אנטוניו קסאנו (אינטר) קרא לבנו החדש על שם ליונל מסי

אנטוניו קסאנו, חלוץ אינטר הפך לאבא בפעם השניה ביום שני, והחלוץ האיטלקי הבינלאומי החליט לקרוא לבן שלו ליונל, על שם ליונל מסי כמובן.

קסאנו אמר לעיתונאים:

קראתי לבן השני שלי ליונל בגלל השחקן הטוב בעולם: מסי. ליונל נולד והוא המסי שלי. נתתי לו את השם כהומאז' לשחקן הגדול ביותר בכל הזמנים. קראתי לבני על שם מסי בגלל שאני אוהב אותו מאוד כחשקן כדורגל. אשתי לא רצתה את השם הזה, אבל שיכנעתי אותה.

התמונה הזו מבית החולים מוכיחה שקסאנו אכן קרא לבנו על שם ליונל מסי, ואפשר לראות שהוא נולד במשקל של 3.3 ק"ג.

רספקט לאנטוניו קסאנו, עכשיו חובת ההוכחה על ליונל הקטן.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

פייל ! שחקן אינטר מחמיץ שער של מליון אחוז בדקה ה – 89 (וידאו)

אינטר הייתה צריכה לעשות קאמבק נגד גנואה היום (שבת) אחר הצהריים, בדיוק כמו שהמוליכה יובנטוס עשתה אתמול.

כשהתוצאה 1-1 והדקה היא ה – 89, המחליף, מרקו ליבצה – שעדיין לא הבקיע שער העונה, קיבל הזדמנות אדירה לנצח את המשחק עבור הנראזורי, אבל הקרואטי בן ה – 19 הצליח איכשהו להסתבך עם הכדור כשהוא נמצא רק מטר אחד מול השער החשוף.

צפו בפאשלה הענקית של השחקן הצעיר, שעלתה לאינטר ב – 2 נקודות:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אינטר – סמפדוריה (2:3) / תקציר המשחק

אינטר של אנדראה סטראמצ'יוני ממשיכה את מסע ההתאוששות המדהים שלה, שהשכיח לגמרי את פתיחת העונה החלשה. כרגע הנראזורי נמצאים כבר חזק במירוץ האליפות. המילאנזים השלימו הערב ניצחון שמיני ברציפות לאחר שהצליחו לצאת ממצב לא פשוט.

דווקא האורחים הדהימו בדקה ה-20 אחרי שטעות של אנדראה ראנוקיה איפשרה לג'יאני מונארי לעלות אתסמפדוריה ליתרון. אלא שבדקה ה-52 השתנה המשחק.

עבירה של אנדראה קוסטה ברחבה הסתיימה עם הרחקה וכדור עונשין לאינטר. דייגו מיליטו הבקיע את הפנדל. בדקה ה-69 המהפך של אינטר הושלם אחרי שאסיסט של אנטוניו קסאנו הסתיים עם כיבוש של רודריגו פלאסיו.  8 דקות לסיום גם פרדי גווארין הרשית והעלה את מאזנה של אינטר ל-24 נקודות. בדקה ה-94 אדר רק צימק עבור האורחים.

צפו בתקציר המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


אינטר – בולוניה (1:3) / תקציר המשחק

ניצחון חמישי ברציפות לאינטר ולאנדראה סטראמצ'יוני, וגם הפעם הארגנטינאים של הנראזורי ניצחו על התזמורת.

בדקה ה – 27 אסטבן קמביאסו בישל לאנדראה ראנוקיה את הראשון לאינטר.

בדקה ה – 53 רודריגו פלאסיו בישל לדייגו מיליטו. ניקולה קרובין צימק ל – 2:1 בנגיחה בדקה ה – 58 לאחר בישול של אלסנדרו דיאמנטי. אבל שוב פלאסיו בישל, הפעם לקמביאסו שסגר סיפור. 1:3 לאינטר בסיום.

צפו בתקציר המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


אינטר – מילאן (0:1) / תקציר המשחק

הדרבי של מילאנו הוא תמיד משחק חם, ומילאן קיוו שהמשחק הזה יתן לכם את נקודת האור להמשך הדרך, אבל שער מהיר של וולטר סמואל סגר את הסיפור מוקדם מהצפוי.

רק 3 דקות מהפתיחה, ואינטר קיבלו כדור חופשי. קמביאסו הרים, הכדור חלף מעל כל השחקנים לצד הרחוק של הרחבה, ו-וולטר סמואל הבקיע בנגיחה מרשימה במיוחד. 0:1 אינטר.

עברו 2 דקות ושוער מילאן – אביאטי, ביצע טעות קשה כשמסר למיליטו, אבל זה לא היה מוכן, ואיבד את ההזדמנות. מילאן התעוררו קצת, אבל זה לא הספיק, ומלבד מספר בעיטות מרחוק לא איימו יותר מדי על השער.

בדקה ה – 48 נאגוטומו קיבל את הכרטיס האדום כשנגע בידו וקיבל את הצהוב השני. בדקה ה – 63 מונטליבו בעט כדור חזק מ – 30 מטר, הנדנוביץ' עצר, בקושי.

צפו בתקציר המלא של המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


צפו בז'וז'ה מוריניו מספר סיפור מצחיק ביותר על מריו בלוטלי (וידאו)

ז'וז'ה מוריניו ידוע כמאמן קשוח, שלא תמיד מסתדר עם כל השחקנים. תמיד יש הערכה, אבל לא תמיד מסתדרים. אבל מסתבר שלאישיות של"אחד" יש גם צד מלא בהומור.

בראיון שהעניק לפדרו פינטו מ – CNN ספורט מספר מוריניו סיפור מצחיק במיוחד על מריו בלוטלי, בתקופה שהוא אימן אותו באינטר.

"שיחקנו משחק חוץ בקאזאן, וכל סמואל אטו, ומיליטו היו פצועים, כל שהיה לי רק את מריו כחלוץ, ובדקה ה – 42-43 מריו קיבל כרטיס צהוב. במחצית דיברתי 14 דקות מתוך ה – 15 רק אל מריו – אין לי חלוצים אחרים על הספסל, אז אתה חייב להיזהר. אם אתה מאבד כדור, אל תגיב. תשחק רק עם הכדור. אם עושים לך פרובוקציה אל תגיב…התחילה המחצית השניה, ובדקה ה – 46, כרטיס אדום…"

נחמד לראות צד נוסף של מוריניו, ולא רק את הפסיכולוגיה במסיבות העיתונאים, או את הקריזות על הספסל בזמן משחקים.

צפו בסיפור המשעשע של מוריניו על מריו בלוטלי:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


רע-ניירי

אחרי 5 אליפויות רצופות, וסגנות בעונה שעברה משהו בהחלט עובר על אינטר. משהו לא טוב, משהו שחור. מה קורה העונה בנראזורי שמביא אותם לכישלון כה גדול? התרגלנו לראות את הצבע שלהם בכותרות, התרגלנו לשמות הנוצצים שהקבוצה הזו מביאה כל שבוע למגרשים, התרגלנו לראות אותם מניפים צלחת אליפות. אבל מה קורה השנה באינטר?

למה המפלה כל כך קשה וכואבת? האם העזיבה של מוריניו השאירה בור כל כך גדול במועדון ענק שכזה?

על העבר של אינטר אין צורך לספר, לא על 18 צלחות האליפות, על 7 הגביעים האיטלקיים ו-9 התארים האירופאים. כמו כל שנה חשבנו שגם השנה נראה את אינטר במרכז הבמה האירופאית ולבטח האיטלקית, אבל משהו קרה שם, משהו שאף אחד מאיתנו לא מבין איך.

הכל מתחיל מהעזיבה של ה"מיוחד" את סן סירו בצבעו הכחול. המהפכות שידעה הקבוצה מאז פשוט לא נגמרות. גם בצוות השחקנים וכמובן בצוות הניהולי. מאז שמוריניו עזב את אינטר התחלפו שם לא פחות מ 4 מאמנים בשנה וחצי. השמות שישבו על הספסל יכלו לאמן כל קבוצה ברחבי אירופה וכל אחד קליבר בפני עצמו.

הראשון היה רפא בניטס (אלוף אירופה עם ליברפול) שחשב שיוכל לקחת את המושכות בידיו ולהביא את ה"אני מאמין" שלו. בניטס לא החזיק מעמד יותר מדי זמן. ההתחלה הייתה מבטיחה, בניטס הצליח להביא זכיה יפה של הסופרקאפ האיטלקי לארון העמוס ואפילו הניף את גביע אליפות העולם למועדונים, אבל שם זה נגמר. חצי שנה שוררת בקבוצה המבולגנת הספיקה לספרדי והוא החליט להשתחרר מחוזהו ולחפש מקום אחר.

אחריו הגיע לאונרדו הברזילאי. אף אחד לא האמין שדווקא השחקן שכל כך מזוהה עם מילאן (ואפילו אימן אותה עונה לפני כן) יחצה את הקווים ויישב על הספסל בצד השני של העיר, אבל הכסף הגדול הביא אותו גם לשם. אחרי חצי עונה שבה הצליח לסיים עם אינטר כסגנית הסריה A למילאן וזכה בגביע האיטלקי החליט גם הברזילאי לברוח מסן סירו.

אינטר פתחה את עונת 2011/2012 עם זעזוע רציני בסגל. שוב הכסף שיחק תפקיד לא קטן בהחלטות. בתחילת העונה מונה לתפקיד המנג'ר ג'אן פיירו גאספריני האיטלקי שהגיע מגנואה. לי אישית ולבטח לאוהדי אינטר החתמתו הייתה מעשה תמוהה מצידו של יו"ר המועדון מוראטי. כנראה אחרי שבזבז מיליונים על מאמנים בעלי שם עולמי, שלא הביאו את האליפות חשב אולי ששם קטן יוכל להביא לו נחת (סטייל אלגרי במילאן). אך המפלה הייתה מהירה וכואבת יותר ממה שחשב.

הכוכב הגדול סמואל אטו עזב לטובת הליגה הרוסית בתמורה ל-27 מיליון יורו, ווסלי סניידר לא מצליח להיגמל מפציעות חוזרות ונשנות. הרכש היה לא מועט, אבל כנראה גם לא מספיק. לחוד ההתקפה הצטרפו: מאורו סראטה מלאציו ודייגו פורלאן מאתלטיקו מדריד. לקישור הצטרפו: אנדראה פולי וריקי אלבארז (שהיה אמור להיות הכוכב הגדול). אבל פה זה נגמר. השמות אכן שמות מכובדים, אבל אי אפשר לצפות משחקנים סבירים וחלקם גם לא מוכרים שיסחפו מועדון בעל שם עולמי תוך כמה חודשים. לאחר המפלה האדירה שספגה אינטר עם גאספריני הוחלט להנחית שם מוכר וידוע במועדון שיעשה סדר.

הבא בתור היה לא אחר מאשר קלאודיו ראניירי. שם גדול ללא ספק, אבל לוזר גדול גם כן. המנג'ר שלא זכה בתואר כבר כמעט עשור הונחת אולי רק כדי למלא חורים ולנסות לבנות את הביטחון שאבד במשך שנה וחצי, אבל אולי מסותם חורים הוא יהפוך להיות שם מכובד באסקולה האיטלקית?

קלאודיו ראיינרי הצליח להשתלט על הספינה הטובעת ולייצב את השורות. הקבוצה התחילה להשלים משחקים חסרים ולאט לאט לטפס במעלה הטבלה. השיא היה עד לפני כ-5 מחזורים. כאשר אינטר החלה לדגדג את הצמרת, כולם חשבו שהנה הם חוזרים, הנראזורי יכנסו למירוץ מחדש. אך כנראה שחלומות לחוד וציפיות לחוד. השחקנים של ראניירי (ואולי גם הוא עצמו) לא עמדו בלחץ והקבוצה החלה במטר הפסדים שסגרו לה סופית את חלום האליפות.

אחרי שאיבדה את הגביע האיטלקי בהפסד ללאציו בחצי גמר, איבדה כנראה גם את הליגה ברצף של 3 הפסדים קשים. 9 נקודות שבאינטר לא חשבו שיאבדו. הפסדים ללצ'ה, נובארה ועכשיו גם לבולוניה כולן מתחתית הליגה הביאו מכות כבדות לקבוצה.

אחרי הכל, כנראה שקלאודיו ראניירי יישאר לפחות עד סוף העונה, מישהו מוכן להמר שהוא יישאר שם גם בעונה הבאה?

מילאן: הזברה באדום-שחור

כבר שנתיים שמילאן רצה חזק בצמרת הסרייה A. השינוי הגדול שהגיע בעמדת המאמן כנראה מגלה לנו את מילאן החדשה.

בשנתיים האחרונות מילאן חוזרת למרכז הבמה האיטלקית לאחר מספר שנים לא קטנות בצילה של היריבה השנואה מהצד הכחול – אינטר. נראה שמקומו של אלגרי שמור לעוד כמה שנים טובות בעקבות ההצלחה. האם החיבור של המאמן הנכון בזמן הנכון הוא זה שמביא למילאנזים את סוד ההצלחה? או שמא בעצם הכל מונח על הכוכב העליון של הקבוצה – השבדי זלאטן איברהימוביץ'?

אחרי 4 שנים בצילו הנוראי של היער הכחול החליטו האדומים לצאת למלחמה ולהחזיר את ההגמוניה לעיר. אלופת אירופה 7 פעמים הרגישה שהיא מאבדת מכוחה והשפעתה על הליגה, והחליטה לעשות הכל על מנת לחזור לצד השולט והחזק בעיר ובעיקר בליגה כולה. בזמן שרוב הכתבות והסיפורים בכל עיתוני אירופה מהללים את ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד ואפילו פורטו, החליטו במילאן לעשות מעשה. לא עוד להיות עוד אחת מקבוצות הליגה ללא סיכויי אליפות.

לצורך משימת בניית והצערת הקבוצה מחדש סימן הנשיא סילביו ברלוסקוני את מסימיליאנו אלגרי בתור המאמן הבא של הרוסונורי. ההחתמה של אלגרי במועדון הרימה גבה בכמה מקומות שלא הבינו איך מגיע מאמן אלמוני שכזה לקדמת הבמה מבלי שהגיע להישגים בכדורגל האיטלקי. אך הפעם נראה שברלוסקוני פגע במטרה. אלגרי הלך בקו שהוא מאמין בו, דבקות במטרה עם עבודה קשה, טקטיקה שלא מביישת את הגדולות ביבשת, ובשנה אחת הצליח להחזיר את ההגמוניה האדומה-שחורה וכמובן את כתר האליפות האבוד.

אלגרי גם הצליח היכן שהרבה טעו בשנים האחרונות. ייצב את הסירה, תמרן בין הזקנים של הקבוצה לבין הצעירים והצעיד אותם בבטחה. הרכש אולי הכי חשוב של הקבוצה הוא השבדי זלאטן איברהימוביץ' שלא הצליח להתאקלם במדי אלופת אירופה – ברצלונה, עשה את המעבר המיוחל מבחינתו וחזר לכדורגל האיטלקי אותו הוא כל כך מכיר וגם אוהב. זלאטן אמנם שיחק באינטר, אבל כידוע לכולנו לשחקן השבדי החסון אין יותר מדי סנטימנטים או ערכים כשזה מגיע לכדורגל. כיום השבדי הוא למעשה המנהיג הבלתי מעורער של מילאן על המגרש. הוא שולט בקצב המשחק ומנווט אותו בהתקפה. אין ספק שהוא שחקן חשוב וכוח אימתני שעוזר למילאן להשיג את המטרות החדשות שלה.

בנוסף לזלאטן, ראינו עוד שמות חדשים שלאט לאט השתלבו בקבוצה ובהרכב: המגן השמאלי הנהדר שהגיע ממארסיי – טיה טיאוו, הבלם פיליפ מקסס שהגיע מרומא, אלברטו אקווילני שמושאל מליברפול, קווין עימנואלסון הקשר העולה בכוח ההולנדי שהגיע מאייאקס, קווין-פרינס בואטנג הגנאי המפציץ, וכמובן אנטוניו קאסנו הבעייתי מסמפדוריה. כמובן שלא נשכח את היהלום שבכתר – פאטו הברזילאי.

הדבר היחידי שהפתיע עד כה בהתנהלות של הקבוצה עד כה, היא הסכמתה למכור את אחד הכוכבים, והכוח הכי רציני בהתקפה (פאטו), לטובת קארליטו טבס שאמור היה להגיע ממנצ'סטר סיטי. למזלה הרב של הקבוצה, פאטו עצמו לא הסכים לעבור (לפ.ס.ז') ובכך מנע ממילאן צרה גדולה מאוד. טבס עמוס כשרון אך במקביל, גם עמוס בעיות שלא נגמרות. החלפה של שני השחקנים אחד בשני הייתה הורסת את כל מה שאלגרי ניסה לבנות בשנה וחצי האחרונות.

העונה, כמו בעונה שעברה, מילאן חזק במרוץ האליפות. איתה רצה אחת היריבות הכי גדולות ושנואות שלה – יובנטוס, שכמותה גם היא מנסה לחזור לקדמת הכדורגל האיטלקי והאירופי לאחר מספר שנים בעקבות פרשת הקאלצ'יופולי. כאשר מאחוריהן אפשר למצוא את אודינזה (הפתעה הפלאה כבר מספר עונות), לאציו (שחוזרת לצמרת) ואינטר שמתגנבת מאחור (לאחר פתיחה קטסטרופלית לעונה).

ההימור שלי לעונה הזו: מילאן תיקח אליפות גם השנה. אומנם היכולת כרגע לא בשמיים ולא עקבית יתר על המידה, אבל כרגע היא נראית הכי חזקה ומתאימה לזכייה נוספת. יובנטוס, אינטר ואודינזה יאלצו להסתפק במקום שיוביל לליגת האלופות בעונה הבאה.

מאבד את הראש

מחזור הפתיחה של ליגת האלופות היה מעניין, נשא מעט הפתעות, ובעיקר היה בעוכריהם של ברצלונה ואינטר. אז הנה מנת משכל מסוימת משני הערבים הללו, וגם מה הקשר בין אינטר ליובל נעים?

ליגת האלופות 2011-12 יצאה לה לדרך. באיירן סימנה "וי" ראשון בדרך לגמר הרצוי, במאי בביתה, ריאל מדריד הצליחה להתמודד עם קהל עוין, אפואל ניקוסיה הוכיחה כי לא רק הכסף מדבר, וגם מילאן נהנתה מההפקר, זה שבהגנת ברצלונה.

שתי קבוצות שצריכות להסיק מסקנות, הן ברצלונה ואינטר. אצל הקטלונים המצב טוב, הראש עובד נהדר, אבל צריך לתת את הדעת במקומות מסוימים, אצל המילאנזים לעומת זאת, תחשבו טוב אם בעוד שבועיים תראו שוב את גאספריני על הקווים.

קוסם חולם

אני חייב להודות שאני לא נמנה על הגל הסוחף של אוהדי ברצלונה, אם כי גם לא על אלו של היריבה ממדריד, ובכל זאת הערצתי לפפ גוארדיולה ולמשנתו היא עצומה.

כפי שיכול היה להיכשל באותה העת כשקיבל את הקבוצה ללא ניסיון, תחילת דרכו במועדון כמאמן, האירה לו פנים, ומשם קצרה היריעה מלהרעיף שבחים. יותר מכל בולטת לעין חוכמתו של האיש, והבנת המשחק, והשינויים הכרוכים בהתאם לנסיבות.

והנה כבר במחזור הפתיחה של ליגת האלופות, הוכיח לנו גוארדיולה, כיצד מאמני הדור הנוכחי של הכדורגל העולמי, צריכים לנהוג. הוא פתח במערך של ארבעה שחקני הגנה, כאשר בהעדרו של ג'ראר פיקה וכושרו הנוכחי של קרלס פויול, אילצו את הרכבתם של מסצ'ראנו ובוסקטס במרכז ההגנה.

אף אחד לא חלם על פתיחה כזאת, אך הגול של אלשנדרה פאטו טרף את הקלפים כבר בדקה הראשונה, וגוארדיולה לא איחר מלהגיב. שינוי מערך מהיר, תוך הסטתו של אריק אבידל לעמדת הבלם השמאלי, ומעבר מהיר למערך של 3-5-2 הניב פירות במהירות, ולחץ בלתי נגמר של בארסה על שערה של מילאן. את דני אלבס הוא העלה לעמדת הקשר הימני, את פדרו העביר שמאלה, ודויד וייה ומסי קיבלו גיבוי מאחור מצ'אבי, אינייסטה (פאברגס) וקייטה.

נכון שגול השוויון של פדרו נבע בעיקר בזכות קריאת מהלך לא נכונה של איגנציו אבאטה, אך הלחץ, הנעת הכדור והדריסה המתמדת הוכיחו עצמם מיד.

לשתי הקבוצות הגנה לא מתאימה, גוארדיולה ניצל את היתרון שלו בחלק ההתקפי, בכדי להביך את הגנת מילאן האיטית בראשותו של נסטה, איפה מקסס? וגם זמברוטה כבר מעבר לשיא, לשם מה הובא טאייה טאיו?

בברצלונה שספגה ארבעה שערים תוך ארבעה ימים, חייבים לתת את הדעת על מרכז ההגנה. נכון, פויול מזדקן, ופיקה חסר, אך האם מסצ'ראנו הוא הפתרון לצד בוסקטס? האמת כשמדובר בגוארדיולה, אין מה לדאוג, הוא ימצא לזה פתרון מהיר, אז אל נא תספידו את בארסה כל כך במהירות.

לא אני הוא האיש

מינוי הקיץ של ג'אן פיירו גאספריני למאמנה הראשי של אינטר, עשה מלכתחילה קולות של ברירת מחדל. אינטר רדפה אחרי יורש למוריניו בייחוד אחרי עונה לא מוצלחת עם רפא בניטס ולאונרדו על הקווים, אך התנגדותו של מוראטי לשלם פיצוי לפורטו, עבור שרותיו של אנדרה וילאש בואש, הייתה חייבת לפחות לספק מועמד ראוי אחר למשרה.

גאספריני עם כל הכבוד אינו האיש ההולם למשרה לחוצה וטובעת שכזו. קריירת האימון שלו, ולהזכיר כי הוא כבר בן 53, לא נסקה למקומות מרשימים (למעט הצלחה זמנית בגנואה), ומוזר היה כי דווקא בו בחרו באינטר, חרף המצב הכלכלי הלא טוב של המועדון. מאמנים צעירים ותוססים, כאלו שיתחברו ביתר קלות לשחקני הקבוצה, היו ששים להגיע רק מתוך רכישת כבוד לכך שאינטר מסמנת אותם כמאמני הקבוצה.

אינטר החליטה על עונה פיננסית, שחקני רכש גדולים לא הגיעו, וגם את דייגו פורלאן, השם הכי נוצץ שהצטרף למועדון, רכשו כשהוא בדעיכה ובתמורה לחמישה מיליוני יורו בלבד. ריקי אלברס, ג'ונתן ולוק קאסטיניוס הם שמות אדירים, לעתיד. ואם רוצים עתיד, כדאי היה למנות מאמן צעיר שאליו יתחברו כל הצעירים הללו, לצד הסגל הבכל זאת איכותי שיש לקבוצה, גם בהיעדרו של סמואל אטו.

תחילת העונה נראית מדאיגה עם הפסדים לפאלרמו וטרבזונספור, לא דברים מתוכננים באינטר. חוליית הגנה מבוגרת ומחוררת, ווסלי סניידר עם הראש באולד טראפורד, וגם ההתקפה לא מבריקה עד כה, זאת למרות הצטרפותם של פורלאן וסארטה, שיכולים להיות צמד מצוין, אך כזה שצריך חיבור, ורעב, ומי שיודע חיבור למאמן, הוא ערך נכבד בעגת הכדורגל,תסתכלו על יובל נעים, ותבינו כמה שזה נכון.

אז עד שיובל נעים יגיע בכדי להטריף את שחקני אינטר ולחברם, נמשיך להנות ממגוון ההפתעות הללו, ומהגנות לא מרשימות, אבל מה אכפת לנו, זה מספק לנו שערים, לא?

המטבח האיטלקי

הכדורגל האיטלקי שאיבד מעט מערכו בשנים האחרונות, מנסה לשקם עצמו. מילאן מנסה לשמור על הבכורה, אינטר תנסה להפתיע בעונה פיננסית, רומא מתעשרת, לאציו זוהרת ויובנטוס משמיעה קולות של חוזרת. אה, ומה עם נאפולי ואודינזה? הליגה האיטלקית חוזרת, והרעב לפסטה, רביולי, וספגטי נפתח

הכבוד של הכדורגל האיטלקי נמצא בדעיכה מסוימת בעונות האחרונות. פרשיות שחיתות ושליטה דיי בלעדית של אינטר בהגמוניה, גרמו לאיבוד נקודות בקרב המעריצים, וגם בצד המקצועי ספגה איטליה מכה, כאשר תהיה זו העונה האחרונה לעת עתה בה תשלח איטליה ארבע נציגות לליגת האלופות, וזהו בהחלט לא דבר של מה בכך עבור חובבי הכדורגל האירופי.

במטרה לנסות ולשקם את הכבוד, וגם מתוך רצון אישי של המועדונים עצמם לפרוס כנפיים מחודשות, עבר על הכדורגל האיטלקי קיץ מעניין ביותר. קבוצות כמו יובנטוס ורומא ביצעו מהפכות של ממש במטרה להיכנס למשולש הצמרת, לאציו גם היא עשתה התחמשות יפה, מילאן התחזקה במקומות הנכונים, ולמי ששכח היא האלופה, כאשר גם נאפולי עם יומרות צמרת. מי שאיבדו מכוחן כמסתמן הן דווקא אינטר, שהולכת על מעין עונה פיננסית עם רצון להפתיע, ואודינזה, שנחלשה, והדבר ניכר על המגרש גם במשחק מוקדמות שלב הבתים של ליגת האלופות נד ארסנל.

ולא לשכוח שיהיו עוד קבוצות שינסו להפריע. פיורנטינה ופאלרמו הן קבוצות שאסור לפסול אף פעם, וגם פארמה וגנואה הם מועדונים עם מסורת. הליגה הכי טעימה באירופה פותחת עונה.

אספרסו קון פנה

המילה פנה היא קצפת באיטלקית, אז להלן הקבוצות שיאבקו על הקצפת.
מילאן, האלופה, שהחזירה את הצלחת לסן סירו לאחר שבע שנות היעדרות מהצד האדום-שחור של העיר, עברה קיץ מעניין והתחזקה במקומות הנכונים, במטרה לשמור על התואר. לאגף שמאל של ההגנה מצטרף הניגרי הנהדר, טאייה טאיו, שמגיע ממארסיי הצרפתית. מגן מוכשר מאוד, בעל בעיטות תותח, שאמור לתת מענה לעמדה לא יציבה של ה"רוסונרי". פיליפ מקסס מגיע מרומא ויצטרף לחוליית ההגנה עם הרבה איכויות. השאלתו של קשר הנבחרת האיטלקית, אלברטו אקווילאני, שצפוי לחזור ליכולתו המשכנעת מימיו ברומא, זו שאילצה את ליברפול לשלם תמורתו 20 מיליון פאונד, תוסיף עומק למרכז המגרש של המילאנזים. גם החלוץ הצעיר והמוכשר, סטפן אל שארוואי, איטלקי ממוצא מצרי, מצטרף כפרויקט נהדר ומלא עתיד.

הקבוצה תמשיך ותישען על זלטאן איברהימוביץ', תיאגו סילבה, אלשנדרה פאטו ופרינס בואטנג, והשאיפה היא לפחות לשחזר את תואר האליפות.

יובנטוס, עברה קיץ מעניין עם חילופי מאמנים, כאשר אנטוניו קונטה מנסה לבנות את מורשתו במועדון בתור האיש על הקווים. שורת החתמות בראשם של אנדראה פירלו שעוזב את מילאן, ארתורו וידאל, סטפן ליכטשטיינר ומירקו וויצניץ', אמורה ליצור סגל מוכשר ורעב, וכמובן גם עמוק. התוספת האחרונה של אליירו אליה, קשרה המוכשר של נבחרת הולנד, חתמה קיץ בו יובה מתאפסת על עצמה. הגברת הזקנה, רוצה לחזור לצמרת הגבוהה ולקרוא תיגר על האליפות, ועפ"י סוכניות ההימורים, קיים גם סיכוי לא רע לכך.

רומא, עם בעלים אמריקאי ממוצא איטלקי, בשם תומאס די-בנדטו, הביאה לעמדת המאמן את לואיס אנריקה, שהצליח מאוד בברצלונה ב', וינסה לבנות "מיני ברצלונה" גם בבירת איטליה. הוא אמנם יתמודד עם עזיבתם של מקסס, ריסה, מנז ווויצניץ', אך צירופם של פאבלו אוסבאלדו הנהדר, יחד עם בויאן קרקיץ', מיראלם פיאניץ', פרננדו גאגו ואריק לאמלה, ילד הפלא של ריבר פלייט, גורם לציפיות גבוהות גם אצל ה"ג'אלורוסי".

לאציו, בצד התכול של רומא, עברו גם כן התחמשות קיצית. מירוסלב קלוזה, החלוץ הגרמני הוותיק, וג'יבריל סיסה הצרפתי, יצטרפו להרנאנס הברזילאי הנהדר ויצטרכו לחפות על עזיבתם של ליכטשטיינר ליובה, והשוער הלא יציב ואחד מכוכבי הקופה אמריקה, פרננדו מוסלרה. בינתיים זה נראה לא רע, במשחקי האימון וגם במוקדמות הליגה האירופית, אך יהיה קרב מעניין העונה בבירת איטליה, וגם אם לא על כס המלכות, על ההגמוניה בעיר.

אינטר, לא שכחנו אותך, אך הקיץ יצר ציפיות מעט נמוכות עבור מי ששלטה עד לעונה החולפת ללא עוררין. מיניו של ג'יאן פיירו גאספריני למאמן היה הטריגר הראשוני לעונה עם הרבה פחות ציפיות אצל מאסימו מוראטי. נכון, מדובר במאמן טוב, אך לא כזה שנמנה על שורת מאמני הצמרת שעברו במועדון בשנים האחרונות. אינטר נפרדה מסמואל אטו שקיבל הצעה חסרת תקדים מאנז'י מחצ'קאלה, וגם ממרקו מטראצי, אחד מסמליה, אך אסור לשכוח את הסגל עתיר הכישרון שכולל את מייקון, נאגמוטו ולעת עתה גם ווסלי סניידר, שאליהם יצטרפו העונה ריקי אלבארס, הארגנטינאי הנהדר מולס, לוק קאסטיינוס, ההולנדי המוכשר וגם דייגו פורלאן, שינסה להשתקם מעונה דלילה. אינטר תנסה למרות ציפיות נמוכות, להתברג לפחות בשלישייה הראשונה.

נאפולי, הנציגה מהדרום שסיימה שלישית אשתקד ותשחק בבית המוות של ליגת האלופות יחד באיירן מינכן, ויאריאל ומנצ'סטר סיטי, תמשיך להישען על מארק האמשיק הנהדר, אדינסון קאבני, מלך שעריה אשתקד ואיסיקל לאבצי, הארגנטינאי. גוקהאן אינלר, השוויצרי, שהצגתו במסיבת העיתונאים הייתה אחד מרגעי השיא של הקיץ, מהווה את גולת הכותרת למסע הרכש. שחקנים נוספים כמו ברים דג'מאיילי, מריו סאנטנה ומרקו דונאדל, יעמיקו עוד יותר את הסגל של וולטר מאצרי, שיתמודד עם עזיבתו של סאפטה הנהדר לויאריאל. נאפולי תנסה להתברג בצמרת, אך יהיה לה קשה לשחזר את הדהירה מאשתקד.

פסטה לארוחת צהריים

את אמצע הטבלה צפויות להוביל אודינזה שנפרדה מהכוכב הגדול שלה, אלכסיס סאנצ'ס, שנמכר לברצלונה. אנטוניו די נטאלה ינהיג חבורה של כישרונות צעירים, אך ההצלחה של פרנצ'סקו גוודולין וחניכיו תתקשה לחזור על עצמה.

פיורנטינה, הויולה, של סיניסה מיכאלוביץ', שסיימו אשתקד במקום התשיעי, יזדנבו מאחור גם העונה, כאשר הסגל לא משכנע במיוחד ביחס לאחרים. חוסיין חראג'ה, הוא לא שם שיפיל אנשים מהכיסא, ועם בכל זאת תחפשו שמות נוצצים אצל הסגולים, תמצאו אותם אצל סטבן יובטיץ', המונטנגרי הנהדר וחואן וארגס, הפרואני, שעבר קיץ מעולה עם נבחרתו, והציג תכונות של שחקן אדיר.

גנואה, עם אלברטו מלאסני על הקווים, תנסה להשתרך בחבורה, אך הסגל שלה לא מספיק מבטיח. אלכסנדר מרקל, שקיבל מעט קרדיט במדיה של מילאן, ופליפה סיימור, הצ'יליאני המוכשר, הם מי שיצטרפו לוולטר בירסה וצ'סארה בובו כרכישות המובילות של הקבוצה הקיץ. את האושר שלה היא תשאב מהעובדה כי היריבה העירונית, סמפדוריה, תתרוצץ על מגרשי הסרייה ב'.

פארמה, רוצה להתברג גבוהה יותר יחד עם הרנן קרסו הוותיק וסבסטיאן ג'ובינקו, פאלרמו, של ערן זהבי, איבדה את חבייאר פאסטורה, ומהווה כרגע סימן שאלה גדול, בייחוד כאשר המאמן הראשון של העונה, פיולי, כבר הלך הביתה. גם קייבו, קליארי, ובולוניה עם מרקו די ואיו הנפלא, ינסו לדגדג את הצמרת.

סיינה שצירפה את אדריאן מוטו, קטאניה, צ'זנה, לצ'ה וגם נובארה, העולה החדשה ישתרכו מאחור יחד עם אטאלנטה שעברה קיץ סוער ומלא חשדות.

המחזור הראשון נדחה בעקבות שביתת ארגון השחקנים, והליגה תיפתח החל מהמחזור השני. מילאן ולאציו יקיימו התמודדות נהדרת ליריית הפתיחה, ופאלרמו וזהבי יפגשו את אינטר, במחזור השלישי אנו צפויים לעימותים מעניינים ביותר בין אינטר לרומא ונאפולי למילאן, בהחלט פתיחה מעניינת לעונה החדשה.

איטליה רוצה להחזיר את כוחה של האובד של ה"SERIE A", יחד עם שאיפות צמרת של מועדונים כמו יובנטוס, רומא ולאציו שיחברו למילאן ואינטר, צפויה עונה מרתקת, כזו שלא נראתה על אדמת ארץ המגף בעונות האחרונות. הדרך הטובה ביותר לטהר את הליגה, לצד עונשים למי שאינם התנהגו בצורה הולמת לחוקי הספורט, היא פשוט לחזור לכר הדשא רעבים, וכשמדובר באיטליה, בקלות אפשר להתאהב בריחות המטבח. שיהיה בתאבון