תגית: הפועל תל אביב
חזרתי – אמר יוסי אבוקסיס לחברים בוולפסון (דעה)
אבוקסיס את הפועל תל אביב זה שידוך מתאים שכבר היה צריך להשתדך קודם לכן. בגלל בעלות שכונתית של אלי טביב זה לא קרה לפני שנה ועכשיו הקשר המחונן יכול להמשיך את קריירת האימון בצורה טובה.
יש לו נתוני פתיחה מצוינים. גדל במועדון כשחקן, נחשב לסמל (למרות שכיכב גם ביריבה השנואה בית"ר ירושלים) וגם שימש כעוזר מאמן שם. הוא יודע איפה כל דבר נמצא (כולל הנייר טואלט שליהי טביב הייתה ממונה על הזמנתו) מכיר כבר חלק מהשחקנים, ויש לו הנהלה נוחה לעבוד איתה.
המוקש היחידי שנראה לעין זה אויבים מבית כמו שביט אלימלך, איתו לא הסתדר בעבר. גם ניצן שירזי, שביקש מרמון ושות' את השוער לשעבר בתור מחליפו על הקווים ונענה בשלילה יכול להתגלות ככזה. זאת אופציה שקשה להאמין שתקרה, כי שירזי הוא לא אחד שחותר תחת הבעלים וחורש מזימות. עובדה, אפילו את טביב הוא סבל בשקט. אבוקסיס יצטרך לדעת לשמור על יחסי עבודה תקינים עם אלימלך, לו יש פחות מה להפסיד במקרה של פיצוץ ביניהם.
יקיר וולפסון חווה תקופה נפלאה יחד עם אלי גוטמן בהפועל תל אביב ואחר כך הרשים בבני יהודה. המינוי שלו כעוזר מאמן נבחרת ישראל היה ראוי. הוא לא אחד שאפשר כרגע להזכיר באותה נשימה עם גדולי המאמנים בארץ, אבל המשקל של עוזר מאמן קטן מזה של המאמן עצמו ולאבוקסיס יש רזומה מצוין בתקופה הקצרה שלו בענף האימון.
עומד לרשותו סגל טוב. החוד קטלני, עם השילוב של דמארי ובן חיים. בקישור ורמוט חזר וברמה המקומית זאת תוספת משמעותית. הגיעו זרים שעדיין לא השתלבו אבל אנחנו רק אחרי חמישה מחזורים. ההגנה סובלת מבלמים חלשים\זקנים. זה עוד היה בתקופה שאבוקסיס וגוטמן אימנו שם. אולי בתור שחקן שידע לשחק קשוח ולעשות הגנה, המאמן הטרי ירכוש שחקן איכותי שייצב שם את הבעיות. גם המגנים לא בשמיים, אחד מאוד מבוגר והשני רק מבוגר. מול אתלטיקו מדריד זה היה מביך, אבל בליגה של לוזון לא חייבים להיות רוברטו קרלוס. עמדת השוער, כלומר אדל, מכוסה.
הנפילה של מכבי חיפה והפער הגדול שלה מהמקומות הראשונים נותנת פוש וצ'אנס מצויין להפועל תל אביב להתמודד על האליפות. תהיה לה בעצם רק יריבה אחת להתמודד איתה עליה, מכבי תל אביב. עד יום שני בערב הכול עבד שם וכולם שמחו וליקקו לאוסקר גארסיה אבל הגיע הפסד אחד והרפש מתחיל לצאת החוצה. נראה איך יתמודדו שם עם הלחץ.
אבוקסיס צריך ללמוד את הקבוצה שלו ולהתחיל לעשות את מה שהוא יודע. כדורגל התקפי וטוב. מאוד יכול להיות שזה יספיק ואם לא, מה כבר קרה? הוא הרי רק זמני פה.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
מצית הקסמים – על העונש שקיבלה הפועל תל אביב מבית הדין המשמעתי (דעה)
בתאריך 23.9.2012 התקיים משחק כדורגל בין קבוצת הפועל ניר רמת השרון לבין קבוצת הפועל תל אביב. על פי דו"ח השיפוט: "בדקה ה – 88 נזרקה מצית לתוך תחומי המגרש מיציע אוהדי הפועל תל אביב וזאת בדיוק לאחר הוצאת כרטיס צהוב לשחקן הפועל תל אביב"
על בסיס הדו"ח החליט בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל להפעיל עונש על תנאי (מיום 18.4.2012) של משחק רדיוס. בית הדין החליט להקל על הפועל תל אביב ולהורות כי משחק הרדיוס יתקיים עם קהל. כמו כן, הושת על הפועל קנס כספי בסך 50,000 ₪. כמו גם, נקבע עונש על תנאי של משחק רדיוס ללא קהל.
