נוריץ' – טוטנהאם (1:2) / תקציר המשחק

זה לא היה היום של הקבוצות הגדולות באנגליה. טוטנהאם פגשה את נוריץ' בשמינית הגמר והיתה בטוחה שהיא תעלה לשלב הבא, אבל אז שני שערים דרמטיים שלחו את התרנגולים הביתה.

גארת' בייל הנפלא, מי אם לא הוא, סידר יתרון ללונדונים בדקה ה-66 עם מבצע יפה אבל בדקה ה-84 כדור פגע בורטונגן, היטעה את השוער וחדר פנימה בדרך 1:1.

זה לא נגמר ושתי דקות אחר כך, ג'קסון גבר על לוריס וקבע 1:2. התרנגולים עוד היו יכולים לכפות הארכה, אבל דמפסי החמיץ מהנקודה הלבנה והמסע של טוטנהאם בגביע הליגה הסתיים מוקדם מהצפוי.

צפו בתקציר המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


צ'לסי – טוטנהאם (2:4) / תקציר המשחק

הדרבי הלונדוני בין צ'לסי לבין טוטנהאם סיפק לנו משחק פושט נפלא.

השער הראשון הגיע בדקה ה – 17, כשאדן הזאר הרים כדור, גאלאס הרחיק בצורה לא טובה, וגארי קאהיל העלה את צ'לסי ל – 0:1.

בתחילת המחצית השניה הגיע השוויון. יאן ורטונגן העביר כדור לרוחב השער, וגאלאס נגח פנימה. 1:1.

בדקה ה – 54 טוטנהאם עושה את המהפך. ארון לנון הכניס כדור לרחבה, וג'רמיין דפו הבקיע לשער של פטר צ'ך. 1:2 לתרנגולים.

בדקה ה – 66 צ'לסי משווה. אוסקר מסר מימין, וחואן מאטה הנפלא השווה את הצוצאה. בדקה ה – 69 המהפך השני הגיע. הזאר בישל, ומאטה הבקיע את השני. 2:3 צ'לסי.

ממש בסיום המשחק מאטה סגר את הסיפור, כשבישל לסטארידג'. 2:4 ענק בדרבי.

צפו בתקציר המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


טוטנהאם – אסטון וילה (0:2) / תקציר המשחק

טוטנהאם בתקופה מצוינת, ואחרי הניצחון הגדול באולד טראפורד, התרנגולים והמאמן וילאש בואש יכולים לסמן וי נוסף בטור הנצחונות.

ניצחון רביעי ברציפות של טוטנהאם מעלה אותה למקום הרביעי בטבלה. ולמרות מחצית ראשונה מאופסת, במחצית השניה סטיבן קאולקר (58), ו-ארון לנון (67) הבקיעו את השערים לזכות טוטנהאם. אסטון וילה ממשיכה לחפש את האור, ונמצאת אי שם בתחתית.

צפו בתקציר המלא של המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


ניוקאסל – טוטנהאם / תקציר המשחק, מחזור 1 פרמייר ליג

טוטנהאם ציפתה לפתיחה טובה יותר, במיוחד לאחר שהחתימה את המנג'ר הפורטוגלי – אנדרה וילאש בואש. וההתחלה הייתה טובה מאוד, אבל לצערה של טוטנהאם היא לא מצאה את הרשת.

התקפה מתפרצת של התרנגולים הסתיימה עם כדור לקורה של ג'רמיין דפו, ו – 5 דקות לאחר מכן, גארת' בייל הנפלא ירה כדור למשקוף, לאחר פריצה נפלאה של ארון לנון.

אך המחצית השניה התהפכו היוצרות, ומגפייז שלטו במשחק. הסנגלי המצוין, דמבה בה כבש ראשון בדקה  – 54, לאחר בעיטה נפלאה לשערו של ברט פרידל (הוא עדיין משחק??). טוטנהאם השוו לאחר 20 דקות עם שער של ג'רמיין דפו, אבל חאתם בן ארפה סגר סיפור בדקה ה – 80 עם שער בפנדל.

צפו בתקציר המלא:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


רובי קין תופס לג'ייק ליברמור את התחת בצורה מוזרה למדי (וידאו)

כאשר ספורטאים מקצוענים משחקים בקבוצה אחת הרבה זמן, עוברים לקבוצה אחרת, ופוגשים את קבוצת העבר שלהם למשחק, הם מתמלאים באמוציות, וכמובן שהם מתרגשים. אבל מה שעשה רובי קין, שחקנה של לוס אנג'לס גלקסי מליגת הכדורגל האמריקאי (MLS) לא ממש מובן.

