הנה אדם שלא אכפת לו מכלום רוקד לצלילי השיר "Can't Stop The Feeling!" של ג'סטין טימברלייק, ואנחנו לא נשקר, החיוך לא ירד לנו מהפנים.
אל תלכו לפני החלק השני!
אף אחד לא שותה כמה משקאות וחושב שהוא עומד לקחת חיים. אבל זה קורה בכל יום בגלל שאנשים שותים ונוהגים.
ב 2010, כריס קודילה התנגש עם מכוניתו בשוטר לאחר ששתה יותר מדי. הוא הואשם בהריגה ונהיגה בשכרות וכרגע הוא מרצה עונש מאסר של 15 שנים.
בסרטון למטה, כריס משתף את הסיפור שלו על מנת לעזור לאחרים להבין שההחלטה שלו שינתה את חייו ואת חייה של משפחתו של השוטר.
אבל הדרך בה הוא מספר את הסיפור היא בלתי צפויה לחלוטין! אנשים ששתו במועדון לילה עמוס קיבלו את ההפתעה של החיים שלהם כאשר כריס הופיע במראה שבשירותים. עמותת We Save Lives מקרן דו כיווני במראה על מנת שכריס יוכל לדבר ישירות עם האדם שנמצא במועדון.
בהתחלה הם היו מבולבלים ובהלם, אבל אז הם הקשיבו לסיפור של כריס ולמסר שהיה לו – מסר שוודאי ישנה להם את החיים.
בבקשה שתפו את הסרטון העוצמתי והחשוב הזה ותעזרו לחבר להגיע הביתה בשלום.
במהלך 9 החודשים המובילים ללידה הורים קונים לילדים שלהם את הבגדים הנכונים, ציוד ודברים נוספים. פריטים רבים נמצאים ברשימה: עריסה, נדנדה, משחקים…והרשימה ממשיכה. אך כיסא בטיחות לרכב הוא אולי הקנייה החשובה ביותר של ההורים העתידיים, מכיוון שהוא חייב בחוק וקריטי לבטיחות התינוק.
אך התהליך אינו מסתיים בקנייה של מושב הרכב. כל מושבי הרכב עוברים את אותם המבחנים ומבדקי הבטיחות; שימוש לא בטוח טמון בהתקנת הכיסא. כל כיסא מגיע עם חוברת הדרכה שמראה צעד אחר צעד איך להתקין את הכיסא בצורה הנכונה. אם לא ממלאים אחר ההוראות הללו, התוצאות יכולות להיות טרגיות.
זה משהו שהולי למדה בדרך הקשה. לפני מספר שנים, בנה הצעיר קמרון היה במושב הבטיחות. הנהג, החבר לשעבר של הולי, לא עצר בתמרור עצור והיה מעורב בתאונה עם רכב אחר. קמרון היה במושב הבטיחות, אך לא היה חגור נכון; בגלל זה, מושב הבטיחות לא עבד כמו שצריך, והוא עף מהרכב דרך השמשה הקדמית. הוא נלקח לבית החולים, אך למרבה הצער לא שרד. הוא היה בן פחות משנה.
מאוחר יותר, הולי נתקלה בתמונה הזאת של בנה, תמונה שהיא פרסמה בפייסבוק זמן לא רב לפני התאונה הטרגית. עכשיו, היא ראתה את כל הטעויות שהיא עשתה, אך היא אמרה שאף אחד לא יצר איתה קשר או התריע בפניה על הטעויות הללו. הרתמה הייתה משוחררת ומסובבת; ויותר חשוב, הוא יושב בכיוון הלא נכון! ההמלצה היא שכיסא בטיחות עבור ילד בן שנתיים יפנה עם הגב למושב הנהג.
עכשיו הולי נחושה להפיץ את הסיפורים שלה לאחרים על מנת להזהיר אותם שלא יעשו את אותה טעות קריטית שהיא עשתה. היא מסבירה שהמטרה שלה היא חינוך ולא השפלה. היא אמרה, "כשהגבתי על התמונה של הילדים שלך שלא היו חגורים כמו שצריך, או שעצרתי אותך בחנייה של הסופרמרקט וניסיתי לתת לך עצה, אל תחשבי שאני קוראת לך אמא לא טובה. קחי זאת כאם שכולה שמנסה לשמור על ביטחון הילדים שלך ולחסוך לך וילד שלך כאב וצער. לכל הילדים מגיעים חיים ארוכים, שמחים ובטוחים".
לא בטוחים איך לחגור את הילד שלכם? צפו במדריך למטה.
למדו עוד על הסיפור של קמרון והולי:
אחד הנוסעים החמים שעל סדר היום לאחרונה הוא האופניים החשמליים והאנשים שרוכבים עליהם. קטנים, בגירים, על המדרכה, על הכביש. לכל אחד יש מה להגיד בנושא, והפוסט הזה של ורוניקה טאצ'ין שכמעט דרסה ילד שרכב על האופניים הללו הפך ויראלי בשעות האחרונות, וכולם צריכים לקרוא אותו.
אימא יקרה,
היום כמעט דרסתי לך את הילד,
כן, הילד שלך כמעט היה מתחת לגלגלים של המכונית שלי.
הוא כמעט היה פצוע ומדמם על הכביש,
כמעט היה נכה פיזית ונפשית לשארית חייו או יותר גרוע מזה…
כמעט…
מה קרה את שואלת?
תראי זה לא שנסעתי במהירות מופרזת, או כנגד כיוון התנועה, לא נסעתי על המדרכה, וגם לא הייתי עסוקה בפלאפון בזמן הנהיגה, באמת שנסעתי לפי כל החוקים והכללים… אני מבטיחה.
אז מה קרה?
הילד שלך נהג על הכביש… נהג, כן… נהג, לא התבלבלתי…
איך נהג?! הוא בן 13!!…
הבן 13 שלך נהג באופניים חשמליים על הכביש, הכלי רכב החדש שמגיע עד 25 קמ״ש לפחות… (בלי שיפורים)
אני הייתי חגורה בחגורת בטיחות כחוק, וממוגנת ברכב גרמני בטיחותי ששוקל 1200 ק״ג, לעומת זאת… הבן שלך, הוא לא היה ממוגן בקסדה או במגנים ונסע על הכביש חשוף לחלוטין, אני למדתי חצי שנה לנהוג בכלי הרכב שלי, למדתי את חוקי התנועה ונבחנתי עליהם מול גורם ממשלתי שנתן לי רשיון לנהוג בכלי הרכב שלי, הבן שלך למד לדווש בגיל שלוש ועבר את מבחן גלגלי העזר אולי בגיל שמונה.
הוא נהג על הכביש המקום שבו נוסעים המבוגרים שלמדו וקיבלו רשיונות, שסביר להניח שגם את נהגת בו פעם או פעמים, נהגים שנוהגים בכלי רכב שהבימבה 1200 ק״ג שלי היא סרדין… משאיות, אוטובוסים, מובילי טנקים, ממש כביש כביש, עם חוקים ומשטרות, ומה לעשות כשנוהגים בכביש אנחנו מחוייבים לציית לחוקי הכביש… כן גם הבן 13 שלך מחוייב לציית ולהכיר את חוקי הכביש.
אבל הוא בן 13, ולא עשה רשיון מעולם, איך בדיוק הוא ידע מה חוקי הכביש?!
אההה, זה כנראה מה שגרם לבן שלך כמעט להיכנס לי מתחת לגלגלים…
תראי, אני נסעתי בכיכר, ואותתי ימינה, הבן שלך התפרץ לתוך הכיכר שניה לפני שפניתי ימינה וכמעט נמרח לי על השמשה…
אם לא הייתי נוסעת במהירות סבירה ולא מספיקה לעצור הבן שלך לא היה חוזר הביתה היום, הוא היה שוכב בחדר טראומה בבית החולים… במקרה הטוב…
אני לא הייתי חוזרת הביתה, הייתי יושבת בתחנת משטרה עם הפרצוף המדמם של הבן שלך בתוך הראש שלי, בלי רשיון נהיגה, ועם רצון עז למות… במקרה הטוב…
ואת?
קודם כל אני ואת היינו מכירות אחת את השניה כנראה, והיית מאחלת לי למות…
אבל בעיקר החיים שלך היו נעצרים, הילד שלך, שעד היום בבוקר הלך, צחק, רץ… שוכב כרגע על מיטת בית חולים, משם הוא כנראה ירד לכיסא גלגלים, הוא יתחיל שיקום פיזותרפי ארוך שינסו להחזיר לו את כושר ההליכה אם בכלל, הוא יתחיל שיקום פסיכולוגי בנסיון לגרום לו לישון בלילות בלי לראות רכב גרמני שעולה עליו ולהתעורר בצרחות, ואת תצטרכי לעצור את החיים שלך בשביל לראות שוב את אותו ילד יקר שלך… לפחות צוחק שוב כמו פעם, במקרה הטוב…
אבל כמו שאמרתי אימא יקרה, כמעט דרסתי את הבן שלך היום למוות,
כמעט…
הפרצוף המופתע של הבן שלך כשהוא מגיח משום מקום לנתיב שלי יהיה תקוע לי בראש לעוד הרבה זמן…
אבל אל דאגה, הבן שלך חי, בריא ושלם, וממשיך לנסוע על הכביש בין מכוניות ומובילי טנקים, ללא ידיעת החוקים שמוטלים גם עליו, ללא קסדה, ללא מגנים, וללא מודעות לגזר הדין הנוראי שהוא גוזר על שלושתנו, עליו… עליי… ועלייך אימא…
אני מתחננת אלייך אימא יקרה, אני לא רוצה להכיר אותך, לא ככה…
אני חובשת בכירה במד״א, הכרתי כל כך הרבה אימהות של ילדים שנפגעו בתאונות אופניים חשמליים, שלצערי לא יכולתי להבטיח להם שהילד שלהם יצא חי מהאמבולנס שלי!
אני מבקשת ממך!
אני מתחננת!
תעזרי לי לעזור לך לשמור לך על הילד!
זה בידיים שלך אימא! תעטפי ותגני על הילד שלך!
שמרי עליו ילד!
אסור לו להיות חשוף לסכנה של הכביש!
אולי את לא תיהי אימא מגניבה כשתדרשי שהילד יחבוש קסדה וירכב כחוק, אבל את תישארי אימא לילד חי!
אני ורוניקה, אני בחודש תשיעי ועומדת ללדת את ביתי הראשונה, ואני מתחייבת בפנייך אימא יקרה, שאני הולכת לעשות הכל (!!!) אבל הכל, בשביל שאני ואת לא ניפגש בחדר מיון, בשביל שהחיים של הילדה שלי, החיים שלך והחיים שלי לא יעצרו…
כל שאני מבקשת שתבטיחי לי את זה גם את!
צריך לעשות סוף לתופעת ההשתוללות של קטינים רוכבי אופניים חשמליים!!
המכתב הזה של אדם לאקס של החברה שלו הפך ויראלי בגלל כל הסיבות הנכונות.
"לאדם שנתן לה ללכת,
תודה. תודה שיצאת מהחיים לה, שעזבת אותה. תודה שנתת לי את ההזדמנות לאהוב אותה, לעשות דברים שיעשו אותה מאושרת, להחזיק אותה באמת. תודה שפגעת בה. אם לא, היא לא הייתה לומדת לקח חשוב. אני אעשה כמיטב יכולתי לא לגרום לה כאב, כי כואב לי לראות אותה בוכה. אני אעשה את כל הדברים שאתה לא עשית בשבילה, כמו להיות שם כשהיא מרגישה בודדה, להעדיף אותה ולא לגרום לה להרגיש כאילו היא אופציה, אקשיב לסיפורים ולתלונות לא משנה כמה הם מוזרים או קלישאתים.
אתן לה אהבה וחיבה אפילו כשהיא לא מבקשת. אני אתן בבחורה שלי שאתה לא הערכת. אני אוהב את הבחורה שאתה לקחת כמובן מאליו. אני אעשה הכל כדי לשמור עליה ולגרום לה להישאר. אני אוהב אותה בגלל מי שהיא, ואתמוך בה בכל מה שהיא תרצה להיות. אני אהיה בן הזוג שאתה כשלת להיות עבורה. אני אהיה האדם שלעולם לא יעשה את הטעויות שאתה עשית. אני לעולם לא אתן לה ללכת".
אחת, שתיים, שלוש…רגע, כמה בנות יש בתמונה הזאת? זאת השאלה שמטרידה את האינטרנט בשבוע האחרון, שהתשובות מתחלקות לכמה אופציות.
הצלמת השוויצרית, טיציאנה ורגרי פרסמה את התמונה באינסטגרם כחלק מפרויקט האשטאג של סוף השבוע על זהות, והתמונה קיבלה כבר 21,000 לייקים ויותר מ 4000 תגובות.
אני החלפתי מחנות כמה פעמים. בכל פעם שחשבתי שפתרתי את האשליה האופטית, שמתי לב למשהו חדש שהוביל לכך שהטלתי ספק בתשובה שלי. אז איך המגיבים משפיעים על הדיון?
התשובה שלהם הייתה בין שתיים ל 13, יש אנשים שרואים תאומות, שלישיות ואפילו רביעיות בתמונה. מה שהופך את התשובה לקשה ביותר.
אלו שטוענים שיש שתי בנות אומרים שיש מראה בשני הצדדים שלה, מה שגורם למספר תמונות זהות של שתי הבנות. אז כמה בנות יש לדעתכם בתמונה? כתבו לנו בתגובות למטה.
"איזו אמא אני"?
כל אמא מתמודדת עם השאלה הזו כל כך הרבה פעמים ביום. בבית, בעבודה, עם הילדים…
בסרטון המרגש למטה אמהות הוזמנו כדי לספר על התחושות שלהן ולענות איך הן רואות את עצמן בתור אמהות?
התשובות היו אמיתיות, כנות ומרגשות. אבל הדבר המרגש ביותר היו התשובות של הילדים שלהן…
מוקדש באהבה לכל האמהות
"איזו אמא אני?"
כל אחת מאיתנו מתמודדת עם השאלה הזו כל כך הרבה פעמים ביום…
בבית, בעבודה, עם הילדים…
הזמנו אמהות לספר לנו על התחושות שלהן ולענות לנו איך הן רואות את עצמן בתור אמהות?
קיבלנו תשובות אמיתיות,כנות ומרגשות.
אבל מה שהכי ריגש אותנו הייתה התשובה של הילדים שלהן…
מוקדש באהבה לכל האמהות <3Posted by Keds Kids IL on Wednesday, March 16, 2016
אתם צריכים להתבייש בעצמכם. טוב האמת, אנחנו מתביישים בעצמנו.
היום למדנו שכל החיים שלנו 'קילפנו' פתקים נדבקים בצורה הלא נכונה. כאילו נולדנו בכוכב אחר.
איך היינו אמורים לדעת? אף אחד לא אמר לנו שיש יותר מדרך אחת לקלף את הפתקים הללו. לא מלמדים אותנו את זה בבית ספר.
וזה לא שקילוף פתק נדבק הוא פשע ללא קורבן. יש קורבן. והקורבן הזה הוא אנחנו.
קילוף לא נכון יגרום לפתק ליפול, כמו עלה צבעוני שנישא עם הרוח.
אז איך מקלפים פתק נדבר בצורה הנכונה? פשוט תפסו אותו מהצד וקלפו אותו לאורך החלק הדביק.
התוצאה?
ו-וואלה! הפתק ישר, ונדבק כמו שצריך.
הדבר החשוב ביותר הוא שלעולם לא נטעה שוב, ושלמדנו היום משהו חשוב.