הבחור שבסרטון מתכונן בהתרגשות לדייט שלו. הוא קושר את העניבה, מסדר את הצווארון, ומצחקק בהתרגשות עם חבר שלו.
כולנו היינו שם, אבל הדייט הזה הוא שונה לגמרי ממה שאתם חושבים. והוא הרבה יותר חמוד.
הטוויסט החמוד ודאי יעלה חיוך על הפנים שלכם, ואולי יזכיר לכם שמערכת היחסים הכי חזקה מתחילה בדברים הכי קטנים. הוא גם יעזור לכם לחשוב על להראות אהבה מהרגע הראשון ואיך זה יכול לשנות ולהשפיע על חיים של מישהו.
החברה קבעה שזה תפקידו של הגבר להביא לבת הזוג שלו משהו מיוחד ביום האהבה. הגבר יצא מדרכו כדי להבטיח שלאישה שלו תהיה הפתעה נעימה באותו היום. אבל בסרטון המרגש הזה התפקידים מתחלפים כשהאישה עושה משהו מדהים לבעלה ומשאירה אותו חסר מילים.
תעשו משהו מיוחד ביום האהבה (או אפילו בכל יום אחר). עזבו את הפרחים או השוקולדים. תציגו להם משהו מיוחד במינו ותדעו שהתגובה של בן או בת הזוג שלכם שווה יותר מהכל.
מבוסס על סיפור אמיתי, ניצולת שואה מעודדת את הנכדה שלה שעומדת להתחתן ומרגישה שהיא אולי מיהרה אל תוך החתונה. הסוף המפתיע השאיר אותי עם דמעות בעיניים.
אנחנו לא יכולים לשלוט בכל מה שקורה לנו בחיים, אבל אנחנו כן יכולים לשלוט בצורה בה אנחנו מתסכלים עליהם.
אין דבר יותר מספק מלהציל כלב. יש כל כך הרבה גורים גזעיים וכלבים שמחים שמחכים שיקחו אותם הביתה, אבל יש כל כך הרבה כלבים משוטטים שזקוקים לבית גם. כלבים הם היצורים הכי נאמנים בעולם, אבל לעיתים תכופות מדי בני האדם שאמורים לטפל בהם נוטשים אותם להתמודד לבד בחיים. כלבים רבים נזנחים, עוברים התעללות, ונשארים לחיות ברחוב.
זכרו, גם אתם יכולים לעזור להציל כלבים. פקחו את העיניים איפה שאתם נמצאים, תשקלו לאמץ כלב, ותתרמו לעמותות. יחד נוכל לעשות שינוי.
שתפו את הסיפור הקשה אך המרגש של הכלבים האלו, ועזרו להציל כלבים נוספים.
כשהכלב של קרייג מושר, לואיס, הפך למשותק בעקבות ניתוח שהיה אמור להקל על כאביו, הבעלים שלו לא נטש את חברו מאחור – במקום, הוא שינה את החיים שלו בצורה נפלאה, מתחשבת ומרגשת.
בסרטון למטה מושר אומר:
"אני חושב שלואיס הופך אותי לאדם טוב יותר…הוא החבר הכי טוב שלי. הוא המשפחה היחידה שגרה איתי".
צפו בסיפור המרגש והנוגע של אדם וחברו הטוב ביותר, או במקרה הזה, כלב וחברו הטוב ביותר.
לפרד ג'יובניטי, אמן עצמאי, אבא, ממציא, ופעיל איכות הסביבה יש מנהג נפלא בו הוא לוקח את הציורים של הילדים שלו כשהוא נוסע לנסיעות עבודה ומוסיף להם נגיעות צבעוניות משלו.
ג'יובניטי מתגורר בדלאוור, אבל שליש מהשנה הוא נמצא בחו"ל. בארבע השנים האחרונות הוא לקח את הציורים של הילדים שלו איתו. הוא אמר שסופיה (8), ג'קסטון (5) ופרדי (9) תמיד שמחים לראות איך היצירה שלהם יצאה.
האבא הוא אישיות מעניינת במיוחד – כשהוא לא נוסע מסביב לעולם לעשות קעקועים יוקרתיים, הוא יוצר ציוד תעשייתי שעוזר להגן על מערכות אקולוגיות ימיות.
כדאי לכם לבדוק את האתר שלו, יש שם הרבה מה לראות.
שלוש נשים הצליחו לפתות שומרים בכלא בברזיל כשהן משתמשות בהלבשה תחתונה והבטחה 'לאורגיה ענקית', מה שהוביל לבריחה של 28 אסירות מהכלא. הנשים הגיעו לכלא בסביבות השעה 3 לפנות בוקר כשהן מעוניינות ב'שיחה ומשקה'. משם העניינים הסלימו במהירות. כך לפי המירור.
אחרי שסיממו את השומרים הנשים אזקו אותם, לקחו את המפתחות שלהם ופתחו את כל תאי הכלא, כך לפי המפקדת אנג'לינה דה אנדרדש פריירה.
היא אמרה במסיבת עיתונאים: "התכנית הייתה לפתות אתם. הם נתנו להם וויסקי זול עם איזשהו חומר שיפיל אותם, אז פתחו את השער הראשי שהוא הגישה לתאים הפנימיים".
"מי שרצתה לברוח, יצאה דרך הדלת הראשית".
"מהרגע שהם שתו את הוויסקי השומרים לא זוכרים דבר. אחד היה מסוחרר, כשהוא מנסה להתעורר. אחר ישן כל אחר הצהריים, ואי אפשר היה אפילו לתחקר אותו".
הנשים היו לבושות בבגדי שוטרות סקסיות, והשומרים כנראה לא יכלו לעמוד בזה. זה משהו שהם בטח יתחרטו עליו במיוחד עכשיו שהם עומדים להיות מואשמים בעבירה.
"האסירות לקחו איתן 3 רובים, ו 2 אקדחים, כמו גם תחמושת", היא אמרה.
הגברת פריירה אמרה שהבריחה תוכננה על ידי בן זוג של אחת הנשים, ברונו אמורים, 18, שישב בכלא על ניסיון לרצח, שוד, והחזקת נשק.
היא אמרה: "הכל עמיד על כך שהוא תכנן וביצע הכל, עם העזרה של חברה שלו".
היא אמרה ששלושת השומרים נעצרו ויואשמו ב'סיוע בבריחה מהכלא' ו'שותפות לדבר עבירה' בגלל גניבת הנשק.
שמונה אסירות נעצרו עד כה, אחת נתפסה מטושטשת בנובה מוטום, והשאר אחרי שהתרסקו עם משאית גנובה. בכל מדינה מתוקנת דבר כזה לא היה יכול לקרות. אם רק הייתם מתקרבים לכלא ב 3 לפנות בוקר סביר להניח שהיית מקבלים כדור לרגל.
הכתב שלי הוא מה שנקרא 'כתב חרטומים', אף אחד לא יכול להבין אותו, גם אני לא תמיד מבין אותו, אבל האמן הטורקי טולגה גירגין יוצרת עיצובים מדהימים כשהמילים נראות כאילו הן יוצאות מתוך הדפים.
אפילו אחרי שבהיתי בתמונות האלו מספר דקות, עדיין לא הצלחתי להבין איך זה אפשרי עם עט ונייר בלבד.
WOW!