טענות הפועל תל אביב כי האוהדים התנהגו למופת, אין הוכחה בדבר השלכת המצית מיציע האוהדים, וכי השלכת מצית נמצאת ברף התחתון של השלכת חפצים (התפרעות אוהדים) לא הותירו רושם עמוק על מלומדי בית הדין, שכאמור הרשיע את הפועל תל אביב.
ראוי להזכיר, בהקשר לעבירת התפרעות אוהדים, כי ב 20.9.2012 הורשעה בית"ר ירושלים בעבירה של התפרעות אוהדים. מכתב האישום שהוגש עולה כי אוהד הקבוצה השליך לתחומי המגרש אבוקה. טענות הקבוצה כי עשתה רבות למניעת התפרעות אוהדים, אם בדרך של השקעת כספים בשיפור אבטחה, ואם בדרך של שילוב אוהדים בהנהלת הקבוצה לא הועילו רבות. כמו כן, טענת הקבוצה כי האוהד (שאינו מוכר אישית למנהלי הקבוצה) נתפס על ידי המשטרה, ובתקווה כי תפיסת העבריין ומיצוי הדין עמו די בהם בכדי למנוע את הרשעת בית"ר נדחתה על ידי פוסקי הדור. נוכח האמור, החליט בית הדין המשמעתי להורות על הפעלת העונש על תנאי (משחק רדיוס ללא קהל), וכן השית קנס בסך 10,000 ₪ על הקבוצה.
כבר כאן המקום לשאול כיצד ראו חכמי בית הדין לתמחר את "מצית הקסמים" ב 50,000 ₪ ובקביעת עונש על תנאי של משחק רדיוס ללא קהל. ומנגד את השלכת האבוקה (שלכל הדעות מסכנת יותר מאשר מצית), שהובילה להפסקת משחק הכדורגל למספר דקות, תמחרו בקנס של 10,000 ₪. ככלל, יש באי אחידות הענישה כאשר מדוברים במקרים דומים דבר מקומם. כאשר עוצמת העבירה כה שונה (מצית – אבוקה) והעונש הוא כה מנותק מהמקרים (הפעלת עונש על תנאי, קנס של 50,000 ₪, וקביעת עונש על תנאי של משחק רדיוס ללא קהל – הפעלת עונש על תנאי, וקנס כספי בסך 10,000 ₪) יש בכך כדי לדרוש ניקוי מאורות בבית הדין המשמעתי.
לעניין הפרסומים בתקשורת בדבר אהדת אחד הדיינים את מכבי תל אביב, לטעמי יש לתת לכך משקל נמוך ביותר. הרי מלבד אהדת הכדורגל (ומשכך אהדת קבוצה מסוימת) איזה סיבה ממשית יש לעורך דין לשבת כדיין בבית הדין של ההתאחדות. הרי ספק כמה יוקרה מקצועית יש בדבר זה.
בטור "אלונה לא אשמה" כתבתי באריכות בדבר החובה לשנות את תקנון המשמעת בכל הנוגע להתפרעות אוהדים. לשיטתי, כאשר מדובר באוהד יחיד המחליט על דעת עצמו (ובניגוד למטרות הקבוצה) להתפרע יש להימנע מענישת הקבוצה. הרי, במציאות הנוכחית, לקבוצה אין את הכלים המשפטיים למנוע מאדם כלשהו להיכנס לתחומי המגרש ולהשליך חפצים. הסמכות לכך מצויה בידי המשטרה וחברות האבטחה. כמו כן, משליך החפצים פועל בבירור נגד טובת הקבוצה ועל כן עצם קביעת ההתאחדות כי קיימים יחסי שליחות ביניהם היא מגוחכת.
מאז פרסום הטור (בעניין הפועל באר שבע) הזדמן לי לשוחח עם מספר בעלי קבוצות ונראה היה כי הם מודעים לפגם התקנוני המאפשר להענישם אל לא עוול בכפם. עכשיו, הגיע הזמן ליישם את אותה הבנה בסיסית ולשנות את סעיף התקנון בדבר התפרעות אוהדים.
*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
כואב לפרגן? על חוסר הפרגון של אנשי הספורט בישראל (דעה)
ראשית כל אני חייב לציין, הקשר בין עמנואל רוזן לכדורגל הוא כנראה מקרי. קראתי באחד מאתרי הספורט טור שלו על כך שחיפה ניצחה את ההרכב השלישי של יונייטד, והאמת אני שואל האם – ראיין גיגס, פורלאן, ג׳ון אושיי, ריו פרדיננד, סילבסטרה וריקרדו – זה באמת היה הרכב כזה גרוע?
