1. נתחיל בערן זהבי. אתמול איש הקרח עשה זאת שוב וניצח את המשחק במה שייזכר כ"דרבי האקדחים" (שם מקורי, עכשיו המצאתי), ובחר לשלוח תנועות ירי לכיוון שער 5 המאוכלס באוהדי הפועל.
אייל ברקוביץ' בחר לפתוח טור שעוסק בחגיגת השער של ערן זהבי, במקום לעסוק בגופו של עניין, המשחק. מישהו צריך להזכיר ל- "קוסם" שהוא הפנה אצבע משולשת לקהל ש-ל-ו (בסלטיק), ולאחר שחזר לארץ וכבש מול מכבי חיפה, בעונת הפרישה שלו (!) רץ לעבר הקהל הירוק בתנועת השתקה מופגנת.
תמונה: עמוד הפייסבוק 'משה פרימו – ציון 3'
ספורט זה יצרים. לפני בעיטת העונשין עומר דמארי, אוראל דגני ובוריס קליימן לחשו כמה מילים לזהבי. אני מניח שהם איחלו לו בהצלחה והחמיאו לו על העלייה לשלב הבא בליגה האירופית. בעת העלייה למגרש, "הילד-חרא" קיבל יריקה לתוך העין מכל אוהד אדום שעמד ליד המעבר. ממש כמו היריקות שרונאלדו קיבל באולד טראפורד, או איומי הסרטן שיצחקי קיבל מאוהדי בית"ר.
טוטו תמוז לא הורחק על תנועת ההשתקה, טוטו קיבל צהוב שני, והכותרות זעקו על קיפוח. דמארי לא הורחק על תנועת אקדח, דמארי עשה "זין" לאוהדי חיפה.
2. נמשיך באיתי שכטר. שחקני מכבי ת"א עלו לחימום בשעה 20:10. שחקני הפועל ת"א עלו לחימום בשעה 20:25. שחקני הפועל ת"א סיימו את החימום בשעה 20:40. שחקני מכבי סיימו את החימום בשעה 20:45. בגאומטריה קוראים לזה מ.ש.ל. הפועל יקראו לזה ש.ש.ל.
3. והיה גם כדורגל אתמול. גילי ורמוט הראה סופסוף מה שיש לו ברגליים, ועם משחק פשוט מעולה היה היחיד על המגרש שנצץ. בשתי הקבוצות. חואן פאבלו הוכיח שכמו שטראובר, לא משנה כמה שטויות הוא עושה, לדרבי הוא מגיע. ישראל זגורי המשיך להתנהג כמו פרחח, למרות כמה דקות של כדורגל לא רע, ורב"ש לא התלונן על השיפוט בפעם הראשונה העונה. שאפו.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
יש האומרים ש"להגיע לפסגה זה קשה, אבל לשמור עליה זה קשה יותר". ואכן לאחר שהגיעה לפסגה של הכדורגל בישראל, מכבי תל אביב רוצה לשמור על תואר האליפות לו חיכתה עשר שנים ארוכות וקשות.
הדרך להגנה על התואר העונה תהיה קשה פי כמה וכמה מהעונה החולפת. מכבי חיפה לא תציג פתיחה קטסטרופלית כמו אשתקד והפועל תל אביב בונה עצמה ביעילות ובמהירות תחת רן בן שמעון.
ואיפה מכבי תל אביב בתוך כל זה אתם שואלים? אז יופי, הנה התשובה: אין לי מושג.
רבות דובר ונכתב על המקצוענות והחדשנות שנחתו בקריית שלום בקיץ שעבר. סוללת אנשי מקצוע זרים ומיומנים הגיעו לשכונה הלבנטינית כדי ללמד את אלירן עטר איך להיות שחקן ואדם בוגר יותר. וזה הצליח. אליפות גדולה בפער של 13 נקודות מהמקום השני נתנה גושפנקא להצלחה הספרדית.
