רמת השרון מצאה את הכסף: על העברת המשחק נגד מכבי ת"א לאצטדיון רמת גן (דעה)

בבסיסה של מערכת הבחירות האחרונה שהתקיימה בישראל נשאלה השאלה "איפה הכסף". מאז ועד היום רבים מחפשים אותו. חלק מחפשים אצל החרדים, חלק אחר מחפש אצל הטייקונים וחלק אצל ריקי כהן. קבוצת עירוני ניר רמת השרון מצאה את הכסף, לפחות את חלקו, ומסתבר שהוא נמצא באיצטדיון רמת גן.

לכל מי שלא יצא לקרוא עיתוני ספורט, או לבקר באתרים בימים האחרונים אז להלן התקציר: מכבי ת"א, במקרה של ניצחון, תחגוג כבר היום את האליפות שלה באופן רשמי. היא הייתה צריכה להתארח באיצטדיון גרונדמן של רמת השרון המונה כ-4200 מקומות ישיבה. מכאן, שמכבי ת"א הייתה יכולה להכניס לאיצטדיון לא יותר מאלפיים צופים (בהערכה מוגזמת). המשטרה החליטה שבגלל הצפי לקהל שיגיע בהמוניו לחגוג עם מכבי ת"א, אין יכולת לקיים את המשחק ברמת השרון ויש להעבירו לאיצטדיון אחר, כמו למשל איצטדיון רמת גן שיכול להכיל בסביבות ה-40 אלף אוהדים.

על מה בעצם מתווכחים פה. מי למעשה הצד שנפגע? התשובה הפשוטה ביותר היא "עיקרון הספורטיביות". אין שום סיבה שמכבי ת"א לא תשחק היום באיצטדיון של רמת השרון. מכבי חיפה, הפועל ת"א, בית"ר ירושלים ומכבי ת"א בעצמה כבר שיחקו השנה במגרש הזה ולכן ככל הנראה אין בעיה לקיים שם משחקים של קבוצות גדולות עם קהל רב.

הטיעון המרכזי של המשטרה ושל רמת השרון, שלאחרונה הצטרף למאבקה להעברת המשחק גם ראש עיריית רמת השרון מר איציק רוכברגר, הוא הסיכון של "חיי אדם". "לא נרצה לקחת אחריות במקרה שאדם אחד יפגע" הם אומרים.

השאלה שלי היא "למה שמישהו ייפגע או בכלל יסכן את חייו?". בואו ניקח מקרה היפותטי שבו בית"ר ירושלים ורמת השרון נאבקות נגד ירידת ליגה. שני מחזורים לסיום בית"ר ירושלים צריכה להתארח ברמת השרון. בגלל הצפי לקהל רב שיגיע מירושלים לתמוך בקבוצתו, המשטרה מחליטה להעביר את המשחק לאיצטדיון רמת גן, כך ששם יוכלו להגיע כ-20 אלף אוהדים מהבירה. האם גם במקרה כזה ראש העיר רוכברגר ואנשיו היו אומרים ש"חיי אדם מעל הכל"? אני מאוד מסופק. אני משוכנע שהם היו נאבקים, מתלוננים וטוענים להיעדר ספורטיביות ועל כוונה להוריד אותם ליגה.

הדוגמא הזאת דימיונית? בואו ניקח מקרה אחר. אם להופעת האיחוד של להקת כוורת מעוניינים להגיע 100 אלף איש, אבל פארק הירקון יכול להכיל עד 30 אלף איש. האם במקרה כזה יחליטו להעביר את המופע? בוודאי שלא. המשטרה פשוט תאלץ, לצערה, לבצע את תפקידה ולא לאפשר לעוד אנשים להיכנס.



התומכים בהחלטה יטענו בוודאי "מה אתה מדבר.. איזו ספורטיביות.. מכבי ת"א בכל מקרה תיקח אליפות…". טיעון נוסף שלהם הוא "מה אתה משווה את כוורת, זה לא אותו דבר".

התשובה שלי היא שנכון שמכבי ת"א יקחו אליפות ובצדק. זה לא אומר שצריך לשנות את הכללים. לא צריך לתת לקהל לקבוע את זהות המגרש, כי לפי ההגיון הזה, כל משחקיה של מכבי ת"א, שהביאה השנה בממוצע במשחקי הבית לפחות כ-8000 אוהדים, היו צריכים לעבור למגרשים נייטראלים.

לגבי הטיעון של "זה לא אותו דבר מופעים וכדורגל" אני אומר שכדורגל זו הצגה. זה אירוע בדיוק כמו כל אירוע אחר וכמו שניתן לאבטח ולשמור על הסדר בביקור של להקה מהארץ, מחו"ל או אפילו ביקור נשיאותי, אז אני מאמין שניתן לשמור על הסדר גם במגרש כדורגל.

הסיבה האמיתית שמשתלמת (תרתי משמע) לרמת השרון בהעברת המשחק היא כסף. לפי הערכות, נמכרו עד כה למשחק שיתקיים היום באיצטדיון רמת גן כ-30 אלף כרטיסים. לזכותה של רמת השרון נציין שהמחירים הוגנים בהחלט (כ-55 שקלים לכרטיס). ההכנסה של רמת השרון רק מהמשחק הזה יכולה להגיע להכנסה שהיא עושה בעונה שלמה או לכל הפחות בחצי עונה.

אפשר להבין את הרצון של רמת השרון להרוויח כסף. מה שאי אפשר זה להיתלות בתירוצים של "חיי אדם" ולהניח שהקהל הוא זה שצריך לקבוע היכן יתקיימו משחקים.

יש פתגם שאומר שכשאתה יכול לעשות משהו אז כדאי שגם תרצה כי יבוא יום שתרצה לעשות את אותו משהו וכבר לא תוכל. בפעם הבאה שיתרחש מקרה דומה, כפי שתיארתי במקרה ההיפותטי של משחק של רמת השרון מול בית"ר ירושלים, אז המשחק יעבור לאיצטדיון אחר, גדול, שבו רמת השרון תאבד את הבייתיות והיא לא תוכל להלין על אף אחד אלא על עצמה.

שיהיה משחק טוב, רגוע והוגן.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם



איפה התשוקה והדרמה בדרך לאליפות של מכבי תל אביב? (דעה)

מכבי תל אביב בדרך לזכייה באליפות הרביעית שלה בעשרים השנים האחרונות (חמישית אם תחליטו להיות קטנוניים בקשר לאליפות בשנת 1992) ונראה שלמרות שחלפו כעשר שנים מהאליפות האחרונה של הקבוצה, היא פחות מרגשת וניכר שמעוררת פחות עניין מאשר בשלוש האליפויות הקודמות.

אני אוהד מכבי תל אביב בכדורגל החל משנת 1995. אני עדיין זוכר את המשחק הראשון שהלכתי אליו. הוא התקיים נגד מכבי חיפה, היריבה המושבעת, באיצטדיון רמת גן. זו הפעם הראשונה בחיי שנחשפתי ל"משחק העונה" ואיזו חוויה זו הייתה. מכבי ת"א הפסידה 3:0 מוחץ וחסר פשרות ובנוסף, חיים רביבו הבקיע באותו משחק את הוולה המפורסם שעוד יזכה להיות "שער העונה". אני מזכיר את המשחק הזה כי באותה שנה הייתה הרגשה שמכבי ת"א פחות טובה ונוצצת מאשר קבוצת הכוכבים של מכבי חיפה בניצוחם של רביבו וברקוביץ', אבל הייתה אמונה גדולה ותקווה שלמרות זאת, ת"א יכולה לקחת את האליפות.

משחק האליפות בשנת 1995 התקיים בב"ש. בסיום אותו משחק שנגמר 0:1 למכבי ת"א משער של ברומר, הקהל פרץ למגרש והייתה התרגשות אדירה. אני משוכנע שאני לא היחיד שזוכר את יורם ארבל צועק באותו סיום משחק בעודו מחפש את שדר הקווים ציון נאנוס. זה היה משהו בסגנון של "מכבי ת"א אלופה.. איפה השחקנים..איפה האוהדים ואיפה ציון נאנוס?!"



בשנת 1996 הייתה דרמה גדולה כבר בתחילת השנה. המשחק נגד הפועל חיפה שאותה אימן אברהם גרנט, שלקח עם מכבי ת"א אליפות רק בשנה הקודמת, והפציעה הקשה של אלון ברומר שבעקבותיה הגיעו גם ההרחקות של גדי ברומר, אבי נמני ואיציק זוהר ובסופו של דבר תוצאה משפילה של 0:3 להפועל חיפה. מכבי ת"א התאוששה ועשתה עונה מדהימה בדרך לדאבל. זכור במיוחד המשחק שהתקיים בסיבוב השני נגד מכבי חיפה שבו מכבי ת"א ניצחה 1:3 וסוף סוף הוכיחה שהיא כבר לא השטיח של מכבי חיפה.

ב-2003 הייתה את הדרמה הגדולה סביב אבי נמני. הסמל הגדול ביותר של הקבוצה, יקיר האוהדים, נשלח לספסל דווקא באחד המשחקים החשובים ביותר של אותה עונה, כמובן שנגד מכבי חיפה. אותו משחק סימל דרך חדשה עבור הקבוצה ורצף נצחונות בדרך לאליפות ללא הכוכב הכי גדול. מה שכן, בדרמה, כמו בדרמה, זה לא היה מושלם אם במחזורים האחרונים לא היו מחזירים את אבי נמני להרכב (בעקבות הפציעה הקשה של ברוך דגו) והוא לקח חלק מרכזי באליפות, שהסתיימה לטובת מכבי ת"א רק במחזור האחרון ובזכות הפרש השערים.חלקו של נמני, שהתכבד בשער האחרון של ת"א באותה עונה, היה כל-כך גדול, עד כדי כך שהמאמן ניר קלינגר אמר לתקשורת את הציטוט הכל-כך לא מובן מאליו ש "אבי נמני הוא המלך".

והנה הגענו לשנת 2013. מכבי ת"א דוהרת לעבר האליפות. לא אליפות נוצצת, לא בדיוק מלהיבה. ההפרש עומד על 10 נקודות, כאשר נותרו עוד 5 מחזורים לסיום וזה נראה שאף אחד לא מתרגש. מבחינת התקשורת מכבי ת"א כבר זכתה באליפת לפני  חודשיים. נכון, ת"א צהובה והיו שני ניצחונות בדרבי, אבל לדעתי עדיין חסר כאן משהו. אולי הבעיה היא אצלי. אולי אני מכור למתח, לתחושה של לעשות את זה כנגד כל הסיכויים, להרגשה שמתרחש כאן סיפור שנוכל לספר לנכדים ולהתרגש ממנו. מי יודע אולי זה יקרה בשנה הבאה.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם



שי סידי, כרוז מכבי תל אביב עושה אלירן עטר מחוץ לכותלי האצטדיון (וידאו)

כולנו כבר למדנו להכיר את כרוז מכבי תל אביב – שי סידי, וקריאות ה – "אלירן עטר" שכבשו את הרשת. אבל מי ידע ששי סידי עושה חלטורות גם מחוץ לכותלי האצטדיון?

לאחר הניצחון של מכבי תל אביב אמש (שבת) בדרבי 0-2 על הפועל תל אביב, הקהל היה באופוריה, וחבורה של אוהדי מכבי פגשה מחוץ לאצטדיון את הכרוז המפורסם כשהוא בתוך רכבו, הם ביקשו וביקשו, וזכו להופעה פרטית ואישית של האיש והאגדה שי סידי – שצעק – אלירן, והם החזירו לו בעטר.

צפו בשי סידי עושה חלטורות:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם



ערן זהב: על הבוגדנות וכפיות הטובה של ערן זהבי (דעה)

הבוגדנות וכפיות הטובה של ערן זהבי מאז הצטרף למכבי תל אביב שוברת שיאים. לואיס פיגו, סול קמפבל, מריו באלוטולי ורובין ואן פרסי הם סמלי מופת ונאמנות לעומתו.

צילומים עם צעיף של מכבי רגע אחרי שנחת בשדה, כאילו הוא לא גדל ביריבה השנואה. הצהרות נגד האדומים שהפכו אותו מאלמוני לשחקן בסרייה A. גם אמירות כאילו הפועל לא ניסתה באמת לרכוש אותו בחזרה מפאלרמו, לא מוסיפות לו כבוד והערכה. אולי רק אצל אוהדי מכבי תל אביב, שגם שם נשמעו קולות של חוסר רצון לקבל שחקן בית של הפועל תל אביב. ספק אם מה שזהבי טוען נכון, כי לפי התקשורת כן היו ניסיונות לגייס כספים ולרכוש את הקשר במתחם וולפסון.

הרי ברור שמה שהכריע זה הכסף. איפה שמשלמים יותר, לשם זהבי הלך. בלי לכבד את העבר, את הזמן והכסף שהושקע בו ואת הרגעים היפים שחווה שם, רק את חשבון הבנק. לכיס שלו כנראה אין מה לדאוג וגם הקריירה רחוקה מלהסתיים, ככה שכנראה לא מדובר בעניין של חיים או מוות. כבוד רק לדולרים. או יורו. 300 אלף לעונה, יותר נכון. השתנה מהמקפצה, בלי טיפה של חן.



זהבי הוא כמו גבר שהיה נשוי לאישה ובלי להיפרד ממנה הלך ובגד בה עם האישה היפה, שנואת נפשה שגרה ממול. מעשה מכוער, שאין שום תירוץ שיצדיק אותו. אם אני אוהד הפועל תל אביב, ספק גדול אם הייתי נותן לו לחזור בשלב מאוחר יותר בקריירה. לאבוקסיס זה עבד, גם לנימני, אבל אין לדעת מתי הכעס יחלוף, אם בכלל. כשתפתחו את המילון, ליד הביטוי "שכיר חרב" תקבלו תמונה של השחקן האנוכי לו מוקדש הטור הפעם. אפשר לצרף לשם גם ציטוטים שלו מהעבר נגד מכבי תל אביב, בשביל לעשות קישור ל"צביעות" או "עיוור צבעים".

בדרבי האחרון היה עוד ניצחון לחוסר הצדק בחיים. זהבי הצטיין ומכבי ניצחה 0-4. אחר כך הוא גם חגג עם השחקנים והאוהדים. רק חסר שיתחיל לאכול   ב- 206. שלא יתפלאו בצד השמח של העיר, שזהבי יעשה להם עוד כמה שנים את מה שעשה להפועל בחורף הזה. ברקים, רעמים וגשמים עוד עלולים ליפול עליהם. גם אז כל הכביסה המלוכלכת תצא החוצה וזהבי ימשיך לאסוף מצלצלים במועדון אחר.

לא ברור למה הוא בכלל חזר לארץ. שחקן בליגה השלישית הטובה בעולם, בן 25, מוכשר ועם בטחון עצמי. אז בשביל מה מהסאן סירו להגיע למשחקים ברמת השרון ועכו? גם אם לא היו הצעות טובות באירופה הוא היה צריך להמשיך להיאבק על המקום שלו בפאלרמו (שגם ככה מחליפה מאמנים כמו גרביים ונמצאת במקום האחרון) ובסוף העונה להחליט אם להישאר או להמשיך למקום אחרת ביבשת. מעט מאוד שחקנים ישראלים מקבלים הזדמנות לשחק בליגה כל כך איכותית. בשנים האחרונות הם מסתפקים בקבוצות בבלגיה, סקוטלנד ומקסימום במועדונים מתחתית הטבלה הצרפתית. זהבי מקל ראש בממתק שקיבל ומי יודע מתי יגיע הביקור הבא בבית השוקולד.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

האם מסוגלת מכבי תל אביב לנצח את אולימפיאקוס? (דעה)

האם מסוגלת מכבי תל אביב לנצח את אולימפיאקוס? האם היא מסוגלת לעלות בכלל להצלבה?

טוב, אז אפשר להגיד סופית שדי צדקתי. מכבי קבוצה בינונית עם זרים בינוניים במיוחד. טעיתי אומנם לגבי ריקי היקמן שטענתי כי לא יוכל לתפוס את מקומו של קית' לנגפורד.

לנגפורד עדיין עדיף בעיני אך היקמן הוא הזר המשמעותי והטוב ביותר שיש למכבי תל אביב בסגל, מכבי פגעה בינגו איתו העונה, חבל שרק איתו. טעיתי גם לגבי שון ג'יימס וטענתי כי הוא לא מתאים ליורוליג אך ראינו ממנו ניצוצות כבר בסדרת ההצלבה מול פאנתנייקוס בעונה שעברה, ולמרות זאת לא יכולתי לסמוך על זה ולהגיד בפה מלא שהוא ימשיך את היכולת הזו ביורוליג ויתן תפוקה כמו שאנו רואים שהוא נותן. אני חושב שאף אחד לא יכול היה להעז לשער ששון ג'יימס יעשה את מה שעשה עד כה.

מול חימקי מוסקבה זו הייתה מכבי תל אביב שאני לא מכיר, מכבי שמביישת את שמה וכל השחקנים לא היו ראויים ללבוש את הגופיה של הקבוצה למעט שון ג'יימס וליאור אליהו שייצרו נקודות, ובלעדיהם זה יכל להיגמר בתוצאה אסטרונומית.

היום בערב, מול אולימפיאקוס בנוקיה מכבי חייבת להראות התלהבות, לשחק זריז ולרוץ עם הכדור. ההגנה מול ראשון השבוע היא ההגנה שהיינו רוצים לראות ממכבי גם בהמשך, דיוויד בלאט הזכיר את המאמן שאנחנו מכירים, את המאמן שמעדיף לעבוד קשה על הגנה, לשמור חזק וגם אם זה פוגע בהתקפה, וזה פגע בהתקפה מול ראשון השבוע (72 נק' בלבד) זו מכבי שאנחנו מכירים מהעונה של ג'רמי פארגו ודורון פרקינס שגם להטו בהתקפה.



טוב, אז היה למכבי גם צלף שיקלע לך בכל רגע נתון, אני מדבר כמובן על דיוויד בלו.

דיוויד לוגאן הוא שחקן לא טוב שיכול אומנם לתפוס יום קליעה משוגע ולהתפוצץ, אך לרוב זה לא קורה, ומול חימקי הוא קלע 3 נקודות בלבד. הוא פשוט שחקן קבוצתי לא טוב.

טוב אז נחזור להגנה.

אפשר להיות מרוצים מההגנה של מכבי תל אביב שספגה 49 נקודות בלבד מול ראשון לציון, אבל מול אולימפיאקוס תהיה לדיוויד בלאט והשחקנים משימה הרבה יותר קשה – לעצור את ואסיליס ספאנוליס ואלופת אירופה שאומנם מקרטעת כמו במכבי בהצלבה.

עם יכולת טובה של ספאנוליס מכבי לא תוכל לעמוד על הרגליים אבל אם יהיה מולו שחקן צהוב שייתן משחק מצוין מכבי תנצח, ועם האווירה והקהל מכבי חייבת לרוץ ולקלוע. בלאט צריך להשתמש יותר בפלניניץ' שהוא גבוה די מהיר ביחס לשרמדיני שיחזור היום לנוקיה וינסה לנקום בצהובים.

פרט לשון ג'יימס דארקו פלניניץ' הוא הגבוה היחיד שמספק מספרים אם נותנים לו את הדקות שהוא צריך. מ-מאצ'יי למפה הוא הוציא 4 עבירות בשלב מוקדם מאוד של המשחק ולמרות שלמפה ישב על הספסל רוב המשחק מכבי הפסידו.

בלאט צריך להשתמש בו לפחות ל – 20 דקות,לחלק את הדקות שלו עם שון ג'יימס וגם מלקולם תומאס שישתלב במידה ואחד השחקנים משתולל בעבירות.

אם אני מחפש שחקן מפתח אצל הצהובים זהו יהיה בוודאי ריקי היקמן שהוא המנהיג הבלתי מעורער של מכבי. כשהוא על המגרש, מכבי בתנופה וכשהוא לא, היא צונחת. אפילו יוגב אוחיון, שלא מזכיר במקצת את אוחיון של סדרת ההצלבה מול פאו לא מצליח לנווט את הקבוצה בדקות שהוא משחק. הרכז הישראלי מספק מספרים נמוכים בנוסף לניהול משחק כושל למדי.

אסמן עוד שחקן מפתח, יפתיע אתכם אולי, דיוויד לוגאן. אם הוא יתפוס יום קליעה טוב, מכבי תתפוצץ על היוונים. כולם מחכים למשחק שבו יראה למה הגיע לכאן. אם הוא לא יקלע ולא יספק את הסחורה היום, למכבי יהיה קשה מאוד לנצח.

האם מכבי יעלו להצלבה?

שאלה קשה, עם סגל בינוני כזה ורק שלושה שחקנים משמעותיים שעושים את מה שמצפים מהם זה קשה, אבל בכל ערב ובכל משחק שחקן כזה או אחר יכול לתת הופעה ולקרוע רשתות. אני אומר בפה מלא, מכבי יכולה להעפיל להצלבה, אך זה יהיה קשה מאוד. הפסד מול אולימפיאקוס ואפשר להתרכז בעונה הבאה. ניצחון, ואפשר להמשיך בהכנות לבשיקטאש. רק אם מכבי תתעלה במשחק קבוצתי היא תנצח משחקים, ומשם אלוהים גדול.

אם מכבי תעלה זה יהיה מהמקום הרביעי ואז הם יפגשו את צסק"א מוסקבה שסביר להניח תיתן להם בראש. יש עוד 10 משחקים (כולל המשחק היום) ואין לי ספק שזו כמות משחקים שתפסיק להעפלה. אז.. יאללה מכבי!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

בחירות בקבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב: המהלך היפה של החצי הראשון של העונה (וידאו)

היום כל עם ישראל בוחר את המועמדים שלו לכנסת, וגם קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב בוחרת את המהלך היפה של הקבוצה בחצי הראשון של העונה.

ערוץ היוטיוב הרשמי של מכבי תל אביב הוציא קליפ יפה מאוד באווירת יום הבחירות בוא היא מראה את השערים היפים של הקבוצה בחצי הראשון של עונת הכדורגל בישראל.

הקליפ ערוך יפה, כשכל שחקן שמבקיע מוצג על פתק הצבעה.

צפו בקליפ היפה של מכבי תל אביב, איזה שער לדעתכם הכי יפה?

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

שנה טובה ממכבי תל אביב: שחקני קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב נערכים לשנה החדשה (וידאו)

יפה לראות קבוצות ספורט בישראל מנצלות את המדיה החברתית ואת האינטרנט בשביל לקדם את הקבוצה, וליצור קשר עם האוהדים. אין ספק שזה חסר מאוד בספורט הישראלי, ואחת הקבוצות שכן עושה את זה, ועושה את זה יפה מאוד היא קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב.

שחקני מכבי תל אביב צילמו את עצמם מאחלים שנה טובה לכבוד שנת 2013, ואין ספק שהם מגלים חוש הומור מפותח מאוד.

גל אלברמן מאחל ליואב זיו שיקנה כבר אייפון כי נמאס לו שהוא גונב לו את שלו, וינסנט אניימה מאחל לכולם שיגלחו את הזקן שלהם, ואלירן עטר מאחל לגאל מרגוליס שידבר קצת פחות.

ומה אנחנו נאחל למכבי תל אביב? שימשיכו עם הסרטונים האלו, כי זה בהחלט כיף לראות שגם בישראל יודעים לנצח מדיות מתקדמות.

צפו בשחקני מכבי מברכים:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מכבי תל אביב – הפועל חיפה (2:6) / תקציר המשחק

מכבי תל אביב אולי לא הרשימה עד כה יותר מדי, אבל הערב היא נתנה לאוהדים שלה טעימה אמיתית מהפוטנציאל שלה.

מכבי ת"א הגדילה הערב (ראשון) את הפער מהפועל ת"א בפסגת טבלת ליגת העל ל-4 נקודות. רק שאם לא די באכזבה של האדומים, הרי שהיריבה העירונית גם הראתה להם "איך עושים זאת נכון", כשדרסה בבלומפילד 2:6 את הפועל חיפה, זו שרק במחזור הקודם חזרה משום מקום נגד אבוקסיס. החבורה של אוסקר גארסיה ממשיכה להיראות כמו הקבוצה הכי בשלה לתואר כרגע.

צפו בתקציר המלא של המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

הכירו את דארקו פלאניניץ': הסנטר החדש של מכבי תל אביב (וידאו)

דארקו פלאניניץ' הוא החיזוק שמכבי תל אביב הביאה לקראת שלב הטופ 16 ביורוליג.

לאחר שגיאורגי שראמדיני איכזב, מכבי תל אביב חיפשה סנטר שיחזק אותה לקראת שלב הטופ 16 של היורוליג, ודארקו פלאניניץ' הקרואטי בן ה – 22 הוא השחקן שמכבי החתימה.

פלאניניץ' שמנשא לגובה של 2.11 מטר הגיע למכבי מקבוצת שירוקי הבוסנית שם העמיד ממוצעים של 15.7 נקודות ו – 6.1 ריבאונדים בליגה האדריאטית.

פלאניניץ' שרבים כבר מפנטזים שיהיה היורש של ניקולה וויצ'יץ' הוא שחקן צעיר, ללא ניסיון ביורוליג, ויהיה מעניין לראות איך הוא ישתלב ברמות הגבוהות של אירופה.

ערוץ היוטיוב הרשמי של מכבי תל אביב הכין קליפ עם הביצועים של הסנטר הצעיר:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

הגיע ה"מאני-טיים": לקראת שלב ה – טופ 16 ביורוליג (דעה)

זהו. הסתיים השלב הראשון ב"יורוליג", ניתן לקרוא לו גם "המשחק המקדים", עכשיו הגענו למשחק האמיתי, שלב שמינית הגמר, הידוע בשמו ה"טופ-16".

לרגל סיום השלב הראשון ולקראת השלב הבא אני רוצה לסכם את מה שבלט בשלב הראשון ולנתח את הסיכויים לקראת השלב השני.

אז מה היה לנו?

4 בתים, 24 קבוצות, 120 משחקים ו-16 עולות לשלב הבא. לא זכינו לראות כדורסל מלהיב בהרבה מקרים, הפתעות לא היו (למעט אחת, תיכף נגיע לכך), ובסיכום הכללי הקבוצות שהיו צפויות להגיע לשלב הבא, אכן הגיעו.


האכזבה

ארמני ג'ינס מילאנו היא, ללא ספק, האכזבה ב-ה' הידיעה של הסיבוב הראשון. הקבוצה האיטלקית העשירה המשיכה "לשפוך" כספים גם השנה, אך ללא הועיל. גם החיזוק ממכבי ת"א בדמות הצמד הדינמי, הנדריקס את לנגפורד, לא סייע לקבוצה להשיג את המקום ב"ארץ המובטחת". מאזן מביך של שלושה ניצחונות לעומת שבעה הפסדים הביא לכך שהקבוצה תישאר זו הפעם השלישית בחמש השנים האחרונות מחוץ ל"מועדון שש עשרה הגדולות".


ההפתעה

את המקום של מילאנו ב"טופ 16" תפסה ז'לגיריס קובנה הליטאית, שהעפילה מבית מס' 3. הקבוצה של המאמן הספרדי, חואן פלאסה, הצליחה להפתיע רבים כשכבשה את המקום הראשון בבית ג' לפני אולימפיאקוס, אפס אנדולו וקאחה לבוראל. הקבוצה מתבססת בעיקר על שחקנים ותיקים בדמותם של האחים לברינוביץ', ינקונאס, קאוקינאס, פופוביץ', לפאייט ו"איבי" ג'אבר. לסגל הקבוצה משתייך גם מיודענו, אחד ג'ף פוט, שהיה כאן בישראל, במכבי תל אביב, למשך מס' דק'.

דווין סמית'

הקבוצה של פלאסה העמידה מאזן מרשים של שמונה ניצחונות מול שני הפסדים. בין הניצחונות המרשימים, ניצחון מוחץ בשמונה נקודות הפרש ביוון על אלופת אירופה וניצחון מוחץ עוד יותר בפער הבלתי נתפס של שלושים ושלוש נקודות באיסטנבול על אפס אנדולו.

ה"באנקר"

שתיים מהקבוצות הגדולות והעשירות ביורוליג, צסק"א מוסקבה וברצלונה, הוגרלו יחדיו לבית מס' 4, בית יחסית קל, שכלל גם את בשיקטאש הטורקית, באמברג הגרמנית, ריטאס וילנה הליטאית ופרטיזן בלגרד הסרבית. על הנייר, שתי הקבוצות היו אמורות לסיים בשני המקומות הראשונים. בפועל, קרה בדיוק כך. הקבוצות לא הפסידו ולו משחק אחד מול הארבע הללו. השתיים "איבדו את הביתיות" האחת לשנייה, ובסופו של דבר, הפרש סלים מרשים יותר של ברצלונה העמיד את הקטלונים בראש הבית בסיום הסיבוב הראשון.

"מחק את המיותר"

גם העונה ניתן לראות כי שלב ראשון של עשרים וארבע קבוצות מיותר לחלוטין. אין עשרים וארבע קבוצות בכירות ביבשת. יתרה מכך, שיטת השריון הינה ארכאית לחלוטין וחסרת כל שמץ של ספורטיביות. גם שלב המוקדמות והשלב הראשון לא מצליחים להוציא את הטעם הרע מהפה.

קבוצות כמו אלבה ברלין ובאמברג הגרמניות, שאלון הצרפתית וצ'דוויטה הקרואטית לא ראויות להופיע במפעל הבכיר של הכדורסל האירופי, גם אם הגיעו כאלופות, מוציאות את החשק מצפייה במשחקי הכדורסל. אישית, לי הן מזכירות את עונת ה"0-0-0" של מכבי חיפה בליגת האלופות…

דעתי היא כי ארגון היול"ב צריך "לעשות חושבים" ולהגות רעיון יצירתי שיאפשר לאוהדים ליהנות מהתחרות כבר מהשלב הראשון, ולא לחכות כחודשיים וחצי עד לפתיחת ה"טופ-16".

ומה בשלב הבא?

בעונה שעברה החליט היול"ב על שינוי שיטת ה"טופ-16" מארבעה בתים בני ארבע קבוצות (6 משחקים לכל קבוצה) לשני בתים בני שמונה קבוצות (14 משחקים לכל קבוצה). השיטה החדשה אמורה להוסיף עניין ומתח, כמו גם לספק לצופים עוד ערך בעד כספם בדמות תוספת של ארבעה משחקים ביתיים לכל קבוצה.

בית מס' 5

הקבוצות שישחקו בבית 5 הן: ריאל מדריד, ז'לגיריס קובנה, מלאגה, צסק"א, פנאתינייקוס, אפס אנדולו, אלבה ברלין, באמברג.

על פניו בית מס' 5 מציג קבוצה ברמה אחת (לפחות) מעל השאר, הלוא היא צסק"א. על שלושת המקומות הנוספים יתחרו ריאל מדריד, ז'לגיריס, פנאתינייקוס, אפס אנדולו ומלאגה. להערכתי, ריאל מדריד, פנאתינייקוס ו"אפס" חזקות יותר ממלאגה ,שהציגה יכולת פושרת למדי בשלב הראשון. ז'לגיריס, לטעמי, היא תעלומה. מחד, הקבוצה הציגה שלב ראשון מעורר התפעלות. מנגד, עולות שתי שאלות. האחת, האם הקבוצה הליטאית לא הגיעה לשיא מוקדם מדי. השנייה, האם הרגליים המבוגרות של ותיקי ז'לגיריס יצליחו להתחרות עם שאר היריבות לצמרת הבית. אינני פוסל שום אופציה לגבי ההפתעה הליטאית. באמברג ואלבה הגרמניות צפויות לשמש כ"בשר תותחים" בבית הזה, והן ייהנו מעצם ההשתתפות בשלב זה.

אני מעריך כי ארבע הקבוצות שיעפילו לשלב רבע הגמר (שלב "ההצלבה") יהיו צסק"א, ריאל מדריד, "אפס", ופנאתינייקוס.

 

חואן קרלוס נבארו

בית מס' 6

בבית מס' 6 ישחקו: מכבי ת"א, ברצלונה, חימקי מוסקבה, אולימפיאקוס, סיינה, בשיקטאש, פנר/אולקר וקאחה לבוראל.

להערכתי, בית מס' 6 מאוזן ושוויוני הרבה יותר מהבית המקביל. למעט ברצלונה, שהוכיחה בשלב הראשון את כוחה, כל שאר הקבוצות יכולות להשתלב בשלושת המקומות הנוספים המובילים לרבע הגמר, אולי עם סייג לגבי בשיקטאש הטורקית. אולימפיאקוס, אלופת אירופה, תרצה להוכיח שההישג של השנה שעברה איננו מקרי. סיינה ופנר/אולקר ינסו להראות שהחלק הראשון של העונה שהיה פושר למדי היה לא יותר ממהמורה בדרך לרבע הגמר. חימקי הרוסית, שהציגה בשלב הראשון יכולת טובה (על אף מאזן פושר של 6-4) תהווה מכשול לכל יריבה אותה תפגוש בדרך. גם קאחה לבוראל, שמציגה עונה בינונית למדי וחילופי מאמנים שלא מבשרים טובות, לא תשמש "מזרון" לאף אחת מהיריבות לבית.

ומה לגבי מכבי?

מכבי מזכירה במובן מסוים את ז'לגיריס של הבית המקביל, תעלומה. הקבוצה הציגה בשלב ראשון יכולת בינונית במקרה הטוב, ורק בזכות הגרלה קלה למדי, הצליחה להשתחל למקום הראשון בבית המוקדם.
השלב הבא יהיה קשה הרבה יותר, והעפלה ממנו לרבע הגמר יהיה הישג (למרות שאוהדי הקבוצה תמיד דורשים "מינימום פיינל-פור"). מכבי חיזקה (האומנם?) את החלק הקדמי השבוע עם דארקו פלאניניץ' הקרואטי, שהגיע לקבוצה משירוקי. על אף חוסר הניסיון ברמה הגבוהה, בצוות המקצועי בונים עליו שישמש חומה בצורה ב"צבע" בצוותא עם ליאור אליהו, מלקולם תומאס ושון ג'יימס. נותרה השאלה מה יקרה עם ניק קיינר-מדלי וגיורגי שרמאדיני (שבינתיים כבר לאולימפיאקוס) שלא מצאו את מקומם בהיררכיה.

מבין קבוצות בית מס' 6 אני צופה כי ארבע ברות המזל שיעפילו לשב הבא יהיו ברצלונה, אולימפיאקוס, חימקי  ומכבי ת"א.

מה שבטוח, מחכה לנו חורף חם!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם