לא הרבה שחקנים מוכנים להתעמת עם זלאטן איברהימוביץ' – האיש והבעיטה. אבל ג'ואי ברטון הוא איש מיוחד, לטוב ולרע. בדר"כ לרע.
הקשר האנגלי של מארסיי, היה מעורב ברגע משעשע במיוחד לקראת סוף המשחק נגד פאריס סן ז'רמן במסגרת הגביע הצרפתי ביום רביעי בערב – כאשר האנגלי צחק על השבדי על כך שיש לו אף גדול במיוחד.
ברטון, שלא היה מרוצה מהפאול של איברהימוביץ', עזב את המקום כאשר הוא צוחק על איברה על האף הגדול שלו.
זלאטן לקח את כל העניין בהומור, פחות או יותר.
צפו בג'ואי ברטון צוחק על זלאטן איברהימוביץ':
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
טולוז, קבוצתו החדשה של עדן בן בסט סיימה בתיקו 2-2 משוגע נגד טרואה, ובדר"כ היינו מעלים את הסרטון הזה בגלל השער המצמק של עדן בן בסט, אבל שער השווין של טולוז היה משהו מיוחד.
משחק משוגע היה בטולוז, כאשר לא היו שערים עד לדקה ה – 78, ואז תוך רבע שעה החל מבול של גולים.
דווקא טרואה עלתה ליתרון לאחר שמוחמד יטארה (78) ובנג'מין ניבט (83) העלו את האורחים ליתרון אבל טולוז לא התייאשה.
בדקה ה-86 הגיע הרגע של הישראלי, שצימק כאשר הגיע לכדור חופשי ובעט לקורה ופנימה. הגול של החלוץ העיר את חבריו וכעבור 2 דקות אטיין דידו הישווה כאשר ניסה להגביה מצד ימין את הכדור אל תוך הרחבה, הכדור פגע ברגל של שחקן הגנה של טרואה, עף למעלה למעלה למעלה, באיטיות מדהימה, עד שנחת בתוך השער של טרואה. 2-2 מדהים בסיום.
צפו בשער של עדן בן בסט ובשער המדהים של אטיין דידו:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
לאדריאן מוטו, אגדת הכדורגל מרומניה הייתה שבת עם רגשות מעורבים בצרפת.
מוטו, היום בן 34, מסיים את הקריירה העשירה שלו בליגה הצרפתית במדי קבוצת אז'קסיו, והחלוץ המצוין נתן וגם לקח בתיקו 1-1 נגד ולנסיין.
החלוץ הוליך את אז'קסיו ליתרון 0-1 במחצית הראשונה, ולאחר כשעה של משחק שוב היה אדריאן מוטו במרכז העניינים כאשר, המגן של ולנסיין – בנג'מין אנגו הכשיל את מוטו מחוץ לרחבה.
לאחר מספר דקות, בדקה ה – 64, למוטו הייתה הזדמנות אדירה לסגור את הסיפור לזכות קבוצתו, כאשר הוא קיבל כדור עונשין מ – 11 מטרים. ואז החלה הדרמה.
מוטו בעט את הפנדל, והבקיע, אבל השופט שרק לבעיטה חוזרת מכיוון ששחקני אז'קסיו נכנסו לרחבה לפני ביצוע הבעיטה.
בבעיטה השניה מוטו כבר החליט להתחכם כשהוא בעט בעיטת פננקה, אבל הפננקה של אדריאן מוטו הייתה מגוחכת, והשוער של האורחים ניקולס פנטו עצר את הכדור בקלילות.
המילה האחרונה במשחק הייתה של ולנסיין שהשוותה את התוצאה בדקה ה – 69 משער של אופה נ'גוטה.
לאחר המשחק אדריאן מוטו התנצל בפני אוהדי אז'קסיו כשכתב בדף הפייסבוק שלו:
"לפעמים, כשאתה מבקש יותר מדי, אתה נכשל. אני מתנצל בפני כל אוהדי אז'קסיו, בפני חברי לקבוצה, ובפני האוהדים שלי. זו הייתה החלטה שלי לבעוט כך, אני לוקח אחריות מלאה".