אז מה הבעיה? הבעיה היא שכל המערכת הצהובה חושבת שמה שהספיק בעונה שעברה יספיק גם העונה. דיבורים על שמירת הסגל הקיים הם נכונים, אבל חיזוקים בעמדות חשובות כגון עמדת השוער והמגנים לא הגיעו, ומחליף למלך השערים שלה הליגה (עטר) עדיין אין, והשעון דופק.
בעוד 3 שבועות המשחק הראשון במוקדמות ליגת האלופות, אולי המשחק הכי חשוב של מכבי תל אביב מאז שמיץ' גולדהאר הגיע, והקבוצה רחוקה מלחזק את עצמה במקומות שהיא צריכה.
למרות שג'ורדי קרויף לא יודה בזה בפומבי, המטרה של הבעלים היא להגיע לליגת האלופות, היכן שהכסף והיוקרה נמצאים. גולדהאר לא מכיר מקום שני ואי העפלה לצ'מפיונס תהיה בגדר כישלון.
לטעמי, הסאגה המייגעת של מציאת מאמן פגעה במוכנות הקבוצה. אמנם פאולו סוסה נכנס למערכת שרצה בצורה אחידה וטובה אך חובת ההוכחה חלה עליו מהמשחק הראשון שלרעתו הוא גם הכי חשוב בעשר השנים האחרונות.
לסיכום, אני מקווה שהשקט התעשייתי הקיים במכבי תל אביב הקיץ הזה מסמל שהדברים נעשים בשקט ובמקצוענות כמו בעונה שחלפה, כי אם לא, נראה קבוצה אחרת חוגגת על חשבוננו בזמן שישנו.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
אחרי ההדחה הכואבת מאירופה, יהלי רואה שם את הזרקור על נושא ממנו אי אפשר לברוח – התרומה הדלה של הישראלים במכבי תל אביב.
מלבד יוגב אוחיון, אין ישראלים שמסוגלים לתת את הטון בהיכל נוקיה וזה הזמן לשלוף מהכובע אסים כמו עמרי כספי, יותם הלפרין, ואולי אף מועמדים מפתיעים כמו גל מקל, אלישי כדיר, בר טימור, דגן יבזורי, ניצן חנוכי, רביב לימונד ויובל נעימי. זה מה שיש בשוק, ועם זה צריך לעבוד, כי בלי ישראלים דומיננטים – הקהל לא משולהב והקבוצה לא הופכת לכוח מחובר ומלוכד.
כשמכבי תל אביב פרחה באירופה והניפה גביעים, היא עשתה את זה תמיד עם ישראלים איכותיים שנתנו מימד של לב ונשמה יחד עם הכתבת הטון בקבוצה – ממיקי ברקוביץ', טל ברודי, מוטי ארואסטי שנות ה-70' וה-80') , דורון ג'מצ'י (שנות ה-80' וה-90') ועד נדב הנפלד (שנות ה-90'), גור שלף (שנות ה-90' וה-2000) והאחרון שבהם טל בורשטיין (שנות ה-2000). הרשו לי לשאול באופן ישיר, מי יש היום בקבוצה? ליאור אליהו לא מצליח להתעלות ולהשתכלל, יוגב אוחיון דורך לאחרונה במקום והתעסק בקיץ בכל הדברים מלבד כדורסל, גיא פניני ומורן רוט לא ברמה מספיק גבוהה… זהו, פה זה נגמר. אז מה מצפים שיקרה?
לטעמי, בעונה הבאה צריכים להשאיר מהרשימה הנ"ל אך ורק את יוגב אוחיון – רכז פנטסטי שהתחבר מצוין לקהל, בגיל מתאים. אליהו מיצה את עצמו, פניני ורוט לא מתאימים לרמות האלה ולמרות שהם שחקנים נפלאים, צריך להפנים – שניהם בגיל שכבר קשה לבנות עליהם, ואין מה לעשות, חייבים לבצע רענון. איזה שחקנים אפשר וצריך להביא? האמת המצערת היא שאין הרבה ישראלים טובים בשוק. בעצם, מספרם דל מאוד ודיוויד בלאט צריך לבחור בפינצטה את הרכש הכחול-לבן שלו.
עמרי כספי: מתהילת ה-NBA לבית החם בתל אביב?
מבחינת מכבי תל אביב, חזרה של עמרי כספי להיכל נוקיה היא יותר ממתבקשת. הסמול/פאוור פורוורד שעשה היסטוריה בליגה הטובה בעולם, כישראלי הראשון בה, מגמגם מבחינת היכולת בשנה האחרונה וזוהי ההזדמנות של הצהובים להעמיד בפתחו של כספי הצעה מפתה. כמובן שכל הזדמנות ששחקן יכול לקבל בקלחת האמריקאית היא קדושה ויוקרתית, אך מבחינת כספי, נשאלת השאלה האם לא כדאי לו להיכתב באותיות זהב דווקא בקבוצת נעוריו, שרוצה להחזיר עטרה ליושנה ביורוליג, ואחרי ארבע עונות מכובדות ב-NBA, לבצע קאמבק שיחמם את לב הקהל הישראלי.
יותם הלפרין: האיש שכבר ראה הכל
דיוויד בלאט רודף אחרי החתמת הלפרין כבר שלוש שנים. רק בעיות פרוצדורליות בנושא המיסוי מנעו חזרה מאוד מתבקשת של יותם להיכל. בלאט לא סתם נאבק על הרכז/קלעי. הוא יודע שיותם הוא מניה בטוחה, מבחינת יכולת, מבחינת ניסיון מקצועי וחיבור חברתי. לא בכדי אריק שיבק בחר בו כקפטן הנבחרת הלאומית. יותם כבר חווה הצלחות באירופה, הן במכבי, והן בשאר היבשת כליגיונר. גם יותם יודע שבאיירן מינכן היא אמנם קבוצה חביבה, אך מקומו בצהוב-כחול של מכבי. האם הפעם הקאמבק יושלם?
גל מקל: כמות כישרון שחייבת להתפוצץ
רכז נבחרת ישראל הנפלא, ילד הפלא של הפועל ומכבי תל אביב בתקופת הנוער, כוכב נבחרת ישראל בכל הגילאים, הגיע לשעת האמת בקריירה שלו. הוא כבר בן 25, ויודע שעכשיו עליו לבחור לאן פניו מועדות. במכבי תל אביב היה לו כבר שני ניסיונות לא מוצלחים במיוחד לפני חמש וארבע שנים, מפאת גילו וחוסר ניסיונו, ומפאת יציבות הקאדר בתקופת פיני גרשון, שלא נתן לו קרדיט כפי שציפה השחקן. אולי דווקא עכשיו, אחרי שבילה בליגה האיטלקית האיכותית, בבנטון טרוויזו, והפך לשחקן מפתח אצל בראד גרינברג במכבי חיפה עם ממוצעים נהדרים, זה הזמן שלו לחזור מלוטש יותר, חכם יותר, משוכלל יותר ולהוביל את הצהובים הן בליגה והן באירופה. אנחנו תמיד בעד סגירות מעגל.
אלישי כדיר: ודלת הננעלת לא במהרה תפתח?
מה לא נאמר על אלישי כדיר אחרי הזכייה המדהימה של גלבוע/גליל באליפות? שחקן העונה בליגת העל מודל 2010 הוכיח שפאוור פורוורד כמוהו צומח בישראל אחת לאולי דור, ועם כמות הכישרון שלו, חבל, פשוט חבל שלא ייקח סיכון, ויחזור לצהוב כדי להוכיח את כוחו כישראלי מוביל. אולי דווקא כשהציפיות כבר לא בשמיים ואף חרב לא מונחת על צווארו, יעשה כדיר סטייל יוגב אוחיון ויצליח להיכנס לנעליים שבהחלט מתאימות למידותיו.
אפשרויות נוספות הדורשות מחשבה: בר טימור, הגארד באדום שמתגלה ככישרון מדהים, דגן יבזורי המצוין מגלבוע/גליל, ניצן חנוכי שמנהיג את ראשל"צ, רביב לימונד שכבש כל חלקה בליגת העל וצבר ניסיון גם ביורוליג ויובל נעימי קר הרוח שעושה עבודה יפה בליגה הרוסית.
בשורה התחתונה, מתוך הרשימה הנ"ל מכבי תל אביב צריכה (בהנחה שיוגב אוחיון יישאר הצלע הראשונה בחמישייה), עוד שניים-שלושה שחקנים דומיננטיים שישתלבו בקאדר הצהוב. שניים-שלושה שחקנים שיחזירו את הצביון הישראלי להיכל נוקיה, ידעו לקחת אחריות, ידעו לסחוף, להעז, לעלות מדרגה מבחינה מקצועית וחשוב מכל, להידבק במכביזם. כשלב ראשון, ניתורים חוזרים ונשנים על הפרקט יעשו את העבודה. הזמן הוכיח, שכשיש את המרכיב הזה השאר כבר מגיע עם הזמן, כאשר ישנם נתונים עימם אפשר לעבוד. בד בבד, במכבי תל אביב חייבים להמשיך ולדחוף קדימה את כישרונות הנוער שלהם דוגמת איתי שגב, עידן זלמנסון, גל גלינסקי, עידן פז ועידו חלפיה. שיהיה בהצלחה.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ליגת העל הקטנה שלנו יוצאת לדרך בסופ"ש הקרוב. מבט על השמות הצעירים והבולטים, אלו שיוכלו כבר בקיץ הבא לחפש טיסה לבריסל או קראקוב. הסקאוטרים כבר בכוננות
הם עדיין לא עשו יותר מידי בכדורגל, אך בהיעדר של כל כך הרבה שחקנים שכבר מעבר לים, זו ההזדמנות שלהם לפלס את דרכם לתודעה של חובבי הכדורגל בארץ. בכל קבוצה יש לפחות שם בולט אחד שניתן לסמן העונה כמי שיקבל קרדיט, ויבקש כנראה לפתוח את חוזהו כבר בקיץ הקרוב, או שמא זה יסתיים בכרטיס טיסה.
סרי פלאח, מכבי חיפה
הבלם הצעיר בן ה-20, כבר זכה לקבל דקות בכלל המפגשים החשובים של מוקדמות ליגת האלופות. איציק כהן אמנם ינגוס בדקות המשחק שלו, אך את שי מימון הוא כבר הצליח להדיח מהסגל של האלופה, ואם יש מישהו מבין הצעירים הפחות מוכרים של הירוקים שזו יכולה להיות העונה שלו, זהו פלאח.
דור מיכה, מכבי ת"א
אחד מ"צעירי איווניר" שתופס לאחרונה הרבה כותרות בעקבות יכולתו במגרש. קשר מחונן, טכני, פעלתן, וכזה שגם יודע לסיים מול השער. אחד מכוכבי העתיד של מכבי ת"א ללא ספק. האוהדים הצהובים שיוועו לדור חדש, אז הנה פורץ הדרך. כמובן שכדאי גם לסמן את מונאס דאבור, אורי כהן, עומר ורד אפילו ריף פרץ כשזה יחלים ויחזור. העתיד הצהוב – ורוד
רועי גורדנה, הפועל ת"א
במחלקת הנוער של האדומים הוא לאו דווקא סומן כמי שיגיע לבוגרים, אבל בכל זאת היה מנהיג על המגרש. גורדנה, בן ה-21, שגדל בבית "כתום", הוכיח אשתקד בהפועל פ"ת יכולות טובות מאוד, והעונה זכה כבר במשחקי גביע הטוטו לכמה רגעי תהילה מדרור קשטן. כשהאדומים נפרדו מכל כך הרבה שחקנים הקיץ, זה זמן הגורדנה.
אמיר עגייב, בני יהודה
לצד חסן אבו-זייד וג'ורג' אימסס, מי שמסומן כ"פרח השכונה" הוא הילד בן ה-19. קשר מחונן ממחלקת הנוער, שהראה ניצוצות בעונה החולפת ואמור לתפוס במהלך העונה מקום של כבוד ברוטציה של בני יהודה. חיבור למאמן צעיר ורעב כמו יוסי אבוקסיס, רק יכול להוסיף לילד, ולהיות לנסיך החדש של האוהדים.
שיר צדק, עירוני ק"ש
המגן-בלם בן ה-22, לא התחיל הכי טוב את דרכו בעונה החולפת, אך השתפר לקראת סיומה. עם מאמן שמשבח שחקנים אלמוניים והופך שמות כאדריאן רוצ'ט, עדי אלישע ותומר סוויסה ללגיטימיים לגמרי בליגת העל, יכול צדק לפרוץ העונה, כשגם שחררו של אורי שטרית מקנה לו מקום נוסף לשדרוג מעמדות. שימו לב גם לאביב דדו הקשר, ולחלוץ אחמד עבאד שהגיע מאחי נצרת, ויהיה למחליפם של בדש, אבידור ואבוחצירא.
ירדן כהן, מכבי נתניה
הקשר שהגיע מנצרת עילית לאחר שעזר לה לשרוד כנגד התחזיות בליגה הלאומית, צפוי לקבל הרבה קרדיט מראובן עטר שכידוע מחבב צעירים. תפס מקום בנבחרת הצעירה, ושמו הוזכר הקיץ גם במדיהם של הפועל ת"א ומכבי חיפה, כך שיש כאן בהחלט אופציה ליהלום ב"עיר היהלומים".
אדי גוטליב, הפועל עכו
השם הבולט שאפשר לסמן כפוטנציאל עתידי הוא הבלם הצעיר, בן ה-19. הצליח להרשים כבר במחלקת הנוער, ופתח את העונה בצורה יפה בגביע הטוטו. אמנם בואם של ניסו קפילוטו ומושיקו מישאלוף יכול לפגום בהתקדמותו, אך אם יש בלם עתיד בעכו לאחר איציק כהן, זהו גוטליב. כדאי לסמן גם את יובל שבתאי, שמעט מבוגר יותר, אך שחקן מאוד נמרץ ורעב.
דרור דגו, מכבי פ"ת
הכוכב של קבוצת הנוער של ה"לוזונים" בעונה האחרונה. חלוץ חזק, גבוה ופיזי שעם מעט ליטוש יכול להפוך לכוכב של ממש. לכבוש הוא יודע, וכשהאופציות ההתקפיות של מרקו בלבול מסתכמות בטל בן חיים, עומר גולן וויקטור מרעי, בהחלט יכול לקבל קרדיט ניכר. גם הקשר, מרואן כבהא חייב לקבל אזכור לאחר שכבר קיבל במה בגביע הטוטו.
מוטי מלכה, הפועל ב"ש
שותפו של ירדן כהן למסע הנהדר של נצרת עילית בליגה הלאומית, עבר הקיץ לבירת הנגב כחלק מניסיון שונה ותהליך הצערה שעוברת הפועל ב"ש. הצליח להרשית בגביע הטוטו נגד בית"ר י-ם ונראה טוב, ובהחלט מסומן כחומר טוב לאדומים. גם יוסף אבו לאבן, בן ה-18, אחד מכוכבי מחלקת הנוער ראוי לציון. בכל אופן, שימו לב לצעירי מהנגב העונה.
רועי שוקרני, הפועל חיפה
הקשר החזק שהחל לקבל במה עוד אשתקד וסמן כאחד מחביביו של המאמן ניצן שירזי, יהווה אופציה מעניינת במרכז השדה של האדומים מהכרמל. יחד עם כל הצעירים המוכשרים, שהפכו כבר שמות מוכרים דוגמת אושרי רואש, חנן ממן, רן אבוקרט ואחרים, גם הקשר הצעיר צפוי להתקדם. שימו לב גם לחלוץ, אלון בוזורגי, שקיבל קרדיט בגביע הטוטו, ובהתאם לחוליית חוד בסימן שאלה, זו יכולה להיות בידיוק המשבצת עבורו.
צחי אליחן, בית"ר י-ם
החלוץ יליד שבדיה, תוצר מחלקת הנוער של בית"ר, הבקיע כבר בליגת העל אשתקד, ובהתאם לסגל הדל שברשותו של יובל נעים, יכול לתפוס מקום של קבע בהתקפה. נעים שהצליח להניע קבוצה צעירה וסוחפת בהפועל פ"ת, יכול להתאים עצמו גם לבית"ר יחד עם האנרגיה הבלתי פוסקת שלו. שימו לב לעדן נחמני, עדן מלכה וגם לשדרוג הנהדר שעשה דן אייבינדר, שהפך שחקן הרכב עוד בעונה החולפת.