הפועל תל אביב הפסידה לקבוצה שגם אם הייתה מגיעה עם סגל האפסנאות הייתה מנצחת, אין מה לעשות! פשוט קבוצה גדולה, ברמה הכי גבוהה, ובוא נגיד שפלקאו באתלטיקו זה כמו מסי בברצלונה.
קרית שמונה לעומת זאת הוציאה באמת תוצאה היסטורית ומדהימה, כנגד כל הסיכויים עם סגל שחקנים צנוע בהרבה משל האדומים, ואגב נגד הרכב ראשון…
עמנואל היקר, אני יודע לכבד הצלחות של אחרים, כמו הניצחון של מכבי תל אביב על אייאקס, המספרת של זהבי או התיקו האחרון של קריית שמונה, תדע גם אתה לפרגן.
את שתי הטעויות בסגירה בשני השערים הראשונים של חיפה עשו שחקני הרכב: ג׳ון אושיי בגול הראשון ופרדיננד בשני. בהרכב עלו סך הכל שני שחקנים מילואים, שניים בלבד, וגם הם שחקני התקפה שמגובים כמובן בלא אחר מאשר דייגו פורלאן!
על חשיבות המשחק של מנצ׳סטר יונייטד מול מכבי חיפה אפשר לדבר שעות, מה לעשות הם הבטיחו את מקומם והמשחק לא היה כזה חשוב להם למרות שנלחמו ולחצו חזק על מנת לא להפסיד. אבל על הלחימה של הירוקים והיכולת להשפיל את מנצ׳סטר מגיעה רק הערכה במיוחד כששיחקו ״בבית״(חיפה אירחה את מנצ׳סטר בקפריסין).
ולכל אנשי הספורט בארץ, תלמדו גם לפרגן כשצריך! כל הכבוד לגילי לנדאו, הלוואי וקריית שמונה יעברו את שלב הבתים.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
זרים ונהנים – על השחקנים הזרים שחזרו לקדנציה נוספת בישראל (דעה)
קיץ 2012 הביא איתו משב רוח רענן. לא הרבה ישראלים יצאו לחו"ל, יש אלופה חדשה ששמרה על רוב הכלים שלה, התל אביביות עושות קולות מלחמה ואפילו לחיפה מחזירים עטר(ה) ליושנה. כל זה לא מפתיע, אבל ההפתעה הגדולה מגיעה מכיוון הזרים שכולנו מכירים וחוזרים לעונה נוספת בליגת העל אחרי גלות בליגות הטובות באירופה
קבוצות הצמרת הישראליות והמוכרות רוצות לחזור למרכז הבמה, הפעם רובן מפעילות את הכלים הכי כבדים שהן יכולות להעמיד ולא מתכוונות לוותר ואפילו לא לחסוך בכסף. כל זה נכון גם לגבי הזרים החדשים שנוחתים בארץ הקודש, אך מה נגיד על זרים חוזרים? כאלו שנתנו פה את העונות הכי טובות בקריירה חוזרים לסיבוב נוסף (אחרי שנכשלו או הצליחו במעט ברחבי אירופה) אז בוא נראה מה יש להם לתת הפעם.
הראשון בכתבה שלי, הוא ללא ספק השוער הזר הטוב ביותר אי פעם בליגת העל בכדורגל. החתול השחור וינסנט אניימה. השוער הניגרי חוזר לליגה שלנו בהפתעה גדולה, עונה אחת בלבד אחרי שעזב את הפועל תל אביב לטובת החלום האירופאי כאשר חתם באלופת צרפת ליל (דאז). אך עם גודל הציפייה כך גם גודל האכזבה. החתול השחור חוזר עם הזנב בין הרגליים לליגה שנתנה לו את הבמה הגדולה ביותר. ההפתעה הגדולה ביותר היא החתימה של אניימה בצד בצהוב של תל אביב במדי מכבי המתחדשת. רבים לא רואים את המהלך הזה כמהלך נכון לשחקן (משני הצדדים), למרות זאת כמו שנוכחנו לדעת אין יותר פרות קדושות בכדורגל והכסף הגדול מדבר.
השחקן השני שחוזר לליגה "השישית" באירופה הוא המגן הגנאי ג'ון פנסטיל. המגן הבינלאומי שידע ימים יפים בתל אביב, גם בצהוב וגם באדום עזב את הליגה הישראלית לטובת אנגליה לפני כ 5 שנים. לאחר שבילה שנתיים במדי ווסטהאם וגם ניסה את מזלו לשנתיים נוספות בפולהאם החליט המגן לשחק בעונה שעברה במדי לסטר סיטי מליגת המשנה. לאחר מספר משחקים לא מבוטל והצלחה יחסית טובה, סיים המגן המוכשר את חוזהו בלסטר ונחשב כרגע לשחקן חופשי, מי שעטו על המציאה היו האדומים מוולפסון אשר הציעו חוזה לפנסטיל וחזרה לישראל, לאחר שחתם כנראה שנראה אותו מככב באגף הימני של האדומים בעונה הקרובה.