הגלקסי פגשו את טוטנהאם למשחק ידידות של קדם עונה, ורובי קין הראה קצת יותר מדי אהבה למי ששיחק איתו בעבר – ג'ייק ליברמור, כאשר הוא תפס לו בעכוז, בתחת, או איך שלא תרצו לקרוא לזה.

אז יתכן ורובי קין פשוט התרגש לראות את קבוצתו לשעבר, אבל לחיצת יד פשוטה, או טפיחה קלה על השכם הייתה יכולה להספיק בהחלט. התפיסה של קין נראתה יותר כמו חוקן.

צפו בוידאו המוזר והחליטו בעצמכם:

הבנטלי שהפסיקה לנסוע – סיפורו של דיוויד בנטלי

"כישרון מבוזבז". "הוא יכל להגיע רחוק". "הוא מוכשר אבל הקופסא שלו לא בסדר". "ערן לוי שמן". סתם.כמה פעמים שמענו את המשפטים הללו בהקשר של כדורגלנים ישראלים? ובכן, באנגליה יש דוגמא לשחקן כזה שהצליח להגיע רחוק אבל באותה מהירות לצנוח למטה. קוראים לו דיוויד בנטלי.

כשהוא בן 13 הצטרף הנער הצעיר לאקדמיה של ארסנל. כעבור שש שנים ערך שחקן הכנף את הופעת הבכורה שלו בבוגרים. באותה תקופה שיחקו בתפקיד שלו תותחים (ותותחנים) כבדים. רובר פירס האדיר, פרדי ליונברג היעיל, ריי פארלור המוכשר ואחר כך גם חוזה אנטוניו רייס המבריק.

בנטלי, שזעם שלא ראה דשא וגילה אורח חיים לא ספורטיבי, יצא להשאלה בנוריץ', גם שם לא הצליח בנטלי להביא לידי ביטוי את הכישרון שלו. אוהדי ארסנל זוכרים לו בעיקר את שני הבישולים מול היריבה המרה מנצ'סטר יונייטד, שהפסידה לכנריות 2-0. אותם שני בישולים עזרו לחניכים של ונגר לנצח במאבק על המקום השני את השדים האדומים. באותה עונה ירדה נוריץ' ליגה (אחרי שחטפה שישייה מפולהאם במחזור הסיום) וידידינו המשיך בנדודים. התחנה הבאה: בלקבורן.

בהתחלה הפלייבוי התקשה למצוא מקום ב-11 של מארק יוז אבל לאט לאט הכישרון התחיל לטפטף. ראינו שחקן לא מהיר, אבל טכני מאוד, שמרים כדורים מצויינים ומסובבים מהאגפים, בועט בעיטות חופשיות, ומסוכן בקרנות. בינואר 2006 בלקבורן החתימה את דיוויד בנטלי. הוא חגג את המאורע עם שלישייה, כששוב מנצ'סטר יונייטד היא הקורבן. ביוני 2007 נקרא בנטלי למשחקיה של אנגליה הצעירה במסגרת אליפות אירופה שנערכה באותה שנה.

הוא הגיע לאחר עונה ארוכה כשלפניו עוד משחקים במסגרת מוקדמות היורו של 2008 עם הבוגרים, ודיוויד סירב להצטרף לצעירי אנגליה באליפות בהולנד. מאמן הנבחרת באותה עת, סטיוארט פירס, אמר שאסור לתת לבנטלי לשחק בבוגרים אחרי מה שעשה. גם הקהל המקומי לא אהב את הצעד הזה. במשחקה של אנגליה הבוגרת מול ישראל, בנטלי התקבל בשריקות בוז בוומבלי.

עונת 2008\2007 הייתה הטובה בקריירה שלו. בנטלי הוביל את בלקבורן הצנועה למקום ה-7 בפריימיר ליג, כשהוא מפציץ 11 בישולים ו-6 שערים. באנגליה ההתלהבות עלתה. הדימיון בצורת המשחק והשמות הדומים גרמו למקומיים להזכיר אותו כיורש של דיוויד בי אחר – בקהאם. בזמנו זה נראה בהחלט הגיוני. אלא שאז דברים התחילו להתדרדר.

ביולי 2008 הצטרף בנטלי במעבר מתוקשר לטוטנהאם, היריבה הגדולה ביותר והשכנה של ארסנל בצפון לונדון. הקבוצה מינתה את חואן דה ראמוס למאמן באמצע העונה קודם לכן ונוצרו שם ציפיות גדולות. בנטלי הבקיע במשחק ההכנה וגם הרשית שער מדהים מ-40 מטר מול האקסית מלונדון. בהמשך הצליח לעצבן את ונגר כשהתייחס לתיאו וולקוט ואמר שהוא צריך לעזוב את ארסנל אם הוא רוצה לשחק. ונגר הגיב בעצבים ותקף: "בנטלי צריך לסתום את הפה שלו".

הימים עברו, טוטנהאם ובנטלי קרטעו וראמוס פוטר. במקומו מונה הארי רדנאפ שפשוט לא החזיק מבנטלי. הוא ירד לספסל וסיים עונה מאכזבת עם שני שערי ליגה, כשגם לקהל ב-ווייט הארט ליין מתחיל להימאס ממנו.

בקיץ אחרי אותה עונה התקבל דיווח במשטרה בשעה 3 לפנות בוקר על מכונית שהתנגשה בצידי הדרך. מאוחר יותר התברר שהנהג שהיה תחת השפעת אלכוהול הוא לא אחר מאשר דיויד בנטלי. הקשר לא הכחיש קשר, התנצל ורישיונו נשלל ממנו לשנה.

ההישגים של טוטנהאם השתפרו והיא אפילו העפילה לליגת האלופות לראשונה בתולדותיה, אבל בנטלי נשאר בצד. שנתיים אחרי שהוא מגיע בקול תרועה רמה, בנטלי נאלץ לעבור בהשאלה לברמינגהאם האפורה שנלחמה על חייה בליגה. כל זה כשהוא בן 26 וכשיש מאחוריו משחקים בנבחרת הבוגרת של אנגליה והובלה של בלקבורן לעונות נהדרות. בברמינגהם, תחת הדרכתו של אלכס מקליש לא היה ערך התקפי לקשרים. תשאלו את אלכסנדר חלב. בנטלי לא תרם כמעט דבר והקבוצה ירדה לצ'מפיונשיפ. לאחר מכן בנטלי חזר לטוטנהאם ומיד הושאל לווסטהאם מהליגה השנייה. את העונה הנוכחית הוא בקושי הספיק לפתוח וכבר סיים אותה בפציעה קשה.

אז איך קורה ששחקן מוכשר, מנוסה ומתוחכם, מגיע למצב שאפילו קבוצות ליגה שנייה לא מעוניינות בו? כנראה שהבעיה היא בגישה. בנטלי חי את החיים הטובים. נסע, שתה, בילה, ליכלך על מאמן שעזר לו להתחיל את הקריירה.

בנטלי בן 27 היום. עדיין צעיר. בטוטנהאם, אליה הוא חזר הקיץ, פיטרו את רדנאפ. מאמן שיגיע במקומו עשוי לתת לבנטלי שוב את הבמה שהוא זקוק לה. האחרון צריך לשבת עם אותו מנג'ר ולשאול אותו מה התוכניות שלו לגביו בעונה הבאה. במידה ותתקבל תשובה שלילית או מעורפלת דיוויד צריך לעזוב. גם אם זה אומר לשחק בקבוצת תחתית בליגה האנגלית. זה עדיין יהיה מקום מכובד. מארק יוז, שתחת הדרכתו עשה בנטלי את הפריצה, מאמן את קווינס פארק ריינג'רס וסביר להניח שעדיין מעריך אותו. שווה לדיוויד בנטלי לבדוק את העניין.

אז אם הוא רוצה שנזכור אותו כמו פול גאסקוין השחקן ולא גאסקוין הבליין, כדאי שבנטלי יתחיל לעבוד קשה ומהר, אבל בלי להתנגש בשום גבעה באמצע הלילה.


אין כמוהה (כנראה)

מכבי חיפה גדולה במשחקים גדולים, לפחות לרוב/מכבי תל אביב מוכשרת, אך אינה גדולה כפי שעשו ממנה/ הפועל תל אביב מתחברת למציאות/ באר שבע מתחברת לאשליות/ וגם באירופה מתחילים לקבל צורה. סוף השבוע הארוך הסתיים, זה הזמן לסכם

חיכיתי עד אמש בכדי להתחיל ולהסיק מסקנות. מה לעשות ככה זה כשהגדולות של ליגת העל משחקות רק ביום שני בערב. על הנייר הייתה תחושה של חזרה וציפייה לימים בין הקרב בין המכביות, זו מת"א וזו מחיפה חוזר למרכז הבמה, על הדשא ישנה עוד הרבה עבודה. ובכדי שגם הפועל ת"א תצטרף לאורך זמן לחבורה הזו, חייב לבוא איזשהו שינוי מהיר, אם לא בהרכב, לפחות בחשיבה.

הזמן שלך

יש בה משהו אחר במכבי חיפה. נכון, קרה שהיא גם קרסה במשחקים גדולים וחשובים, הפועל ת"א בבלומפילד אשתקד, הפועל ת"א במשחק העונה שסגר את הקיזוז, וכמובן במשחק נגד בני יהודה שמנע אליפות מהירוקים. עם זאת לרוב ועם כל חוסר הבהירות סביב עתידו של אלישע לוי, התחושה כי מכבי חיפה היא המועדון הכי בריא בכדורגל שלנו נותנת אותותיה כשהיא מגיעה כאנדרדוג, לפחות על הנייר. אמש היא שטפה את המגרש עם אינספור החמצות, כדורגל סוחף שבמזל לא נגמר בשלושה או ארבעה שערים לזכותה, ובעיקר זה שהבהיר לכולם כי כשהיא רוצה, זה הזמן שלה.

כישרון לחוד, קסם לחוד

העובדה כי היא נראתה הכי טוב מתחילת העונה לא גרמה לשינוי המחשבה כי במכבי ת"א יש חומר טוב יותר מזה של הירוקים. אמנם איווניר הצליח לחבר את הצעירים יחד עם המבוגרים יותר וליצור מערכת שקטה, אך התצוגות, ויגידו גם מביני עניין, לא היו גדולות כאלו שהצדיקו הצהרות, ובעיקר נבעו מהחלשות היריבות העיקריות למאבק האליפות, אלה שנתנו בטחון לצהובים. והנה אמש הובהר כי הכישרון אינו הפתרון לאליפות. הייתכן כי שחקנים שעד לעונה הנוכחית זייפו ובגדול יהפכו פתאום לטורפי הדשא? לא כך הדבר. נכון, דור מיכה ורועי קהת יחד עם עומר ורד הם עתיד ורוד ביותר, אך בנוגע לשאר? ימים יגידו אם הם באמת כאלו קוסמים.

איפה שר הביטחון?

אם במכבי ת"א יכולים להתאכזב מעט מהיכולת אמש, בהפועל ת"א צריכים להתחיל לחפש פתרונות ובמהירות. זה לא סוד, וכתבתי על כך לא פעם העונה, ההצמדות לצמרת הגבוהה אינה ביטוי ליכולת מרשימה. 11 שערים בשבעה מחזורים לא יכולים לשאת את הקבוצה לריצה בצמרת, וכאשר ההגנה שספגה עד אמש שני שערי ליגה, ממשיכה את הקו מפולין בה נחשפה לחוסר התיאום המשווע שלה, מתגלה במערומיה. עד כה פגשה הפועל קבוצות פחות טובות והתקשתה גם מולן, אם חלוצים טובים יותר לא בטוח שהפועל חיפה וב"ש היו יוצאות בידיים ריקות מבלומפילד. עכשיו כשאין אפשרות לצרף שחקנים, אולי הגיע הזמן לתת במה למור שושן הצעיר? פרנסמן חסר בטחון, באדיר קשיש, אז אולי האוהדים יקבלו בשמחה שילוב של בלם צעיר שיבטיח הרבה יותר, והאמת, גם אם זה יעלה בכמה נקודות.

עכשיו אני כי ההוא הלך

הרבה כבר נכתב על ההתפטרות של ניר קלינגר. אל לה להפועל ב"ש לחשוב כי הניצחון בקריית אליעזר בקרב כה חשוב, הוא בשורה כי הכל תקין. גיא לוי, שחוזר למועדון, הינו מאמן מוכשר, אך הסגל לא מבטיח כי האדומים מהנגב יצליחו לחבר ניצחונות בכזאת מהירות ולברוח מאימת התחתית. מי שקורא עמוק בין השורות יכול להבין כי העונה החליטה אלונה ברקת שלא להוציא כסף בכמויות, ועל אף ההצגה של תקציב גבוהה, אין מענה אמיתי של קבוצה שרוצה חלק עליון. יוסף אבו לאבן זה נחמד ומוכשר, אך האם זה יספיק לברוח? יותר נכון אם מעתה יגידו בב"ש לפחות לאוהדיהם, להנמיך ציפיות, אחרת גם עם גיא לוי לא בטוח שיגיעו לנווה המדבר.

