אין יותר מדי טריילרים לסרטים שגורמים לי לדמעות, אבל הטריילר הזה הכה בי עמוק.
מקס הוא על כלב צבא מאומן שמאבד באפגניסטן את הבעלים שלו, חייל המארינס קייל ווינקוט.
כשהמצב הרגשי הבעייתי של מקס לא מאפשר לו לשרת את המדינה שלו יותר, המשפחה האבלה של קייל מאמצת אותו.
מה שקורה אחר כך הוא מסע מרגש שאני לא יכול לחכות לראות…
הסרט יצא לקולנוע ב 9 לאוקטובר, 2015
בעשרות השנים האחרונות יותר ויותר אנשים סובלים מאוטיזם, מהר כמעט כמו הסטיגמות החברתיות שיש סביב ההפרעה.
הדרך בה אחרים מתנהגים לאחרים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי היא פשוט מבישה. ואז, יש את האנשים שמפתיעים אתכם, שמגנים ומקבלים אחד את השני כמו שהם.
מה שהזרים האלה עושים בשביל הילד…פשוט מרגש ומחמם את הלב.
אלסה נראית קצת שונה בימים אלו.
כשג'סי נאגי שמע שהאחיינית שלו מתביישת ללבוש את שמלת הנסיכה שלה לקולנוע, הוא החליט ללמד אותה לקח חשוב: אל תתני לפחד שלך לעמוד בדרכך.
הדוד בן ה 23 ליווה אותה לקולנוע בשמלת נסיכה משלו. מסתבר שזאת הייתה שמלת נשף של ידידה שהוא הלווה לאותו הערב.
נקווה שמעכשיו הילדה לא תפחד לצאת מאזור הנוחות שלה.
הוא ללא ספק זוכה בתואר דוד השנה.
גורת החתולים הזאת נמצאה בצידי הדרך כשהייתה בת 4 שבועות בלבד. כשהיא הובאה לוטרינר באיסטנבול, העובדים הבחינו שהיא נאכלה כמעט לגמרי על ידי תולעים: אוזן אחת, השפתיים, וחלק מהלשון נעלמו כלא היו.
העובדים השתנקו למראות האימה כאשר פתחו את הקופסה, והמראה שלה זיכה אותה בכינוי 'ג'וקר'. בסופו של דבר היא קיבלה את השם 'גולומסר' שהתרגום שלו מטורקית הוא 'חיוכים'.
היא הייתה במצב קשה, אבל היא הייתה לוחמת! היא עברה כברת דרך מאז, והסרטון למטה מראה תמונות שלה כשהיא הובאה למרפאה, ותמונות שמראות את השינוי אחרי שקיבלה הרבה טיפולים, חום ואהבה.
ההתאוששות שלה מראה מה אהבה יכולה לעשות למישהו, ומדגישה איך למילה "יופי" ש כל כך הרבה הגדרות. היופי שלה אולי לא מתבטא במראה שלה, אבל אפשר לראות אותו בכוח שלה לשרוד, ובחיבה שיש לאנשים כלפיה.
אומרים שאתם לא מעריכים את מה שההורים עשו בשבילכם עד שיש לכם ילדים משלכם.
אומנם לכל משפחה יש דינמיקה שונה, אבל אני בהחלט מאמין בזה, וככל שהתבגרתי הבנתי עד כמה הקריבו למעני. למרבה הצער, אנשים רבים לא זוכים להזדמנות להגיד להורים שלהם 'תודה'…ובאמת להתכוון לזה.
בסרטון למטה אנחנו שומעים את 'מכתב האהבה' שאישה צעירה כותבת לאמא שלה, אבל לעולם לא תיתן לה. מהזיכרונות הקסומים ועד לרגעים הקשים, האישה נזכרת בכל הרגעים שאמא שלה הייתה שם בשבילה, אבל היא מעולם לא אמרה לה תודה.
הנזק והסבל הרב שעברו בני האדם והרכוש שלהם אחרי האסון הגרעיני בפוקושימה ביפן תועד רבות בכל כלי תקשורת בעולם, אבל ישנה אוכלוסיה נוספת שסבלה רבות גם היא אבל אף אחד לא מדבר עליה – בעלי החיים שנשארו מאחור באזור הרדיואקטיבי.
אבל איש אחד לא שכח אותם – נאוטו מטסומורה בן ה 55, פועל בניין לשעבר שגר באזור הרדיואקטיבי על מנת לדאוג לחבריו בעלי 4 הרגליים (וגם 2).
הוא ידוע בתור 'האפוטרופוס של חיות פוקושימה' בגלל העבודה שהוא עושה – האכלת החיות שאנשים השאירו מאחור כשהם מיהרו להתפנות מרחק של 12.5 קילומטר שהממשלה הגדירה כאזור רדיואקטיבי מסוכן.
הוא מודע לקרינה אליה הוא נחשף מדי יום, אבל הוא אומר שהוא "מסרב לדאוג בגלל זה". אבל הוא כן נזהר כשהוא צורך רק אוכל שמגיע מחוץ לאזור המסוכן.
הנה הסיפור של נאוטו מטסומורה, הגיבור של החיות, ומה שהוא ראה באזור הרדיואקטיבי.
כשתראו מה קרה לסוס הזה, אתם תתעצבנו על האנשים שהזניחו אותו. כל מי שמרשה שיקרה דבר כזה לבעל חיים צריך להיענש.
בינואר 2011, סוס צעיר בשם באדי הגיע לחוות שיקום, הוא היה חולה, מורעב, מלא בפצעים היכן שהעצמות שלו בלטו החוצה, ושקל שליש מהמשקל שהיה אמור לשקול. הוא היה על סף מוות.
שראיתי אותו שוכב על הרצפה בתחילת הסרטון נשבר לי הלב. אבל חכו לסוף הסרטון. זה בהחלט שווה את זה.
היו בעבר דיווחים על כלבים שחולצו, אבל החילוץ הזה הוא מיוחד במינו.
כלבה בשם צ'ילי נפגעה ממכונית באמצע כביש מהיר, וכשהיה נראה שלא נותרה תקווה, כלב אחר נחלץ לעזרתה. אבל זה לא היה סתם כלב, זה היה הבן של צ'ילי.
באומץ רב הוא נשאר לצידה של אמא שלו כשהוא מוודא שאף רכב לא מתקרב אליה. אפילו לשוטרים שהגיעו למקום לעזור הוא לא נתן להתקרב.
הצורה בה הגור הזה הגן על אמא שלו חיממה לי את הלב, הוא פשוט נלחם למענה ושמר עליה, הוא היה נואש ולא ידע מה לעשות.
צפו בסרטון המדהים של החילוץ:
תמונה של רופא חדר מיון מתאבל על אובדן מטופל בן 19 הפכה ויראלית בימים האחרונים ברשתות החברתיות.
זאת תזכורת שוברת לב לכך שכולנו צריכים להעריך את הגיבורים האלה שמשקיעים את החיים שלהם בלהציל את חייהם של אנשים זרים.
"האיש בתמונה לא הצליח להציל את אחד המטופלים שלו. למרות שזה משהו שקורה בתחום שלנו, החולים שנפטרים הם בדר"כ זקנים או חולים, או שילוב של שניהם. המטופל שנפטר היה בן 19, ובשבילו, זאת הייתה אחת הפעמים שפשוט הכתה בו" כתב רופא אחר בבית החולים ברדיט. "אחרי מספר דקות, הרופא חזר פנימה כשהוא מחזיק את ראשו מורם".
הסיפור של מאט הוא אישי, אבל הוא סיפור שכולנו יכולים ללמוד ממנו.
מאט בן ה 22, עבד קשה ביותר כדי להוריד 122 ק"ג בשש השנים האחרונות, אבל הרגע הכי גאה שלו היה כאשר החליט לצלם עצמו בלי חולצה כדי להוכיח נקודה חשובה על אהבה עצמית.
אני שמח שיש בעולם אנשים כמו מאט שלא רק מוכנים לשתף את הסיפור שלהם אלא גם מהווים השראה לאחרים בכך שהן מראים שביטחון עצמי בנוגע לגוף מגיע בכל הצורות והגדלים, ושלכל אחד מגיע להרגיש טוב בנוגע לעצמו.
מאט מקווה שעל ידי המילים שלו אנשים אחרים יתחילו לאהוב ולקבל את עצמם, ולא משנה איפה הם נמצאים במסע שלהם.