שחקן נוסף שחוזר לסיבוב שני הוא החלוץ הבולגרי המוכשר דימיטרי מקרייב. החלוץ החסון והנהדר שעזב את אשדוד לפני שנה וחצי לטובת הליגה הרוסית המתפתחת החליט לחזור לביתו ולקבוצה שהכי הצליח בה. רק להזכיר לכולנו, מקרייב כבש 52 שערים במשך 3 וחצי עונות במדי האשדודים. לאחר פציעה לא קלה ואחרי שחזר לכושר משחק מלא החליט מקרייב להגיע למקום שמכיר אותו הכי טוב וחתם על חוזה חדש באדום-צהוב. בהחלט החתמה טובה לקבוצה המעניינת מ.ס. אשדוד.
לאחרונה היו קצת דיבורים ולחשושים שמכבי תל אביב פנתה לעוד שחקן עבר ששיחק במדי היריבה העירונית, הבלם הברזילאי דאגלס דה-סילבה. ממכבי תל אביב לא שמענו הרבה על הפניה היזומה שנעשתה, השחקן עצמו התנער מחתימה אפשרית במדים הצהובים שאותם הוא לא הכי מחבב (בלשון המעטה) כשעיקר התירוץ היה שלמכבי תל אביב אין את הכסף לשלם לו את השכר אשר מרוויח בקבוצתו האוסטרית "רד-בול" זלצבורג. לאחר שראינו שגם אניימה חצה קווים אדומים, נראה מה עוד יוליד לנו הקיץ.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
פשוטיי וכדורגלני העם – הצעה קטנה לשיפור הכדורגל הישראלי (דעה)
לפני תחילת כל עונת כדורגל באנגליה נפגשות האלופה ומחזיקת הגביע להתמודדות על "מגן הקהילה". המפגש האטרקטיבי מביא איתו הרבה צופים לאצטדיון והרווחים למיניהם מועברים לנזקקים. יוזמה מבורכת שאפשר לנסות אותה גם בארץ.
פה אין את מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי ושאר הגדולות שימלאו כל מתחם אפשרי, אבל הצגה כפולה יכולה למלא את בלומפילד. אולי גם את טדי.
קובעים מראש שמחזיקת הגביע משחקת מול האלופה ובנוסף יתמודדו ביניהן שתי הקבוצות שהביאו הכי הרבה קהל בעונה החולפת. ככה יצא שנראה משחקים פיקנטיים ומושכי צופים כמו דרבי תל אביבי, או הפועל תל אביב נגד בית"ר ירושלים. יימכרו גם זכויות שידור, פרסומות יכניסו עוד קצת כסף, דוכני המזון יוכלו להקדיש חלק מההכנסות לעניין ואפשר גם להשאיר קופות לתרומה בכניסה.
יהיה נחמד לקבל בין גביע הטוטו המשמים לבין פתיחת הליגה כדורגל מעניין.
תהיו בטוחים שלמרות שזה רק משחק ידידות יהיה חם על הדשא. דרבי הוא דרבי, גם אם זה משחק נוער. יש שידור, יש קהל ותכף מתחילה העונה – השחקנים לא ירצו לעשות בושות, וירצו להוכיח למאמן שמגיע להם לפתוח בהרכב.
הבעיה העיקרית פה היא האם ההתאחדות לכדורגל תסכים לממן כזה דבר.
תחושת הבטן שלי אומרת שלא. זה גוף מושחת וכוחני שלא משרת את הציבור אלא צוחק עליו. יש שם קשר שתיקה וחברים בו אנשים שהאינטרס היחידי שלהם זה לשמור על הכיסא שאותו הם מחממים לשווא. למעשה, הפיכת הרעיון למציאות דווקא תעזור לגוף הזה. הדימוי שלו גרוע מאי פעם והרמה של הכדורגל איומה. מיזם כזה וההתאחדות תקבל סופרלטיבים מהתקשורת והקהל. אנחנו נראה שיש גם טוב ולא רק תחמנות ופשע.
יהיה לנו מה לראות בערב אוגוסט דביק ולוהט אחרי פגרה ארוכה ומייגעת, והכול בזכות ההתאחדות לכדורגל ולמען מטרה נעלה. הנזקקים מצידם יראו שיש מי שמסתכל עליהם.
אז כמו שאומרים: "בשנה הבאה בירושלים הבנויה"
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
אירופה יכולה לחכות – מדוע טוטו תמוז צריך להישאר בישראל לפחות עוד עונה (דעה)
נמאס לקרוא כל חצי שעה על קבוצות דרג ב' שמעוניינות בטוטו תמוז. כאילו שאו-טוטו תמוז עוזב, כשבפועל לא היה שום דבר רציני חוץ ממונקו. הרבה הרים שהולידו עכברים בחסות הסוכן רונן קצב.
תמוז הוא חלוץ מוכשר יחסית לכדורגל הישראלי, אבל באירופה יחד עם האופי החצוף שלו הוא צפוי לחזור מהר הביתה או להתייבש (ולהירטב) על ספסלים קרים. ההחלטה של הנהלת הפועל תל אביב לא להוציא אותו למחנה אימוני טרום העונה מראה שהבעיה לא הייתה רק טביב, אלא גם תמוז. קללות, שביתות, עלייה במשקל וגם חלק ניכר מהקריירה – יכולת בינונית מאוד, הן כבר מנת חלקו של הכדורגלן הצעיר הזה. בטוח שאם ישפר את ההתנהגות שלו והיחס למקצוע שמפרנס אותו בצורה סופר מכובדת גם היכולת תשתפר. אז יהיה אפשר לדבר על בלגיה, טורקיה וצרפת ברצינות. תמוז שיחק שנה לצד דמארי אבל נראה שלא למד ממנו הרבה. האחרון עובד קשה, לא עושה בעיות וגם מתקדם נהדר עם הזמן. אם צריך לשים כסף מי יגיע רחוק יותר מביניהם רובכם תשימו את המרשרשים על החלוץ שבא ממכבי ולא הפועל פתח תקווה.
לתמוז יש יתרון על הרבה ישראלים שנכשלו בגולה – הפיזיות. יש לו כוח, וכשהוא משתמש בו נכון קשה לעצור אותו. באירופה מאוד חשוב המבנה של השחקן וזה ישחק מאוד לטובתו. גם הטכניקה וניצול המצבים שלו טובים. בסך הכול מדובר בשחקן מצוין שיכול להצליח גם מעבר לים (בלי להכניס למשוואה את הליגות בקפריסין, רומניה ופולין).
את היציאה החוצה הוא צריך לדחות בשנה. לצבור קצת בגרות, לנסות להיות מקצועי יותר. לתת עוד עונה של 15-20 שערים, להוסיף דברים חדשים למשחק שלו. ליישר את ההדורים עם הפועל תל אביב והקהל ואז לצאת לליגות הנכספות.
הגיע הזמן שסוכני השחקנים שרוצים לגזור קופון יפסיקו לזרוק לכל כיוון באירופה את המיוצגים שלהם. עכשיו הם אולי נהנים מזה כלכלית, אבל התוצאה של חוסר ההצלחה של כמעט כל הלקוחות שלהם היא שם רע לשחקן הישראלי. בסוף מאמנים יעשו הכללה ויפסיקו לרכוש ישראלים גם אם מדובר בקבוצות מאוד מאוד בינוניות ואז גם הסוכנים יפגעו מזה. בשנות התשעים היו מעט מאוד שחקנים ישראלים ששיחקו באירופה אבל אחוז גדול יותר הצליח שם. כל זה כשהם משחקים בסרייה A ובפריימיר ליג ולא בליגה הבלגית.
וכשיש כל הרבה טרבל מייקרים בכדורגל המקומי נשאלת השאלה איפה המאמנים ועוזריהם? למה הם לא דואגים לכוון כמו שצריך שחקנים כאלה? יש בעיה בשיטה, אבל אף אחד לא טורח לתקן. כישרונות כמו ראובן עובד וערן לוי מתבזבזים ועוברים מקבוצה לקבוצה תוך זמן קצר. שלא נדבר על איציק זוהר, שאלוהים יודע איפה הוא נמצא היום.
יכול להיות, אולי כמעט בטוח, שמה שתמוז היום זאת תוצאה של טיפול אישי לקוי. החל ממחלקות הנוער ועד הבוגרים ונבחרת ישראל.
העונה שהייתה…
הוא חיכה בפינה, אחרי שעזב וחזר, האמין כל הדרך שהתואר הזה הוא אפשרי. רן בן שמעון עשה היסטוריה, עם כל הכבוד לשחקנים ולאיזי, התואר הזה הוא של רן, הבנאדם שבנה את קריית שמונה לקבוצה מסודרת ומחוברת להפליא. לא עוד מאמן שסתם צועק על השחקנים שלו, לא עוד מאמן שמקבל חומר שחקנים בנוי ופשוט מוביל אותו לתואר, אלא בנאדם שמתחיל מאפס, מהליגה השנייה, בונה קבוצה, מנצל את מצב הליגה העונה ועושה את זה.
לא, אני לא הולך להרחיב יותר מדי בנושא, לא הולך יותר מדי לבלבל את המוח על כמה שהאליפות הזאת יפה ונחמדה, די, מינואר כבר היה ידוע, הליגה פה ויתרה ממזמן על התואר וקריית שמונה הייתה שם. יש לפעמים שנים אפורות בכדורגל, והשנה הזאת היא אחת מהן. אל תבינו אותי לא נכון, זה לא חוסר פרגון או כל דבר אחר שקשור לקריית שמונה, ההיפך, פשוט העונה לא כאן ממש כדורגל, רוב קבוצות הליגה היו עסוקות בנסיעות לבית הדין. כמו שאמרתי כבר בעבר, זה לא שקריית שמונה בלתי ניתנת לעצירה, פשוט אין אף אחת שתעצור אותה.
אני מתקרב לנושא המרכזי בכתבה, אז שימו לב. העונה קרו הרבה דברים, יותר מדי, שאפשרו לכל זה לקרות. עונה כזאת משוגעת יכולה לקרות רק כשכל כך הרבה גורמים מתחברים יחד. אז בואו נתחיל, בואו ונספר את סיפורה של הליגה הזאת בחלקים קצרים. זאת הייתה העונה שהייתה, וכן אפשר להתחיל לסכם אותה כבר עכשיו, כי בינינו, זה לא ממש משנה מי תסיים בתור סגנית, ומי תרד, לוזון עושה מה שבא לו והכדורגל נהיה די משעמם.
עונה שבה אלי טביב מבזה את עצמו והקהל פשוט מבזה את כל השאר, לא מגיע להפועל אליפות! ועל כל ההתפרעות שלהם בדרבי שיפסיקו לבקש רחמים כי העונש היה הולם.
העונה הזאת נחתמת לה גם עם יורדת אחת שכבר בתחילת העונה רשמו לה על המצח ״ליגה לאומית״, והאמת שלא היו לה יותר מדי סיבות להמשיך לשחק, פשוט לנסות ולנצח כמה שיותר משחקים, ובינינו, היו להפועל פתח תקווה משחקים ענקיים העונה, של שערים משוגעים ומלחמה בלתי רגילה, מגיע לה להשאר בליגה! אבל מה נעשה, 9 נקודות זה פשוט יותר מדי…
עונה שבה הקהל של בית״ר ירושלים עושה הכל לא נכון, ופתאום הכל כן נכון, והירושלמים רצים בין דיון לדיון, בלי מושג מתי קונים את בית״ר או מתי מפרקים אותה. אף אחד עוד לא יודע מה הולך באמת בבית וגן, ואסור גם לשכוח שכל שנה מחדש הם עומדים בפני פירוק.
שנה משוגעת שבה מכבי חיפה נראית כמו כמו קבוצה בלי רצון לשחק, ערימה של כישרונות (יותר מדי מהם, 30! ) שפשוט לא משתלבים יחד ובמיוחד שהמאמן לא מצליח בשום טקטיקה או מהלך לבנות יציבות.
עונה שבה שתי הקבוצות הכי לא מעניינות היסטורית – מכבי פתח תקווה והפועל חיפה – גורמות לאחת התגרות המגעילות ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי ויוצרות יריבות ״היסטורית״ ו״היסטרית״ לליגה הלאומית. סתם שתדעו לידע הכללי, להפועל חיפה יש אליפות אחת ושלוש גביעי מדינה בזמן שללוזונים יש 2 גביעים ואפילו לא אליפות אחת, לזה אני קורא משעממות! ומילה קטנה על העונש, אם שתי הקבוצות לא מקבלות עונש של הפחתת נקודות, שיחזירו לפתח תקווה והאדומים מתל אביב את הנקודות, כי זה פשוט יהיה בזיון.
שנה שבה לרובנו לא היה מושג מי באמת משחק בהפועל עכו, רמה״ש או ראשל״צ, כי בסופו של דבר שמות הערים הללו נקשרים יותר עם כדורסל, כדוריד או אירועים אחרים בחדשות מאשר כדורגל.
שנה שבה מכבי תל אביב… צריך להרחיב? כי אני יכול לשיר מה נשתנה על מכבי כבר 8-9 שנים ועדיין להגיע לאותן מסקנות שכלום לא השתנה.