גדי קינדה, מ.ס אשדוד
הילד האתיופי הצנום, הרשים מאוד בגביע הטוטו ובהתאם למגמה הרווחת במועדון מעיר הנמל הוא צפוי לקבל לא מעט דקות באגף ימין של הקישור. גם המגן עופר ורטה והקשר בן בוטבול צפויים לקרדיט לצידו של הכוכב המתהווה, ניר ביטון.
מוחמד קנדיל, בני סכנין
השוער בן ה-23, מתחיל עונה כשוער ראשון לאחר שהוכיח יכולות טובות בעונה החולפת. בהיעדר תקציב וכוכבים נוצצים במחלקת הנוער, קנדיל הוא השם הבולט של סכנין ברשימה, כשאולי עלא אבו סאלח, המגן הימני, בן ה-24 גם כן שווה אזכור.
אפי בוגלה, הפועל פ"ת
כוכב קבוצת הנוער שעלה לבוגרים, צפוי לקבל דקות רבות העונה למרות בואם הצפוי של חלוצים זרים להתקפת הקבוצה. הילד האתיופי, הוא סקורר מהיר ולמרות להפועל פ"ת צפויה עונה מאוד לא קלה, בוגלה הוא פרויקט עתידי מעניין לצידם של ארמון בן נעים ואור פישביין בחוד.
ליאור ברטקובסקי, הפועל ראשל"צ
הקבוצה מעיר היין ששבה לליגת העל לאחר שבע שנות היעדרות, צפויה לחשוף בפנינו מגוון כישרונות צעירים ומוכשרים. קבוצת הנוער של המועדון ידועה בתוצרים המוצלחים שלה ועצם שיוכה הכמעט תמידי לליגה העילית לנוער מבשר על הבאות. ברטקובסקי הוא כשרון גדול עוד מימיו במחלקת הנוער של מכבי ת"א, וצפוי להנות מקרדיט מהמאמן ניסן יחזקאל במטרה להשתבח. שימו לב גם לגל ספיר הבלם, ריף מסיקה ואיתי אלקסלסי המוכשר בקישור.
בן מלכה, עירוני רמה"ש
הקשר שהגיע מהפועל כפ"ס היה אחת מהתגליות של תומר קשטן אשתקד. שחקן מוכשר, טכני וכזה שגם יודע ליצור ולכבוש שערים. לחבורה של מומי זפרן צפויה עונת בכורה לא קלה בליגת העל, אך כמה צעירים מעניינים בראשם מלכה יקבלו במה נכבדה. בעוד ההגנה מושתת על יניב לביא וסביטי ליפניה הוותיקים, דווקא בקישור ובהתקפה אפשר למצוא שחקנים מוכשרים כמו אור אוסטוינד, תומר בן-חיים ורן יצחק, שלצדו של מלכה ירשמו בפנקסים.
כשליגת העל נפרדת מכל כך הרבה שחקנים שבוחרים מעבר לים, זו שעתם של צעירים וגם של אלו שלא הספיקו עדיין לפרוץ. ריף מסיקה שגדל במכבי נתניה ולא מצא מקום אצל עטר, התחשל בהפועל הרצליה וחוזר לליגת העל. רן יצחק כבר היה בהפועל חיפה, והוא סקורר לא רע בכלל, כמו גם יובל שבתאי, קשר עם פוטנציאל נהדר שחוזר לליגת העל במדי עכו. אלו הם כוכבי המחר או אלו שקוראים לנו "שימו לב אלי".
הכדורגל הישראלי חוזר, אז נכון שהליגה נעדרת כוכבים גדולים, הרמה בסימן שאלה, אבל מה רע בלראות צעירים מתוצרת מקומית מתרוצצים שבוע אחר שבוע על מדשאות בדרכם להיות גאווה ישראלית.