אירופה, צורה לה

ובאירופה במחזור שסגר לנו את בואה של השנה החדשה עבר מחזור דיי שגרתי. פאריס סן ז'רמן הוכיחה כי מתחברת במהרה, הדילוג המהיר על ליון האימתנית, הוכיח כי למרות פתיחה מגומגמת, השנה צרפת תואר מאורות הבירה. נאפולי ממשיכה במגמת ההתייעלות והשיפור המתמיד, ונראה כי היא תחבור ליובנטוס בצמרת הגבוהה. וולטר מאצרי האנרגטי מפיק משחקניו קסם שבדרום איטליה מתקשים להאמין למראות הנוצצים שבו, אך אם ימשיכו כך, אולי התכלת שלהם יתאים עצמו לשמיים ולפסגות.

באנגליה עניין שגרתיים בעיר מנצ'סטר, אך בלונדון ראינו את טוטנהאם מתחברת ואחרי הפתיחה הלא טובה, ידע הארי רדנאפ היכן לגעת והתרנגולים הופכים אופטימיים. עם אדבאיור חד, מודריץ' מבריק וואן דר וארט מפציץ, הספרס ינסו לנשל את צ'לסי ממעמד הקבוצה הבכירה של לונדון.

לסיום נאמר כי אי אפשר להפריד בין כדורגל, פסיכולוגיה וביטחון. כאשר שלושתם מתחברים בקבוצה, היא תזהר, כאשר אחד הסממנים לא יציב, כך גם יראה משחקה של אותה קבוצה.

מי שלא רוצה להיות כאן, וולקאם!

האם שווה להיאבק בכוכב המבקש לעזוב? לוקה מודריץ' בחר לשבות, ארסן ונגר השתמש בנאסרי המדוכדך ולא הוציא מים מן הסלע. המלצה למאמנים כפי ששייע פייגנבוים היה אומר: "מי שלא רוצה להיות כאן, וולקאם"

הרבה פעמים לאחרונה אנחנו נתקלים בשחקני כדורגל שמבקשים לעזוב ולא מקבלים את מבוקשם. רק אמש בחר לוקה מודריץ', קשרה הקרואטי של טוטנהאם, לקיים סוג של שביתה במסווה של פציעה. מודריץ' מבוקש כל הקיץ ע"י צ'לסי כשגם מנצ'סטר יונייטד הביעה בו עניין. מנגד, בטוטנהאם הלכו לקראתו וניסו להעניק לעוגן המרכזי שלהם שכר שלא נראה עוד ב"וויט הארט ליין", 90 אלף פאונד לשבוע, אך גם זה לא השביע את רצונו של מודריץ' הממורמר, והוא בחר להקצין את התנהגותו.

פציעה פסיכולוגית

"משהו השתבש אצלו בראש", הגיב הארי רדנאפ להיעדרותו של הקרואטי, למרות שההודעה הרשמית גרסה כי מודריץ' סובל מפציעה קלה המונעת ממנו להגיע למשחק. הפציעה היא בעיקר בראש, משהו שמזכיר את הפציעה של דג'וקוביץ' מגמר טורניר סינסינטי, לפני יומיים, להלן פציעה פסיכולוגית. אך עם זאת נשאלת השאלה האם מועדון חייב להיעתר לבקשת העזיבה של כדורגלן תחת חוזה? התשובה ברורה, לא. ועם זאת השכר על כך יהיה מרמור גורף, שיכלול ביצועים פחותים על כר הדשא, ותירוצים חסרי מעוף.

לא להיאבק במורדים

ארסן ונגר חווה את זה על בשרו בשבת האחרונה כאשר בחר לשתף את סמיר נאסרי במשחק ההפסד 2-0 לליברפול. הקשר הצרפתי עלה על כר הדשא כשראשו בכלל בעיר מנצ'סטר, וכשהוא כבול מחשבתית מלהציג את הגאונות האופיינית לו על הדשא. נכון, ונגר כבר אפשר לכוכב אחר שלו, פאברגאס, ונענה לתחנוני העזיבה שלו, אך גם במקרה של נאסרי, הוא חייב להבין כי לכל אחד יש תחליף, גם אם לא באופן מיידי.

אז נכון ארסנל חווה תקופה לחוצה, הקבוצה דלה בשחקנים, וונגר חשב כי השימוש בנאסרי יקנה לו מימד של ניסיון וכשרון גם יחד, אך גם אם יטען כי "נאסרי אוהב את המועדון", כפי שאמר, וכי הוא מקצוען לכל דבר, אי אפשר לנתק את הראש מהגוף ולהביא למגרש יכולת מקסימלית, כאשר המחשבות לא מכוונות להצלחת הקבוצה הספציפית שלך.

גם דרור קשטן בחר להשאיר אמש את עמרי קנדה מחוץ לסגל, זאת כנראה בגלל שראשו של האחרון מרוכז בהצעות אחרות, וביצועיו באימונים אינם תואמים את דרישות המאמן. ככה זה כשהראש כבר לא כאן.

שחקן כדורגל הוא אדם לכל עניין ודבר, מושפע פסיכולוגית גם ברמה הפיזית, וכאשר הוא מרגיש כלוא במקום שהוא לא רוצה בו, התפוקה תהיה בהתאם. אם באמת הייתה מתעקשת הפועל ת"א להשאיר אצלה את איתי שכטר, למרות שהחזיק בחוזה, מישהו חושב שהיכולת הייתה כפי שמצופה מאותו שכטר? בטוח שלא.

טוב יעשו שני המאמנים הבכירים הללו, רדנאפ וונגר, וגם קשטן, אם יאפשרו לממורמרים לעזוב. האווירה תהיה הרבה יותר חיובית, והבמה תינתן למישהו אחר ורעב (בהפועל זה כבר נעשה עם נאאל חוטבא), תאפשר לו לתפוס את המשבצת בצורה הולמת, גם אם זה ייקח זמן מה.

אוהדי ארסנל שגם ככה חמת הזעם כלפי ונגר וגם כלפי נאסרי, צריכים לתת כתף ורוח גבית לעזיבת הכוכב, וכך גם אוהדי התרנגולים, יש לכם, למרות ליל אמש השחור, כישרונות כמו ג'ק ליברמור, תנו להם להוביל לעוד שנים יפות.
נאמר לשני המאמנים של היריבות הצפון לונדוניות: תתחברו פעם אחת לתוכנית "בובה של לילה", ותראו את שייע פייגנבוים אומר, "מי שלא רוצה להיות כאן, וולקאם".

קח לך קבוצה ובנה לה לול

עונת שיא שהובילה למקום בליגת האלופות, דווקא היא שאבה את כל הכוחות מטוטנהאם לקראת סיום העונה שעברה. זה הסתיים באובדן המקום בארבע הראשונות, ובניסיונות חוזרים ונשנים לניקוי אורוות. בינתיים רכש משמעותי לא הגיע, ותושבי שכונת טוטנהאם בצפון לונדון עסוקים בעיקר בלהשתולל

ברגעים רבים בעונה החולפת היה נדמה כי טוטנהאם היא הדבר הבא בכדורגל האנגלי. אלא שדווקא לאחר ההדחה בליגת האלופות על ידי ריאל מדריד, ובעיקר התוצאה הכואבת 5-0 בסיכום שני המשחקים הובילה את ה"תרנגולים" לדעיכה ביכולת ולאיבוד עשתונות מסוים שגרם לכך שהיא לא תהיה חברה בליגת האלופות בעונה הבאה.

כוכבם של גארת' בייל ובעיקר לוקה מודריץ' זהר, השניים הפכו למניות חמות בשוק הכדורגל העולמי. האחד שרף את הקו השמאלי במהירות בלתי רגילה, השני הפך לברומטר מרכזי לידו של רפאל ואן-דר וארט, אך הכישלון היחסי בהתברגות בארבע הראשונות מפנה אצבע מאשימה בעיקר לחוליית החוד הלא מרשימה של ה"תרנגולים".

תקועים בלול

הבעיה הגדולה הייתה כאמור חוליית חוד בינונית. ג'רמיין דפו שרק לפני שנתיים המטיר 18 שערים בליגה, ניפק רק ארבעה כאלו אשתקד, וכאשר פטר קראוץ' נחשב לאורך שנים כחלוץ משלים בלבד, ויכולתו של רומן פבליצ'נקו להשתייך לצמרת החלוצים עדיין מוטלת בספק, כמות של 13 שערי ליגה של השלישייה הזו יחד, גרמה להארי רדנאפ לנסות ולהיפרד מהם, או לפחות מחלקם הקיץ.

בנוסף אליהם חזרו מהשאלות שחקנים שלא בתוכניות כמו רובי קין, ג'ובאני דוס סנטוס ודיוויד בנטלי, וכשאת כולם מתקשים בטוטנהאם למכור, עיקר הבעיה היא לא כלכלית, אלא המקום בסגל, יתרה מכך לנוכח מגבלות "פייר פליי" החדשות.

ההישארות עם אותם עודפים לא רצויים מונעת מהספרס לצרף לעת עתה שמות רציניים לסגל, וזה לא שחסרים כאלו. פרננדו יורנטה, ג'וספה רוסי והולק הברזילאי הם אופציות התקפיות שישמחו להצטרף לקבוצה ברגע שיתפנה מקום בסגל, וכשהרכש הבולט הקיץ הוא השוער, בראד פרידל, בן ה-40, אפשר להבין את האכזבה בקרב האוהדים.

מלך התרנגולים

סיבה נוספת לדאגה עבור אוהדי טוטנהאם היא עזיבתו הצפויה של הכוכב, לוקה מודריץ' שנתן עונה טובה מאוד ויצר לעצמו מעמד של קוסם ביציעי ה"וויט הארט ליין", אך גם עיטר את פנקסי הרכש של מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי, שמחפשות בדיוק שחקן מסוגו בכדי להשלים את הפאזל שלהן.

מודריץ' מבקש לשדרג את חוזהו בקבוצה לכל אורך הקיץ, באמצעות שכר שיא בתולדות המועדון שיגרום לו להרוויח 90 אלף פאונד לשבוע, ועם זאת הישארותו איננה מובטחת והוא עשוי להישלח בקרוב לצ'לסי בעסקה שתכלול גם את מעברו של יוסי בניון למדי ה"תרנגולים". בשבת האחרונה זכה מודריץ' לקבלת פנים מחממת ותשואות רבות, כשנכנס כמחליף במהלך משחק האימון נגד אתלטיק בילבאו הספרדית, דבר שיקשה עליו עוד יותר בקבלת החלטה לעזוב.

מודריץ' מניע את הקבוצה יחד עם ההולנדי המצוין, רפאל ואן-דר וארט, וכשבצדדים אמורה בעיקר המהירות המסחררת של בייל ולנון לשגע הגנות, אפשר בהחלט להבין את מנהלי הקבוצה שדחו כבר שתי הצעות עבור הכוכב הקרואטי, כשאפילו ואן-דר וארט עצמו נחלץ לעזרת ההנהלה ומפציר במודריץ' להישאר.

כל מה שנשאר

רדנאפ מחפש לחזק רק את החוד שלו, זאת מאחר ושאר מערכי הקבוצה נראים יציבים ומשובחים, ואינם מצריכים חיזוק משמעותי. בעונה החולפת גילתה טוטנהאם לקבוצות הפרמייר ליג את סאנדרו, הברזילאי הנהדר שיחד עם ווילסון פאלסיוס, ה"גרזן" מהונדורס (שגם הוא מקושר בלי סוף לעזיבה), יצרו חומה בצורה במרכז המגרש, ויחד עם גיבוי בדמותם של טום האדלסטון וסטיבן פינאר, חוליית הקישור של טוטנהאם היא אחת הטובות בליגה, וכזו שגם מספקת קבלות.

גם ההגנה של הספרס יציבה ברובה, למרות פציעות חוזרות ונשנות של הבלם, לדלי קינג. מייקל דוסון הולך מתפתח לבלם איכותי, סבסטיאן באסונג ויונס קאבול הם בלמים טובים, וויליאם גאלאס מביא ניסיון רב וגם בנואה אסו אקוטו משתבח בצד השמאלי. צד ימין אמור לקבל רוח חדשה עם הכישרון הנהדר של קייל ווקר שאמור לקבל הרבה יותר קרדיט העונה לנוכח הבינוניות של אלן האטון וצ'ורלוקה.

גם צעירים כג'ק ליברמור ובעיקר דני רוז צפויים לקרדיט מרדנאפ, גם לנוכח החוקים שמחייבים שיתוף של תוצרת מקומית.

כשחצי קבוצה מועמדות למכירה, ומנגד יש בה גם כישרון רב שמקומו מובטח, האיש על הקווים, הארי רדנאפ, צריך להניע את חבורת לול לעונה טובה שבסיומה תנסה להתברג שוב בין ארבע הראשונות.

עם פרידה מהבינוניים שבסגל וצירוף עתידי של חומר איכות לחוד, בהחלט אפשר לדרוש את הפסקת ההתפרעויות ברחבי לונדון, או לפחות לקוות שחבורת לול תוכל לשיר את "כתבו עליו בעיתון" בניחוחות הרבה יותר חיוביים.

חבורת לול

דווקא אחרי עונת שיא מבחינתם שהסתיימה במקום ברבע גמר ליגת האלופות והדחה כואבת בעימות הכפול עם ריאל מדריד, איבדה טוטנהאם את המקום בארבע הגדולות של אנגליה. כעת מוטלת על כתפיו של הארי רדנאפ המשימה של בניה מחדש בכדי לשחזר את ימי הקסם שהותירו טעם של עוד.

ברגעים רבים העונה ובעיקר אשתקד היה נדמה כי טוטנהאם היא הדבר הבא בכדורגל האנגלי. הארי רדנאפ הצליח לבנות תלכיד רעב ומנצח, אך מה שהיה חסר לו בכדי להימנות על רשימת המאמנים המובילים בעולם היו הישגים משמעותיים. היותו מוערך על התקשורת הבריטית וכמובן שהקולגות שלו קיבלו חיזוק כאשר הוא הוכיח כי הוא מוביל קבוצה גם לתוצאות מרשימות. הכדורגל הסוחף, החוויה בליגת האלופות, הפכו את טוטנהאם של רדנאפ לאחת הקבוצות המרתקות באירופה.

אלא שדווקא לאחר ההדחה מליגת האלופות על ידי ריאל מדריד, ובעיקר התוצאה הכואבת 5 – 0 בסיכום שני המשחקים הובילה את ה"תרנגולים" לדעיכה ביכולת ולאיבוד עשתונות מסוים שגרם לכך שהיא לא תהיה חברה בליגת האלופות בעונה הבאה.

נכון, במחזור האחרון ניצחה טוטנהאם באנפילד 2 – 0 וככל הנראה הורידה מעליה את המתחרה העיקרית על המקום בליגה האירופית, אך הארי רדנאפ יצטרך לשנס מותניים ולצאת לפרויקט בניה מחדש בעונה הבאה.

הכישלון בהשגת מקום בארבע הגדולות נבע ככל הנראה מההתקפה הרעועה של הקבוצה שהסתמכה על שעריו של הכוכב הבולט שלה, גארת' בייל.
בייל הוא בכלל מגן שמאלי שהוסב בעקבות המהירות המסחררת שלו לעמדת הקיצוני השמאלי (עוד אחת מהברקותיו של רדנאפ), ולראייה כאשר הוא נפצע וסיים את העונה כך החלה טוטנהאם לדעוך, או יותר נכון למעט בהבקעות, דבר שעלה לה ביוקר.

דפו, קראוץ' ופאבליצ'נקו לא סיפקו את הסחורה העונה ועתידים למצוא עצמם מחוץ למועדון כחלק מהסקת המסקנות של הארי רדנאפ. 16 שערים משלושת החלוצים יחד זהו סך עלוב לגמרי שבדרך כלל אמור להיות מנת חלקו של לפחות אחד מהחלוצים הללו לבדו. לא פלא שהצמד הלוהט של פורטו, האלק ופאלקאו שהוליכו את הפורטוגלים לזכייה בליגה האירופית הם השמות החמים לתפוס את החוד בוויט הארט ליין, בעסקה שתעלה ל"תרנגולים" לא מעט כסף.

לצד בייל נתן לוקה מודריץ' עונה טובה מאוד ויחד עם רפאל ואן דר וארט אמורה טוטנהאם של העונה הבאה להיבנות סביב השלישייה הזו. ניקו קראנצ'ר, ג'רמיין ג'נאס ואפילו ארון לנון מוזכרים כמי שיעזבו את הקבוצה כשגם השוער גומס עשוי להיות מוחלף בידי שיי גיבן שאיבד את מקומו בהרכב הסיטי ממנצ'סטר וחייב למצוא לעצמו מקום בהרכב של אחת מקבוצות הצמרת בפרמייר ליג.

דווקא ההגנה היא עוגן מסוים בקבוצה בתקופתו של רדנאפ, זאת למרות פציעותיו החוזרות ונשנות של לדלי קינג אשר מעמידות בספק את המשך הקריירה שלו. מייקל דוסון השתדרג, הוא תפס עמדת מפתח הן כקפטן וגם כשחקן נבחרת אנגליה ויחד עם וויליאם גאלאס הוותיק , אסו-אקוטו, ואלן האטון באגפים ותוספת חיזוק מתאים ההגנה לא אמורה להיות הבעיה של הקבוצה. שילוב צעירים דוגמת דני רוז, סנדרו הברזילאי וטום האדלסטון הם התוספת שיחד עם צעירים נוספים יבנו את טוטנהאם העתידית.

הארי רדנאפ חייב להחזיר את האטרקטיביות למשחק שאפיין את הספרס אשתקד, וחייב גם לנפק תוצאות, אם יצליח בכך, דרכו להיות היורש של קאפלו בנבחרת האנגלית ולצמרת המאמנים העולמית סלולה.

לטור מלפפונים ושאר ירקות
לטור האליפות הגדולה מכולן
לטור אברם, ברוך הבא לספרי ההיסטוריה !
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט