נערות התיכון האלו משנות ה 60 היו נראות מעולה גם היום

מהפכת התרבות בארצות הברית בשנות 60 נתנה לנו כמה מהשפעות האופנה הגדולות ביותר של המאה ה 20. השפעות התרבות של ההיפים והדיסקו זלגו להן גם אל תוך המאה ה 21. ב 1969 מגזין LIFE החליט לצלם את האופנה שתלמידי התיכון בארצות הברית לבשו, וכך יש לנו את האפשרות לשתף איתכם את התמונות האדירות האלו.

מהפכת התרבות נגד תרבות המיינסטרים תפסה את הדמיון של תקופה שלמה – אנשים נהיו משוחררים יותר, וזה התבטא בסקסואליות, טעם מוזיקלי והבעה עצמית. חצאיות קצרות, מכנסי טיץ מגניבים, נעליים מיוחדות וכובעים מרשימים הם רק חלק מהרשימה. הבנות גם לא פחדו לחשוף קצת עור.

קבלו תמונות גרוביות ונוסטלגיות של תמול שלשום.

hp1 hp2 hp3 hp4 hp5 hp6 hp7 hp8 hp9 hp10 hp11 hp12 hp13 hp14 hp15 hp16

איך נסיכות דיסני היו נראות אם היה להן שיער מציאותי

מלבד כל בתולות הים, קוסמים, מכשפות, ונסיכים, יש עוד אספקט בחיי נסיכות דיסני שפשוט לא מסתדר.

לורין הרנץ, אילוסטרטורית בבאזפיד שמה לב שהשיער של הנסיכות מתנהג בצורה מוזרה ולא מציאותית, אז היא החליטה להראות איך הם היו נראות אם השיער שלהם היה מתנהג כמו שלנו.

ברנץ מציגה את הנסיכות בצורה מציאותית ומבדרת, אז אל תשכחו לבדוק עוד עבודות שלה כאן.

אריאל

di1

אריאל עם שיער רטוב

di2

בל

di3

בל עם השיער שלה תקוע בליפ גלוס

di4

סינדרלה

di5

סינדרלה עם שיער של 'בדיוק קמתי מהמיטה'

di6

מולאן

di7

מולאן עם שיער סטטי

di8

אלזה

di9

אלזה עם שורשים

di10

יסמין

di11

יסמין עם שיער נפוח (ומציאותי)

di12

שלגיה

di13

שלגיה עם קרזול

di14

פוקהונטס

di15

פוקהונטס עם השיער עף ברוח

di16

ניצול שואה התאחד עם האדם ששחרר אותו ממחנה הריכוז לפני 70 שנה

ב 29 לאפריל 1945 ג'ושוע קאופמן שוחרר ממחנה הריכוז הזוועתי דכאו. הוא סבל רבות וראה רבים מחריו ובני משפתו נרצחים על ידי הנאצים. אבל באותו היום הסיוט של קאופמן הגיע לסיומו.

החיילים הנאצים נכנעו לצבא ארצות הברית שהגיע למקום, והחיילים החלו לחפש במחנה אחר אסירים. אחד החיילים שעזר לשחרר את האסירים היה דניאל גילספי. כשגילספי עשה חיפוש במחנה הוא נכנס לשירותים שם מצא מספר אנשים שהתחבאו מפני הנאצים. האדם הראשון שראה היה ג'ושוע קאופמן.

עכשיו, 70 שנים לאחר מכן, השניים נפגשו לאיחוד מרגש.

התמונה השמאלית היא של ג'ושוע קאופמן לפני שהוא ומשפחתו נלקחו על ידי הנאצים. מימין, 70 שנים אחרי ששוחרר. קאופמן הוא בן 87.

ka1

משמאל זה דנאל גילספי הצעיר כאשר שרת בצבא ארצות הברית. מימין, גילספי בן ה 89.

ka2

הם לא ראו אחד את השני מאז אותו יום ב 1945. ובאופן מופלא שניהם הקימו את החיים שלהם בחוף הנטינגטון, בדרום קליפורניה, כשהם חיים מרחק של פחות משעה אחד מהשני.

אז האיחוד אורגן

ka3

קאופמן הביע כמה שהוא חיכה ליום הזה בו הוא יוכל להודות לגילספי ששיחרר אותו לחופשי באותו היום.

ka4

כשהוא מתמלא ברגשות, קאופמן התכופף לרגליו של גילספי. הוא ציין שגילספי הוא האיש שנתן לו את האפשרות לחיות חיים ארוכים.

ka5

"כשאמריקאים פרצו את הדלת, הלב שלי עשה סלטות", אמר קאופמן. לאירוע הייתה השפעה רבה על שניהם.

ka6

באופן טבעי, זאת הייתה פגישה מרגשת ביותר. שני האנשים חוו את אחת הטרגדיות הגדולות של האנושות, ועד היום היא משפיעה על החיים שלהם. הסיפור שלהם יסופר בסרט תיעודי שישודר בערוץ ההיסטוריה בגרמניה ב 31 למאי. 

בריונים בבית הספר התעללו בבת שלו, אז האבא נקם כשעשה את המעשה הזה…

אחד הדברים הקשים לילדים בבית הספר הוא להתמודד עם בריונים. בריונות מתרחשת מדי יום, ובשנים האחרונות החלו קמפיינים שמנסים להפסיק את התופעה, אבל לא כל הבריונים מתנהגים לקורבנות שלהם באותה הצורה.

אבא אחד במינסוטה גילה שהבת שלו היא קורבן לבריונות, והוא החליט שהוא חייב לעשות משהו בנידון.

הוא לא יכל לשבת בשקט בזמן שביתו המאומצת הייתה קורבנות לבריונות בידי חבריה לכיתה. הוא החליט להכין את הסרטון העצמתי הזה ולהעלות אותו ליוטיוב.

ילד אמיץ וחסר פחד הוציא את השן המתנדנדת כמו ששחקני הוקי עושים

ילד בשם אלכס רצה להוכיח שהוא שחקן הוקי אמיתי. כדי לעשות זאת, הוא הוציא את השן המתנדנדת שלו 'שמו ששחקני הוקי עושים'.

שחקני הוקי יכולים לאבד שן במכות במהלך משחק, או על ידי פגיעה של הדיסקית בפה, אבל המשפחה הזאת מצאה דרך בטוחה יותר להוציא את השן, אבל עדיין לערב את המשחק שהם כל כך אוהבים.

ההורים של אלכס קשרו חוט לשן שלו ולדיסקית ההוקי. אחרי שהכל היה מוכן, הכל היה תלוי בבחור הצעיר לעשות את העבודה.

אלכס, האמיץ יש לציין, נתן מכה לדיסקית עם מקל ההוקי שלו והעיף אותה יחד עם השן שיצאה החוצה.

יאייקס!

הומלס שחי 30 שנים ברחוב מנגן מנגינה שהוא כתב…זה קרע אותי מבפנים

כשאתם רואים אדם הומלס אתם בטח חושבים שאין לו כישרון, ושהוא שיכור, נרקומן שלא עשה כלום בחיים. אבל לא תמיד צריך לשפוט אדם לפי המראה.

ראיין, הומלס שגר רחוב 30 שנה, ישב ליד פסנתר באדמונטון, קנדה, והחל לנגן. הצלילים והמנגינה שהוא הפיק משקפים את הרגש ואת העצב שיש בו.

המנגינה שהוא ניגן היא מקורית. אף אחד מעולם לא לימוד אותו לנגן. הוא פשוט ידע לעשות את זה.

הסרטון והמוזיקה כל כך ריגשו אותי. כשתראו אותו תבינו מדוע.

הכירו את רופוס: הכלב שיוצא להרפתקאות מצחיקות בזמן שהוא ישן

כלבים אוהבים לטייל, לרוץ, ובאופן כללי להיות בחוץ. מצד שני הם גם אוהבים לישון, אז הבחורה הזאת איחדה בין שני האהבות הגדולות של כלבים.

הכירו את רופוס, כלב פרעה, שגם אוהב לצאת להרפתקאות וגם אוהב לישון. אז הבעלים שלו, שהיא גם צלמת, הוציאה אותו להרפתקאות בזמן שהוא ישן.

התוצאה קורעת מצחוק, ורופוס ודאי חולם על מקומות נפלאים.

ruf1 ruf2 ruf3 ruf4 ruf5 ruf6 ruf7 ruf8 ruf9 ruf10

התמונות הללו יהיו יותר מדי אפילו לאוהבי החתולים הגדולים ביותר, בגלל ש…WOW!

אם אתם אוהבים שיש לכם חתול, ודאי תהיתם איך זה יהיה אם יהיו לכם כמה חתולים. נכון, הם חמודים, משעשעים, ולפעמים גם מוזרים, אבל לרוב האנשים יש גבול לכמות החתולים שחיים אצלם בבית.

למרבה המזל, אם אתם חושבים על לאמץ עוד כמה חתולים ללהקה השמחה שכבר יש לכם בבית, יש צלמת שתיתן לכם רעיון איך הבית שלכם יראה אם יהיו לכם הרבה(!) חתולים.

הצלמת הקנדית אנדרין לופיין מצאה קבוצה של אוהבי חתולים וצילמה אותם בביתם עם החתולים שלהם. לאחר מכן היא הכפילה את החתולים, וגרמה לבתים שלהם להיראות כאילו הם נשלטים על ידי החברים המגרגרים. 

במציאות בתמונות יש חתול אחד או שניים, אבל אחרי העריכה נראה שיש הרבה יותר. אז חושבים שהייתם יכולים להתמודד עם כמות כזאת של חתולים?

cu1 cu2 cu3 cu4 cu5 cu6 cu7 cu8 cu9

כך העולם היה נראה אם כוכבים אחרים היו מחליפים את השמש

חשבתם פעם איך העולם שלנו היה נראה אם כדור הארץ היה קרוב לכוכב שהוא לא השמש? 

גם אני לא, אבל עכשיו שאני יודע מה האפשרויות, אני לא יכול להפסיק לדמיין איך הכל היה שונה. תמיד חשבתי שלא ניתן לתאר את החיים בלי השמש, אבל עכשיו אני לא כל כך בטוח.

תלמיד כיתה א' גילח את הראש, כשתגלו מדוע הלב שלכם יימס

מחלת הסרטן היא אחד הדברים הנוראיים שיש, אבל עבור ילד זה אפילו יותר גרוע. 

אחרי שהתלונן במשך מספר שבועות הוא מרגיש רע וחלש, תלמיד כיתה א' זאק אובחן כחולה לוקמיה, אחד מסוגי הסרטן הקשים ביותר. אבל חברו הטוב וינסנט באטרפילד לא עזב אותו לרגע. הוא אפילו גילח את הראש כדי שזאק לא ירגיש בודד ושונה.

מדהים שוינסנט, שהוא רק בכיתה א', יודע להיות חבר כל כך טוב – מה שאנשים בוגרים לא תמיד יודעים להיות.