חצי עונה שבה מ.ס אשדוד נראית כמו מכונה משומנת של כישרונות ויכולת שפשוט לא רוצה לעצור, ובחצי עונה שאחרי "הדולפינים" פשוט נראים כמו בכל עונה אחרת שלהם, לא יציבים, או בקיצור, אמצע טבלה.
עונה שבה מכבי נתניה חוזרת קצת לכותרות ומגיעה בסופו של דבר לפלייאוף העליון, כי מה לעשות, באמת, אחרי על הבלאגן, אחרי כל העזיבות, הסגנות לבית"ר בתקופת גאידמק, אני יכול להגיד רק משהו אחד, ראובן עטר הוא פשוט מאמן גדול, ומגיע לו לאמן בחיפה.
עונה משוגעת שבה באר שבע בתמונת הירידה מהרגעים הראשונים ובני סכנין פשוט רואה צמרת כמו בעונה ההיא עם אלישע לוי וקולמה. מוזר קצת, לא?
ולסיכום, יותר מדי דברים קרו העונה, הרבה קבוצות לא התחברו, הרבה שחקנים לא הביאו את המקסימום שלהם, והקבוצות הקטנות יותר חגגו על זה, אבל האמת זאת עונה שבה לא היו קטנות ולא היו גדולות, כי רוב השחקנים ה"טובים"(יחסית…) שהיו כאן בקיץ האחרון עזבו ליבשת הישנה (אל תשכחו שאנחנו לא אירופה, אנחנו באסיה, אף פעם לא היינו חלק מאירופה) כדי לחפש את עצמם, ובסוף הם גם יחזרו עם התואר ליגיונר ויקבלו משכורת גבוהה פי 3 ממה שקיבלו, צעד כלכלי ומשתלם ביותר במדינה שבה כולם מחפשים כסף והנחות.
הטוב, הרע והמכוער
יש כמה דברים שאפשר לקחת מהדרבי אתמול, הרוב מכוער, חלק גדול רע, אבל יש גם נקודות אור.
מאז האירועים אתמול מתרחש עליהום על אוהדי הפועל, באופן כללי מוצדק מאוד, אך בחלקו נגוע בצביעות בצורה מעוררת חלחלה. האירועים שקרו בתום המשחק לא צריכים לקרות בשום מקום ובשום מגרש, ואין לכך הצדקה, ועל כך הפועל תספוג את העונש ותקבל את הדין. שחקנים התלהטו והתנהגו כמו אחרון האוהדים, שופט שהחליט שהדרבי הזה ירשם על שמו, ואוהדים שנשברו אחרי חודשים של מלחמה.
ועכשיו לצביעות,
קודם כל – בית"ר ירושלים. אוהדים שמוצאים ילד בן 12 מחוץ למגרש עם צעיף של קבוצה יריבה ומרביצים לו לא ראויים להטיף מוסר לאף קבוצה אחרת. אם לא הייתם עקביים באלימות שלכם, כנראה שהעונשים לא היו מגיעים בצרורות. לנסות ולגרום לבית הדין להחמיר איתנו לא יגרום לכם להישאר בליגה או ישנה את המנטליות של הקבוצה שלכם, זה רק גורם לכם להיראות בכיינים. אני לא שמעתי את הפועל מוציאים הודעה להתאחדות אחרי התפרעויות שלכם, אז ראו את הדבשת שלכם ותמשיכו הלאה.
חבר טוב רשם לי לפני כמה שעות, שעם כל הגועל ומה שקרה אתמול – אין לו ספק שקהל של הקבוצה שלו היה מתנהג בצורה דומה. אני מסכים לחלוטין, ושוב, זה לא מוריד מעוצמת האלימות וממה שראינו אתמול.
המשחק אתמול היה נפיץ עוד לפני שהגענו לדשא. חודשים של מחאה ובעלים שגורם לקבוצה שלו להתנהל בצורה ביזיונית, הובילו את רמת האמוציות למצב בלתי אפשרי, ועל כך נוספה משטרת ישראל, שהחליטה שהם גם הרשות המבצעת וגם השופטת, והרחיקה מהמגרש אוהד ש"נחשד בתליית פלאיירים", שבמקרה האוהד הנ"ל הוא גם ראש מטה המחאה. כל אלה בשילוב של שופט שלא נראה כמותו מאז שאני רואה כדורגל, הביאה את האמוציות לשיא שלא נראה במגרשים כבר הרבה שנים. המשטרה מעדיפה להיות צודקת, ולא חכמה.
הנה דוגמא לרמה הגבוהה של משטרת ישראל – במקום להוריד את השחקנים והשופטים מתחת לשער 5, ישנה גם כניסה בין שער 7-8, שאם המשטרה הייתה מחליטה לפתוח את השער ולהוציא אותם משם, רוב הסיכויים שחלק גדול מהבלגן היה נמנע.
ועם זאת, ועם כל הצער באמירה הזו, אין להתנהגות הזאת מקום במגרשים. לא להשלכת חפצים, לא להתנהגות של השחקנים, ובמיוחד לא לזריקת האבוקה מחוץ לאצטדיון. זה פשע לכל דבר ועניין, והזורק צריך לשבת בכלא, כי היה זה ניסיון פגיעה בחיי אדם. את מה שקורה במגרש, משאירים במגרש, ופגיעה באנשים שבאים לראות משחק כדורגל היא המקום שבו הכדורגל צריך לעצור.
הטוב היחיד שאני יכול לשאוב מהדרבי אתמול זאת רמת המחויבות של שחקני הפועל. כשאני רואה את האכפתיות והרצון של כל אחד מהם, אני יודע שאין סיכוי ל-4 שנים בלי ניצחון בדרבי, הם פשוט לא יתנו לזה לקרות, ועל זה אני אודה להם בכל יום ובכל דרבי.
ולסיום – מילה קטנה לטביב, ואני מקווה שלא יעצרו אותי על הסתה.
אתה האשם במצב הזה. אתה הבאת את האוהדים לשם, ואם היינו יודעים שיש לנו הנהלה שאנו רוצים בטובתה, או קבוצה שנלחמת על משהו, המצב לא היה מתדרדר לשיאי האלימות של אתמול. זאת ההזדמנות שלך לקום וללכת מבלי להראות כניעה. תגיד שהקהל הגזים, ואתה לא רוצה להיות חלק מזה, תמצא אלף תירוצים שונים שיוציאו אותך גבר, ואותנו קטנים. אבל בשביל שלא נגיע לשם עוד פעם, אנחנו לא צריכים רדיוסים ונקודות, זה לא מפחיד אף אחד. אנחנו צריכים שאתה תשחרר אותנו, ותיתן לנו להיות שוב חלק מהקבוצה שאנחנו כל כך אוהבים.
מבול של שערים? לא בליגת העל
אם יש עוד הוכחה לחולשת הכדורגל שלנו אז קיבלנו אותה במחזור האחרון. 3 תוצאות 0-0 משעממות נפלו במחזור ה-26 של ליגת העל בכדורגל. במקרה או שלא במקרה בכל 3 המשחקים האלו השתתפו 4 הקבוצות ה"גדולות" של ליגת העל: בית"ר ירושלים, מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ומכבי חיפה.
4 הקבוצות ה"גדולות", עם הקהלים הגדולים ביותר ועם התקציבים הגדולים ביותר לא הצליחו לנפק אפילו שער אחד לרפואה. בשורוות הקבוצות האלו משחקים החלוצים היקרים והטובים ביותר בליגה: במכבי אלירן עטר, ברק יצחקי, רוברטו קולאוטי. בהפועל טוטו תמוז ועומר דמארי. בחיפה עמאשה, גדיר ויניב קטן, בבית"ר עמית בן שושן.
אלה שחקני נבחרת ישראל בהווה בעבר ובעתיד. חלקם מלכי שערים לשעבר. חלקם עשויים להימכר במיליוני יורו לאירופה. שער אחד! מה כבר ביקשנו?
ברק יצחקי צוטט לאחר המשחק בו שוב לא הצליח למצוא את הרשת: "אין סרט שמכבי לא תהיה בפלייאוף העליון". אז ברק ידידי, פקח את עיניך – הסרט הזה קיים ועוד איך. אלא אם כן אתה וחבריך תצליחו לשים איזה כדור במסגרת…
בהפועל תל אביב דיברו על צמצום הפער מקריית שמונה – כדאי שקודם יחשבו שם איך מגיעים למצבי הבקעה. 90 דקות של כלום ושום דבר וערימה של תירוצים – זה ההספק של הפועל מול סכנין.
ומה עם מכבי חיפה? כנראה שלבקש מהם לשחק שני משחקים טובים ברצף זה יותר מדי השנה. ובית"ר? היא בסרט מלחמה כרגע – רק שהיא לא באמת נלחמת. שילמדו מהפועל פתח תקווה – כמעט חסרת סיכוי להישרדות, בלי תקציב ובלי קהל אבל נותנים שם את הכל.
לסיכום: מסכנים האוהדים שמשלמים כסף ושקנו מנויים. אולי כדאי שלקראת השנה הבאה בעלי הקבוצות הגדולות יעשו בדק בית למה הדברים לא עובדים. אחרת האוהדים עלולים להצביע ברגליים.