תגית: מכבי תל אביב כדורגל

בשבת לאחר עוד ניצחון של מכבי תל אביב נשמעה מפיהם של כמה פרשנים הטענה שמכבי לא משחקת כדורגל מספיק אטרקטיבי. אין ספק שהמשחק של מכבי הוא יעיל אך לעיתים פחות יפה. העמידה של הקבוצה מצוינת, השחקנים נלחמים, הקישור מכתיב את הקצב והנעת הכדור נהדרת, אך נדמה שכמדי שבוע, הקבוצה תלויה בהברקות של גונזאלו גרסיה.

אי אפשר להתעלם מהטכניקה והיצירתיות של גונזאל ויש לו טאץ' נהדר, חוכמת משחק והמון כשרון. בשני המשחקים הראשונים העונה לא ראינו ממנו הרבה, אך מאז, בכל משחק מהלכים שלו מנצחים למכבי את המשחק. במחזור השלישי בקריית אליעזר מסירה גדולה שהשאירה את קולאוטי ועטר לבד מול קאלה, במחזור הרביעי שער גדול נגד ק"ש , שני בישולים מול אשדוד, וכדור נהדר לאלירן עטר בעכו. במשחק היחיד שהיה חלש השנה – בבאר שבע, מכבי הפסידה.

כיצד שחקן ברמתו מגיע לארץ הקודש? על אף כישרונו הנדיר לגונזאלו יש לא מעט "תסמיני האריס מדוניאנין" – היעלמות לדקות ארוכות במהלך המשחק, דריבלים מיותרים, חוסר השקעה במשחק ההגנה, תנועות גוף של חוסר שביעות רצון. בדומה להאריס, נראה ששחקנים עם כשרון כמו שהם ניחנו בו, לא היו מגיעים לחופי תל אביב לולא אופי בעייתי נלווה. שחקנים מסוג זה חייבים מאמן סמכותי שיחזיק אותם קצר. אוסקר גרסיה יודע שאליפות אי אפשר לקחת רק עם שליטתם של אלברמן וראדי במרכז השדה, אלא חייבים שחקן כמו גונזאלו בהרכב.

בתקשורת מדברים הרבה על הקטנת מספר הזרים בליגה, ואין ספק שזרים שמגיעים לארץ צריכים לחזק את הקבוצות ולהעלות את הרמה בליגה, ולא לחמם את הספסל. אך האם המאמנים בארץ מסוגלים לטפל בשחקנים גדולים שמגיעים לארץ? בתקופתו של האריס מדוני אנין – שהוא בלי ספק אחד השחקנים הכישרוניים שדרכו פה, היו במכבי 2 מאמנים – מוטי איווניר ואבי נימני (כשניר לוין הגיע המצב היה כבר אבוד). המשותף לשניהם ברור – שחקני עבר גדולים, סמל במועדון, וחוסר ניסיון באימון קבוצה גדולה. כנראה שגאון משוגע כמו האריס היה גדול עליהם.

דור הזהב של שנות ה-90 שמשתלט על ספסלי הקבוצות בליגה – בנין, עטר, אבוקסיס, נמני…כולם היו שחקנים גדולים, עם ראיית משחק טובה והמון אופי. תכונות אלו הובילו אותם לתפקיד המאמן הראשי מהר מאוד, לעיתים מבלי להיות מאמנים בנוער או עוזרי מאמן לתקופה משמעותית. דרך קצרה ומהירה שכל כך אופיינית לליגה הישראלית. אני ממליץ לכל המאמנים החדשים בליגה לצפות במקצוען אמיתי שלמד את המקצוע במשך כמה שנים, והגיע לאמן במכבי תל אביב הגדולה בתור קבוצה ראשונה כמאמן ראשי. צעד זה שווה ערך לכך שטל בנין יחל את דרכו המקצועית בהפועל מרמורק.

אני מציע לכל הפרשנים והמאמנים בליגה לא לבקר את שיטת המשחק של אוסקר, ולהתמקד בללמוד ממנו מהו מקצוען אמיתי. אולי כך יחזרו לשחק בישראל זרים משוגעים וכישרוניים כמו רוסו, קוביקה ופראליה.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אני אפתח בשיחה שהייתה לי עם חבר בשם איתמר בתחילת העונה. איתמר אמר לי שמכבי תל אביב רוכשת את כל השמות של הכדורגל הישראלי ומביאה זרים יקרים והכל ב-100 מליון שקל. צחקתי לו בפרצוף. הוא אמר לי שהוא מפחד ממכבי תל אביב השנה ושנראה לו שהם ידרסו את הליגה. אני לא הפסקתי לצחוק.

מי שלא מושפע מהתקשורת שמנפחת כל בלון קטן להר אוורסט, יגיד לכם שהכישלון של מכבי תל אביב היה צפוי. כל רכישה שמכבי תל אביב ביצעה (למעט ברק יצחקי) היה נועד לכשילון. אותו סגל של מכבי תל אביב  שווה אולי 30 מליון שקל. אך השחקנים קפצו על הארנק הפתוח וכך קרה ששחקנים שגמרו את הסוס כבר באמצע העשור הקודם שילשו את שווים. קלמי סבן ואבי סטרול כבר מזמן שכחו מגרש מה הוא, ומי שזוכר מתי הייתה ההופעה הטובה (שלא נגיד אפילו סבירה) שירים את היד. מכבי החתימה בעיקר שחקנים שלא שיחקו חצי שנה ומעלה, או כאלה שהשם שלהם הלך לפניהם בתחילת שנות האלפיים וכבר אז הבינו שאין להם יותר ממה שכבר הציגו. גל אלברמן ורוברטו קולאוטי ש"שיחקו" בגרמניה שכחו כבר מזמן שהדשא ירוק. ובעקבות הפציעות שהם עברו הרכש שלהם היה תמוה. באותו כסף ואפילו בפחות, היה אפשר להביא שחקנים טובים בהרבה.

על הזרים אין מה לדבר, מדוניאנין שהגיע בקול תרועה התברר כלא שונה מכל שחקן ישראלי טיפוסי אחר – עצלן. ואיך במכבי לא בדקו את עברו של השחקן? אם היו בודקים, היו מבינים שזו לא האישיות שהייתם רוצים בקבוצה שלכם. מכל מקום זרקו אותו, שחקן שרב עם מאמנים ולא הצליח בקבוצה בינונית מינוס בספרד. עם מערך סקאוטינג טיפה יותר תקין, היו מוצאים במכבי תל אביב שחקן ישראלי טוב בהרבה. אין במכבי תל אביב שחקן אחד שיכול לשחק בהרכב של מכבי חיפה או הפועל תל אביב, וזאת לטעמי הוכחה לכך שלמכבי תל אביב לא היה סיכוי מלכתחילה לסיים לפני 2 הגדולות. מכבי תל אביב היא הגרסא הגרועה של ריאל מדריד. המון רכש, המון בזבוזים, ועל כלום. בלי שום שייכות. אומנם בסוף העונה הבינו זאת במכבי, ויעשו נכון אם יתנו למוטי איווניר את המושכות להרבה שנים.

ב-100 מליון שקל אפשר לבנות קבוצה שתשלוט לבד בליגה. אבל בשביל זה צריך איזון וידע בבניית קבוצות כוכבים. במכבי אין את זה. אין דבר כזה הצלחה מיידית בעולם. זה מוכח.

לגבי יתר הקבוצות בליגה שמאוכזבות ממקומן בליגה אפשר להגיד שייצאו מהסרט שלהן. למעט 3 קבוצות בישראל, כל האחרות באותה הרמה, והכל תלוי בנקודת הזמן בהן נפגשו, וכמה שטויות הבוס אמר ועשה. כל קבוצה יכולה לרדת ליגה וכל קבוצה יכולה לסיים במקומות 3-14. אך להגיד שמכבי פתח תקווה או כל קבוצה אחרת רוצה לסיים במקומות 1-4 זו בדיחה. ועצוב שיש מי שמאמין לה.

כדאי שמועדונים יפסיקו לחיות באשליות. שיתנו לצעירים לשחק, לא ישקיעו סכומים גבוהים מעבר לרווחים שלהם. ואולי יום אחד, אם רק יפסיקו להיות שכונה. יש סיכוי שקבוצה שלא מוגדרת אחת מ-4 הגדולות תזכה באליפות.

לטור סיכום עונת 2010/11 – ליגת העל בישראל
לטור ראש חולה במיטה חולה
לטור ההתאחדות לכדורגל – שטח הפקר
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט