תגית: כדורגל ישראלי

היום כל עם ישראל בוחר את המועמדים שלו לכנסת, וגם קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב בוחרת את המהלך היפה של הקבוצה בחצי הראשון של העונה.

ערוץ היוטיוב הרשמי של מכבי תל אביב הוציא קליפ יפה מאוד באווירת יום הבחירות בוא היא מראה את השערים היפים של הקבוצה בחצי הראשון של עונת הכדורגל בישראל.

הקליפ ערוך יפה, כשכל שחקן שמבקיע מוצג על פתק הצבעה.

צפו בקליפ היפה של מכבי תל אביב, איזה שער לדעתכם הכי יפה?

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

החורף, יימח שמו, מכה בחוזקה ועוד מעט תגיע גם מכה של קשקשת פוליטית שקרית לפני בחירות. מה שמוביל אותי להרהר על הצד החברתי של ספורטאינו הפופולאריים ביותר, הלוא הם הכדורגלנים.

כבר שנים שמדביקים, לצד התואר כדורגלן, את סטיגמות הכסף הגדול, נהנתנות, דוגמניות והעלבון הכי גדול- טיפשות.

אז כסף נהדר אכן יש שם, אבל לא לכולם. בקבוצות צנועות כמו הפועל רמת גן ובני סכנין לא תראו מיליונרים, יותר קרוב למצוא שם שחקנים שמרוויחים קצת מעל הממוצע. מי שכן מרוויח הרבה, עושה זאת לתקופה מוגבלת בלבד, שכן קריירה של ספורטאי היא קצרה ובגיל 35-36 הוא נאלץ לפרוש ולמצוא לעצמו פרנסה חדשה. הסכומים שנכנסים לכיסי הכוכבים, כתוצאה מכך, נראים יותר הגיוניים. תוסיפו לזה את הפרסום, העובדה שכשהם יוצאים לבית קפה או סרט אנשים לא מפסיקים לנדנד להם שיחתמו להם, יצלמו אותם ויאחלו מזל טוב לחתונה של חבר שלהם, הפאפרצי עורב, ותקבלו תוספת לא קלה לעוגה שנראית מאוד טעימה למתבונן מהצד.

הנהנתנות של כל מיני כדורגלנים בארץ, כמו טוטו טמוז ועמרי קנדה למשל, בהחלט עברה את הגבול ולא מקצועית. בנאדם לא יכול לצאת עד השעות הקטנה של הלילה, לשתות ולמחרת לתפקד באימון הבוקר. שלא לדבר על התזונה המגוחכת של ערן לוי, שקבוצה אירופאית שמכבדת את עצמה לא הייתה מחתימה שחקן בעל משקל עודף שכזה. גם אחרי שנים בליגת העל, קשה לראות אותו ולהאמין שהוא באמת כדורגלן מקצועי (למרות שגם זה לא בטוח בכלל…).  זה שבנאדם מוכר ומרוויח הרבה כסף, לא אומר שהוא מורם מעם ויכול לעשות מה שבא לו מתי שבא לו. מכונית יפה גורמת לך להראות טוב רק על הכביש. תהילה היא דבר שחולף וגם עם נתת 20 שערים לפני שנה, ועונה אחר כך אתה חלש כבר רוצים להיפטר ממך בקבוצה והקהל מזלזל. כל צעיר שנתן שני משחקים טובים והרים את האף, צריך להזכיר לעצמו שהוא בסך הכול בועט בכדור ועוד בליגה חלשה ביותר במזרח התיכון. את האף תשאירו לספורט עם הרשת והכדורים באוויר. שם בטח יש יותר צנעה שמקרינה גם על השחקנים.

בעניין הנשים אין בעיה, והרבה ביקורת על הכדורגלנים בהקשר הזה יכולה להגיע מקנאה. קשה לראות כל מיני שחקנים יוצאים עם דוגמניות אילולא היו כדורגלנים, אבל זאת פריבילגיה שהם הרוויחו ואין שום עבירה או פסול בזה. כשאישה מנצלת כדורגלן כדי להתפרסם ולחיות על חשבונו זה כבר משהו אחר וכדורגלני ארצנו צריכים לדעת לזהות ולהיזהר מהתופעה. מה שבטוח, לא משעמם להם בבילויים.

ואחרון חביב – האינטיליגנציה. נהוג לחשוב שבועטי ליגת העל הם מטומטמים. על אלון מזרחי, עם "אני רוצה לשחק בספרד או באירופה" צוחקים כבר חמש עשרה שנה. אומרים עליהם שהם עילגים, ערסים ושהאנגלית מהם והלאה (עיין ערך שלומי ארבייטמן). אכן הרבה סטארים (כוכבים בעברית) פה הם כאלו. אנשים שאתה אומר לעצמך שאלמלא הכישרון ברגליים הם כנראה לא היו משיגים עבודה ולפעמים גם נכנסים לכלא. זה נובע מכך שהכדורגל הוא משחק מאוד פשוט. לא צריך להיות בעל עבר בכור האטומי בשביל להיות כדורגלן. הספורט האהוב ביותר בעולם הוא הכדורגל. ילדים משחקים עם חבריהם מגיל מאוד צעיר בכל העולם עם כדור. עוד סיבה לכך שהציטוטים המשעשעים פורחים בענף היא שהתקשורת אוהבת אותם. זה מביא רייטינג. עיתונאים יודעים את מי לראיין ואיך להוציא ממנו פנינים. ישנם גם כדורגלנים רהוטים, אקדמאיים ובעלי אישיות נוחה. לדוגמא הפרשנים ניר לוין ומוטי איווניר, שני כדורגלנים מוכשרים לשעבר. העברית שלהם טובה, הם לא משוויצים בעבר ובהווה שלהם ואפשר ללמוד מהם דבר או שניים במהלך משחק.

מעמד הכדורגלן בעיני הציבור נמוך בגלל הכדורגלן ורק הוא יכול לגרום לכך להשתנות. עד עכשיו לא נראה שלאף אחד מהם איכפת מזה, מלבד אלון מזרחי שאת הציטוט בהקשר הזה אתם בטח כבר מכירים.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

בארץ אין אומנם אקדמיות כדורגל כמו שיש לקבוצות הכדורגל בחו"ל, ויש לומר שחבל. אבל זה יפה לראות שקבוצות כן מנסות לאתר ילדים כשרוניים בפריפריות.

גילי ורמוט, קשר הפועל תל אביב, מופיע בפרסומת חדשה של הקבוצה הקוראת לילדים להצטרף לבית ספר לכדורגל של הפועל תל אביב.

אפשר לראות את ורמוט מתמסר קצת עם הילדים עד שכדור אחד בורח לו (ואז יש קאט גס ביותר).

ורמוט גם אומר שמעבר לכך שהילדים יהפכו להיות כדורגלנים טובים, הם יהפכו להיות אנשים טובים. כי זה מה שחשוב לילד קטן, להיות איש טוב.

צפו בגילי ורמוט מזמין ילדים להצטרף לבית ספר לכדורגל של הפועל תל אביב:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אומנם באיחור של מספר ימים, אבל גולאסו זה גולאסו וכשהוא מגיע מהליגה הלאומית שלנו זה בכלל שווה.

מרואן קבהא, שחקן מכבי פתח תקווה התחפש לליאו מסי במשחק מול הפועל ראשון לציון, ובמהלך פשוט מדהים סובב שלושה שחקנים, חדר לרחבה ובעט פנימה.

השער של קבהא השווה את המשחק, ומכבי פתח תקווה פספסה הזדמנות מצוינת להגדיל את הפער בצמרת הליגה הלאומית.

צפו בשער הנפלא של מרואן קבהא:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

גיבוש השחקנים הוא חלק חשוב מאוד בהצלחה של קבוצת כדורגל. חשוב מאוד שהשחקנים יהיו חברים, וכך שיתוף הפעולה ביניהם על המגרש יהיה טוב יותר.

קבוצות כדורגל משום מה אוהבות לעשות ערבי קריוקי כחלק מגיבוש השחקנים. מעולם לא הבנתי זאת. כשמגיע יום שישי ואתם רוצים לצאת, אתם אומרים לעצמכם – בואו נלך לקריוקי !! אני בטוח שלא.

בית"ר ירושלים ערכה ערב גיבוש במלון בנתניה לפני יומיים, וכמובן שהם עשו ערב קריוקי. ומסתבר שאופיר קריאף, קשר הקבוצה הוא זמר לא רע בכלל. אני חייב להודות שאני לא מזהה את השיר, ואם מישהו מכם יודע, בבקשה תרשמו לנו בתגובות. קריאף ממשיך את מסורת שחקני הכדורגל המזמרים של בית"ר ירושלים לאחר שאבי איבגי החל אותה.

מה שבטוח, אופיר קריאף שר הרבה יותר טוב מרובין ואן פרסי ושינג'י קגוואה שגם הם ניסו את כוחם על המיקרופון בערב קריוקי של מנצ'סטר יונייטד.

צפו בקריאף מזמר:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מצב פרשני הכדורגל בישראל הוא גרוע מאוד, וכל שידור של משחק נמשך בסבל של 90 דקות כשצריך לשמוע אנשים שלא מבינים בכדורגל, או כאלו שמפרשנים את הקבוצות שהם אוהדים.

דני נוימן הוא אחת הדוגמאות בולטות לכך. אוהד בית"ר, שלא מסוגל להודות שמגיע לקבוצה היריבה פנדל שבמגיע במליון אחוז. איך הוא עושה את זה? ממציא חוקים כמו – "לא מגיע לו פנדל כי הוא לא התקדם לכיוון השער".

השני הוא שלמה שרף. כולנו מכירים את הסיפור ששלמה שרף כתב טור לעיתון "ישראל היום" למרות שלא ראה את המשחק. וכולנו יודעים ששלמה שרף שונא את מכבי תל אביב. אז למה לעזאזל נותנים לשליימ'לה לפרשן אותם?

שרף פירשן את משחק רבע גמר גביע הטוטו בו הודחה מכבי תל אביב על ידי הפועל חיפה, וכזו תצוגה של חוסר אובייקטיביות עוד לא שמענו. שרף אפילו קרא לשחקן של הפועל חיפה אפס כשזה לא הצליח להבקיע. אפילו יונתן כהן היה בשוק, וניסה להרגיע את הפרשן המהולל.

הקשיבו לבזיון בעצמכם:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

סוף סוף עונש ראוי בארץ להתפרעות של אוהד במשחק כדורגל. תושב בני ברק, בן 44 (שמתנהג כאילו הוא בגן פשוש) הורחק לשלוש שנים מהמגרשים. לזכותו ייאמר שהוא הודה במעשה והביע חרטה. לפחות הפעם זה לא אחד שמאיים על כתבים, שם קפוצ'ון על הראש ונובח שהוא ימני קיצוני.

אנחנו רואים המון אלימות במגרשים. זריקת מצתים, מכות בין אוהדים, שחקנים וגם מאמנים למי שהספיק לשכוח את חרפת רמת גן. כשאוהד אחד מתפרע ומתנהג בצורה ברברית ומסוכנת אין סיבה להעניש את כל קהל הקבוצה. הם לא אשמים שהוא איבד שליטה ולא צריכים לספוג עונש רדיוס. בטח ובטח לא השחקנים של המועדון, שבשבילם לשחק מול יציעים ריקים זה כמו לקבל קנס. המשטרה צריכה לעשות את העבודה שלה, להגיע לאוהד הספציפי ולהעניש אותו ככה שפעם הבאה הוא יחשוב טוב טוב לפני שהוא זורק חפצים על קוון מטווח השלוש. זה גם יצור הרתעה לעתיד. לצערי רק לזה הקרוב, כי יש פה כל כך הרבה בעיות ורפש שטבעי שנשכח מכל הסיפור בקרוב. לאור ריבוי זריקות המצתים בליגת העל, הייתי ממליץ להתאחדות לכדורגל ולמשטרה לאסור הכנסה של החפץ הזה לתחומי האצטדיון. מי שמת לעשן שייגש במחצית לרכב או ייקח שאכטה מהספסל של מ.ס אשדוד.

ההחלטה לחדש את המשחק בטדי לאחר הפגיעה הייתה נכונה. המחמאות לשופט מנשה משיח. כל עוד הקוון עמיחי מוזס יכול לתפקד והסכנה חלפה, אפשר להמשיך בשגרה. הגורם המפריע יטופל אם לא באותו רגע, אז בקרוב.

תעשה טוב המשטרה אם גם תגביר את הפיקוח על מה שאומרים כל מיני פרשנים וסלבריטאים של עולם הספורט. אין מקום לקללות ואלימות מילולית ברדיו ובטלוויזיה. הצופים לא צריכים לשמוע דברים כאלו על חשבון איכות או לפחות דיון ברמה סבירה.

לסיכום, העונש שנתן בית משפט השלום הוא טוב. עונש חמור מזה על זריקת מצית זה כבר מוגזם לבקש . הצעד של בית משפט השלום מבורך וניתן רק להוסיף ולבקש: ימשיך כבודו.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

הרבה מאוד זמן לא הרגשנו ככה. הרגשה של כוח, יציבות ולכידות. עשר שנים של תקוות באוגוסט ומפולות בנובמבר כבר עברו. אולי הפעם  יהיה אחרת? עד עכשיו זה נראה כך.

אנחנו, אוהדי מכבי, אומרים לעצמנו כל קיץ, שהשנה זה יהיה שונה. השנה בנינו קבוצה טובה שתרוץ בצמרת ותשמח את כל באי בלומפילד.

אז פעם אמרנו, יש גלקטיקוס, וכשזה לא עבד חשבנו שמהפכת הצעירים היא התשובה. שנה אחרי שנה, עונה אחרי עונה, יש הרגשה של משהו חדש. וכל פעם נועדנו לכישלון.

אז על סמך הנ"ל אני אמור להיות סקפטי ולא להתלהב מהפתיחה הפנטסטית של החבורה של ג'ורדי ואוסקר. ובכל זאת, הרוח בקריית שלום מבשרת טובות. דווקא רוחות של שקט, מקצוענות ופרופורציות, הלא אופייניות למועדון, נותנות את אותותיהן.

לאחר שצפיתי מקרוב בשחקנים בצהוב אני יכול להסיק שכדורגל גדול אין שם, אבל חוזקה וקבוצתיות יש גם יש. ואולי זה מה שהיינו צריכים בעשר שנים האחרונות. לא עוד כוכבים ששווים שקל ומקבלים במכבי 300 אלף שקל. לא עוד דיבור על צעירים ועל מחלקת הנוער המעולה שבסופו של דבר מייצרת שחקנים בינוניים. אלא שילוב מסקרן של שחקני אופי כגון ראדי ואלברמן עם כישרון נטו כמו עטר וגונסלו  גרסיה.

יותר מכל, השינוי החל סוף סוף בניהול. מיץ גולדהאר הבין שכדורגל זה עסק לכל דבר והתנהל בהתאם. מנג'ר מקצועי שעושה סדר ומכתיב שיטה, מאמן שנבחר ליישם אותה, ושחקני רכש שמתאימים כמו כפפה ליד.

אם כן, אולי הפעם? עוד חזון למועד. יאללה, תביאו את הדרבי!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

המטרה הגדולה היא להביא את הקהל בחזרה למגרשים, בשביל זה בונים כל כך הרבה מתקנים. אנחנו לא רוצים להבריח אנשים. זה נכון שהפועל קופחו בשנית על ידי שופט, אין דבר יותר מרגיז מזה במיוחד ברצף הפסדים לפני הדרבי, זה היה מעצבן כל אחד, אבל שחקן שמכבד את עצמו ואת המועדון היה בוחר מילים אחרות. לא משנה מה הסיטואציה תהיה, שחקני כדורגל וספורטאים באופן כללי צריכים לזכור שהם מייצגים דמות עבור הקהל, ובמיוחד מודל להערצה אצל הילדים הקטנים, אסור להם להשתמש בשפה הזאת. במיוחד לא בטלויזיה.

כמובן שאי אפשר להתעלם מטעויות השיפוט בנתניה, ואת זה אני אומר כמובן בהמשך ברור לטור הקודם שלי על השיפוט. כל שבוע מחדש מחליט עולם הכדורגל להצדיק יותר ויותר את טענותי, השיטה לא עובדת! השופטים הם בובות על חוט, אבל לא ארחיב עוד כאן, הרי יש כבר טור על זה.

אפולה אדל קרא הפעם לשופטים חרא, פעם הבאה אלה אנשי ההתאחדות, או שחקני הקבוצה היריבה, ואחר כך האוהדים. צריך להוציא מהספורט את האלימות המילולית ואת האלימות הפיזית כמה שיותר מהר, כמעט כל אלימות פיזית מתחילה באלימות מילולית, אז אדל, זה לתשומת ליבך. אתה אדל אומר מילים אסורות, לטוטו מנקבים את הצמיגים באוטו, בטדי מגלים בננה שמושלכת לעבר שחקני הפועל, וכל מה שיש לי לומר זה שזה פשוט לא נראה טוב, לא פלא שהורים מפחדים לשלוח ילדים לאצטדיונים.

הרשו לי לומר עוד מילה טובה על חלוץ ענק שבקושי מקבל מחמאות מאיתנו, וזה אחמד סבע, גם כשהוא לא בכושר שיא הוא אחד השחקנים היותר מסוכנים בליגה, עם כל הכבוד לעטר, דמארי או עמאשה, יש כאן חלוץ שנותן עבודה, אמרתי שיש גם חיובי בסוף, לא?

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אני אוהד מכבי תל אביב. חשוב לי להגיד זאת על ההתחלה כיוון שאני עומד להקדיש טור זה ליריבה השנואה באדום. אז בטח תחשבו שאני הולך לקטול את ההנהלה, השחקנים והאוהדים של הפועל. אתם צודקים.

פרץ הצדקנות ותחושת השעירים לעזאזל שאופפת את המועדון האדום של תל אביב מאז הסיום המשחק מול בית"ר ירושלים הוא בגדר בדיחה.

"אם יהיו קריאות גזעניות, נרד מהדשא. יש גיבוי לכך מאופ"א ומפיפ"א", טענו במכתב המפורסם ששלחו להתאחדות. באמת? כנראה שמישל פלאטיני וספ בלאטר גם חושבים ש'שמעון מזרחי תתאבד' או 'שתהיה שואה למכבי' אלו קריאות לגיטימיות. הבטחות להילחם בגזענות ולנקוט בצעדים קיצוניים ברגע שיתקלו באקט גזעני הם לעג לרש.

אז נכון, אוהדי בית"ר הם לא בדיוק עדר של מלאכים אך גם לא אוהדי הפועל. יש תחושה ביומיים האחרונים שכל מי שקשור לקבוצה באדום הוא נצר או צאצא של מרטין לותר קינג. היהירות הגובלת בחוצפה של הנהלת האדומים ומאמנה, יוסי אבוקסיס, מסנוורת את עיני הציבור. הם בכוח עושים את עצמם קדושים מעונים הרוצים את טובת האנושות.

אבקש לפנות לכל מי שקשור למועדון האדום בשאלה:

אולי תפסיקו עם הרגשת הקיפוח חסרת הבסיס? יש לכם לובי בתקשורת הספורט והסטיגמה עליכם היא כעל הקהל הכי סובלני ותרבותי בארץ. אני ממליץ לשאול את דורית כהן (אלמנתו של אבי כהן ז"ל), שמעון מזרחי, רון חולדאי ואלי טביב מה הם חושבים עליכם. התשובה לא תהיה נעימה לאוזנכם.

כל מי שהמועדון האדום חשוב לו (בטח לא לי) צריך להפסיק את הים של דמעות ולהתקדם הלאה.

לסיכום, כדאי שתפנימו שכולם נגועים בגזענות, דעות קדומות, ושנאת האחר. כן, גם אתם אוהדי, שחקני, מנהלי ומאמני הפועל.

צבועים ובכיינים, מועדון הפועל תל אביב, נמאסתם!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם