לעזור לאדם הומלס לא תמיד אומר לתת לו כסף, בדיוק כמו האישה בסרטון למטה, לפעמים כל מה שאתה צריך להציע זה חלק קטן מהזמן שלך.
בסרטון העצמתי הזה, אדם הומלס ועיוור מחזיק שלט עליו כתוב: "אני עיוור, בבקשה תעזור לי". כאשר האישה עוברת ליד וקוראת את השלט, היא עוצרת לרגע, מרימה אותו וכותבת עליו. אז היא מניחה חזרה את השלט והולכת.
אחרי השינוי האדם ההומלס מתחיל לקבל הרבה יותר תרומות. כאשר הוא מבחין שוב באישה, הוא לא יכול שלא לשאול אותה "מה עשית לשלט שלי?".
התשובה שלה השאירה אותו ללא מילים.
אני לא אוהב שעושים לכלבים קוקו, אני לא אוהב שמלבישים כלבים בבגדים. הכלב לא ביקש את זה, ובדר"כ זה עושה את הבעלים מאושר ולא את הכלב. כלב אוהב להיות חופשי ומאושר, כמו שאנחנו היינו רוצים להיות, אבל אם אנחנו נלך ערומים ברחוב זה לא יראה כל כך טוב, אבל אם כלבים יכולים, אז למה אנחנו צריכים להרוס להם?
בשנה האחרונה נהיה טרנד של גברים עם שיער ארוך לעשות קוקו עגול (אני חושב שזה קוראים לזה קוקו גולגול, אבל אני גבר אז מה אני יודע).
ומסתבר שהטרנד הזה עבר גם לכלבים, שמוכיחים שהם יכולים להיראות הרבה יותר טוב מגברים עם הקוקו העגול שלהם.
מה דעתכם? אהבתם את הטרנד?
האיש הזה עושה משהו מיוחד מאוד, הוא מאמץ כלבים פצועים, זקנים, שעברו התעללות, שאף אחד לא רוצה לאמץ.
הם כלבים זקנים מאוד, אז רוב הסיכויים שהיו מרדימים אותם בכלביות רבות. הוא מאמץ לביתו את המקרים הכי קשים, כלבים שעברו התעללות קשה, והוא מאמץ אותם מכל רחבי ארצות הברית.
הוא ואישתו חלקו את אהבתם לכלבים, עד שיום אחד היא אובחנה עם מחלה סופנית והם הבינו שחשבונות בית החולים יאלצו אותם לסגור את בית המחסה לכלבים. אז היא החליטה לתת לטבע לעשות את שלו על מנת שהכלבים יוכלו להמשיך לחיות בבית המחסה. אולי המעשה הכי לא אנוכי שאי פעם שמעתי עליו. ואז בעלה קיבל הפתעה גדולה לה הוא לא ציפה.
האילי פיקה הזה תועד בסין בפעם הראשונה לפני 20 שנה. זהו אחד מהיצורים הנדירים ביותר בעולם שנמצאים בסכנת הכחדה.
כשנותרו פחות מ 1000 חיות אילי פיקה במחייה הטבעית שלהם, אוכלוסיית האילי פיקה פחתה ב כ 70 אחוז מאז שנתגלתה לראשונה בשנת 1983 על ידי לי וויידונג שדואג לשימור הסביבה בסין.
היצורים המתוקים שנראית כמו דוב צעצוע הם קרובים רחוקים של ארנבים, למרות שמדענים יודעים עליהם מעט מאוד.
החוקר לי והמתנדבים שלו נתנו ליצור החמוד את הכינוי 'ארנב הקסמים'
"גיליתי את החיה הזאת וראיתי אותה נכחדת מולי", אמר לי (בתמונה למטה). "אם הם יכחדו לגמרי אני ארגיש אשם ביותר".
אין יותר מדי טריילרים לסרטים שגורמים לי לדמעות, אבל הטריילר הזה הכה בי עמוק.
מקס הוא על כלב צבא מאומן שמאבד באפגניסטן את הבעלים שלו, חייל המארינס קייל ווינקוט.
כשהמצב הרגשי הבעייתי של מקס לא מאפשר לו לשרת את המדינה שלו יותר, המשפחה האבלה של קייל מאמצת אותו.
מה שקורה אחר כך הוא מסע מרגש שאני לא יכול לחכות לראות…
הסרט יצא לקולנוע ב 9 לאוקטובר, 2015
"הדלת לגיהנום".
כך נקרא החור המטורף הזה בדרווזה, טורקמניסטן.
כשתסתכלו טוב תבינו מדוע…
מדבר הקראקום ואזור דרווזה הוא אזור עשיר מאוד בגז טבעי.
גאולוגים סובייטים החלו לבחון את האזור בשנות ה 70. במהלך העבודה שלהם הם קדחו בטעות חור במערה מלאה בגז טבעי.
חור גדול בכותר 70 מטר הופיע כאשר האדמה שמתחת למקדחת הענק קרסה.
אף אחד לא נהרג בתאונה. כדי למנוע דליפות רעילות הם החליטו לשרוף את הגז.
בנוף צחיח זה מחזה סוריאליסטי ביותר.
כשהגאולוגים שרפו את הגז הם קיוו שהכל יעלם תוך מספר ימים. אבל 40 שנה אחר כך זה עדיין שם…
התושבים המקומיים קוראים לזה "הדלת לגיהנום".
ההרפתקן הקנדי ג'ורג' קורוניס היה האדם הראשון שהלך על רצפת המערה. הוא אסף דוגמיות מהאדמה בתקווה שנוכל ללמוד איך לשרוד בתנאים קשים כאלה ואיך חיים מתקיימים בתנאים דומים במקומות שונים ביקום.
יש כל כך הרבה כלבים שמחפשים בית קבוע ואוהב בו הם יוכלו לבלות את שארית חייהם בביטחון ובחום.
על מנת לעזור לכלבים שמחפשים בית, עמותת Utah Humane Society נתנה לכל כלב סשן צילומים בתוך תא צילום פרטי ולתוכו הם זרקו כל מיני חטיפי כלבים טעימים ונתנו לתגובות ולפרצופים שלהם לעשות את השאר…
כל עמותה צריכה תא צילום כזה. תחשבו עד כמה זה יעזור באימוץ הכלבים. אז קדימה, למה אתם מחכים? לכו לאמץ כלב!
אומרים שאתם לא מעריכים את מה שההורים עשו בשבילכם עד שיש לכם ילדים משלכם.
אומנם לכל משפחה יש דינמיקה שונה, אבל אני בהחלט מאמין בזה, וככל שהתבגרתי הבנתי עד כמה הקריבו למעני. למרבה הצער, אנשים רבים לא זוכים להזדמנות להגיד להורים שלהם 'תודה'…ובאמת להתכוון לזה.
בסרטון למטה אנחנו שומעים את 'מכתב האהבה' שאישה צעירה כותבת לאמא שלה, אבל לעולם לא תיתן לה. מהזיכרונות הקסומים ועד לרגעים הקשים, האישה נזכרת בכל הרגעים שאמא שלה הייתה שם בשבילה, אבל היא מעולם לא אמרה לה תודה.
הנזק והסבל הרב שעברו בני האדם והרכוש שלהם אחרי האסון הגרעיני בפוקושימה ביפן תועד רבות בכל כלי תקשורת בעולם, אבל ישנה אוכלוסיה נוספת שסבלה רבות גם היא אבל אף אחד לא מדבר עליה – בעלי החיים שנשארו מאחור באזור הרדיואקטיבי.
אבל איש אחד לא שכח אותם – נאוטו מטסומורה בן ה 55, פועל בניין לשעבר שגר באזור הרדיואקטיבי על מנת לדאוג לחבריו בעלי 4 הרגליים (וגם 2).
הוא ידוע בתור 'האפוטרופוס של חיות פוקושימה' בגלל העבודה שהוא עושה – האכלת החיות שאנשים השאירו מאחור כשהם מיהרו להתפנות מרחק של 12.5 קילומטר שהממשלה הגדירה כאזור רדיואקטיבי מסוכן.
הוא מודע לקרינה אליה הוא נחשף מדי יום, אבל הוא אומר שהוא "מסרב לדאוג בגלל זה". אבל הוא כן נזהר כשהוא צורך רק אוכל שמגיע מחוץ לאזור המסוכן.
הנה הסיפור של נאוטו מטסומורה, הגיבור של החיות, ומה שהוא ראה באזור הרדיואקטיבי.
כשהסרטון מתחיל אנחנו רואים אדם ממקם מצלמה במטבח, אבל שום דבר לא נראה מוזר, כל מה שרואים זה מטבח רגיל כמו כל מטבח אחר. אבל שניות אחר כך משהו מזר מאוד מתרחש, ואי אפשר להסית את המבט. האם זאת עדות לפעילות על טבעית או שזה תעלול?
רבים טוענים שהשתמשו כאן בחוטים, אבל הצורה בה החפצים עפים באוויר מעידה שאין כאן שימוש בחוטים. אחרים טוענים שהמטבח אובזר בכל מיני מכשירים שגורמים לחפצים להתעופף.
אי אפשר לדעת בוודאות מה בדיוק קורה כאן. מה אתם חושבים?