אריזה איטלקית

כשאודינזה האיטלקית חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם מועדון הכדורגל מגראנדה, אף אחד במועדון האיטלקי לא ציפה שהחיבור הזה עתיד להסתיים בליגה הראשונה בספרד. שחקני אודינזה שלא מצאו עצמם בסגל של הקבוצה האיטלקית מובילים כעת את גראנדה הקטנה מרחק פסיעה מה"לה ליגה"

שיתוף פעולה בין מועדונים הוא לא דבר חדש. בדרך כלל אלו מועדונים מאנגליה שבוחרים איזה מועדון צנוע בבלגיה או הולנד ולשולחים לשם את שחקני הסגל הרחב בכדי שתתקבל עליהם חוות דעת מקצועית דרך השתפשפות רצינית על כר הדשא התחרותי.

בספרד דווקא נוהגות הקבוצות לפתוח קבוצת בת במסגרת הליגות התחרותיות, שהאיסור היחיד הוא על העפלת קבוצת הבת לאותה הליגה בה משחקת נותנת החסות שלה. ברצלונה של לואיס אנריקה עשתה עונה מרשימה ושיבחה שחקנים כמו תיאגו אלקנטרה, מרטין מונטויה, מארק מונאייסה, וג'ונתן דוס סאנטוס, כאלו שכבר עברו טבילת אש אצל פפ בבארסה הגדולה.
סיום עונה במקום השלישי, נתן למספר שחקנים אפשרות להתקדם לקבוצה הבכירה של בארסה, או להתפתח במקומות אחרים, וגם ללואיס אנריקה הייתה זו מקפצה עד למשרת המאמן של רומא המתעשרת.

חושבים גבוה
החיבור בין אודינזה האיטלקית לגראנדה הינו יוצא דופן. מועדון איטלקי בבנייה שכנראה חושב נכון, משתף פעולה עם קבוצה צנועה ממחוז אנדלוסיה בספרד שלא חוותה את טהרת הליגה העליונה בספרד מאז ימי הזוהר שלה באמצע שנות ה-70.

ביולי 2009 חתמו שני המועדונים על שיתוף פעולה וכעבור שנתיים התוצאות מרחיקות לכת. אשתקד זה הסתיים עם העפלה מהליגה השלישית לשנייה, והעונה היא רחוקה מאבק פלייאוף אחד מול קבוצה צנועה נוספת, אלצ'ה, מהעפלת ליגה שנייה ברצף וחזרה לפסגת הכדורגל הספרדי.

אודינזה עצמה חוותה עונה מדהימה שהסתיימה במקום הרביעי בליגה האיטלקית ובזכייה בכרטיס למוקדמות ליגת האלופות. המועדון מאודינה שלאורך שנים משבח כישרונות אפריקאיים ודרום אמריקאים זוכה לפירות ראשוניים, ושחקניו אלכסיס סאנצ'ס, הוא המלפפון החם ביבשת כיום, כשגם כריסטיאן סאפטה וגוקהאן אינלר מבוקשים במועדוני הצמרת של אירופה.

המטבח האיטלקי
אלו שלא מצאו מקום בסגל המצוין של אודינזה, התנחמו בהשאלה לגראנדה בספרד. לא פחות מ-11 שחקנים עשו את הדרך לאצטדיון "לוס קראמנס" במטרה להתבשל טוב בניחוח הספרדי ולחזור מוכנים לצמרת הליגה האיטלקית.

גראנדה, הקבוצה השלישית של מחוז אנדלוסיה, לצד סביליה ובטיס (שכבר הבטיחה חזרה לליגה הראשונה), נהנית מהמשלוח האיטלקי כנגד כל הציפיות.
למרות שכבר הייתה במעמדים גדולים כמו המקום השני בליגה הראשונה, וגמר גביע המלך, האנדלוסים נהנו בשנים האחרונות בעיקר מההצלחות של סביליה.

פאבריסיאנו גונסאלס, או כפי שהוא מכונה, "פאברי", מוביל את החבורה לעונה חלומית שהסתיימה במקום החמישי בטבלה, ובמאבק פלייאוף על הכרטיס המיוחל ל"לה ליגה", שעשוי להשלים חגיגה גדולה במחוז, כאשר כל קבוצותיו תהיינה חברות בליגה הבכירה.

פביאן אוריאנה, היה אחד הכישרונות המדוברים בצ'ילה והספיק לערוך 19 הופעות בנבחרת הלאומית שלה. כיום בגיל 25 הוא מוצא עצמו כמושאל מאודינזה ומנסה לממש את אותן התקוות לחזור ולשחק בבמות הגדולות. אוריאנה היה אחד מכוכבי גראנדה העונה עם כמות יפה של שערים ובישולים. לצידו של אוריאנה אפשר למצוא את החלוץ השוויצרי אלכס גייחו עם עונת פריחה של 24 שערי ליגה, את המגן אלאן ניום מצרפת, את הקשר גיירמו סקיירה מברזיל ואת החלוץ אודיאון איגהאלו הניגרי, שסומן גם כן כפוטנציאל גדול בתחילת דרכו. כל אלו לצד הספרדים קרלוס קאלבו ודייגו מיינץ, מרכיבים חבורה שמנסה להרשים את ראשי אודינזה, אבל קודם כל קוצרת פירות עבור החבורה באדום לבן מגראנדה.

העיר היפהפייה הזו, שטומנת בחובה עשרות מבנים היסטוריים על פסגות הרי "סיירה נבאדה", ומושפעת גם מאזור החוף הים תיכוני של מחוז אנדלוסיה, מצפה בכיליון עיניים לשמחה שתגיע ממגרש הכדורגל ותמקד את העיניים במחוז אנדלוסיה לא רק בעיר סביליה.

באודינזה חשבו נכון, רצו לשבח כישרונות ושחקנים שלא השתלבו, אך הצלחת שני המועדונים הללו עשויה לסלול את הדרך לכמה מהשחקנים להיות המחליפים של סאנצ'ס, אינלר וסאפטה. או שמא אולי הם בכל זאת יבחרו לשחק בליגה הספרדית הבכירה במקום זו האיטלקית.

לטור אם אין אנז'י לי, מי לי?
לטור קרם בוואריה
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

 

מי ידע שכך יהיה – סיכום עונה ב – NBA

עונה מפתיעה ורבת תהפוכות עברה ליגת ה-NBA בסיומה נוביצקי נכנס לספרי ההיסטוריה עם טבעת אליפות. דריק רוז הוביל את שיקגו לעונה מצוינת ומנוגדת לתחזיות, סן אנטוניו סיימה את המצבר מוקדם מידי, הלייקרס ובוסטון עברו שחיקה שהזיקה להם בפלייאוף, וגם מבט על עוד כמה נקודות לציון. זו הייתה עונת הNBA- 2011

לסיום כזה לא ציפה אף אחד. דירק נוביצקי וג'ייסון קיד קשישא, הצליחו להעניק למארק קיובן, היו"ר הצבעוני, את הטבעת הנכספת. לברון ג'יימס, דווין וויד וכריס בוש, ה"ביג 3" של מיאמי יאלצו לחכות לפחות עוד שנה, אך קבוצה שמעיפה את הלייקרס בסוויפ ראויה הרבה יותר מהם לתואר.

דריק רוז, ה-MVP של הליגה, הוליך את שיקגו לעונה נהדרת שגלשה אפילו מעבר לציפיות. לוס אנג'לס, בוסטון וסן אנטוניו קרסו דווקא ברגע האמת, ממפיס ואוקלהומה דאגו לספק נחת לאוהדיהם, והניקס יצטרכו כנראה יותר שחקנים מובילים בכדי להשתדרג קדימה.

לפעמים חלומות מתגשמים
מארק קיובן, ריק קרלייל, דירק נוביצקי, ג'ייסון קיד, ג'ייסון טרי, כל אלו הם כעת אלופי ה-NBA הגאים. בעונה הבאה הם יגיעו בראש מורם לכל מגרש בו ישחקו ויאמרו בגאווה, "אתם משחקים מול האלופה, תנו כבוד!". הבחורים של קיובן וקרלייל זכו באופן מוצדק בתואר.

הם הציגו חבורה לוחמת, מגובשת ונטולת אגו שזכתה בתואר בצדק, חלפה בסוויפ על פני הלוס אנג'לס לייקרס, האלופה היוצאת, וידעה להתחבר ברגעי ה"מאני-טיים". בקבוצה כזו גם שחקנים כמו בראיין קארדינל, איאן מהאינמי ופג'ה סטויאקוביץ' הופכים למשמעותיים ברגעי האמת.

דירק נוביצקי סוף סוף זכה בתואר שנתן חותמת על כך שמדובר באחד מגדולי הכדורסלנים אי פעם, ובטח באחד מבכירי כדורסלני אירופה בכל הזמנים. ה'"ג'רמנייטור" התעלה גם ברגעי מחלה, קלע סלים רבי משמעות, ולקח את החבורה מטקסס על הגב עד הסיום המרגש.

גם לריק קרלייל המאמן, ולבעלים מארק קיובן מגיעות מחמאות רבות על העקביות וחיבור החבורה הלוחמת הזו שגם ללא קארון באטלר ורודריג בבואה הצליחה לגעת בנחלה.

לא שבר, משבר
מה לא נאמר על לברון ג'יימס. מחד, הוא הושווה לגדול מכולם, מייקל ג'ורדן. מאידך, אחרי הכישלון של פרויקט ה"ביג 3" של מיאמי היט, נשפכו טונות של ביקורות על דרך ההתנהלות שלו, והבחירה בקיצור דרך כביכול. בסדרת הגמר לברון "נחנק" למרות שהוא לא ממש אוהב את הדבקת הסטיגמה הזו, והוכיח כי הוא עדיין בן אנוש שלא יכול להתנתק מההמולה סביב.

אריק ספולסטרה גם הוא נאבק במטען שלם של ציפיות, וידע ברגעים מביכים לחבר מחדש את שחקניו ולהביאם כמעט עד לבאר, השאלה היא אם בכל זאת פט ריילי יתן לו את היציבות הנדרשת בכדי לעשות שינויים מינוריים ולחזור מחוזקים יותר בעונה הבאה.

בעוד דווין וויד התגלה לבסוף כאיש הכי יציב באזור סאות' ביץ', גם סימן השאלה סביב כריס בוש יעסיק את ראשי מיאמי הקיץ.

להתראות, שלום – זה לא נגמר
הלייקרס הגיעו שבעים מידי לפלייאוף. עונה לא ממש יציבה עברה על החבורה מהסטייפלס סנטר וזאת כמובן ביחס לציפיות ולכישרון הטמון בה. ההתרסקות מול דאלאס בסוויפ המדהים הוציאה החוצה את כל הרפש.

פאו גאסול נהיה למוקד האש כאשר חשף אווירה לא ממש חברית בחדר ההלבשה של הקבוצה.גאסול הוא גם אחד ממאכזבי העונה, כאחד שיכל להפוך את איזור הצבע של הלייקרס לאימתני ביותר הוא הרבה לשמור דווקא על חוסר היציבות, כנראה שלשאנון בראון התשובות מדוע. קובי כרגיל נתן את התפוקה שלו, אך לא הצליח לסחוף אחריו את ארטסט, אודום וביינום שסבל מפציעות לאורך העונה. עכשיו מגיע מייק בראון בשביל לחבר את ההריסות ב"עיר המלאכים".

גם בבוסטון אוספים את השברים. דוק ריברס והחבורה בירוק חוו עונה די בינונית למרות ההגעה לחצי גמר הפלייאוף.
הטרייד בו הגיעו קרסטיץ' וג'ף גרין תמורת קנדריק פרקינס לא הוכיח עצמו, ואף גרם לדעיכה ביכולות הברומטר של הקבוצה, ראז'ון רונדו, שמאז ינואר ירד במספרים דווקא לאחר פתיחת עונה מדהימה. הסגל הוותיק עם גארנט, פירס ואלן נתן מספרים טובים, אך הגיל עושה את שלו והחומר שחוק, בשביל להוות גורם אמיתי צריך הרבה יותר מכך.

מצטיינים ונהנים…או שלא
שיקגו בעונת הבכורה של תום ת'יבודו כמאמן ראשי, הצליחה מעל ומעבר. מאמן ההגנה של הסלטיקס לשעבר, הוכיח למה הבולס בחרו בו לתפקיד ובנה חבורה צעירה, נטולת אגו שהשיגה את המאזן הטוב בליגה הסדירה. דריק רוז, ה-MVP של הליגה, נתן עונה של כוכב על, חדר, חילק, חטף וצלף ממוצעים אדירים שבצדק נתנו לו את התואר.

הצוות המסייע אמנם נתן גם הוא עונה שמעבר לציפיות, אך דריק לא יכול לבד, וכשבוזר בגדר נעלם, לא מספיקות רק הצליפות של לואל דנג כשמגיע ה"מאני טיים". בכל זאת בשיקגו יכולים לסמן "וי" ענק על העונה הזאת.

סן אנטוניו הייתה בעלת המאזן הטוב ביותר כמעט עד לסיום הליגה. הספרס לחצו על הגז כנראה מוקדם מידי והשחיקה בסגל הדליל של פופוביץ' הגיעה לשיאה בהדחה המפתיעה נגד המדורגת שמינית במערב, ממפיס. פארקר נאלץ להתמודד עם הפציעה של מאנו ג'ינובילי ולקחת עליו את הפיקוד, וכשטים דאנקן כבר לא בשיא, גם ג'ורג' היל, ריצ'ארד ג'פרסון, גארי ניל, ותיאגו ספליטר לא מספיקים.

נעים סביב הממוצע
בין הקבוצות שהיו לבסוף בחבורת הפלייאוף ראוי לציין את ממפיס, שעשתה עונה מדהימה בקנה המידה שלה. זאק רנדולף פרח וקטף, מארק גאסול נתן גוף ושאב, שיין באטייה שהגיע באמצע העונה הוסיף לשווי המשקל ואפילו או ג'יי מאיו המושמץ נתן פלייאוף לא רע שהוכיח כמה כשרון טמון בו. וכל זה בלי רודי גיי, הכוכב של הקבוצה שנותר פצוע במרבית שלבי העונה. אלביס פרסלי יכול להיות גאה ב"דובי הגריזלי" מעירו.

אוקלהומה עם ראסל ווסטברוק וקווין דוראנט הגיעה עד לגמר המערב ונתנה עונה מעולה, למרות מאבק עיקש עם אותה חבורה מממפיס. את דוראנט כולם כבר סימנו כאחד מהאולסטארים של הליגה, והעונה הרכז ראסל ווסטברוק הצטרף אליו עם שדרוג יכולות ללא עוררין ותפוקה של ממוצעים נהדרים. גם סרג' איבקה, וג'יימס הארדן ראויים לציון בקבוצה של סקוט ברוקס, שעשויה להיות אחת מאריות הליגה בעתיד הקרוב.

אורלנדו נשענה יותר מידי על דוויט האוורד העצום, אך ממש לא הרשימה, פורטלנד הרוויחה את לאמרקוס אולדרידג' בעונה ענקית, אך הפציעות של ברנדון רוי הקטינו את העומק אצל החבורה מאורגון, דנבר נתנה פלייאוף סביר אחרי הטרייד עם הניקס שבעצמם חזרו לפלייאוף אחרי שנות היעדרות רבות, אך קיבלו בראש מבוסטון, והוכיחו כי גם עם אמארה סטודמאייר וכרמלו אנתוני בחיזוק בילאפס, האליפות עדיין רחוק מ"התפוח הגדול".

ניו אורלינס עם כריס פול שנתן פלייאוף אדיר, פילדלפיה עם כישרונות כג'רו הולידיי ואוון טרנר, אטלנטה עם ג'וש סמית', ג'ו ג'ונסון וג'ף טיג, ואינדיאנה שחזרה גם היא להופעה בבמה המרכזית עשו עונה טובה מאוד. הפייסרס הציגו קבוצה צעירה בראשות דני ג'ריינג'ר וטיילר הנסברו ואפשר לסמן אותם כמשהו מרענן לגמרי.

יוסטון, יוטה ופיניקס דעכו במערב, שארלוט של ג'ורדן הייתה על סף פלייאוף וראויה למחמאות, ו"הקאבס" מקליבלנד נאבקו בעידן שאחרי לברון, כל אלו גם כן שווים אזכור.

אי שם מעבר לקשת
שחקנים אחרים שראוי להזכיר את שמם העונה היו קווין לאב ממינסוטה שקבע שיא חדש במשחקים רצופים עם דאבל דאבל (נקודות וריבאונדים), בלייק גריפין שליהטט בהטבעות במדי הקליפרס שעשויים להיבנות כדבר מבטיח בשנים הקרובות, ג'ון וול, שנתן עונת רוקי טובה מאוד ויכול לקחת את הוויזארדס מבירת ארה"ב קדימה, וגם דרון וויליאמס שבחר בכסף הגדול של ניו ג'רזי והיה לאחד מהטריידים של העונה.שאקיל אוניל , כדורסל NBA

זה שיר פרידה
ולסיום פרידה משני ענקים. הראשון, פיל ג'קסון, המאמן המעוטר בהיסטוריה, עם 11 טבעות אליפות, האיש שבנה את שיקגו הגדולה של ג'ורדן, ואחר כך גם את שושלת הלייקרס עם קובי ושאקיל ראוי לכבוד גדול ומחליפו מייק בראון רק מייחל לרבע מההצלחה שלו.

והצלע השנייה או אולי הראשונה באותה "שושלת לייקרס" של פיל ג'קסון, שאקיל אוניל, ה"ביג מאן" שתלה את הנעליים אחרי 19 עונות. אחד מגדולי המשחק, שאב ריבאונדים, זכה באליפויות עם מיאמי והלייקרס ובתום עונה רוויות פציעות במדי ה"סלטיקס" מבוסטון החליט לומר שלום, וכיאה לשאקיל היה זה שלום מיוחד, באופן מבדר משהו.
שניהם יחסרו, שניהם היו חלק נכבד מההיסטוריה העשירה של ה-NBA, ושניהם ראויים לתודה גדולה על שזכינו לראות אותם על המרקע.

תמה לה עוד עונת NBA, עם הזיכרון הטרי של נוביצקי וטבעת האליפות נותר לנו רק טעם של עוד, רק שלא תהיה שביתה.

לטור אוקלנד רוצה אקשן
לטור סרט אמריקאי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

אם אין אנז'י לי, מי לי?

סולימאן קארימוב, יליד דגאסטן ואחד מעשירי העולם החליט לרכוש את הקבוצה ממחוז ילדותו, אנז'י מחצ'קאלה. צמרת הטבלה נראית קרובה מתמיד, ויחד עם רוברטו קרלוס וג'אקו ערפאת מי יודע היכן זה ייעצר? הסיפור הכי חם בליגה הרוסית

דגאסטן התפרסמה בעיקר בזכות מלחמת האזרחים העקובה מדם שהתרחשה בשטחה. הצ'צנים המוסלמים, תושבי המחוז, דרשו עצמאות מאמא רוסיה.
מחצ'קאלה, בירת הרפובליקה שנוצרה כתוצאה מהמלחמה, ועדיין נחשבת חלק מרוסיה, מרכזת בעת האחרונה את תשומת הלב של הציבור המקומי, אך דווקא בנסיבות חיוביות. קבוצת הכדורגל המקומית, אנז'י, מייצרת הצלחות לצד מסע רכש מרשים, והכול אודות המיליארדר, סולימאן קארימוב, שרכש את הקבוצה בינואר האחרון.

קארימוב, המדורג במקום ה-136 של עשירי העולם על ידי העיתון "פורבס", הוא יליד המחוז, בן 45, אשר עשה את הונו בחברת "גאזפרום" בה שותף גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, והיא זו שמחזיקה גם בחלק ממניותיה של שאלקה הגרמנית.
בינואר האחרון החליט קארימוב לרכוש את המועדון אנז'י בשפה המקומית, הכוונה היא לעיר מחצ'קאלה, ולהפכה לאימפריה של ממש.

כאן נולדתי
אנז'י נוסדה רק ב-1991 עם חלוקת ברית המועצות, תחילה הופיעה בליגת המשנה, ולראשונה העפילה לליגה העליונה רק ב-1996. בעונת 2001-2002 ובעקבות מלחמת האזרחים, נאלצה הקבוצה להופיע למשחק היסטורי במסגרת גביע אופ"א נגד גלזגו ריינג'רס הסקוטית דווקא במגרש ניטראלי בוורשה כשאופ"א בצעד יוצא דופן קובעת משחק יחיד ולא שניים כנהוג בדרך כלל. הסקוטים ניצחו 0-1 ואנז'י חזרה בתום העונה לליגת המשנה.

בעונה שעברה חזרה אנז'י לליגה הראשונה וסיימה רק במקום ה-11. המאמן הוותיק גאדזי גאדזייב, שהיה עוזר המאמן של נבחרת בריה"מ שזו זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת סיאול כבר בילה כמאמן הקבוצה בעבר, אך לאחר שנות גלות ביפן וקבוצות אחרות ברוסיה חזר לקבוצה והשאיר אותה בליגה.

לרוסיה באהבה
העונה עם רכישת הקבוצה, היה נדמה כי קארימוב יביא מאמן בעל שם עולמי, אך בינתיים החליט לתת אשראי למאמן המנוסה. בכדי שיהיה לו קל יותר לבצע את המהפך המיוחל החל הכסף הגדול לשחק תפקיד, ושורת שחקנים בינלאומיים הגיעו לאצטדיון "דינמו" במחצ'קאלה.

מושבה ברזילאית הוקמה לה בסמוך לחוף הים של מחצ'קאלה. דייגו טארדלי, פעם כישרון מסאו פאולו, הגיע לחזק את ההתקפה, ז'ואו קרלוס, ששיתף פעולה עם אליניב ברדה בגנק, צורף להגנה, ומעל כולם, רוברטו קרלוס, בן ה-38, זכה לחוזה עתק של 5 מיליון דולרים לעונה בכדי לקבל את סרט הקפטן, ולהבקיע כמה שערים בבעיטות ממרחק.

למצבת הזרים מצטרפים יאן הולנדה הצ'כי, מירוסלאב סלאבוב מאוקראינה, שגדל בבורדו הצרפתית, ג'אקו עראפת, שהגיע אחרי פריחה בהפועל עכו הצנועה, ורכש טרי בדמותו של הכוכב ההונגרי של פ.ס.וו איינדהובן, באלאש דז'ודז'ק, שמגיע לספק עוד אופציה לבעיטות, ובעיקר לשבח עוד יותר את אגף שמאל של הקבוצה.

בינתיים קארימוב שהצהיר כי הוא רוצה להפוך את אנז'י לקבוצת פאר באירופה, ומתכנן לבנות לה אצטדיון מודרני, מצליח לא רע. לאחר 12 מחזורים הקבוצה מדורגת במקום השני בטבלה עם אותו מספר נקודות כמו למוליכה, צסק"א מוסקבה (לה משחק חסר), ומציגה כדורגל משביע רצון, אך הליגה עוד ארוכה, ואצל קארימוב יתכנו עוד הפתעות במסע הרכש.

דגאסטן שיוועה לימים בהם יזכירו את שמה גם בהקשר חיובי. אנז'י מחצ'קאלה משמשת לחיבור בין מיליארדר יליד המקום, ובין תושבי רוסיה כולה, מי יודע אולי בסוף העונה פוטין יגיע להעניק להם את הצלחת.

לטור אורות קטארים
לטור הבאסקים
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

סרט אמריקאי

איך שפר מזלם של האמריקאים. איך כל פעם יוצא להם סיפור עם הפי אנד בסוף, זה פשוט בלתי נתפס. והיום היה סרט קולנוע שלם, לא איזה סרט טלוויזיה של הולמרק, אלא סרט עם נפילות, עליות, שיא, אנדרדוג, ורשע. ובסוף, כמו בכל סרט אמריקאי קלאסי וקיטשי, הטובים ניצחו.

כל ספורטאי וחובב ספורט שראה את סדרת גמר ה-NBA צריך לקחת ממנה הרבה גם להמשך…שלמרות העולם הקפיטליסטי, וספורט שריק מתוכן, אבל מלא בשיווק שלאט לאט תופס את מקומה של הרומנטיקה בספורט, לפעמים גם יש צדק. צדק בדרך, צדק בהיסטוריה.

היום עלו המאבס למשחק האחרון מול המכבי/גלקטיקוס/אולסטארס/מיאמי היט, והוכיחו לי שעוד יש סיפורים גדולים בדרך. דירק נוביצקי, השקט והסימפטי, שאי אפשר שלא לאהוב, ג'ייסון קיד, שבין 3 הגדולים בהיסטוריית המשחק בערך בכל קטגוריה שלא דורשת ממנו ללכת לסל, THE JET, ג'ייסון טרי, גמד שתמיד היה שחקן שישי, טייסון צ'נדלר הלא נחשק על ידי שום קבוצה בערך, וכמובן כוכבי הסדרה- ג'יי ג'יי בראה, ובריאן קרדינל, שני שחקנים שספק אם מ.כ הבקעה היו מחתימים, לוקחים אליפות על הראש של 3 כוכבי על, בלי רגשי נחיתות ובלי פחד.

זה היה ניצחון של בעל קבוצה מטורף, אבל שהלך עם הקבוצה שלו לאורך כל הדרך ולא שינה אחרי כישלונות באופן דרסטי, שהאמין בקבוצתיות, ובזה שאליפות צריכים לקחת עם קבוצה שאוהבת ומכירה את עצמה בצורה מושלמת, מול בעלים שמאמין שאם תיקח 3 שחקנים גדולים, ותצמיד אליהם חבורה של נגרים, בלי לעבור תהליך כקבוצה, תיקח אליפות. את הלקח הוא היה צריך ללמוד כבר מריאל מדריד , מכבי תל אביב, או מ.ס. אשדוד J

ובסופו של יום, זה הניצחון של קבוצה קטנה, אולי הכי חלשה ב-NBA, קבוצה שראתה איך ילד שהתאהבה בו עם השנים, גידלה ורוממה, ובסוף הוא זרק אותה בשביל החברה הכי כוסית בשכבה, והקבוצה הקטנה הזאת, קליבלנד שמה, מגלה שבסוף החברה הכוסית הזאת, היא סתם פיקציה, ושבסוף, אין מחיר לנאמנות בספורט, ומי שבחר לעשות את המעשה הכי לא אמריקאי שיש, וללכת עם הקבוצה המנצחת, ולא לנסות לנצח אותה, גילה שבסוף הוא מה שאמריקה הכי אוהבת לראות. רשע שמפסיד בסוף הסרט.

לטור אוקלנד רוצה אקשן
לטורים נוספים בקטגורית NBA
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

אורות קטארים

בדומה למלאגה הספרדית, הקטארים השתלטו גם על פריז. הכסף הגדול מהמפרץ עשוי לשנות את חוקי המשחק בליגה הצרפתית, ולהחזיר את פ.ס.ז' לצו האופנה האירופי. הליך הבנייה שהחל לפני שנתיים צפוי לבצע נסיקה חדה

פריז סן-ז'רמן השתקמה בשנתיים האחרונות לאחר כמה שנים של דכדוך באמצע ותחתית הליגה הצרפתית. זכייה בגביע, וסיום עונה שכמעט הקנה לפריזאים מקום בליגת האלופות בעונה הבאה, הוליד תקוות כי עם כניסת המשקיעים הקטארים שהשתלטו על הקבוצה היא תשתדרג צעד קדימה ואף יותר מכך.

זהירות! כאן בונים
מועדון הכדורגל של פריז סן ז'רמן נוסד ב-1970, לאחר איחוד בין קבוצת הפרבר סן ז'רמן לבין מועדון הכדורגל פריז. ב-41 שנות פעילות הצליחה הקבוצה מבירת צרפת להפוך לאחת הקבוצות הבכירות בכדורגל הצרפתי, ושורת תארים שכללו זכייה בשתי אליפויות, שמונה גביעים וגביע המחזיקות האירופי הקנו לה את מעמדה.

כיאה לקבוצה המגיעה מעיר הבירה גם להתחבב על קהל אוהדים גדול. פריז היא עיר מעורבת בה חיים גם מהגרים ומנגד הצרפתים המקומיים הגאים, וכך גם מתחלקים היציעים באצטדיון הביתי, "פארק דה פראנס".
יציעי "הקופ דה בולון", האולטראס של הקבוצה נחשבים כנטע פאשיסטי, שמרבה לבצע פעולות אלימות נגד אוהדים ממוצא צפון אפריקאי ובעיקר אוהדי הקבוצה מיציעי האולטראס "טריבון דה אטוויל", וכמו כן אוהדי מארסיי, היריבה הגדולה, וזו שמשופעת באוהדים ממוצא זה. האירועים האלימים שכללו בין היתר הרג שוטר ועשרות תקריות אלימות גרמו לרשויות האלימות בצרפת להיאבק בתופעה ולאסור על ארגוני האוהדים האלו להגיע למשחקי הקבוצה.

במקביל לפירוק קבוצות האולטראס האלימות, החלו בפריז לבנות קבוצה עתירה בניסיון במטרה להחזיר את קהל האוהדים הביתה אחרי שנים של אכזבות. בקיץ 2008 הגיעו למועדון קלוד מקאללה, קשר הנבחרת וצ'לסי שהגיע על מנת להוסיף כוח במרכז המגרש, לצידו חזר מברצלונה לודוביק ג'ולי, וגרגורי קופה, השוער הוותיק הגיע מליון.

מקאללה, ג'ולי וקופה הסתייעו בחבורה מוכשרת של שחקנים בדמותם של גיום הוארו, שהגיע מלה האבר, החלוץ הגיע מהליגה שנייה, והספיק לרכוש מקום קבוע בסגל הנבחרת של לורן בלאן, מתיו בודמר, שהגיע מליון, מאבלוט ארדינק הטורקי, שהגיע מסושו לאחר עונת פריצה, סטפן ססניון מבנין, שכבר הספיק לעזוב לפרמייר ליג, ובעונה האחרונה גם ננה, הברזילאי המצוין שהגיע ממונאקו ונכלל בנבחרת העונה.

כל אלו הצליחו לסחוף את הפריזאים מעלה, חזרה לדבוקת הצמרת, לזכייה בגביע הצרפתי ב-2010, ולהפסד בגמר הגביע בעונה החולפת לדאבליסטית מליל. הקהל חזר לגדוש את יציעי ה"פארק דה פראנס", ופריז החלה לחלום על מצעדי שמחה בשער הניצחון.

מעמדו של מאמדו
מעל כולם הולך ונבנה דווקא בלם תוצרת בית, מאמדו סאקו, שהפך לאחד הבלמים המוכשרים ביבשת, ולשחקן הרכב גם בנבחרת הטריקולור. סאקו, בן להורים סנגלים, החל את דרכו בקבוצה הבוגרת כבר בגיל 17, ומאז חוזר על ידי קבוצות הצמרת של אירופה, ובחר להישאר בכל זאת במדים הכחולים אדומים.ממאדו סאקו - כוכב פריז סן ז'רמן
לאחרונה גם לורן בלאן החל להציבו בהרכב הנבחרת, ו"קיריקו", הכינוי של סאקו שמגיע בעקבות מגוון תסרוקות רחב שהוא נוהג להחליף, אף צפוי להתמנות בקרוב לקפטן הקבוצה מפריז. מקאללה וקופה החליטו לתלות הנעליים בתום העונה האחרונה, וסאקו יהיה בקרוב הסמל החדש של הפריזאים. עם העתיד הכלכלי המזהיר הוא לא ימהר לעזוב

אורות בדרך לשאנז אליזה
דווקא לאחר הליך בניה שהסתיים בהצלחה יחסית, ואולי דווקא בגללו, החליטה רשות ההשקעות הקטארית, לרכוש 70 אחוז ממניות המועדון. החברה הקטארית ניסתה בעבר להיכנס לכדורגל האנגלי, אך נכשלה בניסיונותיה לרכוש את מנצ'סטר יונייטד ואברטון ובחרה בסוף בקבוצה מבירת צרפת כמי שתהיה לספינת הדגל שלה.

כניסת המשקיעים הקטארים לשוק הצרפתי עתידה לשנות את כללי המשחק בליגה המקומית. ליון, מארסיי, ליל ובורדו יצטרכו להתרגל עתה לכסף הגדול של הקבוצה מהבירה, זה שכבר משך אליו את קווין גאמיירו, חלוץ הנבחרת הצרפתית המצוין, שפריז זכתה בו לאחר שנאבקה על שורותיו עם ולנסיה הספרדית, בעוד סממן לעידן החדש.
אלו דיארה, עוד שחקן נבחרת מבוקש, עשוי להעדיף את הכסף של פריז על פניה של מארסיי, וזוהי כמובן לא המילה האחרונה של הפריזאים בשוק העברות הנוכחי.

הקטארים הגיעו במטרה להפוך את פריז סן ז'רמן לא רק לאלופת צרפת, אלא גם לכזו שתתמודד באופן קבוע במסגרת ליגת האלופות ואף תהווה גורם במפעל החשוב.
ההחתמה של גאמיירו וכנראה גם של דיארה הם תחילת דרך בהשתלטות של פריז על הליגה המקומית, כזו שתוביל את ההמונים לחגיגות בשדרות השאנז אליזה. בעיר האורות כבר מזמן לא נראה אור כה בוהק

לטור החממה – סיכום עונה בליגה הצרפתית
לטור הבאסקים
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

אלכסנדר הגדול

אלכסנדר דולגופולוב , טניס , טורניר ווימבלדוןהטניסאי האוקראיני אלכסנדר דולגופולוב בן ה-22, מצד אחד כישרון גדול אך מצד שני חסרים לו כמה ברגים בראש (בדומה לדודי סלע) פתח את הקריירה בעצלתיים, אבל כשהחל לקחת את עצמו בידיים (מה שלא הפריע לו להרגיז עם שלם בדרך) הגיע עד למקום ה-21 בעולם. בווימבלדון דולגופולוב יכול לעשות צעד נוסף להשגת המטרה ואולי בדרך גם לפייס קצת את האוקראינים.

אלכסנדר דולגופולוב (המכונה "הכלב" כקיצור לשמו הארוך) היה מוזכר בתקשורת הספורט הישראלית (אם בכלל) במשחקיו נגד טניסאים ישראלים בטורנירים נחותים (טורנירי צ'אלנג'ר). אלכסנדר דולגופולוב תמיד נחשב לכישרון גדול, והיותו בנו של אולכסנדר דולגופולוב טניסאי עבר וגם מאמנו לשעבר של גדול הטניסאים האוקראינים בכל הזמנים אנדריי מדבדב (שדורג בשיאו במקום הרביעי) רק הגדילה את הציפיות ממנו, אבל חרף כישרונו הרב לא הצליח להתקדם משמעותית למרות שאנשי טניס רבים סימנו אותו ככישרון מבטיח, ביניהם המאמן האוסטרלי הבכיר ג'ק ריידר. ההתקדמות המיוחלת הגיעה לבסוף כשהחליט למנות את ריידר למאמנו ומאז הוא רק שועט קדימה.

התוצאות הגיעו מהר מאוד: באליפות אוסטרליה הפתוחה הגיע אלכסנדר דולגופולוב עד לרבע הגמר כשהוא מנצח שחקנים כמו ג'ו ווילפריד צונגה (שניצח את נדאל לפני מספר ימים) ורובין סודרלינג, ומפסיד רק לאנדי מארי. האוקראיני המשיך בהתקדמות והגיע לחצי גמר טורניר החימר באקפולקו, לרבע גמר טורניר ניס ולעוד מספר טורנירים מכובדים בהם הפסיד לשחקנים בכירים כמו דויד פרר ורפאל נדאל.

אבל לא הכל ורוד בחיים של "הכלב", הוא אומנם השתפר על המגרש אבל הראש הלך לכיוונים אחרים. הנפגע העיקרי הוא העם האוקראיני שמשתוקק לראות את הטניסאי הבכיר שלו מוביל את נבחרת הדייוויס להצלחות. עד היום, דולגופולוב שיחק רק פעמיים במדי הנבחרת האוקראינית, עמה הוא ניתק קשר בשנים האחרונות.

ה"כלב" (שיש הטוענים שהכינוי הוא לא רק בגלל קיצור שמו אלא גם בגלל אישיותו), דורש מענקים כספיים לא הגיוניים מהתאחדות הטניס האוקראינית, שכמובן לא יכולה להיענות לדרישותיו. אלכסנדר דולגופולוב אף הצהיר כי הוא אפילו שוקל להחליף אזרחות בכדי להרוויח כסף כשחקן דייוויס במדינה אחרת (כמו שעשה אנדריי גולובב הרוסי שעבר לקזחסטן) ונראה שהכוכב האוקראיני רציני מאוד בעניין הזה, מה שכמובן מעורר סערה באוקראינה. נשיא ההתאחדות האוקראינית, ואדים שולמן אף טען כי "הכלב" מנסה לסחוט את ההתאחדות.

מבחינת סגנון משחק ויכולות, אלכסנדר דולגופולוב הוא אחד השחקנים המגוונים והפחות צפויים בסבב. יש לו הרבה סוגי מכות בהן הוא מצטיין, בחירת החבטות שלו תוך כדי משחק והנקודות שהוא משיג מזוויות בלתי אפשריות מפתיעות כל אחד. הוא אחד השחקנים היותר התקפיים בסבב, מה שעולה לו הרבה פעמים בהפסדים מוזרים ולא צפויים ובמקביל הופך אותו לשחקן גדול שמסכן כל יריב, מה שבא לידי ביטוי כשהוא משיג ניצחונות מרשימים כמו שעשה באליפות אוסטרליה האחרונה (ניצחונות על סודרלינג וצונגה). בשורה התחתונה מדובר בשחקן שנותן שואו אדיר וכל חובב טניס היה רוצה לצפות בו משחק.

להמר על תוצאות המשחקים שלו? זה כבר מסוכן הרבה יותר. אבל מה שאין לגביו ספק זה שהסבב המקצועני הרוויח שחקן מרתק המשחק טניס יפיפה. בווימבלדון נוכל לחזות בו. ינצח? יפסיד? מה שבטוח יהיה מעניין.

לטור רוג'ר פדרר או פיט סמפראס? מי הגדול מכולם?
לטור שיבת המלך
לטורים נוספים בקטגורית טניס
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

אוקלנד רוצה אקשן

מינויו של הפרשן המוערך ושחקן העבר, מארק ג'קסון, הוביל את אנשי אוקלנד ואוהדיה של גולדן סטייס ווריורס לתקוות חדשות. "אקשן" כפי שג'קסון מכונה, רוצה להוביל את המועדון חזרה לימי הפלייאוף העליזים

מארק ג'קסון, שכיכב בלא מעט קבוצות NBA, אך זכור בעיקר מימיו בניו-יורק ואינדיאנה, היה רכז עם עבר מפואר שהקנה לו מקום שלישי בחלוקת אסיסטים בכל הזמנים עם למעלה מעשרת אלפים כאלו, או בתרגום למספרים, 10,344.
ג'קסון, בן ה-46, לא יכול היה לסרב למשרה האימון שהוצעה לו לראשונה בחייו.

האיש שכיכב על המרקע בשנים האחרונות בעיקר כפרשן רשת ESPN, חוזר לנסות ולחלק אסיסטים מהקווים במטרה ששחקניו יקצרו את הפירות.
שני מיליון דולרים לעונה הוא ישלשל לכיסו בכדי להחזיר את ה"ווריורס" למעמד הפלייאוף ואפילו גבוה מכך, ולימים בהם כיכבו בקבוצה שחקנים כמו כריס וובר, כריס מאלין וטים הארדווי. ג'קסון אף הציב רף ציפיות גבוה כאשר אמר: "אני מצפה שגולדן סטייט ווריורס תגיע לפלייאוף בעונה הבאה", והוסיף כי גם אליפות הוא רואה באופק.

היו ימים
גולדן סטייט ווריורס נוסדה במקור בכלל בפילדלפיה, נדדה משם לסן-פרנסיסקו ומצאה לבסוף בית בעיר אוקלנד, קליפורניה. השם "גולדן סטייט", אמנם לא מכיל את שם העיר אוקלנד, אך כאחד מכינויה של מדינת קליפורניה וכעיר שממוקמת לה בין סן-דייגו לסן פרנסיסקו הקבוצה חייבת לשאוב רגעי תהילה.

החל מהיווסדות הקבוצה באוקלנד אי אז בשנות ה-70 הקבוצה נמנתה כחברה קבועה בפלייאוף הליגה, ואף זכתה באליפות באותם השנים כאשר הNBA- עוד חולק לפי אזורי החוף של ארה"ב. אחר כך הגיעה נסיגה מסוימת ביכולת, אך שחקני עבר מפוארים דוגמת רוברט פאריש, האגדה שהתממשה לה בבוסטון, הגארד אריק "סליפי" פלויד, ומיודענו, פרוויס שורט, לימים על הפרקט באוסישקין במדי האדומים, עזרו בבניית עתיד הקבוצה ויסודה כחברה ותיקה בליגה הטובה בעולם.

בשנות ה-80 המאוחרות ותחילת שנות ה-90 החלו באוקלנד לחוות מחדש את ניחוח התהילה. כריס מאלין, טים הארדויי, מיץ' ריצ'מונד, ולאחר מכן גם כריס וובר ולאטרל ספריוול, הובילו את דוני נלסון וחניכיו בחזרה אל הפלייאוף.

המפולת החלה עם מעבר הדירה, כלומר האולם הישן נהרס, וה"ווריורס" נאלצו לשחק את משחקי הבית בסן חוזה, דבר שהוליד עונות שחונות ממאבקים בצמרת החוף המערבי. עונות בנייה עם ג'ייסון ריצ'רדסון, טרוי מרפי ואפילו שאראס הולידו מקום בפלייאוף 2007, אך מאז לא זכו באוקלנד לראות צמרת מהי.

1,2,3 אקשן
מארק ג'קסון מקבל קבוצה מוכשרת וצמאה להצלחה. גארדים מעולים כמו מונטה אליס, לצד חומר גלם שאמור להתפרץ כמו סטפאן קארי המוכשר.
דורל רייט, שכיכב שעונה שעברה ימשיך להפגיז, אל ת'ורנטון ודייויד לי מספקים  כוח בצבע לצידם של הכוחות האירופאים בקבוצה, הלטבי, אנדריס ביידרינס, והסרבי, ולדימיר ראדמנוביץ'. אקפה אודו (בחירה מספר 6 בדראפט אשתקד), לאחר עונת רוקי בינונית, יצטרך להוכיח כי הוא אכן שחקן NBA לגיטימי.
בחירת דראפט בדמותו של ג'ורדן המילטון על פי תחזיות מוקדמות יכולה רק להוסיף עומק לסגל של ג'קסון. המילטון סמול פורוורד ממכללת טקסס, כבר מושווה לכוכב העבר, סדריק סבאלוס, ואם יצליח להגיע לרמות האלו, הקבוצה מאוקלנד תוכל לסמן וי נוסף בשורת בחירות דראפט בשנים האחרונות.
מאמן לא מנוסה, אך נלהב בדמות של ג'קסון יכול לחבר אליו ולעקרונותיו את החבורה הצעירה והמוכשרת כל כך מ"אורקייל ארנה" במטרה למלא אותו במשחקי הפלייאוף בעונה הבאה.

מארק ג'קסון שהיה גארד נפלא, ינסה להשריש בגארדים שלו ולו מעט מיכולותיו המקצועיות,  שאם אלה יאמצו אותם, הכישרון אמור לתפוס תאוצה.
הוא הוכיח את משנתו כפרשן מעולה וקיבל חבורה מוכשרת לאין שיעור, בעונה הבאה קליפורניה תבער ממאבקים בכל גזרותיה. יהיה חם תרתי משמע.

לטור והרי לתחזית…miami beat LA
לטור קובי בראיינט או לברון ג'יימס? מי הטוב מבין השניים
לטורים נוספים בקטגורית NBA
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

רוני לוי – ברוך שובך לרומניה

רוני לוי חתם בסטיאווה בוקרשט, מועדון פאר לכל דבר. אבל צריך לזכור – הרבה השתנה מימי התארים הרבים שכללו אף זכייה בגמר ליגת האלופות נגד ברצלונה. בכל זאת, לעבוד מול בעלים שנוי במחלוקת החושב שהוא ישו זו לא עבודה קלה

23 אליפויות, 21 גביעים, 5 גביעי סופר קאפ רומנים, 2 הופעות בגמר ליגת האלופות, כולל זכייה נגד ברצלונה בעונת 85-86 ועוד ועוד הישגים שלא נגמרים. ללא ספק, סטיאווה בוקרשט הוא המועדון המפואר ביותר ברומניה ועד לא מזמן גם שם דבר בכדורגל העולמי. אבל כפי שאנו מכירים זאת היטב במחוזותינו (מכבי תל אביב בכדורגל) ניהול כושל יכול להרוס אפילו את המועדונים הטובים ביותר.

את המועדון עיטרו שחקנים מצוינים וחלקם מפורסמים מאוד גם בעולם (אם כי בישראל הם פחות מוכרים) כמו גיאורגי חאג'י, דן פטרסקו, איליה דומיטרסקו, ומעל כולם הסמל הגדול מריוס לאקטוש, שגם היום, למרות שפרש נחשב לאליל בקרב האוהדים בזכות היכולת הגבוהה שהפגין והקרבתו לקבוצה. אמנם זה לא ניתוח מדויק של הדברים, אבל ניתן לחתוך בחיתוך גס את סטיאווה לשתי תקופות: התקופה שלפני השתלטות ג'ורג'ה בקאלי (בשנת 2003) ואחריה.

עד ההשתלטות, כמו שהרחבתי כבר קודם, הייתה סטיאווה בוקרשט מועדון בעל שם עולמי. אחרי העברת הבעלות הוא אומנם נשאר מועדון בעל שם עולמי אבל בגלל מעלליו של הבעלים ופחות בזכות הקבוצה. (מזכיר קצת את פרוספר אזגי באשקלון, רק שגם לפניו הם לא היו מועדון פאר).

לזכותו של בקאלי ניתן להגיד שהוא הציל את המועדון מפשיטת רגל והקבוצה תחת ניהולו זכתה במספר תארים והישגים אבל ללא ספק מדובר באיש שנוי במחלוקת שהצליח תוך יחסית מעט שנים להפוך אותו לחיקוי עלוב של הקבוצות המפוארות מפעם.

רוני לוי הוא המאמן השמיני שמתמנה ב-8 שנות שלטונו של הבעלים, ולפי ניסיון העבר כדאי לו מאוד להיזהר על משרתו. סבלנות אינה נמצאת בלקסיקון של בקאלי שהפך לאימת המאמנים ברומניה כשלא היסס לפטר מאמנים גם במצבים מטופשים ביותר, כמו פיטוריו של המאמן האיטלקי המפורסם וולטר זנגה שהגיע להישגים רבים אך פוטר שלושה מחזורים לסיום העונה למרות שהיה חזק בתמונת האליפות.

אם שאלתם איך הוא הגיע דווקא לרוני לוי,נגיע לזה בהמשך, אבל רק שתדעו ששלושה מאמנים סירבו בנימוס להצעת המאמן לפני שהוא פנה לישראלי.

ג'ורג'ה בקאלי הוא אדם שנוי במחלוקת לא רק מבחינת מינוי המאמנים. קידום מפלגה נוצרית שהקים באמצעות הקבוצה, והסתבכויות במשפטים רבים הם רק חלק מתקריות שונות שלו. תקריות כמו  הסיפור שהפיצו עיתונאים רומנים הטוענים כי בשנת 2005 הוא הזמין ציור בהשראת "הסעודה האחרונה" של ליאונרדו דה וינצ'י, שבה הוא מחליף את המקום של ישו ואילו השחקנים והמאמן היו בתור תלמידיו של ישו. בקאלי הכחיש את הסיפור, בטענה כי הוא קיבל את הציור ממעריץ, מה שלא שכנע רבים.

בחזרה להיום. למאמן הישראלי צפוי תקציב רב, הקבוצה משתתפת במוקדמות הליגה האירופית שם תהיה מדורגת בכל שלבי המוקדמות, בסגל הנוכחי ישנם שחקנים איכותיים ולא רעים בכלל כמו הסרבי נובאק מרטינוביץ', הקפטן צ'יפראן טטרוסאנו, ולנטין אילייב הבולגרי, שני הברזילאים  לאנדרו ומאייקון (לא האחד מאינטר) ועוד כישרונות מקומיים.

לוי יקבל שכר גבוה מאוד (300 אלף יורו לעונה) ולפחות בינתיים הוא זוכה להערכה רבה בקרב בקאלי (ויש הטוענים שאף לשקט תעשייתי) ואמון מצד האוהדים והעיתונאים הרומנים שזוכרים את הקדנציה היחסית מוצלחת שלו כמאמן אוניראה. אך כשהבעלים שלך הוא רומני חמום מוח, לא כדאי להיות יותר מדי רגוע, ויש סיבה כמו שנאמר קודם, ששלושה מאמנים שהוצעה להם המשרה סירבו. אם הישראלי לא יחזיר את האליפות לבוקרשט לאחר 5 שנים כנראה שגם סופו יהיה להיות מפוטר, כי בסופו של דבר כמו שהזכרתי – סבלנות היא לא צד חזק אצל בקאלי.

לטור ופל בלגי משובח
לטור החממה – סיכום עונה בליגה הצרפתית
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

העתיד כבר כאן

בשבת הקרובה תפתח בדנמרק אליפות אירופה לנבחרות עד גיל 21. שמונה הנבחרות הטובות ביבשת יפגשו זו את זה במטרה לחשוף בפנינו את דור העתיד שלהן. רגע לפני שריקת הפתיחה של האליפות, נערוך מבט מקדים על סגלי הקבוצות ואותם כוכבי העתיד

הקיץ של 2011 הגיע ואי אפשר להישאר ללא טורניר גדול. נכון, דרום אמריקה תספק לנו החל מיולי את "הקופה אמריקה", אך חובבי הכדורגל האירופי יקבלו מנה מקדימה כבר בימים הקרובים ובשעות נוחות יותר לצפייה. גם הישראלים שלא יכולים בלי כדורגל מוזמנים לעקוב, ולראות אפילו נקודה ישראלית על הקווים, זו שבדרך כלל תרים את השלט שמורה על חילוף או תוספת זמן, לירן ליאני, יופיע באליפות הזו כשופט רביעי.

אירוח נוסח דנמרק
כמובן שהדנים בתור מארחי הטורניר סידרו לעצמם בית נוח יותר מאשר הבית המקביל, שם יפגשו הפייבוריטיות האמיתיות לזכייה. המאמן, קלד בורדינגארד שהתחנך אצל מורטן אולסן בשורות הנבחרת הבוגרת של דנמרק כעוזר, ינסה לסחוף את אותם לשלב חצי הגמר. בורדינגארד יצטרך להיעזר בחלוץ ניקי בילה נילסן, שחקן ויאריאל הספרדית, בקשר מאטי לאנד נילסן, שכבר מחוזר על ידי נוריץ' העולה החדשה לפרמייר ליג, בבלם החסון, מתיאס יורגנסן מפ.צ קופנהאגן, שכבר שיחק במדי הנבחרת הבוגרת, ובשני שחקניה של איאקס, המגן ניקולאי בוילסן, ששמו כבר נמצא בפנקסיה של מנצ'סטר יונייטד, ובקשר הצעיר, כריסטיאן אריקסן בן ה-19, שזכה בתואר הכישרון הדני הצעיר של 2011 ואף ערך למעלה מעשר הופעות במדי הנבחרת הבוגרת של האדומים לבנים. אריקסן הוא ללא ספק הכוכב של הדנים, ואליפות טובה תספק לילד אופציה להתקדם אל מעבר לליגה ההולנדית. אוהדיה של ליברפול יזכו לגלות את בן דודו של אהובם, דניאל אגר, ניקולאי, בחוד ההתקפה הדנית.

בלארוס הצנועה גם היא תופיע באליפות לאחר שהעיפה את ה"אזוריני" מאיטליה בשלב הפלייאוף. בטורניר הנבחרות הצעירות לא תהיה זו ההופעה הראשונה של בלארוס, לשחקניו של גאורגי קונדרטייב תהיה זו הופעה שלישית במסגרת אליפויות אירופה הללו. דור העתיד הבלארוסי נהנה ממחלקות נוער משובחות של דינמו מינסק ובאטה בוריסוב, וגם הנבחרת הבוגרת תהנה מפירות אלו בעתיד הקרוב. בינתיים נזכה לראות שחקנים כמקסים סקביש, שחקנה של באטה בוריסוב שיחד ולדימיר יורצ'נקו יובילו את ההתקפה, פאבל נייחייבצ'יק, שמגיע גם הוא מבאטה, יוליך את חוליית הקישור ועתיד להרשים, והבלם איגור פיליפנקו שכבר זכה ללבוש את חולצת הנבחרת הבוגרת מוביל את ההגנה כאשר טורניר טוב שלו יוביל אותו חזרה לקבוצות טובות יותר לאחר שכבר חווה את מדיה של ספרטק מוסקבה. בכל מקרה אל נא להספיד את הבלארוסים, הדם הרוסי הקר שלהם עלול להוביל אותם לתוצאות יפות ברגעי האמת.

איסלנד השכנה לה תהיה זו הופעה ראשונה במסגרת מתכונת הטורניר הנוכחית, לא ידועה בזכות הישגי כדורגל בולטים. הנבחרת הבוגרת מלבד מספר מצומצם של שחקנים כמו איידור גודיונסן והרמן הריידרסון לא ממש מוכרת לחובבי הכדורגל העולמי, אך אולי עתה יצליחו חניכיו של איולפור סבריסון להדביק במשהו את הנבחרת הבוגרת. קולביין סיגפורסון מאלקמאר ההולנדית כבר הרשית בליגה ההולנדית לא פעם, וגם ארון גונארסון מקובנטרי סיטי האנגלית כבר רווי ניסיון. מעל כולם צפוי לבלוט שחקנה של הופנהיים, גילפי סיגורוסון, שנתן עונת בכורה טובה מאוד בבונדסליגה ועתיד להגיע למחוזות גבוהים בהרבה. בכל מקרה הגעה לחצי הגמר תחשב לסנסציה אמיתית.כריס סמולינג

לשוויץ תהיה סו השתתפות רביעית בטורניר לאחר שכבר נחלה הפסדים בחצאי הגמר של הטורניר. לפיירלואיג'י תמי המאמן יש סגל מוכשר עם שחקנים שכבר משחקים בליגות אירופאיות בכירות. הקשר פאביאן לוסטנברגר, משחק כבר כמה עונות במדיה של הרטה ברלין בצורה די רציפה, גם המגן גאטנו ברארדי חווה העונה את הסרייה א' באיטליה מקרוב במדי ברשיה, וכמוהו ג'ונתן רוסיני מספדוריה. יונאס אלמר התחנך בצ'לסי וטורניר טוב יכול לתת לו מקום מחודש במקום אחר מאראו השוויצרית. החלוץ מאריו גאבראנוביץ' משאלקה והמגן מישל מורגנייה מנובארה האיטלקית עשויים להיות אלו שיפרצו בטורניר במדי השוויצרים.

המנה העיקרית

בבית ב' של האליפות ניתן למצוא מגוון רחב בהרבה של כישרון, ואם ישנה הגדרה ל"בית המוות" באליפות של שני בתים, אז זהו המקום ללא ספק.
אנגליה של סטיוארט פירס מסומנת שאחת משתי הפייבוריטיות לזכיה.
סגל עתיר ניסיון בפרמייר ליג, שחקנים שמוערכים במיליוני ליש"ט,כאלו  שמותירים לפירס כאבי ראש בבחירת ההרכב. כריס סמולינג ממנצ'סטר יונייטד וקירן גיבס מארסנל משתפים פעולה בהגנה לצידם של מייקל מנסיין, המושאל הטרי מצ'לסי להמבורג ופיל ג'ונס, מגנה של בלקבורן שמבוקש על ידי היונייטד וליברפול וערכו מוערך בסכום מכובד של 16 מיליון ליש"ט. דני רוז מטוטנהאם, מארק אלברייטון שפרץ העונה במדי אסטון וילה, פאבריס מואמבה מבולטון ומעל כולם ג'ק רודוול, כוכבה של אברטון, סקוט סינקלייר שהעלה במו רגליו את סוונסי לפרמייר ליג, וג'ורדן הנדרסון, שליברפול שילמה עליו לא פחות מ-20 מיליון ליש"ט רק כעת, מרכיבים חוליית קישור מפוצצת בכישרון. דניאל סטארידג', תוצר מחלקת הנוער של מנצ'סטר סיטי, ואחד מהמצטיינים בשורות בולטון העונה, ינסה להרשית כמה שיותר לצידו של הכישרון מאיפסוויץ', קונור וויקהאם, שנמצא גם הוא בדרכו לקבוצה מגדות ה"מרסיסייד". לפירס נותר רק לבחור עם מי לשחק, אבל פחות מהגעה לגמר תחשב לכישלון עם סגל שכזה.

לואיס מילה,ג'ק רודוול כדורגלן העבר של ריאל מדריד וברצלונה, הוא האיש שיוביל את הנבחרת הצעירה של ספרד, וככזו שממייצגת את אלופת העולם לנבחרות בוגרות, היעד הוא ברור. הכישרון הבלתי פוסק במדינה מחצי האי האיברי נותן אותותיו גם בנבחרות היותר צעירות ולמילה סגל מרשים ביותר. השוער, דויד דה חאה, עתיד ללבוש בעונה הבאה את מדי היונייטד ממנצ'סטר ומסומן כיורשו של "סאן" איקר בנבחרת הבוגרת. סזאר אזפיליקואטה ממארסיי מביא עימו ניסיון מהליגה הצרפתית, כשלצידו שני תוצרי מחלקת הנוער של אספניול, הראשון ויקטור רואיז, משחק בנאפולי מצמרת הליגה האיטלקית, השני דידאק וילה חתום במדיה של אלופת איטליה, מילאן, ולאחר שישתפשף בשנים הקרובות הוא עתיד לשרוף את הקו השמאלי בסן סירו. בקישור לצד חאבי מרטינז הנפלא מבילבאו, אפשר למצוא את דייגו קאפל המוכשר מסביליה, ואת הרכש החדש של ולנסיה, דני פארחו, כאשר ג'פרן ותיאגו אלקנטארה, בני טיפוחיו של גוארדיולה בבארסה גם כן נלקחים בחשבון. חוליית ההתקפה הספרדית היא הטובה באליפות ללא צל ספק. חואן מאטה שמרשית כבר כמה עונות במדי ה"לוס צ'ה" מולנסיה, בוז'אן קרקיץ' מבארסה וילד הפלא של בילבאו, איקר מוניאין, הם בהחלט חבורה מרשימה לגילאים האלו. המטרה ברורה להוכיח כי גם במדי הנבחרות הצעירות אימפריית הספורט הספרדית שולטת.

צ'כיה של יקוב דובאלי ואוקראינה של פבלו יקובנקו, נפלו לצערם בבית הזה. בכל זאת מדובר בשתי נבחרות צעירות, מוכשרות ונמרצות. שחקנים שמגיעים משחטאר דונייצק ודינאמו קייב שופעים בכדורגל, ירסולאב רקיצקי משחטאר ורומאן זוזולייה מקייב הם רק חלק מהשמות האוקראינים שצריך לשים אליהם לב, כשגם אחרים כארטם קראבץ מסומנים כפוטנציאל לפריצה. אצל הצ'כים, הכוכב הגדול הוא ליבור קוזאק, חלוצה של לאציו האיטלקית, אך גם תומאס פקהארט שחתם בנירנברג לעונה הבאה, ווצ'לאב קאדלץ הצעיר מספרטה פראג עשויים לפרוץ לתודעה.

נכון, נבחרות כמו הולנד, גרמניה, איטליה וצרפת לא יחשפו בפנינו את הכישרונות בטורניר הקרוב, אך מי שבכל זאת יצפה בטורניר עשוי לגלות פרצופים שבשנים הקרובות יתרוצצו לו על המסך לא פעם. אותם ארבע נבחרות מוכשרות שלא יופיעו בדנמרק, עשויות להופיע באיצטדיונים החדשים בפתח תקווה ונתניה כאשר להזכירכם אירוח האליפות הזו בעוד שנתיים יתקיים כאן אצלנו בישראל. אין ספק, העולם שייך לצעירים.

לטור מלפפונים ושאר ירקות
לטור מלפפונים ושאר ירקות – חלק 2
לטור מלפפונים ושאר ירקות – חלק 3
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

הבאסקים

ספרד היא אחת המדינות המפולגות ביותר באירופה. היא מחולקת ל-18 מחוזות ומדובר במדינה שהיא בעצם פדרציה של אוטונומיות. אחת מהן היא חבל הבאסקים שבצפון ספרד. מדובר באוטונומיה שדורשת עצמאות מספרד, השוני מיתר המחוזות היא שהבאסקים יותר לאומנים וקיצוניים בדרכי הפעולה שלהם. הם אינם מדברים ספרדית אלא באסקית (השפה העתיקה באירופה), ויש לה 3 ערי בירה שהן ויטוריה, בילבאו וסן סבסטיאן (העיר של ריאל סוסיאדד).

כאן בעצם הכל מתחיל, אחד המועדונים המרתקים בעולם. כזה שנאמן למסורת המקומית ולדרישות שלו מעצמו. אתלטיק קלאב בילבאו מייצג בפני רבים גזענות, אך בעולם ממוסחר ללא הרבה לב, מדובר במועדון שמייצג בעיקר אהבה למולדת הבאסקית ולסמלה. צבעי המועדון הם כצבעי הדגל הבאסקי, אדום ולבן עם כחול (צבעה של ריאל סוסיאדד)

אתלטיק בילבאו מעולם לא ירדה לליגה השנייה (האחרות הן בארסה וריאל) וכל שחקניה חייבים להיות ממוצא באסקי או נצר למשפחה באסקית (גם החלק הצרפתי שלה). המועדון משחק באצטדיון הסן ממאס שליד הכנסייה בעלת השם הזהה. המגרש קיבל את הכינוי "הקטדרלה של הכדורגל", והקהל שיושב בסמוך מגרש הוא קנאי מאד ומעודד ללא הפסקה.

עם מאגר שחקנים מוגבל מאד מדובר בקבוצה חשובה ומשפיעה בכדורגל הספרדי. עם 8 אליפויות (הרביעית בכמות), ו-24 גביעי ספרד. נתון מדהים לקבוצה כל כך קטנה.

מרבית הכוכבים שלה נשארים בה לאורך רוב הקריירה שלהם, בעיקר בגלל תחושת השייכות. מרבית שחקניה הטובים אינם שירתו את נבחרת ספרד, אך רק ב-20 השנים האחרונות, שחקנים כגון אצ'ברייה, אורסאיז ויורנטה לבשו את המדים האדומים.  מאמנים רבים בנבחרת חששו מלצרף שחקנים באסקים לנבחרת מחשש לבעיות בחדרי ההלבשה, ומריבות שעלולות לצוץ (הנבחרת מורכבת מספרדים, קאטלונים ובאסקים).

אחת התקופות הטובות של אתלטיק בילבאו בשנים האחרונות שייכת לתקופה בה אימן את הקבוצה לואיס פרננדס (כן כן, מאמן נבחרת ישראל), כאשר הוביל את הקבוצה להופעה היסטורית בליגת האלופות אחרי שסיים במקום הרביעי.

קבוצה נוספת שמייצגת את החבל הבאסקי היא ריאל סוסיאדד אשר במשך שנים רבות תמכה בשיתוף שחקנים מקומיים בלבד (אך היא כן רכשה שחקנים שהם לא ספרדים), אך לאחרונה רכשה שחקן ספרדי ושברה את המסורת.

הבאסקים הם חלק בלתי נפרד מהליגה הספרדית, ומקומה בהיכל התהילה של הענף מובטח. הפוליטיקה הבאסקית והרצון לעצמאות הפכו את המועדון לפניה של החבל, הבמה המרכזית להראות את פניה של החברה הבאסקית. הם לא שונאים אף אחד, הם פשוט מאד מחוברים לעצמם.

בפעם הבאה שתראו משחק של אתלטיק בילבאו, פשוט תעקבו אחרי רחישות הקהל והשחקנים. החוויה היא מדהימה.

לטור הריאזור שדבק באזור
לטור מה? מלאגה!
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט