חזרנו אחורה ומצאנו אותו.

'סליחה, אדוני? היא רוצה לדעת אם תהיה מוכן להצטלם איתה לכבוד יום הולדתה'?, שאלתי".

"לפעמים שיחה עם זרים הופכת לדבר הכי יפה בעולם.

הוא נראה מבולבל, ואז בשוק, ואז שמח.

'תמונה? איתי?' הוא שאל.

'כן אדוני! ליום הולדתי', הסבירה נורה.

אז הם הצטלמו יחד ואז התחבקו כאילו הם חברים כבר הרבה שנים.

אמרנו תודה למר דן על כך שלקח כמה דקות מיומו כדי לדבר איתנו.

הוא החל לדמוע ואמר, 'לא, תודה לכן. זה היה היום הכי טוב שלי מזה זמן רב. עשית אותי כל כך שמח גברת נורה'.

זמן קצר אחרי שטארה פרסמה את הפוסט בפייסבוק, יצר איתה קשר אדם שמכיר את מר דן. אותו אדם סיפר לה שקוראים לו דן פיטרסון, ושבמכולת הייתה הפעם הראשונה שהם ראו אותו מחייך מאז שאישתו נפטרה.

מספר ימים אחר כך, השתיים היו בדרך לביתו.

"בדיוק סיימנו ביקור של שעתיים וחצי אצל מר דן הנפלא. אני די בטוחה שהוא האדם הכי מעניין בעולם. בנוסף, הוא שאל אותי אם אי פעם דיגמנתי, אז הוא האדם האהוב עלי בכל העולם. כמובן".

"נורה הביאה לו תמונה ממוסגרת של שניהם במכולת, תמונות שהיא צבעה (ושמה על המקרר שלו), ושקית מלאה במאפים…אם אין לו סוכרת, עכשיו תהיה לו".

"מר דן המתוק עומד להפוך לחלק מהמשפחה שלנו אם הוא רוצה או לא (אבל הוא רוצה)".

"תעשו לעצמכם טובה חברים – קחו את הזמן כדי לדבר עם אנשים מבוגרים. אני חושבת שלפעמים הם שקופים עבורנו – כאילו הם לא קיימים. אבל אתם יודעים מה? הם חשובים. הם יקרים. הם רוצים שיראו וישמעו אותם. הם רוצים לדעת שלא שכחו אותם".

"בואו נדאג ונאהב אותם".

מאז הביקור הראשון, טארה ונורה מבקרים את מר דן באופן קבוע.

אמא העמידה את התינוקת לאימוץ אך סירבה לקרוא את המכתבים שלה: 37 שנים אחר כך, הבת שלה פתחה אחד

ב 1978 ג'ן נמסרה לאימוץ כאשר הייתה תינוקת קטנה. היא בילתה שלושה חודשים בבית אומנה לפני שאומנה על ידי שני הורים אוהבים.

כשג'ן הייתה בת שבע, סיפרו לה שהיא מאומצת וזה שבר אותה.

היא כבר לא ידעה מה מקומה בעולם ורצתה למצוא את המקום ממנו הגיעה.

כשגדלה היא החלה לחפש אחר תשובות בלי להבין בהתחלה איזה מסע ארוך וכואב עומד לפניה. רק כאשר קיבלה מכתב החיים שלה קיבלו תפנית לטובה והשתנו לנצח.

אם אתם מאומצים, לנסות לאתר את המשפחה הביולוגית שלכם יכול להיות תהליך מתסכל מאוד, במיוחד אם המשפחה הביולוגית לא רוצה שימצאו אותה.

ג'ן בדקה אלפי מסמכים, יצרה אילן יוחסין ברשת, עשתה ראיון בטלוויזיה המקומית, אבל שום דבר לא עבד. היא הייתה משוכנעת שהיא לעולם לא תגלה מאיפה היא באמת.

היא אמרה שהיא החלה לראות פרצופים בקהל ותהתה האם הם אחות שלה, אמא או אח.

למרבה המזל, מומחה הציע את עזרתו כדי לאתר את המשפחה שלה והצליח למצוא בן דוד רביעי שהוביל ג'ן לסבתא רבא שלה.

ג'ן המשיכה לעבוד עם המומחה ולבסוף איתרה את אמה הביולוגית – ושבעה אחים אפשריים!

"כשראיתי את התמונות ידעתי שזה הם", אמרה ג'ן.

היא כתבה מכתב למשפחה שלה ושלחה אותו, אך הוא מעולם לא נאסף, מה שהוביל את ג'ן להאמין שהם לא רוצים להכיר אותה.

אז הגיעה הודעה בפייסבוק – היא הייתה מאחותה.

לפני שקראה את ההודעה היא הייתה משוכנעת שיהיה כתוב, "תעזבי אותנו בשקט", אבל במקום היא ראתה את המילים: "אחותי הקטנה", "ההחלטה הכי קשה בחייה", ו "תמיד תאהב אותך".

יום למחרת, היא דיברה לראשונה עם אמה הביולוגית ושמעה שהיא לא רצתה לקרוא את המכתבים כי היא פחדה שהם יהיו מלאי שנאה. חודשיים אחר כך, היא והמשפחה שלה נכנסו למכונית והחלו בנסיעה של 17 שעות כדי לפגוש את האמא הביולוגית שלה.

זה היה איחוד מרגש ומפגש משמח, כמו כן היא זכתה להכיר לאמא הביולוגית שלה את הבן ובני הדודים שלה.

איזה סיפור נפלא של תקווה והתמדה שהשתלם בסוף. עכשיו ג'ן יכולה להיות מרוצה שהיא סוף סוף מצאה את השורשים שלה.

בבקשה שתפו את הסיפור המיוחד עם החברים והמשפחה שלכם.

נוסע החל לנגן על פסנתר ציבורי בתחנת רכבת. אבל ניצוצות עפו באוויר כשאדם זר הצטרף אליו

זה לא קורה הרבה, אבל לפעמים מתרחשים להם רגעי קסם שאי אפשר לביים. טהורים, יפים שמחברים יחד בין שני אנשים זרים, שמי יודע, אולי אפילו לא דוברים את אותה השפה.

הסרטון המדהים הזה צולם בתחנת רכבת בפריז, שם שני אנשים זרים שילבו את הכישרון שלהם כדי ליצור מוזיקה נפלאה.

הפר הזה הוזנח והיה קשור בשרשראות כל חייו. התגובה שלו לחופש תמיס לכם את הלב

הכירו את בנדיט הפר. הוא היה קשור בשרשראות בתוך כלוב קטן. דמיינו לעצמכם שאתם כלואים כל היום בתוך כלוב שבקושי מכיל את גודל הגוף שלכם. זה מטורף, לא?

למרבה הצער, זו הייתה הסיטואציה עבור בנדיט. ולמרבה הצער זו הסיטואציה עבור מיליוני פרים ופרות בכל רחבי העולם. איך בני אדם מסוגלים לעשות את זה ליצורים נושמים אחרים, זה נשגב מבינתי. אבל האור בקצה המנהרה הוא שיש אנשים שאכפת להם.

האנשים האלה הם הכוח שמשחרר את בעלי החיים מתנאים מזוויעים. האנשים האלה עזרו להציל את בנדיט, מאפשרים לו לצאת מהכלוב שלו ולהיות משוחרר בפעם הראשונה בחייו.

וכשהוא חווה את החופש הזה? ואוו! זה רק מראה לכם שהחיות הללו צריכות את החופש והמרחב שלהן. הוא קופץ מצד לצד כמו גור שמכיר לראשונה את העולם.

הגיבורים כאן הם Gut Aiderbichl. זו חוות מחסה הממוקמת באוסטריה שמתמקדת בעיקר בבעלי חיים גדולים (בקר וסוסים). אבל הם עוזרים גם לכבשים, חזירים, ועזים.

צפו ברגע המרגש שהפר מרגיש לראשונה מה זה חופש.

מלצרית כתבה משהו על קבלה, פתחה את הפייסבוק שלה שעתיים מאוחר יותר וכמעט התעלפה

טים יאנג ופול הולינגס מניו ג'רזי הם כבאים מרגשים שחיים בשביל העבודה שלהם.

לא מזמן הם עבדו קשה מאוד במשך 12 שעות כדי לכבות שריפה. ולאחר מכן, עייפים ומותשים, הם הגיעו לבית קפה בסביבות השעה 6 בבוקר וביקשו מהבריסטה את כוס הקפה הכי חזק שהוא יכול להכין.

br1



המלצרית שלהם באותו היום הייתה ליז וודוורד והיא במקרה שמעה את שני הכבאים מדברים על הקרב הקשה שלהם מול האש. בסופו של דבר, כאשר טים ופול באו לשלם, הם זכו להפתעה נעימה – במקום החשבון, הם קיבלו מכתב.

br2

"ארוחת הבוקר שלכם היא על חשבוני – תודה על כל מה שאתם עושים, על כך שאתם מצילים חיים של אחרים, ונכנסים למקומות שאחרים בורחים מהם. לא משנה מה תפקידכם…אתם אמיצים וחזקים. תודה שאתם אמיצים וקשוחים כל יום! מתודלקים על ידי אש ומונעים על ידי אומץ – איזו דוגמא נפלאה אתם נותנים. לכו תנוחו. ליז".

הם היו נרגשים ביותר, והודו למלצרית על המחווה הנפלאה שלה. טים סיפר בפייסבוק על המחווה: "מעשה לא אנוכי וטוב לב. אני בהחלט אגיד לחברים שלי להגיע ולתמוך בעסק, ואם ליז במקרה תהיה שם – הם ישאירו לה טיפ גדול".

br3



אבל הסיפור לא מסתיים שם. הכבאים גילו שאבא של ליז, סטיב, משותק מהצוואר למטה ב 5 השנים האחרונות. ליז הקימה בחורף עמוד התרמה באינטרנט בו ניסתה לגייס כסף למכונית מיוחדת אליה כיסא הגלגלים של אביה יוכל להיכנס, כדי שהיא תוכל לקחת אותו למקומות. טים דחק באנשים לעזור לליז ולתרום: "מסתבר שהבחורה הצעירה שנתנה לנו ארוחה בחינם היא זאת שבאמת צריכה את העזרה…"

br4

בתוך מספר ימים תרמו לה יותר מ 70,000$ – הרבה יותר מ 17,000$ שהיא הייתה צריכה בשביל המכונית המיוחדת.

ליז ומשפחתה לא היו יכולים להיות יותר אסירי תודה לשני הכבאים: "כל מה שעשיתי היה לשלם על ארוחת הבוקר שלהם. לא ציפיתי לשום דבר מעבר לחיוך", אמרה המלצרית. "זה רק מראה לכם שאתם צריכים להיות נחמדים אחד לשני, ושאפילו המחווה הקטנה ביותר יכולה לשנות חיים."

br5

הסיפור הזה מוכיח שטוב לב משתלם – לפעמים פי אלף. כל הכבוד לכולם, הלוואי וכולם ילמדו מהם.

ההומלס הזה מצא כסף, ומה שהוא עשה איתו ישאיר אתכם ללא מילים

דמיינו לעצמכם שאין לכם מקום לגור, ישנים בציבור ואז נופל עליכם המזל מהשמיים ואתם מתעוררים עם הרבה כסף בתיק שלכם.

אתם יכולים לקנות לעצמכם אוכל ומיני טובין, וזה בדיוק מה שההומלס הזה עשה. אבל מה שהוא עשה לאחר מכן זה מה שהדהים אותנו ואת כולם.

מדהים לראות שדווקא אלו שאין להם כלום, נותנים הכי הרבה.