זה היה משחק המחזור ללא ספק. לא בגלל דנבר, לא בגלל פיטסבורג, בגלל איש אחד. וקוראים לו פייטון מאנינג.
אחד הקוורטרבקים הגדולים בהיסטוריה עבר לדנבר בקיץ במהלך שדי זיעזע את האומה האמריקאית, אבל מאנינג פשוט עושה את מה שהוא יודע הכי טוב, וזה לזרוק לטאצ'דאונים ולנצח משחקים.
מאנינג היה נפלא וסיים עם 253 יארד, בלי איבוד, ועם 2 טאצ'דאונים. מהצד השני, בן רות'לסברגר סיים עם 245 יארד, 2 טאצ'דאונים, ואיבוד אחד.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ליגת ה – NFL נפתחה ביום רביעי האחרון, אבל אתמול היו רוב המשחקים, ועם המשחקים מגיעות החגיגות. או יותר נכון, ה"פייל'ס" של החגיגות.
ורנון דיוויס שחקנה של סן פרנסיסקו ג'איינטס עשה טאצ'דאון במשחק אתמול נגד הגרין ביי פאקרס, ורצה לחגוג לאחר מכן, אז הוא פשוט ניסה להטביע את הכדור מעל הקורה של השער, אבל לצערו זה לא כל כך הלך לו:
דיוויס סיים עם 3 תפיסות ו – 43 יארד, וטאצ'דאון אחד בניצחון על הפאקרס 22-30. הניצחון של הניינרס בגרין ביי היה ענק. אלכס סמית' הקוורטרבק של סן פרנסיסקו שיחק יותר טוב מארון רוג'רס, וגם אם ההגנה של הניינרס טובה יותר משל גרין ביי, אף אחד לא ציפה לזה. סן פרנסיסקו נראית מצוין בפתיחת העונה, ועושה רושם שהיא תגיע גם השנה לגמר ה – NFC.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
הג'טס המצוינים שחטו את הבילס. משחק התקפי נוראי של בפאלו סגר את הסיפור כבר ברבע הראשון.
הג'טס הציגו משחק הגנה נפלא, וגרמו ל – 4 איבודים של בפאלו. מארק סאנצ'ז היה מצוין עם 266 יארד, 3 טאצ'דאונים ואיבוד (כנראה שאווה לאנגוריה משפיעה טוב על ספורטאים). הרוקי סטיבן היל היה מצוין וסיים עם 89 יארד, עם 2 טאצ'דאונים. טים טיבו ערך בכורה בג'טס, אבל כרץ, וסיים עם 11 יארד ב – 5 נסיונות.
אצל בפאלו בילס, הקוורטרבק ראיין פיצפטריק היה איום ונורא וסיים עם 195 יארד, 3 טאצ'דאונים, ו – 3 חטיפות.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ברצלונה של עידן פפ גווארדיולה אופיינה במשחק התקפה מזהיר. רבות נכתב אודות הנעת הכדור המהירה והמדויקת מרגל לרגל, תנועת השחקנים הבלתי פוסקת, הלחץ של החלק הקדמי על הכדור בזמן התקפת היריב, ויכולתה לייצר הזדמנויות הבקעה ושערים. עם כל זאת, לאורך פרקי זמן משמעותיים במהלך העונה שעברה, בארסה התקשתה למצוא את הרשת.
לא לחינם נאלץ מסי להבקיע 40 שערים בליגה. אין ספק שהעניין קשור להתפתחותו המדהימה מעונה לעונה ואולי אף בתחרות האישית עם כריסטיאנו רונאלדו, אך מעבר לסיבות אלו, פשוט כמעט אף אחד אחר לא שם גולים. ראייה נוספת לעניין היא עונת שיא הכיבושים שעבר צ'אבי. יותר ויותר פעמים הוא התחיל תנועה לעומק ע"מ לסייע בפיתרון סוגיית הרגל המסיימת. אני לא חושב שמדובר בצירוף מקרים, אלא בפיתרון בעיות תוך כדי תנועה. דוויד וייה נפצע בינואר, פדרו חווה עונה נוראית מבחינת כיבושים, ואלכסיס סאנצ'ס התאקלם טוב, נפצע, וכשחזר סבל מירידה טבעית בכושר. ססק פאברגס פתח טוב מאוד את העונה אבל נחלש בהמשך, אינייסטה אף פעם לא הצטיין בכיבוש שערים ובטח שלא בוסקטס, אז מי נותר? מסי, צ'אבי והחלוצים הצעירים קוואנקה וטאייו שלא הרעידו המוני רשתות.
בפתיחת עידן וילאנובה טרם נראה פיתרון אמיתי לבעיה זו. אמנם מסי מסוגל לחולל ניסים גם במשחקים חלשים בסטנדרטים שלו (הצמד האחרון בליגה מול אוסאסונה הוא דוגמה טובה לכך) אבל בכדי שהמכונה הקטלונית תפסיק לחרוק, לפחות עוד שחקן התקפה אחד חייב להוות איום משמעותי וקבוע על השער.
אולי יהיה זה דויד וייה המתאושש, אשר הספיק כבר לכבוש העונה. החלוץ המצוין, מלך שערי נבחרת ספרד בכל הזמנים, יכול להיות השיפור לו התקפת ברצלונה זקוקה. הוא שחקן מגוון אשר יכול לשחק באגפים ומרגיש נוח מאוד במרכז, בעמדתו הטבעית. יש לו בעיטה טובה מרחוק, יכולת כדרור גבוהה, תנועה חכמה והבנה מצוינת של המשחק הקבוצתי של בארסה. בשיאו, דויד וייה הוא לכל הפחות בין חמשת החלוצים הטובים בעולם. אין ספק ביכולותיו, השאלה, כמו תמיד בפציעות הדורשות זמן התאוששות ארוך, היא חזרתו לכושר. אם וכאשר זו תתרחש, הרי שהתקפת בארסה תזכה לשדרוג רציני.
לא מעט יטענו שהבעיות המרכזיות של ברצלונה הנוכחית לא טמונות כלל בחלק הקדמי. הנעת הכדור אשר נראתה מעט חלודה מפתיחת העונה, עתידה להשתפר ככל שהעונה תתקדם והרוטציה בהרכב תתקצר. אותו הדבר נכון גם בנוגע לכניסתם לכושר הבקעה של שחקני ההתקפה. למעשה, לא בשונה מאוד מן השנה שעברה, הבעיות העיקריות של ברצלונה נמצאות בהגנה.
ירידת הכושר של ג'רארד פיקה, אשר החלה לקראת סוף העונה שעברה, לא נראית כמאיטה לקראת עצירה. הבלם שהלך והשתפר תחת גווארדיולה משנה לשנה חווה את אחת התקופות החלשות בקריירה שלו. מאסצ'רנו כנראה כבר לא יהיה הבלם האידיאלי שהיה יכול להיות, לגבוה הוא כבר לא יגבה, ויתכן שגם את השינוי המחשבתי הדרוש במעבר מעמדת הקשר האחורי לבלם לא ישלים לחלוטין. השער הראשון במשחק הסופר-קופה האחרון נרשם על אחריותו הישירה ונבע בין השאר מבטחון יתר בטכניקה האישית ומשיקול דעת מוטעה בלקיחת סיכונים. הרחקה פשוטה של הכדור הארוך החוצה, לאחר שכבר ניצח במאבקי המיקום, הייתה מונעת את כל ההסתבכות מול היגוואין. פויול עדיין נהדר אך לא ניתן להתעלם מגילו אשר החל נותן אותותיו. הוא איבד מן המהירות שלו ונפצע לעיתים קרובות. נכון, הפציעה הנוכחית לא קשורה כלל לגיל ונגרמה מפגיעת מרפק בפניו, אך זוהי היוצאת מן הכלל בשלל פגיעותיו האחרונות.
בקיצור, ברצלונה עדיין סובלת מחוסר יציבות במרכז ההגנה. חולשה כזאת עולה בגולים. מספיק להסתכל בארבעת השערים שספגה הקבוצה בשני המשחקים האחרונים מול מדריד. אחד מקרן כשרונאלדו הקדים בנגיחה את מסצ'ראנו, אחד מתנת ואלדז, אחד נוסף באדיבות מאסצ'ראנו, ואחד מטעות של פיקה.
החולשה ההגנתית לא נעלמה מן הצוות המקצועי של ברצלונה. עדיין, למרות דיבורים רבים בתקופת חלון ההעברות, בלם נוסף לא נחת בקאמפ נואו. ההתמקדות בשוק, כנראה בעקבות מחלתו החוזרת של אריק אבידל (שבינתיים נרשם לסגל), הופנתה לטובת איוש עמדת המגן השמאלי. במהלך הקיץ הגיע המגן הצעיר והמוכשר, ג'ורדי אלבה. איכויותיו המגוונות נראו היטב במהלך היורו האחרון. אלבה ודני אלבס אמורים להתיצב בהרכב הפותח של וילאנובה ולחזק את החלק האחורי. פיתרון לבעיית הבלמים טרם נראה באופק. סונג, שהגיע מארסנל, אינו בלם טבעי, גם אם ביכולתו לשחק בתפקיד במקרה הצורך. אולי יהיה זה אנדראו פונטאס הצעיר אשר יצליח לעשות מה שמספר מחבריו לקבוצות הצעירות של בארסה עשו ולהשתלב במדי הקבוצה הבוגרת.
בשנתו הראשונה של גווארדיולה כמאמן ברצלונה הקבוצה הפסידה במשחק הליגה הראשון וסיימה בתיקו את השני. אותה עונה הסתיימה בטרבל היסטורי וזכייה בגביע העולם לקבוצות. עוזר המאמן היה טיטו וילאנובה. בתום ארבע שנותיו כראש המערכת המקצועית עמד קפטן הקבוצה לשעבר מול יציעים מלאים באיצטדיון הגדול באירופה והקשיב לקהל קורא שוב ושוב בשמו. אין אדם על פני כדור הארץ המצפה מוילאנובה להגיע לאותם הישגים כמו של פפ, זוהי ציפיה לא הוגנת, לא ריאלית. ודאי, ברצלונה תתמודד בשנותיו על כל התארים, כך היה גם לפני פפ ויהיה אחרי טיטו, אך כמות הישגים שכזו בפרק זמן כה מוגבל נראית כבלתי מתקבלת על הדעת. למרות מסי, למרות אינייסטה, למרות צ'אבי. אף על פי כן, השלד אותו ירש וילאנובה רחוק מאוד מלהיות רעוע. אמנם נדרשים מעט תיקונים וצריכות להעשות מספר התאמות, אך נראה שככל שנתקרב לחודשי ההכרעה בליגה ובאירופה, הקבוצה מצפון ספרד תציג, גם השנה, כדורגל התקפי, קבוצתי, סוחף ומהנה.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
בלייק גריפין נכנס לליגה ופשוט השתלט על סרטוני ה"היילייטס". גריפין החל מבצע במשחקים הטבעות שמעולם לא נראו. והרבה שחקנים הרגישו על בשרם מה זה לנסות לחסום את בלייק גריפין כשהוא עולה לדאנק.
פאו גאסול, קנדריק פרקינס, טימופיי מוזגוב. זו רק רשימה חלקית של השחקנים שגריפין "פיסטר" והשפיל עם דאנקים פשוט פסיכים על הפרצוף שלהם. אז מה גרם לילד מהמכללות לחשוב שהוא יכול לחסום את בלייק גריפין?
באדי הילד, שחקן מכללת אוקלהומה (המכללה בה למד בלייק גריפין) טען שהוא יכול לחסום את בלייק גריפין כשזה עולה לדאנק. אז כוכב הקליפרס לקח על עצמו את האתגר, וזה מה שקרה:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
שלשום נבחרת ישראל יצאה לדרך לעוד קמפיין מוקדמות שבסופו אנחנו שוב נראה את הטורניר הגדול, במקרה הזה המונדיאל בברזיל, מהבית. ואת זה לא אני אמרתי, אלא אבי לוזון בכבודו ובכבודו.
קודם כל, אפתח ואומר שאני מחזיק מעצמי סוג של פטריוט, לא פחות. מה אני עשיתי בשביל מדינה? (במבטא צרפתי כבד זה נשמע יותר טוב) יש לי דגל גדול מחוץ לחלון ביתי במשך כל השנה ולא רק במהלך חודש מאי. אני אפילו מידי פעם משוויץ באיזה סטטוס בפייסבוק שמחמיא לאגו הישראלי. אבל ביחס לכדורגל? אוי דוידוביץ'! או אוואט או יוסי או מי שרק תרצו.
מכירים את זעקות ה"תפסיקו לשקר" של קופמן במהלך "יציע העיתונות"? אוקיי, אז אני לא מוציא את הכדורגל הישראלי שקרן, אבל אני בהחלט מבקש ממנו להפסיק לפתח אצלנו ציפיות. אני באמת חושב שאלי גוטמן הוא מאמן גדול. הוא בכל זאת מי שהביא לארץ את השיטת "כל הזרים מאותה מדינה" ויש תארים והתקפי לב שאי-אפשר לקחת לו, לא משנה מה יהיו התוצאות של הקמפיין הנוכחי. אבל לצערנו הבעיה לא כרגע ולא הייתה במאמן. אפילו בימי נילסן ופרננדז. איך אני יודע? טוב ששאלתם.
כאשר ריצ'רד נילסן עלה "במקרה" (יוגוסלביה נאלצה לפרוש בגלל המלחמה) ליורו 92' עם נבחרת דנמרק, הוא הוכיח שעם כישרון לא משהו אבל עם מנטליות של ספורטאי פראלימפי, אפשר להגיע עד לגמר ושם לנצח את פאקינג גרמניה. וזו רק דוגמא אחת למה לנו הישראלים, אין את המנטליות הדרושה כנבחרת. כי דווקא כאינדיבידואל, אנחנו עושים את זה יופי. הקריירות של יוסי ואוואט וההתפוצצות הנוכחית של תומר חמד, הן רק מספר דוגמאות לכמה כן יש לנו כישרון בין הרגליים. אבל עזבו אתכם, אנחנו לא פה כדי לפתוח בסשיין טיפולים למנטליות הישראלית.
מה שאני כן מבקש מנבחרתנו היקרה הוא מאוד פשוט. מספיק לגרום לנו לחשוב שהפעם זה יקרה. מספיק לגרום לנו לרוץ לקנות מנויים לכל הקמפיין ובסוף להתאכזב (מילא אם הייתה ראות טובה באיצדיון רמת גן, אבל גם בזה אנחנו מהגרועים באירופה), ומספיק לספר לנו במסיבות עיתונאים שהנבחרת פה כדי לנסות להגשים את החלום. אפילו לוזון בכבודו אמר קבל עם ומצלמת טלוויזיה שאם הנבחרת לא תאסוף את כל 18 הנקודות אל מול שלוש הנבחרות הנחותות מאיתנו "לכאורה", הקמפיין אבוד ואנחנו לא נעלה. האמת? זאת התקדמות מאותו נאום "על אפם וחמתם של כל המלעיזים" מהקמפיין הקודם.
אז לסיום תרשו לבקש דבר אחד אחרון. תראו בבקשה את תקציר המשחק בין פורטוגל לבין לוקסמבורג ותבינו שלא בטוח שאפילו נגדם הולכים להיות לנבחרת חיים קלים. אני באמת מבין את חברי ירון שהחליט לכתוב מכתב אהבה מאמין לנבחרת, יכול להיות שלפני מספר כשלונות כה רב הייתי מצטרף אליו למפגן התקווה. היות ואין חכם כבעל ניסיון, תרשו לי להישאר פסמיסט ואז שאני בא בלי תקוות, אולי עוד מסוגל להינות אל מול הנבחרת שלנו מנסה לחולל את הבלתי אפשרי.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
סקס וספורט? האם הם הולכים יד ביד? זה נושא שעושה רושם שאף פעם אין הסכמה לגביו. חלק מהספורטאים טוענים שסקס לפני משחק משפר את הביצועים שלהם, והחלק האחר טוען שזה עושה בדיוק ההיפך.
מועדון הכדורגל האיטלקי נאפולי לוקח עמדה בנושא. דוקטור הקבצה מאמין שהימנעות מסקס יומיים לפני משחק משפר את יכולות השחקנים, ולמעשה הופך אותם לבריאים יותר.
"הימנעות מסקס יומיים לפני משחק זה הבסיס למניעת מתיחות של שרירים, התכווציות שרירים, ודלקות שונות" אמר פרופסור אלפונסו דה ניקולה לעיתון הקוריירה דל מזוג'ייורנו, כך על פי אתר פוטבול איטליה. "זה הכלל של הקבוצה שלנו. כמו כן יש את העבודה הספציפית של הצוות שלי וצוות מאמני הכושר, שאמור למנוע את הבעיות הללו, יותר מאשר לרפא אותן".
זה אולי ישמע קצת משוגע, אבל המתארגף מני פאקיו מאמין שזה עובד בשבילו. ה"פאק מאן" נמנע מסקס הרבה יותר זמן מאשר יומיים לפני קרב. כאשר שחקן מילאן, קווין פרינס בואטנג נפצע ונעדר תקופה ארוכה, הרבה אנשים תהו אם זה בגלל שהחברה שלו אמרה שהיא אוהבת לעשות סקס כל הזמן.
לסיכומו של עניין, אפשר להפצע בכל פעילות פיזית שעושים, אבל כמובן שאם לא עושים סקס בכלל, יש סיכוי שלא נפצע. אולי יש משהו במה שהדוקטור אומר, אבל בסופו של דבר, היי, אנחנו צריכים להביא תינוקות לעולם, לא?
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
אז מה חדש אצל ראסל ווסטברוק? הרבה זמן לא שמענו או ראינו אותו, אז הגארד הנפלא של אוקלהומה סיטי ת'אנדר דאג שלא נתגעגע.
במהדורת "מה ראסל ווסטברוק לובש היום" הגארד העלה תמונות שלו לחשבון האינסטגרם כאשר הוא לובש חולצה מנומרת ונעליים עם ספייקים. מסתבר שווסטברוק נמצא בשבוע האופנה בניו יורק, כי אתם יודעים, הוא חושב שהוא כל כך אופנתי. לפחות הוא מצא מקום שבו הבגדים שהוא לובש לא נראים כל כך מוזר.
צפו בתמונות של ראסל ווסטברוק הביזארי:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ברט ג'קסון, הרוקי של קבוצת הבייסבול שיקגו קאבס תפס כדור בצורה פשוט מטורפת מחבטה של אנדרו מקאצ'ן, שחקנה של פיטסבורג פיירטס במשחק ביום שישי. אבל לצערו הוא לא נחלץ מפציעה במהלך המדהים.
ג'קסון נכנס עם הראש אל תוך הגדר של מרכז השדה במגרש של פיטסבורג בשביל לתפוס כדור מדהים. הוא נחתך בפנים, נפצע בברך, ועזב את המגרש.
כתבת אתר mlb.com קארי מוסקט מדווחת שג'קסון אמר שהוא "ראה כוכבים" לאחר ההתרסקות אל תוך הגדר, אז יתכן מאוד והוא סובל גם מזעזוע מוח.
ברט ג'קסון כבר צילומי רנטגן, והוא נמצא ברשימת הפצועים, אך יתכן ויחזור כבר למשחק הבא של השיקגו קאבס. ג'קסון גם סיפק ציטוט נפלא, שודאי יגרום לאוהדי הקאבס לאהוב, להעריץ, ולהעריך אותו – "אני אעבור דרך קירות בשבילם".
אם זו לא מחויבות עבור הקבוצה, העיר וכמובן האוהדים, אני לא יודע מה כן.
נבחרת ישראל בכדורגל, שמעתם?
צפו במהלך המטורף של ברט ג'קסון תופס כדור ומתרסק אל תוך הגדר:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
לא ידעתי אם לשבת ולכתוב לך הערב לפני שניפגש או לתת פורקן למה שאני מרגיש אחרי שתסתיים פגישתנו המחודשת לקראת הנסיעה המיוחלת לברזיל. בסופו של דבר, אני יושב וכותב לך אחרי הטיול המשותף שלנו לבאקו בירת אזרבייג'אן, טיול שהרגיש כמו מסע כומתה מתיש ומוכר.
שוב אנחנו נפגשים לפני טורניר גדול – שלבי ההכנה המוקדמים זימנו לנו כמה טיולים משותפים ברחבי אירופה – ביקור ברוסיה, סיבוב בפורטוגל ועוד שלושה מפגשים שהנייר טוען שאנחנו אמורים לעבור בלי מכס. והנה, ערב שבת, יום בו אנחנו לא נפגשים בד"כ, מחזיר אותי לאותה תחושה מוכרת שמלווה את הקשר בינינו מאז ומתמיד: אצלנו לא קיים המושג הזה 'טובים יותר על הנייר', בטח אם העט שלנו לא עובד כבר כל כך הרבה שנים.
עוד קמפיין נפתח, עוד מאמן התחלף ועוד שמות של לגיונרים ישראלים מצליחים לגרום להתרגשות חסרת בסיס בכל בית עם מזוזה בכניסה. גם בבית משפחת גוטמן חשו כנראה את אותה התרגשות, חבל רק שראש הבית לא הצליח להעביר אותה לשליחים של כולנו על הדשא. חבל שקיבלנו את התחושה שהם לא מתרגשים כמונו.
סה"כ יש לנו נבחרת של שחקנים לא רעים במונחים מזרח אירופאיים, שמות שמצליחים לצבוע במרקר כל מוסף ספורט ישראלי אבל ברגעי האמת הופכים למדור רכילות זול. אני יושב ומסתכל עלייך דרך המסך ולא מצליח להבין מה לא עובד פה? מה חסר לך? מולך נבחרת בינונית ומטה, ואת לא מצליחה להתעלות ולכבוש כראוי. ההגנה נראית חסרת בטחון בצורה מחפירה ושמות כמו שכטר, ורמוט ואוואט הולכים לאיבוד על הדשא – כוכבים ישראלים נופלים בשמי אירופה.
הדבר הכי מתסכל בקשר בינינו היא הידיעה שלא חסרה לך יכולת למרות המפגשים הבלתי קבועים והאימונים שמתקיימים פעם בתקופה. אבל בינינו, מה שחסר לך יותר מהכל זו נשמה. וזה הדבר שהכי בולט דרך מסך הטלוויזיה והדשא בבאקו. את לא באמת רוצה את זה כמוני.
לפעמים אני מהרהר אם את בכלל חושבת עליי ועל שאר השותפים למערכת היחסים המורכבת הזאת. חושב אם גם את מתרגשת. אם את יודעת שגם ככה החיים שלנו כאן לא קלים. הגזירות הכלכליות והביטחוניות שבועטות לנו בסדר היום יכלו לכאוב פחות אם לא היו נוחתות עלינו גם גזירות ספורטיביות. יש לך יכולת שאין לכל אחד במדינה הזו, יש לך יכולת לשמח לבבות של מיליוני יהודים שמחכים לטורניר גדול ראשון בשנות האלפיים.
אני יושב הערב וכותב לך כשברזיל נראית לי רחוקה שנות אור ממך וממני גם יחד. בעוד כמה ימים את עולה להתמודדות נוספת על הדרך לריו עם נבחרת רוסיה הפייבוריטית. שוב פעם הנייר מדבר ומסמן שאין לגוטמן שום סיכוי מול החבורה של קאפלו. ושוב, בצורה בלתי הגיונית ביום שני בערב אני אתחיל להתרגש ולהאמין שוב. להאמין שאולי יש אופציה לעשות את הבלתי נתפס ולנצח את החבר'ה של ארשבין שמגיעים בלעדיו. כנראה זה ההבדל בינינו נבחרת יקרה שלי. האמונה שאפשר. ההתרגשות שבאופציה לשמח מדינה שלמה. אני מאחל לך שלושה ימים של הבנת הדברים החשובים באמת. מאחל לך לעלות בשלישי על הדשא ולהאמין שאפשר, להאמין כמעט כמוני, יכול להיות שזה יספיק.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
