ראינו כלבים שבועטים בכדור ואפילו כלבים שוערים, אבל מעולם לא ראינו כלב שמקפיץ את הכדור יחד עם הבעלים שלו.
הכלבלב החמוד הזה מתמסר עם הבעלים הראסטה מן שלו בחוף באוסטרליה, והכדור לא נוגע ברצפה פעם אחת!
הרבה יותר טוב משחקני ליגת העל בישראל.
האם אתם מאמינים בחייזרים? אם אתם מדמיינים את האפורים עם העיניים הענקיות, אתם לא ממש רחוקים מהאסתטיקה של החתולה החמודה הזאת.
אם תפגשו אותה בחדר חשוך, יתכן והיא תפחיד אתכם
כן, אלו העיניים האמיתיות שלה.
אבל זאת רק מתילדה, אחת החתולות המפורסמות באינטרנט
עד עכשיו אף אחד לא יודע מה קורה עם מתילדה, ומדוע העיניים שלה גדלו כך.
הבעלים שלה עוקבים אחרי ההתנהגות שלה. למרבה המזל הפעולות וההרגלים של מתילדה נשארו כפי שהן, והיא לא מראה סימנים של כאב.
אבל לא תמיד מתילדה הייתה 'חייזרית'
כשהיא אומצה ב 2013 היא נראתה כמו חתולה רגילה לחלוטין. יום אחד, העישון שלה התרחב ונשאר כך למשל מספר דקות. עד שהיא הגיעה לוטרינר הוא חזר לגודל הרגיל שלו. כשזה קרה שוב הבעלים של מתילדה לקחו אותה מרפאת וטרינרית לרפואת עיניים.
כך הכל החל
הם שקלו להסיר בניתוח את עדשות העיניים של מתילדה, אבל החליטו לוותר. הפגם הגנטי שגורם לעדשות העיניים להתנתק גורם למחסור בקולגן, והמשמעות של זה היא החלמה מסובכת מהניתוח.
המשפחה שלה שמה לב למראה ולהתנהגות שלה על מנת להבטיח שאין משהו לא תקין. אך בסופו של דבר מתילדה תאלץ לעבור ניתוח. ויתכן ויצטרכו להסיר את העיניים שלה לחלוטין. אם העיניים שלה ימשיכו לגדול, יתכנו בעיות וסיבוכים רבים, אבל מתילדה כבר כמעט עיוורת לגמרי. אם תאבד את העיניים לא תהיה לזה השפעה גדולה על חיי היומיום שלה.
לבינתיים, העולם יכול להעריך את המוזרות החמודה שלה
"בדיוק כמו חתולי כדור הארץ, חתולת החלל שלנו אוהבת להתכרבל"
"אבל היא אוהבת גם מרחב משלה"
למרות שהיא לא יכולה לראות, היא אוהבת לחקור דברים בחוץ
זו ללא ספק אחת החתולות המוזרות שראיתי. האם ראיתם דבר כזה פעם? מוזמנים לרשום לנו בתגובות למטה.
תסמונת אספרגר, המכונה גם תסמונת הקשת האוטיסטית, יכולה להיות מחלה קשה מאוד, עבור אלה שאובחנו כחולים ולאלו שמכירים אחרים שסובלים ממנה.
בשורה התחתונה, זה לא כיף עבור אף אחד, והסרטון הזה מראה בבירור שאחת מחיות המחמד האהובות עלינו גם לא אוהבת את זה. בסרטון מצולמת דניאל ג'ונס, ורואים בו מה קורה כאשר היא עוברת התמוטטות.
הכלב שלה, סמסון, לא אוהב לראות אותה כך, ובצדק. אף אחד לא רוצה לראות מישהו אהוב עליו פוגע בעצמו. היא אפילו כתבה על זה:
"אילפתי אותו כדי להתריע על התקף דיכאון ופגיעה עצמית, אבל לא על שניהם יחד, אבל הוא עשה את זה בכל זאת…עושה רושם שהתגובה היא מאוחרת אבל כך היא אמורה להיות מכיוון שכאשר אני יוצאת מהתמוטטות אני נוטה לקבל התקף חרדה אחרי".
בדיוק כמו כלב שירות, סמסון אמור לשמור על ג'ייקובס, וכפי שאפשר לראות הוא עושה את זה בצורה מושלמת.
כשאני חושב על כלב אני חושב על כשכוש בזנב, אוהב להביא דברים, ואוהב לשחק עם בני אדם. כשאני חושב על חתול, אני חושב על 'ממ…אני אעשה מה שבא לי, אלך לאן שבא לי, ואחזור מתי שבא לי, אל תנסה לשחק איתי את המשחקים המטופשים שלך'.
אך החתול הזה שובר את כל הסטיגמות, כשהוא למעשה מתנהג כמו כלב, וזה הדבר הכי חמוד בעולם.
הכירו את נורמן, שהמשחק האהוב עליו הוא למעשה משחק של כלב.
מסתבר שחתולים אוהבים יוגה. או לפחות להיות בחברת אנשים שעושים יוגה.
הסטודיו הזה ליוגה הוא סטודיו מיוחד שמאפשר לחתולים מבתי מחסה ליהנות מיום רגוע וקצת התעמלות. אם לא ידעתם, חודש יוני הוא חודש 'אמץ חתול', והיוזמה המדהימה הזאת עוזרת לגייס כסף ולעורר מודעות לחתולים בלי בית.
לסטודיו קוראים 'יוגה אצל קוני' והוא נמצא בדקטור, אילינוי, לווה חתולים מבתי מחסה מקומיים, ולמרות שהחתולים לא תמיד עושים מה אומרים להם, הם בהחלט אוהבים להתמתח, להסתובב בין האנשים ומדי פעם לשבת עליהם בזמן שהם נמצאים בתנוחה קשה.
היוזמה אולי עצבנה כמה אנשים שלא ממש מחבבים את החברים הפרוותיים, אבל באופן כללי החתולים התקבלו בצורה יפה מאוד. מי שהחלה את היוזמה היא ג'נט קסלובה, מתנדבת למדיה חברתית ב Homeward Bound – בית המחסה שמציל את החתולים (הם גם לעולם לא מומתים בבית המחסה הזה), והוא גם זה שמספק את החתולים.
ג'נט חשבה על הרעיון כאשר סרטון של אוראו (החתול בן ה 12 שלה) התיישב לה על הכתף והפך ויראלי. כל הכבוד אוראו – חתול שחושב קדימה.
נחשים אחראים למוות של יותר מ 100,000 אנשים בעולם בכל שנה.
החלק המפחיד הוא, שבדרך כלל אין מה לעשות נגד הכשה של רוב הנחשים בעולם. זאת נשיקה…ממ…הכשה של מוות.
בסרטון הזה, אתם תראו בדיוק מה קורה כאשר ארס של נחש מסוג צפע הודי בא במגע עם הדם שלכם. זה פשוט מטורף. הארס שלו כל כך קטלני, שאתם תמותו לפני שתהיה לכם הזדמנות להתקשר לאמבולנס.
למזלנו בישראל אין צפעים הודיים, והכשה של צפע ארץ ישראלי היא לא קטלנית ובהחלט ניתנת לטיפול.
ל-לוק, הילד בן ה 3 של מארי ורוברטו ווסטברוק היה קשה להבין שהכלב של המשפחה לא יחזור יותר הביתה.
בגיל 13, מו, כלב הביגל נפטר.
יום אחד, לוק שאל את אמא שלו אם הוא יכול לכתוב מכתב ל-מו. זה היה ריטואל קבוע בין האמא לבן. ההודעה הרגילה: "אני מתגעגע אלייך. מקווה שאתה נהנה בגן עדן לכלבים".
מארי לוקחת את המכתבים – הממוענים ל-מו ווסטברוק ב Cloud One (ענן אחד) לתיבת הדואר, ואחרי ש-לוק הולך לישון, היא לוקחת אותם בחזרה.
לפני מספר שבועות היא שכחה לקחת את אחד המכתבים. יום למחרת, המכתב נעלם עם הדוור שלה.
"שיערתי שמישהו פשוט יזרוק את המכתב לפח ברגע שהוא הגיע לדואר", אמרה מארי. "לא היה על זה אפילו בול".
אבל השבוע, הופיע מכתב תשובה בתיבת הדואר של משפחת ווסטברוק. מודפס על נייר עם סימן קטן של USPS (שירות הדואר של ארצות הברית) בחלק התחתון, המכתב היה ממוען ל-לוק מ-מו.
"אני בגן עדן לכלבים, אני משחק כל היום, ואני שמח, תודה שאתה חבר שלי, אני אוהב (WUV – בכלבלבית) אותך לוק".
הסיפור סוחט הדמעות הזה מגיע מברזיל ובו אדם עם לב ענק עשה גלים בתחום של להיות פשוט אגדה ואדם פשוט נחמד.
ווילסון קוטיניו מרטינס מריו דה ז'ניירו שם לעצמו מטרה לחיים למצוא, להציל ולהגן על כלבים משוטטים בברזיל.
רואים אותם כטפילים, לעיתים רחוקות הכלבים מחולצים מחיי סבל, רעב, ואומללות. אך בזכות אנשים כמו ווילסון, המצב מתחיל להשתנות ואנשים מתחילים להבין את המצוקה של בעלי החיים.
הבחורצ'יק המסכן נמצא במצב רע מאוד
בתחילה הוא פחד מווילסון, אבל אז הוא קיבל את עזרתו
וולסון מיד הקריב את חולצתו על מנת להציל את הכלב
הכלבלב היה זקוק לטיפול רב
כאן הוא נראה מצוברח למדי לאחר הניתוח
אבל לאט לאט חזרה לו הפרווה
ועכשיו הוא החלים לגמרי
כאן הוא עם המציל שלו – ווילסון המדהים
מבט מהיר ליוטיוב יגיד לכם שלבני אדם יש אובססיה מוזרה למדי למין אחר – חתולים. כמובן, יש להם ארבע רגליים בעוד לנו יש רק שתיים, וגם יש להם זנב בעוד ששלנו נפל לפני הרבה מאוד שנים, אבל מדוע אנחנו כל כך אוהבים חתולים? אולי זאת הנונשלנטיות שלהם, אולי הגישה שלהם של – אל תפריע לי היום, שגורמת לנו כל כך לרצות אותם. אחרי הכל, זה אינסטינקט אנושי לרצות את מה שאנחנו לא יכולים לקבל – ובואו נודה על האמת, החיבה של החתול שלכם כבר מזמן לא בהישג היד שלכם.
ובכן, יתכן והסיבה לזה סוף סוף נחשפה על ידי לא אחר מאשר פסיכולוג החיות, ג'ון ברדשאו. ברדשאו חוקר את ההתנהגות של חיות ביתיות יותר מ 30 שנים. זה אולי קצת נאיבי לומר שהוא כל היו משחק עם חתולים וכלבים, אבל זה פחות או יותר מה שהוא עושה. אז מה יש לאדם עם העבודה הכי מרגיעה לומר לעצמו?
לפי המחקר של ברדשאו, אתם אולי חושבים שאתם אמא של החתול, אבל החתול למעשה רואה אתכם בתור שותף לדירה. החתול או החתולה ודאי רואים אתכם כ'חתול גדול ולא עוין'. הספר של ברדשאו Cat Sense חוקר את ההתנהגויות השונות של החתולים, וחושף סיבות מעניינות מדוע חתולים מתנהגים כפי שהם מתנהגים.
לפי הספר, בגלל העובדה ש 85% מהחתולים מזדווגים עם חתולי לא מבויתים (חתולי רחוב שנחשבים פריים יותר), אז מבחינה גנטית הם עדיין פראיים. ההתנהגות שלהם נובעת בעיקר מאינסטינקט ולא מחינוך (לא כמו כלבים).
זה מסביר מדוע נשארו אצל חתולים כל כך הרבה מאפיינים 'פראיים', כמו למשל כשהם לשים את הגוף שלהם או את המיטה. אז מדוע הם עושים זאת אתם תוהים? ובכן, זה למעשה אמור להיות מסר לבטן של האמא, שתמשיך להזרים חלב.
זה כמובן לא מסביר מדוע החתולים שלי שונאים אותי, אבל אני בטוח שהם כן רואים אותי בתור שותף גדול מימדים. ולפני שאתם תוקפים אותי בתגובות על זה שאמרתי שכל מה שפסיכולוגים של חיות עושים זה לשחק עם חתולים וכלבים, אני ממליץ לכם לבדוק את הספר האחר של ברדשאו – Dog Sense.