צפו בפננקה המצחיקה של אדריאן מוטו ובתקציר המלא של המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
בגובה 1.88 מטר, אחמד מאדוני, המגן האלג'יראי של נאנט ידוע במשחק הראש המצוין שלו. אבל השער שלו נגד נים ביום שישי במסגרת הליגה השניה בצרפת הגיע מאיבר בגוף שלא ידוע כמבקיע שערים.
הקרן הוגבהה אל תוך הרחבה, ומאדוני נמתך אחרונית במטרה לנגוח כדור חזק אל תוך הרשת. אבל הכדור פיספס את ראשו, אבל עדיין הצליח לטוס לתוך הרשת, ולעבור את שוער נים.
אומנם לא מוריס אוזן שעשה זאת בכוונה, אבל עדיין שער נפלא עם הכתף:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
היא אחת הקבוצות המרעננות בצרפת בעונות האחרונות. רנה ג'יראר והחבורה מדרום צרפת מצעידים את מונפלייה לעונה טובה נוספת, כזו שמאיימת לשבור את המונופול של הגדולות בכדורגל הצרפתי. את פאריס סן ז'רמן וליל הם יתקשו לעצור, אך את ליון ומארסיי הם מסוגלים להשאיר מאחור
אולי זה מוקדם לצאת בהצהרות, אך גם אם לא נצא בכאלו, מונפלייה של השנים האחרונות שבה לצמרת הכדורגל הצרפתי. אשתקד זה אמנם לא הסתייע למקום בצמרת של ממש, אך החבורה של רנה ג'יראר נראית טוב ומשמרת יכולת כבר במשך שלוש עונות, כאשר הימים בהם כיכבו שמות מפוארים במועדון מגדות הים התיכון, עשויים להיכתב מחדש.
היא משחקת כדורגל נהדר, משלבת צעירים לצד מבוגרים יותר, וכשמעל כולם שועל מנוסה בדמותו של ג'יראר, הכחולים כתומים יכולים לפנטז שוב על אירופה, ואולי אף מעבר לכך.
הרי כבר היינו בסרט הזה
היא אולי לא שם נוצץ כמו פאריס סן ז'רמן, ליון, מארסיי ואפילו ליל, אך אם מסתכלים בשרשרת העבר של מונפלייה, מגלים כי היא הייתה חברה קבועה בנוף הליגה הראשונה של צרפת, לפחות בשני העשורים שקדמו לשנות האלפיים.
אליפות ב-1987וגביע ב-1990, כאשר מככבים במועדון קרלוס ואלדרמה, לורן בלאן, ואריק קאנטונה, הם ההישגים הכי בולטים בהיסטוריה של המועדון הצעיר, אך השמות שרשומים כאן הם לא סתם שמות בכדורגל העולמי. תוסיפו לכך גם את רוז'ה מילה, החלוץ הקמרוני האגדי ותקבלו מועדון שהספיק לעשות משהו ב-37 שנות קיומו (להזכירכם גם פאריס סן ז'רמן הוקמה רק ב-1970).
לורן בלאן, מאמן נבחרת צרפת כיום, הוא השם הכי גדול שצמח במועדון בעשורים האחרונים. הבלם המפורסם גדל ושיחק במועדון בשמונה שנותיו הראשונות בקריירה, תוך שהוא אוסף גם אליפות היסטורית וגם גביע עם המועדון לפני שפורץ למחוזות מפורסמים הרבה יותר.
עם שמות כאלו נותרה לאוהדים המסורים (והם באמת קהל נפלא) באצטדיון "סטאד לה מוסון" הרבה תקווה שהעתיד עוד יחזור, או כפי שנהוג לשיר במגרשנו "האימפריה עוד תחזור".
ממעייני הישועה
רנה ג'יראר היה שנים האיש האמון על נבחרות הנוער, הנערים ויותר מאוחר גם הנבחרת הצעירה של צרפת. הוא נחשב מאמן קפדן, אם כי חביב על שחקניו, והאמת שאם תביטו לאחור גם עלינו הישראלים (הרי הוא חתום על ההדחה של צרפת שלו בידי גיא לוי והאולימפית, בתום מאבק הפלייאוף אי אז ב-2006).
לאחר כעשר שנים בהתאחדות הצרפתית, וכששימש גם כעוזר של אמה ז'אקה בטורניר הגביע העולמי אותו אירחה צרפת ב-1998 וגם זכתה בו, בחר ג'יראר לחזור ולאמן קבוצה. בעקבות השערוריות סביב רולאן קורביס אשר עזב את תפקידו בסיום עונת 2008-9, בדרכו לביצוע עונש מאסר, קיבל ג'יראר לידיו את המושכות על הקבוצה שרק עתה חזרה לליגה הראשונה.
עונה מסחררת במהלכה גם הובילה את הטבלה במספר לא מבוטל של מחזורים, וסיום מפתיע במקום החמישי שהקנה לה כרטיס לליגה האירופית, הקנו לג'יראר נקודות רבות בשוק המאמנים המקומי, וכמו כן ביציעים.
גם אשתקד נראתה הקבוצה טוב, אם כי לא כמו בעונה שלפני, אך שילובם של צעירים (דבר עליו אמון ג'יראר) יחד עם ותיקים, ובייחוד אווירה טובה ושמחה בקבוצה מובילים אותה עד היום ממש.
פתיחת העונה הנוכחית נראית גם היא טובה למדי, ואף מזכירה את זו מלפני שתי עונות. הסיכויים, בעיקר בגלל חוסר היציבות של ליון ומארסיי, נוטים אף לשיפור מעמדות, זאת למרות שחלפו עד כה 11 מחזורים בלבד, ובמשחק הבית נגד פאריס סן ז'רמן ספגה החבורה של ג'יראר מפלה כואבת של 3-0.
ועדיין אין לקחת מג'יראר מאום מהקרדיט על הפיכתם של אוליבייה ג'ירו לסקורר (שמונה שערים העונה בינתיים), על השבחתו של יונאס בלהאנדה לשם נוצץ, על שילובם של הילטון הברזילאי יחד עם הקפטן הצעיר יאנגה אמביוואה בהגנה, ועל שילובם של זרים וותיקים כמו מרקו אסטרדה וג'ון אוטקה.
השמות הרבה פחות נוצצים מאלו של פאריס, ליון, מארסיי ואפילו ליל, אך התלכיד של ג'יראר מוביל בינתיים למקום השני. הלחץ הוא דווקא על הגדולות, וכשמונפלייה לא נמנית על אלו, זה יכול לשחק לטובתה. אולי לא לאליפות, אבל שבירת מונופול לא מתחילה ישירות בדרך זו.
עוד עונה חלפה לה, זו שהתחילה אי שם בתחילת אוגוסט 2010 הגיעה לקיצה. ליל זכתה בדאבל היסטורי, מארסיי ניסתה להפריע אך לא יכלה לה. ליון חוותה עונה בינונית ובורדו התרסקה. והייתה גם פרידה מקבוצה שלפני שמונה שנים עוד שיחקה בגמר ליגת האלופות ובעונה הבאה תיאלץ לנדוד בין מגרשי הליגה השנייה בצרפת, נגיד גם שלום ליורדות. סיכום עונה צרפתי בניחוח יין וגבינות.
מטרופוליל
רודי גרסיה הוביל את ליל לעונה חלומית. מי האמין אי שם באוגוסט שליל היא זו שתרקוד כל הדרך לשער הניצחון בפריס. כדורגל סוחף בניצוחם של עדן האזרד, ג'רביניו, ומוסא סו, מלך השערים של הליגה, מוטט כמעט כל מתחרה בזירה המקומית. העונה המדהימה של ליל הסתיימה עם זכייה באליפות לראשונה מאז 1954, ודאבל שהושלם בפריס על יד שער הניצחון.
הדאבל ההיסטורי של ליל אינו גולת הכותרת. בשביל לראות את עדן האזרד, כדורגלן העונה בצרפת, ג'רביניו מחוף השנהב, ריו מאבובה ומוסא סו, לא יתכן שאוהדי ליל יצטרכו לעשות את כל הדרך ל"סטאד דה פראנס" בפריס שהרי רק שם מאושרת ליל לארח את משחקי בליגת האלופות. מועדון הכדורגל של ליל, או בעצם ליל-מטרופולין מייצג איזור שלם על גבול צרפת-בלגיה ונושא אחריו קהל אוהדים שמגיע אפילו מבלגיה. מישל סיידו בנה מעצמת כדורגל ובכדי להשלים את התמונה תעבור ליל לבית חדש של 50 אלף מקומות בשנת 2012. בינתיים המשימה של המאמן רודי גרסיה היא לנסות ולשכנע את כוכביו המבוקשים בכל אירופה, להישאר בקבוצה מהמטרופולין.
החממה עושה הרושם כי למרות העונה הבינונית שחוותה ליון, היא עדיין נחשבת לסוג של אריה בקנה מידה אירופי. כל שאר הקבוצות בצרפת צריכות לעבור מסע ארוך בכדי להגיע למעמד של ליון בכדורגל הצרפתי ובאירופה כולה. ליון היא היחידה שמסוגלת לשמור כוכבים אצלה ואפילו למשוך אליה כאלו שהבריקו בקבוצה צרפתית אחרת. ג'ימי בריאן ויוהאן גורקוף יכלו לצאת לאחת מהליגות הבכירות באירופה ובכל זאת העדיפו את הקסם של "הסטאד דה ג'רלאן". הליגה הצרפתית עתירה בכישרונות, כאלו שבדרך כלל יעדיפו להתעופף לליגה אחרת. תחנת המעבר הצרפתית העבירה שחקנים כמו סטפן ססניון שלהט בפ.ס.ז' ואסמואה גיאן לסנדרלנד באנגליה, להזכירכם לא מדובר בקבוצה שמתמודדת בצמרת האנגלית. כנראה שגם לליל לא יהיה קל לשמור על הכוכבים אצלה.
שקיעתה של הזריחה בורדו סיימה את העונה במקום ה-7 בטבלה, אחרי שחוותה עונה מאכזבת למדי. מאז עזיבתו של לורן בלאן לנבחרת מחפש המועדון כיוון של בנייה מחדש. ז'אן טיגאנה נכשל בכך, פוטר מהמועדון וכרגע מחפשים מאמן שינסה לחבר את הפאזל מחדש. גם אוקזר שרק אשתקד זרחה מחדש בצמרת הליגה והופיעה העונה בליגת האלופות הייתה רוב העונה במאבקי תחתית ורק סיום טוב יחסית של חניכיו של ז'אן פרננדז הוביל אותם למקום ה-9. במקרה של אוקזר אולי עונת אשתקד היא היוצאת דופן ולאו דווקא הבינוניות האופפת אותה.
מעמד הביניים סושו של פרנסואה ג'ילו התקדמה מהמקום ה-16 אשתקד ועד כדי המקום ה-5. בהחלט הישג ראוי לקבוצה הצנועה הזו שבעונת המשחקים הבאה תופיע בליגה האירופית. אידיי בראון הניגרי ומובידו מייגה ממאלי היו הכוח בהתקפה הפורה עם 30 שערים יחד, ועם חיזוק נכון יכולים לפנטז באצטדיון "אוגוסט בינאל" על שדרוג מעמדות. ראן כבר שנים מדגדגת את הצמרת, קבוצה שמפתחת שחקנים, אך לא מסוגלת להיכנס למעמד שלוש הגדולות. אסמואה גיאן נבנה במדיה, כך גם ג'ימי בריאן מליון, ומוסא סו, מלך השערים מליל. העונה היה זה יאן אמווילה המצוין, קשר הנבחרת, אך האם אין שאיפה בראן לעשות צעד קדימה סוף סוף.
אוהב, לא אוהב ארלה-אבניון עלתה לעונה בודדת בליגה הראשונה ושבה על מסלולה, אך אליה הצטרפו שתיים מן הקבוצות היותר מעניינות בצרפת. מונאקו, נציגת הנסיכות הקטנה, נשרה לליגת השנייה לאחר 34 שנים. הכישלון שהחל מאז עזיבת הכוכבים יחד עם דידייה דשאן אחרי הפסגות בהן היה המועדון, הובילו אותו לקריסה טוטאלית כשגם חיזוק בדמות מאמדו דיארה בינואר לא הועיל לה. נראה כי אנשי הנסיכות מעדיפים להתרכז בחיים השופעים שלהם מאשר לתמוך בקבוצה שמייצגת אותם, וגם במשחק על עונה שלמה לא הצליחו למלא את אצטדיון לואי השני. אולי זה יקרה כאשר תגענה לשם כמו נאנט ומץ בעונה הבאה.
היורדת השלישית הפכה לכזו שמתנדנדת בשנים האחרונות בין הליגות. לאנס שזכתה באליפות צרפת ב-1998, ממשיכה בחוסר היציבות שלה וזאת למרות שהקהל שלה נחשב לאחד החמים והתומכים בצרפת. אפשר לקוות שידעו להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר את לאנס לצמרת הצרפתית לה היא ראויה.
תעודות הוקרה
אנדרה איו שהיה לכוכב של מארסיי העונה והתחיל לפתח בנו ציפיות שמא יגיע ליכולת של אביו, אבדי פלה, מוסא סיסוקו שנתן עונה גדולה בטולוז ועתיד להתקדם בקרוב, גרגורי פויול שכבש וכבש במדי ולנסיין הצנועה ועזר לה לשרוד. קווין גאמיירו שהשתחל עד לנבחרת אחרי עונה גדולה במדי לוריין, דימיטרי פאייה שפתח בסערה ודעך כמו קבוצתו סט. אטיין, אך הוכיח כי הוא פוטנציאל אדיר. לואיק רמי שהפציץ במארסיי והמשיך להיות סקורר משמעותי בליגה הצרפתית. ננה הברזילאי שהיה לכוכב של פריס סן ז'רמן העונה, יאן אמווילה שעתידו בליגות הגדולות באמת אחרי עונה פנטסטית בראן, ויוסף אל-ערבי המרוקאי שהשאיר את קון בליגה במו רגליו.
מעל כולם ניתן לציין את השלישייה של ליל, ג'רביניו שלמרות השם הוא בכלל מחוף השנהב, נתן עונה מצוינת והפך למבוקש בכל אירופה. מוסא סו שלא הפסיק להבקיע וסיים כמלך שערים עם שלושער במחזור הסיום, ו-25 שערים בסך הכולל. ואחרון חביב, כדורגלן העונה, עדן האזרד, אחד מכוכבי העתיד של הכדורגל העולמי, שחקן חכם, טכני ומופלא. חובבי הליגה הצרפתית יאלצו כנראה להיפרד ממנו בקרוב.
הייתה זו עונה מעניינת, מפתיעה, שחקנים וקבוצות אכזבו, אך אחרים ניצלו זאת בכדי לפרוץ. צרפת היא מעצמת שחקנים, הכישרון נשפך מהליגה הזו בלי סוף, חממה לכל דבר. יאניס טאפר, ג'רמי פייה, אנתוני מודסט, ווינסנט אניימה מחכים לך בעונה הבאה. להתראות. לטור סרט טורקי
לטור קרם בוואריה
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט
