החיות המחמד של גרג מיוחדות בדרכים רבות. אחרי שהפודל שלו איבד את הראייה, הוא התקשה מאוד להסתובב בשכונה כמו קודם. אך עזרה הגיעה מהיצור הכי לא צפוי, חברו החתול.
כשהכלב המבוגר זקוק לטיול היומי שלו, הוא יוצא החוצה והחתול מיד עוקב אחריו כדי שהוא יוכל להנחות אותו. גרג תיעד את הרגע שהחתול עוזר לחברו הכלב ללכת בלי להיתקל בדברים.
כשהוא משתמש בזנב ובגוף שלו, החתול מוודא שהכלב יהיה בטוח כל הזמן, הוא חבר הנחייה הכי מושלם בעולם.
שתפו את הסרטון אם התרגשם כמוני מהחברות המדהימה של השניים…
אתם יכולים לתאר לעצמכם שמישהו מנסה לגרש אתכם מעיר המגורים שלכם בגלל הגזע, מין או האמונות שלכם? יש אנשים בורים שבהחלט ינסו, אבל הסיפור הזה הוא מגוחך. אז מדוע זה קורה לחיות מחמד מסוימות?
ג'יימי קרקאוסקי אמרה שהכלבה שלה הצילה את חייה אחרי שחברה לשעבר ג'יימי דופקי חזר הביתה שיכור, והחל להיות אלים איתה. למרבה הצער זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהוא התעלל בה, אבל הודות ל'אייס', זאת הייתה הפעם האחרונה. הכלבה בת השנתיים ראתה מספיק ונשכה את הרגליים של דופקי, כשהיא גורמת לו לפצע שהצריך 30 תפרים.
אין בכלל ספק שהכלבה של קרקאוסקי היא גיבורה, אבל בגלל שהיא פיטבול היא לא מקבלת יחס של גיבורה. לעיר הייזל פארק שבמדינת מישיגן, ארצות הברית, יש חוקים נוקשים נגד כלבים 'מסוכנים', וזה בניגוד לחוק לגדל כאלה. בלי שום קשר למקרה (הצילה לה את החיים, זוכרים?), קרקאוסקי התבקשה למצוא בית חדש לגיבורה ולחברה הכי טובה שלה.
החוק הזה פשוט מרתיח אותי, ואני תוהה מתי אנשים יבינו שאין דבר כזה כלב מסוכן. גם אם לברדור או פינצ'ר היה רואה מישהו מכה את הבעלים שלו, הוא היה מגיב ומגן עליו. האם גם אותם היו זורקים מהעיר?
זה מרתיח אותי. חוק מפגר בעיר מפגרת. כולי תקווה שבסופו של דבר ירשו לקרקאוסקי לשמור את אייס, ואם לא, אני מקווה שהיא תעזוב את העיר יחד עם הכלבה שלה.
כולם יודעים שיוגה זה ממש טוב לכם, היא נותנת לכם גוף טוב יותר ומרגיעה את המוח והנפש. אבל מה שהרבה אנשים לא יודעים זה שכלבים יכולים להיות אלופי יוגה ולבצע את התנוחות טוב יותר מבני אדם.
האישה הזאת יושבת על הרצפה כשהיא מתקשה להביא את הרגל שלה מאחורי הראש, הכלב שלה מראה לה בקלילות איך עושים זאת נכון. אז היא מנסה לעשות את התרגיל עם הרגל השנייה, והכלב מנצח אותה ומבצע את התרגיל במהירות שיא ובקלילות.
הכלב כל כך מרוצה מעצמו. לרגע זה נראה שהוא קצת משוויץ..
תאומים הם תופעה די נדירה בטבע האנושי, אבל מה שקרה למשפחה הזאת הוא נדיר הרבה יותר וגם מאוד מוזר.
כשלורן והיילי דוראנט נולדו, הן זוהו כזוג תאומים מיוחד מאוד, צבע העור והשיער שלהן היה שונה לחלוטין. לורן היא לבנה, ויש לה עיניים כחולות ושיער ג'ינג'י בדיוק כמו אמא שלה. התאומה שלה היילי נולדו עם עור שחור, ושיער שחור, בדיוק כמו אבא שלה.
אבל המיוחדות והייחודיות של המשפחה הזאת לא נגמרה כאן. כשאמא שלהן נכנסה להריון שוב, היא ילדה עוד תאומים – מיה וליאה, כשגם להן היה צבע עור ושיער שונה אחת מהשניה.
צפו בהסבר המדהים של המקרה הנדיר…
בחור בן 36 מטייוואן סבל מכאבים חזקים בשן והחליט ללכת לרופא השיניים לקבל טיפול כשהוא חושב שיש לו כאב שיניים רגיל. אבל אחרי שרופא השיניים חילץ את השן הבעייתית, הוא היה בשוק לראות נבט של גויאבה צומח מתוך החלל של השן הטוחנת.
רופא השיניים היה בהלם ולא היה לו הסבר. הסברה היא שהזרע הנביט עצמו בתוך הפה של המטופל לאור העובדה שלא הייתה לו שן בינה בחניכיים הנגדיים.
רופא השיניים היה כל כך מופתע שהוא החליט לשתף את הממצאים שלו עם חבריו רופאי השיניים. המטופל היה כל כך מובך שהוא עזב את המקום לפני שהוא שמע הסברים נוספים.
הסרטון למטה הוא אנימציה שמדמה את המקרה…
והנה התמונה האמיתית של השן אותה רופא השיניים.
ספינקס (חתולים ללא פרווה) מרתקים אותי בצורות רבות. אני נמשך ממראה החייזרי שלהם (או תרנגול ללא נוצות אם תרצו). אבל יש משהו מטריד וקצת מסתורי שמדהים אותי בכל פעם שאני מסתכל על אחד.
בלי מעילי פרווה מרהיבים ויפים עליהם, הגזע הזה מראה איך נראה חתול אמיתי. הכל גולמי, חשוף, ופגיע.
הצילומים האלה הם מחקר מרתק על היופי של הספינקס עם המוזרות המרהיבה שלהם.
בהרבה מקומות בעולם חוגגים את יום האם, בישראל יום האם הפך להיות יום המשפחה, ובאירלנד זה נקרא Mothering Sunday.
לצערה של האמא בסרטון למטה, ה Mothering Sunday האחרונים שלה לא היו שמחים במיוחד.
שלוש שנים מוקדם יותר, אחד הבנים שלה נפטר קצת לפני החג כשהוא משאיר מאחוריו אישה בהריון, ובזמן שהאמא הזאת גרה באירלנד, הבנים שלה גרים בצד השני של כדור הארץ, והיא מעולם לא פגשה את הנכד שלה ולא ראתה את המשפחה שלה מאז האובדן הטרגי. למעשה, היא חשבה שהיא מעולם לא תזכה לפגוש את הנכד שלה, אז אתם יכולים לתאר את השוק שלה כאשר הבן שלה הופיע על מפתן דלתה כשהוא מחזיק את האחיין שלו.
אם זה לא גורם ללב שלכם לשיר שום לא לא יעשה זאת…פזרו את האושר והשמחה הזאת היום ושתפו את הסרטון המרגש הזה בפייסבוק!
דזירה אנדרוס היא תלמידת חטיבת ביניים מוויסקונסין שסובלת מתסמונת דאון. כשעודדה מהקווים את קבוצת הכדורסל של בית הספר, היא הייתה מטרה לעלבונות והשפלות של צופים בקהל.
שלושה שחקנים שהיו באמצע המשחק שמעו את ההערות שזרקו לעברה של דזירה. הם הפסיקו את המשחק, ירדו מהמגרש, ועשו מעשה.
הילדים שקהל הציקו והטרידו את די, אז כולנו עשינו משהו בנידון, אמר השחקן צ'ייס ואסקז (שמופיע בתמונה השנייה למטה בצד שמאל).
"זה לא בסדר שמתייחסים לאנשים אחרים בצורה כזאת, מכיוון שכולנו אותו הדבר. כולנו נוצרנו באותה הצורה. אלוהים יצר אותנו באותה הדרך", הוסיף שחקן הקבצה סקוטר טריאן.
עכשיו, דזירה לא הולכת לבד לכיתה.
תלמידים תמכו בה אחרי הסיפור הזה, שיכל לגרום לה להפסיק לחייך.
במשחק האחרון שנערך לפני 3 ימים היא קיבלה כבוד כשהשחקנים צועקים – 'של מי הבית הזה? הבית הזה של די!'
הבעלים ג'ואן ג'ורג' הצילה את סמיילי מבית גידול כשהיה בן שנתיים. הגולדן רטריבר נולד עם גמדות ובלי עיניים, אבל זה לא מנע ממנו להצדיק את השם שלו.
כדי לעזור לסמיילי להתרגל לחיים החדשים שלו, היא ציוותה אותו יחד עם הדני הענק האנרגטי שלה, טיילר.
"הוא פחד מאוד, הכלבים מעולם לא יצאו מהחווה", נזכרה ג'ואן. "טיילר היה כל כך קופצני ומשוגע ושמח, וסמיילי הפך לאותו הכלב".
ברגע שסמיילי החל לתקשר עם אנשים יותר ויותר, ג'ואן הבינה כמהוא מיוחד.
היום סמיילי מבלה את הימים שלו ככלב טיפולי שמביא שמחה ואושר לילדים עם צרכים מיוחדים ובמוסדות סיעודיים בעיירה הקטנה סטאופוויל, קנדה.
ביקור אחד ספציפי של סמיילי לבית סיעודי היה בלתי נשכח במיוחד.
מטופל בשם טדי לא הצליח לתקשר עם הסביבה ולא יכל לדבר בכלל. הצוות אמר שהם מעולם לא ראו אותו מחייך.
זאת כמובן עד שסמיילי הגיע.
"יום אחד, סמיילי שם את הרגליים שלו מול טדי שהחל לחייך ולעשות קולות", אמרה ג'ואן ג'ורג'. "כל האחיות רצו אל תוך החדר ואמרו שהם מעולם לא ראו אותו מחייך — מעולם לא ראו שום סוג של תגובה ממנו".
עכשיו בכל פעם שסמיילי מגיע לבית הסיעודי, טדי הוא האיש הראשון שהוא פוגש.
בגיל 12, סמיילי הביא לכל כך הרבה אנשים מיוחדים חום, אהבה וחיוכים, והוא לא מתכוון להפסיק בקרוב…
יאנג יון בת ה 26 לקחה חלק בתחרות צלילה חופשית (ללא בלוני חמצן) באקווריום של לווייתני בלוגה (לבנתן לבן) בעומק של יותר מ7 מטרים בטמפרטורות מקפיאות.
כשהיא ניסתה לעלות בחזרה לפני המים, היא סבלה מהתכווצויות אדירות ברגליים כתוצאה מהמים הקפואים. בנקודה הזאת, מילה לווייתנית הבלוגה נחלצה לעזרתה.
