קטגוריה: ספורט

שש שנים של כדורגל נהדר, כישרונות צעירים מתפתחים ללא הרף, שש שנים שמסתכמות באפס תארים. ארסן ונגר מאבד מהחסינות ומערך "הפרה הקדושה" בקרב אוהדי ארסנל. שנת המבחן שלו ושל ארסנל יוצאת לדרך

האגדה מספרת, על אוהדי טוטנהאם שהיו בין בוני האצטדיון החדש שנפתח ב-2006 והטילו עליו כישוף בכדי לפגוע ביריבה הגדולה. אז נכון, ארסנל לא ממש פוגעת מאז מבחינת תארים, אך אם נביט רק שנה קודם לכן, בעונה שקדמה לפתיחת ה"אמירויות", הגיעו ה"תותחנים" לגמר ליגת האלופות ונוצחו על ידי ברצלונה של רייקארד, 2-1, ונראה כי דווקא מאז כאילו דבקו בעניין הלוזריות.

שש שנים ללא תארים הם די והותר למועדון בעל שאיפות כמו ארסנל. האוהדים מתקנאים ביריבות יונייטד וצ'לסי, ומתחילים להפנות אצבע מאשימה גם כלפי מי שנמצא בראש המערכת כבר כמעט 16 עונות, ארסן ונגר. נכון, הוא הפך את ארסנל למועדון שמציג כדורגל סוחף, ומעין חממת טיפוח לשחקנים צעירים, אבל בעוד היריבות הגדולות לצמרת זוכות בתארים, כשאפילו מנצ'סטר סיטי מצליחה להוסיף בינתיים תואר לארון הגביעים, ארסנל "מצליחה" להפסיד לבירמינגהאם, קבוצה שירדה לליגת המשנה בתום העונה, בגמר גביע הליגה.

"נחמד" זה לא באמת נחמד

ארסן ונגר כבר יותר מעשור וחצי במועדון מצפון לונדון. הצרפתי, שיחגוג 62 באוקטובר, אחראי על הפיכתה של ארסנל למודל לחיקוי.
כל מה שמסמלת ארסנל היום הוא בעצם פרי יצירתו של ונגר, שילוב צעירים מכלל הגלובוס והפיכתם לשם דבר, כדורגל מרתק, מלהיב, סוחף וכזה שמושך אחריו עשרות אלפי אוהדים.

אין עוררין על יכולותיו הקסומות של ונגר, הוא מחנך דגול, כזה שבנה דורות של שחקנים שהלכו ונעשו יותר משובחים במהלך שנותיהם תחת שרביטו.
ונגר הוא לא האיש שיוציא סכומי עתק על רכישות. מעקב צמוד אחרי התפתחות כישרונות בעיקר במולדתו צרפת, העניק לארסנל מאגר שחקנים מצוין, אך מנגד, כאלו שגם לא הפכו למצרך הנדרש וסומנו כחלק מקבוצה שפשוט לא מסוגלת, חסרת אופי מנצח.

אז נכון שפברגאס השתבח במדי ארסנל והיום הוא כוכב עולמי, וכמוהו סמיר נאסרי, היה חומר גלם מעולה שרק צריך ליטוש, אך לעומתם חסרים השחקנים שיפגינו בטחון ברגעי האמת, ויהיו למנהיגים. החוסר בהנהגה בלט אשתקד במשחקים בעלי חשיבות מכרעת להמשך מאבקי הצמרת ואיום ממשי על התואר.

לפנתיאון חוסר היציבות של המועדון יכנסו ההפסד הביתי, 3-2, לטוטנהאם בדרבי הגדול של צפון לונדון, לאחר איבוד יתרון של 0-2 במחצית, והשוויון 4-4 בניוקאסל, במשחק בו הובילה 0-4 במחצית! לשם השוואה, היונייטד זכורים יותר כמי שידעו לצאת מפיגור ולהפכו לניצחונות. זה קרה בבלקפול (2-3), ווסטהאם (2-4), ובכפיית שוויון על אסטון וילה (2-2), לאחר פיגור של 2-0, אז מסתבר שככה לוקחים אליפות.

ונגר שנחל כאמור הצלחות רבות בתחום הרכש, לא יצא בזול לאור חוסר היציבות הזו, ועושה הרושם כי אוהדי ה"תותחנים" מאסו במשחק יפה וחסר תכלית.

שחקנים כמו מרואן צ'מאח שהגיע בכדי לסתום את החור שנוצר עם מכירתו של עמנואל אדבאיור, לא הוכיחו עצמם, למרות ההתעקשות של ונגר כי הם המתאימים.

לאחר שנפרץ המחסום, וונגר החל לקבל ביקורות ולאבד את צביון ה"קדוש", העונה שבפתח תהיה משמעותית עבור המשך הדרך. כמובן שאי אפשר לבטל את קו המחשבה של ונגר, והעובדות של תוצרת שחקנים מוכיחה עצמה אפילו כעת עם מכירתו של גאל קלישי, שהגיע ככדורגלן אלמוני, ונמכר בעבור 7 מיליון פאונד, אך כנראה שגם הצרפתי הבין את המסר, וכנראה מאס בלהיות הקבוצה ה"נחמדה".

בשביל לזכות בחסינות של אוהדי ארסנל, ונגר יאלץ להראות הרבה יותר כוח גם מול שחקניו, וגם בעניין הרכש והתארים, אחרת, ולמרות שכבר עתה יש כמה קווי דימיון, ארסנל תהיה דומה יותר לקבוצה הנחמדה, מהצד השני של הכביש, טוטנהאם.

הרימו עוגן

אחת מאותן הרכישות המוצלחות של ארסנל בשנים האחרונות, הייתה זו של הבלם הבלגי, תומאס ורמאלן.
ורמאלן המצוין, השרה שקט על כל המערך ההגנתי של ארסנל, גם כשניצבו לצידו שחקנים עם נטיות להשתולל (סקילאצ'י, קוסיילני, דג'ורו) ושוערים לא ממש יציבים (אלמוניה, פביאנסקי).

בעונתו הראשונה שיחק הבלגי כמעט בכל משחקי הליגה, ואף זכה להתגלות כבלם כובש שערים, כאשר כבש שבעה כאלו. אשתקד הוא סבל בעיקר מפציעות ונעדר במרבית שלבי העונה, כאשר מחליפיו הצרפתים, סקילא'צי ובעיקר קוסיילני, הופכים ליעד ללעג ביציעים ולגעגועים לחזרתו לקו הבריאות של הבלגי המצוין.

דווקא יוהאן דג'ורו, השוויצרי, שבתחילת הדרך, לא ממש נצץ, הלך ותפס מקום חשוב במרכז ההגנה של ארסנל, בתקווה כי ישמור על קו ההתקדמות הזו, לצד חזרתו של ורמאלן למעוז ההגנה, צפוי לארסנל עוגן רציני במרכז ההגנה, שיכול לתת מענה לאותם קריסות מאשתקד.

תוסיפו לכך את עזיבתו של קלישי, והכוונה של ונגר לקדם את קירן גיבס, האנגלי הצעיר, לצד ארמאן טראורה שחוזר מהשאלה ביובנטוס, באגף שמאל של ההגנה, ואת הצבתו הצפויה של ווצ'יך צ'זני כשוער הראשון של הקבוצה, וערך העוגן במרכז ההגנה מקבל משמעות כפולה.

הגענו לכאן בכדי לנצח

אשתקד נחשפנו כולנו ובאופן בולט לכישרון האדיר של ג'ק ווילשר.
האנגלי המצוין, בעל רגל שמאל, יתרון עצום בעמדת אמצע המגרש החשובה, כבר הספיק לערוך חמש הופעות במדי הנבחרת הבוגרת של אנגליה, והוא רק בן 19.

ווילשר, שהיה ממצטייני העונה שעברה, תפס פיקוד ואמור להיות להמשיך ולהנהיג את הקישור של ה"תותחנים" בשנים הקרובות. אם וכאשר יעזוב לבסוף ססק פברגאס, הוא גם צפוי להתקדם לעמדת הקפטן, דבר שיהווה חותמת על חשיבותו.

העונה החולפת הייתה גם עונה מצויינת עבור אלכס סונג, עוד אחד מאותם התגליות של ונגר. הקמרוני החזק, הצטרף רשמית לארסנל לפני חמש עונות בעודו בן 18, ולאט לאט תפס מקום של קבע בקישור וגם בעמדת הבלם בעת הצורך, כאשר הוא מנצל את הפיזיות שלו לדחוק החוצה את דנילסון הכושל, ותופס את המקום לצידם של ווילשר, ופברגאס, גם לפני תומאס רוסיצקי הצ'כי, שהובא כהבטחה גדולה.

אם ורמאלן הוא העוגן במרכז ההגנה, אלכס סונג ממלא את התפקיד במרכז הקישור, מחלץ מצוין כדורים ומניע אותם קדימה, וכשצריך גם יודע לכבוש, ארבעה כאלו הוא כבש אשתקד, כאשר שניים מהם במשחקי צמרת נגד צ'לסי ומנצ'סטר סיטי.

מחכים למשיח

הסגל של ארסנל שופע כדורגלנים מוכשרים, בעיקר אלו שבעמדות הקישור, כאלו שאפשר להגדירם כמי שמחכים לעונת הפריצה.

אם קודם לכן הזכרנו את הדמיון דווקא ליריבה העירונית, טוטנהאם, אז אחת הסיבות היא תיאו וולקוט. כמו ארון לנון, ה"מטוס" בכנף ימין של ה"תרנגולים", כך וולקוט עבור ה"תותחנים". הוא כבר בן 22, ועדיין מוגדר כילד פלא, ולמרות שאשתקד שיפר את המספרים בצורה ניכרת ונהפך גם למי שיודע לכבוש שערים, הפוטנציאל הטמון בו הוא עצום. עונת פריצה של תיאו ואגף ימין של ארסנל יזהר.

ריו מיאיצ'י, הצעיר בן ה-18, חוזר מעונת השאלה לפיינורד ההולנדית, ולאחר שהפגין בה ניצוצות של כדורגל, צפוי לקבל שחקן הכנף היפני במה מכובדת ממי שממאמנו שבהחלט שחקנים מסוגו. מיאיצ'י, טכני וכבר במשחק ההכנה אמש נגד נבחרת מלזיה החלשה, הראה מעט ניצוצות, אם ימשיך ככה, צפויים יפנים רבים לפקוד את לונדון העונה.

עבור תומאס רוסיצקי העתיד תלוי קודם כל בעתידם של פברגאס ונאסרי. באם יעזבו השניים את אצטדיון ה"אמרויות", יוכל סוף סוף הצ'כי המאכזב לנסות ולבטא את יכולותיו מימים עברו, כזו שמזכירה איך לא? את שחקנה של טוטנהאם, לוקה מודריץ'. במידה ושני הכוכבים יישארו בארסנל, לא בטוח שיש לרוסיצקי מה לחפש עוד במועדון. הוא כבר מתקרב לשלהי הקריירה וצריך לשאוף לשחק בשנותיו האחרונות.

ברשימת הממתינים לפריצה, אפשר לציין גם את ארון ראמזי, הוולשי המוכשר שחוזר מפציעה קשה והשאלות לנוטינגהאם וקארדיף בליגת המשנה, וגם את קרלוס ולה, החלוץ המכסיקני, שגם הוא חוזר מהשאלה לווסט ברומיץ', ומחכה לעונה שתממש את הפוטנציאל שלו.

שניים נוספים שכדאי לסמן כמי שונגר יכול לחשוף אותם לעולם ככישרונות הבאים של ארסנל, הם מגן הרכש, קארל ג'נקינסון, אנגלי ממוצא פיני, שבחר דווקא לייצג את המדינה הסקנדינבית למרות שעבר בנבחרות הצעירות של אנגליה. ג'נקינסון, בן ה-19, נרכש במיליון ליש"ט מצ'רלטון, וצפוי לגבות את סאניה ואבואה ולשמש העתיד של אגף ימין של הקבוצה.

עמנואל פרימפונג, קשר אחורי יליד גאנה, גם כן מסומן כהבטחה גדולה, וכשלפניו מורה כמו אלכס סונג, הילד בן ה-19, יודע שיש לו לאן לשאוף וממי ללמוד.

אופטימיות לפני העזיבה

מי שאמורים לשאת את ארסנל מעלה, הם שלושת הכוכבים הגדולים, ססק פברגאס, סמיר נאסרי ורובין ואן פרסי.

הצרפתי הוא מנייה בעליה, ומבוקש בעיר מנצ'סטר לאחר עונת שיא בה החל לממש סוף סוף את הפוטנציאל שלו. ונגר מתעקש להשאירו, כמו גם את פברגאס, שזוכה לחיזורים בלתי פוסקים מצד בעיקר מצד ברצלונה, ומצד חבריו לנבחרת שמנסים לשכנעו להצטרף אליהם במולדתו.

"העמדה שלנו לא השתנתה, אנחנו נעשה הכל בכדי לשמור את ססק, ואותו הדבר לגבי נאסרי, אני בטוח ששניהם ישארו", אמר ונגר רק לפני שלושה ימים.

ימים יגידו אם הפיתוי הכספי שבהצעות ישמור את שני ה"אסים" הללו ב"אמירויות", אך במידה ובכל זאת יישארו, תהיה מחויבת ארסנל למאבק אמיתי על התארים, אחרת זו תהיה עונתם האחרונה בהחלט בקבוצה.

רובין ואן פרסי, שחזר מפציעה רק באמצע עונת אשתקד, ובכל זאת להפגיז 18 שערים בליגה, הוא החלוץ המוביל של ונגר מאז נטישתו של אדבאיור. הכישרון של ההולנדי הוא אדיר, שליטה בשתי רגליו מקנה לו יכולת כיבוש משובחת לצד יכולת בעיטה מוכחת.

יחד עם הרכש הבולט של ארסנל הקיץ, ג'רביניו, שמגיע לאחר עונת שיא בליל הצרפתית, עימה זכה בדאבל היסטורי, נראים השניים כמי שיוליכו את החוד של ארסנל.
ג'רביניו הוא לא חלוץ קלאסי ויותר שחקן אגף שמאל, אך כזה שיכול להשלים את ואן פרסי מבחינת הבקעת השערים, שבהיעדר חלוץ קלאסי, ולאחר החולשה של צ'אמח והפרידה הצפויה מבנדטנר, נראה כי זהו הצמד המוביל בהתקפה.

לא שכחנו גם את הפוטנציאל של אנדריי ארשבין ואבו דיאבי, אך קודם כל הם צריכים להפגין יותר יציבות במשחקם בכדי להיכנס לקטגוריית הכוכבים.

עונה חדשה בפתח ולמרות שהפנים את חשיבותה, ונגר שומר על משנתו לטיפוח הצעירים וגם מילוי החלל באגף שמאל של ההגנה יבוצע כנראה על ידי צעירים מבית. חיזוק אפשרי יהיה רק במרכז ההגנה, כאשר שמו של גארי קייהיל המצוין מבולטון הוא היעד המועדף שלו.

בינתיים במשחק האימון נגד נבחרת מלזיה, זה נראה נחמד, ולה הצליח להרשים, כשגם הצעירים פרימפונג ומיאיצ'י תורמים את חלקם, אבל בארסנל כבר רוצים להיות הרבה מעבר לנחמד.

כאשר ברור כי פברגאס ונאסרי לא יסכימו להישאר במועדון ללא שאיפות אמיתיות לתארים, וכשהכישרון בסגל הוא עצום, אם סוף סוף ידבק בו גם מימד הווינריות, אולי בכל זאת יזכו בארסנל להיפטר מאותה אגדה על ה"אמירויות". העונה לסילוק האגדה יוצאת לדרך, מוכנים?

ליגת העל, ליגת פלאפון, ליגת טוטו, ליגת ווינר, יש קיזוז אין קיזוז, יורדת אחת שלוש עולות, שלוש יורדות עולה אחת, 12 קבוצות, 14 קבוצות, 16 קבוצות.

הלו לוזון!!! תתעורר!!! תפסיק לבלבל את האוהדים, כדורגל זה המשחק שלנו, של העם.

יוחזר לאלתר משחק הסופר-קאפ או משחק אלוף האלופים כפי שנקרא כאן. משחק שמהווה יריית פתיחה לעונת המשחקים ומהווה נדבך נוסף למסורת הכדורגל בישראל. אפשר להעניק לו את השם "גביע אלוף האלופים על שם אבי כהן ז"ל", מגדול שחקני הכדורגל שהיו כאן ובכך להעניק מורשת חזקה לענף בכך שהדורות הבאים יכירו את אחד מענקי העבר שהניף בגאון את דגל המדינה באירופה.

שמות השחקנים יתנופפו על גביהם כפי שהיה במכבי תל אביב בעונה החולפת, ובבני יהודה לפני כמספר שנים. המטרה היא שהשחקנים יחשבו פעמיים לפני שהם עושים טעות כלשהי. אף אחד לא יירצה ששם משפחתו ייקשר לרגע גורלי שפגע בקבוצתו.

מכבי חיפה זכתה ב-12 אליפויות וכוכב אחד מתנוסס מעל סמלה לציון הזכיות. מכבי תל אביב זכתה ב-19 אליפויות ושלושה כוכבים. הפועל תל אביב זכתה ב-13 אליפויות ושני כוכבים, מכבי נתניה ב-5 אליפויות ולה יש חמישה כוכבים על החולצה. מכבי חיפה התבססה על פי המודל האיטלקי, התל אביביות על פי זה הגרמני ואילו אלה מעיר היהלומים על פי המודל ה"נתנייתי". כל קבוצה עושה ככל העולה על רוחה, דבר שמתווסף גם לסמל הליגה שכל קבוצה מצמידה לאיזה חלק שהיא חפצה בו על החולצה (בנוסף, לספונסרים הליגה יוצמד סמל הליגה כמו שמוצג בהתאחדות לכדורגל).
ייחקק מודל הגיוני בהתאחדות לכדורגל למספר הכוכבים שמגיע לכל מועדון להוסיף ולהדר את סמלו.

איך יכול להיות דבר כזה שתוכנית סיכום המחזור לא משודרת בערוץ פתוח?! כילד קטן הייתי מחכה לשבת בערב לצפות בתכנית סיום המחזור – "הדקה ה-91" ולמוצא פיו של יורם ארבל ולא נרגע עד שאני צופה בכל השערים שהיו בשבת.
לאחרונה הוכנס חוק שהשידור החוזר של תכנית סיכום המחזור תחויב להיות משודרת בערוץ פתוח בתוך שעתיים מסיומה בערוץ בתשלום. המשמעות היא שרוב האוהדים יוכלו לצפות בה בשעות מאוחרות ולא נוחות. איך אפשר לגדל דור אוהדים שלא גדל בכלל על צפיית שערים מקומיים מגיל צעיר.

ציפייה לאורך כל השבת…

יש צורך לערוך את המשחקים בשעות סבירות, כך שילד חיפאי שנסע לבלומפילד לא יחזור הביתה מאוחר בלילה כשלמחרת הוא צריך ללכת ללימודים

בנוסף, כולנו זוכרים את הנפת האליפות הביזיונית של הפועל תל אביב בטדי במשחק האליפות מול בית"ר ירושלים כאשר אין אפילו במה מסודרת במרכז המגרש, אלא סוג של חטיפת הצלחת על ידי באדיר מאורי שילה, מנכ"ל ההתאחדות, וריצה לעבר יציע האוהדים. אין בעיה עם שיתוף הקהל בזכייה אך צריך לתת כבוד למעמד ולא לערוך אותו "על הדרך" מה שנקרא.

ובחיפה כמו בחיפה ערכו השנה טקס מכובד, הרי כולם ציפו שתחת עינו הפקוחה של הנשיא שחר ייערך טקס רציני וראוי.

אני מקווה שנראה מהלכים דומים לאלה שהצעתי, שייתנו צביון מסוים לכדורגל בארצנו הקטנה. שיהיה לנו כיף ותשוקה להגיע לאצטדיונים (בתקווה סופסוף גם לאלה החדשים שנבנים) ושזיכרונות הילדות יחזרו גם בעתיד.

אז איך מכבי תל אביב תראה השנה?
טורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר ספורט

הפרשה שמסעירה את עולם הכדורגל הטורקי, לא משנה את החזרה של טרבזונספור לעניינים. הקבוצה מגדות הים שחור, נבנית בכדי לצבוע אותו בורוד. עם סנול גונש על הקווים ותוספות כוח משמעותיות, מתכננים שם לא להביט אחור

התגלגלות הפרשה מתחילה במחזור הסיום של עונת אשתקד, כאשר פנרבחצ'ה גוברת על סיבאספור 3-4, וזוכה באליפות בהפרש שערים. עתה עולות החשדות כי העובדה שפנר רצה לרצף מדהים של 16 ניצחונות ב-17 משחקי הסיום של העונה שנעשה בסיוע שוחד.
מתן שוחד לשוערים בכדי שיבצעו טעויות קריטיות (שוערה של אנקרגוצ'ו, סרדאר קולביג'ה), חלוצים בכדי שלא ינסו להבקיע, וגם שוחד בנושא שיבוץ השופטים על פי בחירה.

הפרשה הגואה הובילה למעצרם של רבים ובכירים בכדורגל הטורקי, 62 עצורים בסך הכל, ובהם גם נשיאה של פנר, עזיז ילדירים, שנכנס ביום ראשון האחרון לכלא באיסטנבול, מעצר שלווה במחאות של אלפי אוהדי פנרבחצ'ה שהתפרעו באיסטנבול, ופוזרו רק באמצעות התערבות ירי גז מדמיע על ידי משטרת טורקיה.

מי שנאבקה בפנרבחצ'ה עד הרגע האחרון הייתה טרבזונספור של סנול גונש.  במקביל לידירים הכלוא, גם נשיא טרבזונספור, סאדרי סנר, נעצר לצרכי חקירה, אך בינתיים לא נקלע.

ההתאחדות הטורקית אמורה לקבל עד יום שישי החלטה בנוגע לזהות האלופה, וייתכן כי כזו כלל לא תוכרז, אך בהחלטה מהירה קבעו היום בטורקיה כי זהות המשתתפות במפעלים האירופים לא תשתנה.

פנר וטרבזונספור עוד עשויות בכל זאת ללכת להליך משפטי שעשוי להסתיים כמו זה של יובנטוס מלפני מספר עונות, בליגה השנייה.

גדות הנהר כשולי הצמרת

טרבזונספור מגיעה מהעיר טרבזון, בצפון מזרח טורקיה, על שפת הים השחור.
היא איחוד בין ארבע קבוצות העיר שהתקיימו החל משנות ה-20, עד שאוחדו לקבוצה אחת רשמית ב-1967.

מדובר במועדון הגדול ביותר שנמצא מחוץ לגבולותיה של הבירה, איסטנבול, אחרי שלוש הגדולות, פנרבחצ'ה, גלטאסראיי ובשיקטאש. שש אליפויות באמתחתו של המועדון המאוחד, כאשר את שנותיו המפוארות עשה בסוף שנות ה-70 תחת המאמן, אחמט אוזיאזיצ'י, אך את האליפות האחרונה מתקשים לזכור באצטדיון "חוסיין אבני אקר" מאחר וזו נלקחה בשנת 1984.

מאז בעיקר רואים במועדון את הגב של נציגות איסטנבול, כשלכל היותר הם מגיעים למקום השני, או מסיימים עונה עם זכייה בגביע הטורקי.

בין השמות שעברו במועדון ניתן למנות את החלוצים, הגינאי, איברהים יאטארה, הגאורגי, שוטה ארבלדזה, והקרואטי, דאבור ווגרינץ. הקשר הברזילאי המופלא, מרסליניו פראייבה, והבלם הקמרוני הוותיק, ריגוברט סונג.

מעל כולם כיכבו במדי הקבוצה בעשורים שמאז אותה אליפות, שלושת הטורקים שמהווים חלק נכבד בהיסטוריה של המועדון. החלוץ פתיח טקה, שהבקיע מעל ל-80 שערים עבור הקבוצה, ואחר כך נדד לזניט הרוסית בכדי לנסות מזלו מעבר לים.
כמו טקה, שכיום כבר בן 33 ומסיים את הקריירה דווקא במדי אנקרגוצ'ו, גם חברו של ביברס נאתכו ברובין קאזאן, גוקדניז קראדניז, הוא אחד מסמלי המועדון. קארדניז, 31, הופיע בקבוצה עשר עונות, בין השנים 1998-2008, ואז נדד למחוזות הכסף ברוסיה. השלישי, האמי מאנדיראלי, סקורר ענק עם רזומה של למעלה מ-250 שערים עבור המועדון, ו-32 כאלו ב-40 הופעותיו בנבחרת הטורקית. האמי פרש ממשחק ב-2002, לאחר שגם ניסה מזלו בשאלקה הגרמנית, ומאז זכה לפנות לקריירת אימון כאשר ניתנה לו ההזדמנות להדריך את הנבחרת הצעירה של טורקיה בין השנים 2008 ל-2010.

גאנאש בטעם גונש

בדצמבר 2009, נקרא סנול גונש חזרה לתפקיד המאמן במועדון נעוריו, שפיטר לא מכבר את הבלגי, הוגו ברוס, לאחר שזה חווה שורת כישלונות בפתיחת אתה עונה.

גונש, 59, שוער העבר האגדי של המועדון ומאמן הקבוצה העכשווי, נחשב אולי לגדול שבסמליה, למרות שהן להמעיט בערכם של האחרים. הוא ערך כמעט 500 משחקים במדי המועדון כשחקן, כיהן כמאמן הקבוצה בשלוש קדנציות שקדמו לזו העכשווית.

מאמן קפדן שמביא את קבוצותיו למשחק להישגים, בעיקר באמצעות דרישתו ללחץ בלתי פוסק על היריבה, עם חזרה לעמדות המוצא בכל עת נתונה, אפשר למצוא מעט דמיון לאלי גוטמן. אמנם הוא זכה רק פעמיים בגביע במהלך כהונותיו השונות במועדון, אך לתואר האליפות כמאמן, הוא עדיין מחכה.

הוא גם האיש שחתום על הישגה הגדול ביותר אי פעם של נחברת טורקיה, כשזו זכתה לסיים במקום השלישי בטורניר הגביע העולמי ביפן וקוריאה, 2002. ארבע שנים שהה בתפקיד מאמן הנבחרת הטורקית ויחד עם האקאן סוקור, חסן סאס, אומיט דאבאלה וחבריהם זכה להנות מדור הזהב של הכדורגל הטורקי.

כשהצהיר בעת חזרתו הביתה, לאחר קדנציה בקוריאה בקבוצת סיאול, "כי המועדון צריך קודם כל לייצב את השורות, ולצבור תמיכה", הוא לא תיאר לעצמו שסיום אותה עונה יראה כך, טרבזונספור זכתה בגביע לאחר ניצחון 1-3 על פנרבחצ'ה וסיימה הקבוצה במקום החמישי בטבלה.

אשתקד עשתה טרבזונספור קפיצת מדרגה נוספת. עונה אדירה שכללה רק שני הפסדים ב-34 מחזורים, אחד לפנרבחצ'ה במשחק החוץ בין השתיים, והפסד ביתי נגד מאניסאספור 3-1, שהיה אחד הגורמים לאיבוד הפסגה בה שהתה מרבית העונה.

עונה מצוינת הייתה לחלוצים, בוראק ילמאז, חלוץ הנבחרת הטורקית שכבש 19 פעמים, ואומוט בולוט, עם 15 שערים, ששלחו אותי בקיץ הנוכחי לחוד של טולוז הצרפתית תמורת סכום של 3.8 מיליון יורו. גם הברזילאי ג'קסון קוהליו,  המכונה ג'אג'ה, עזב את הקבוצה לאחר שהרשית 12 פעמים עבורה, ובחר לעבור לכסף שהציעה לו אל-אהלי מדובאי.

לצבוע את הים השחור בגוונים ורודים

ההחלטה אם להעניק למועדון את האליפות לאחר 27 שנים של בצורת תתקבל בימים הקרובים, אבל בטרבזנספור של גונש מתחזקים במטרה להמשיך במגמת ההצלחות מהשנתיים האחרונות.

טרבזונספור מכוונת לשלב הבתים של ליגת האלופות,אבל את הדרך לשם היא תתחיל בסיבוב המוקדמות השלישי של המפעל, ולשם כך עליה להמשיך ולחזק את הסגל, ולא לאבד שחקנים נוספים לאחר שכבר איבדה שניים מכוכביה אשתקד.

הסגל ברובו שופע שחקנים טובים וכולל את אלאנזיניו הברזילאי, שהגיע לפני שנתיים מהליגה בנורבגיה, ואת הארגנטינאי, גוסטאבו קולמן, שצמח בצ'קריטה ג'וניורס הקטנה. האחים ברוזק, פאבל ופיוטר, שהיו שותפים יחד עם ויסלה קראקוב לרמיסה של בית"ר י-ם של שום, הצטרפו בינואר לסגל של גונש תמורת 2 מיליון יורו, ועזרו לה בסיום העונה המוצלח.

את הסגל מאשתקד משלימים, המגן השמאלי, הרוויה קאלה, הבלמים טייפון קורה וגיראי קאצאר, ושני השוערים של הקבוצה, אונור קיבראק, שמועדף לרוב בהרכב, למרות שדווקא טולגה זנגין, נחשב בעיני רבים לטוב יותר, ואף נמנה על סגל הנבחרת הטורקית הנוכחית, אם כי כשוער שלישי.

גונש והצוות המקצועי הבינו כי חיזוק הוא דבר נחוץ, בטח כאשר בולוט וקוהליו עזבו את הקבוצה. הקשר מחוף השנהב, דידייה זוקורה, הגיע לאחר שלא ממש הצליח במדי סביליה וטוטנהאם. ומיהר לצייץ בטוויטר כי הוא מאוד שמח להצטרך למועדון עם יומרות כמו טרבזונספור.

הקשר המוכשר אייקוט אקגון, צורף מקארסיאקה, כמו גם הקשר, באריס אוזבק, הגרמני-טורקי שמגיע מגלאטסראיי.

את רשימת הרכש משלימים, מגן נבחרת צ'כיה הצעירה, אונדריי שלוסטקה, שחתם לחמש עונות, לאחר שהרשים מאוד במדי היורו האחרון לנבחרות צעירות בדנמרק, והחלוץ הברזילאי, פאולו הנריקה, שהפציץ אשתקד במדי ווסטרלו הבלגית, ולפניה עבר גם בהירנביין ההולנדית.

גולת הכותרת של החיזוק הייתה אמורה להיות צירופו מירוסלאב קלוזה, חלוץ נבחרת גרמניה, שכבר היה על סף סיכום במועדון, אך לבסוף בחר בלאציו האיטלקית.
במועדון לא הרימו ידיים בניסיון להחתים שחקן בעל שיעור קומה, ושמו ידם על החלוץ הטורקי ממוצא גרמני, חליל אלטינטופ, שמגיע לראשונה בחייו לליגה הטורקית, לאחר שהופיע רק במדי הנבחרת  הלאומית. אלטינטופ, משלים רכש מרשים מאוד עבור החבורה של גונש ולאחר שהוכיח עצמו בבונדסליגה האיכותית, הוא גם אמור לתת את הטון ב"סופר ליג" הטורקית, זאת למרות עונה מאכזבת למדי במדי פרנקפורט אשתקד.

כמו כן, עתידה הקבוצה להיכנס בתחילת 2012 למשכנה החדש, בעיר הסמוכה אייקאזי, וכזה שעתיד להחליף את האצטדיון הנוכחי והמיושן, חוסיין אבני אקר", ולתת חותמת רשמית על שדרוג המועדון לרמות הגבוהות ביותר. האצטדיון החדש, נבנה על פי התקנים המודרניים ביותר של אופ"א וצפוי להכיל קרוב ל-42 אלף מקומות.

דווקא בעקבות פרשת השחיתות שמכתימה את הכדורגל הטורקי ואת בכירי מנהליו, ולאחר שאפילו נשיא טורקיה, ארדוגן, שנמנה על אוהדי פנר, הביע תמיכתו במיצוי ההליכים המשפטיים, יכול הכדורגל הטורקי לצאת עם ראש מורם לקראת עונה שתביא עימה בשורה של חזרה לשולי הצמרת של ליגות אירופה. כל זה בהחלט יכול להיות תסריט מצוין לסרט טורקי.

עונה חדשה בפתח, שוב ציפיות? הפעם עושה הרושם כי במכבי תל אביב מדברים פחות ועושים יותר. לא עוד סכומי עתק, כי אם שחקנים צעירים ורעבים.
הליגה האירופית תהווה מבחן ראשון בדרך לעונה מחייבת בתשובות. ממתינים בסבלנות, או שלא

אחרי עונת הגלאקטיקוס 2, שוב המזומנים לא הניבו פירות (הצלחת חזרה לכרמל) והפעם זה קרה אחרי השקעה אסטרונומית ותקדימית של כ-120 מיליון שקלים. מכבי תל אביב חוזרת ממחנה האימונים כשאר השנה אין פסטיבל של רכש ובעזרת שינויים קוסמטיים, בעיקר חיזוק של שחקנים צעירים בדמות אלי זיזוב, רפי דהן ומוסא קאנוטה וכאלו שחוזרים מהשאלה. מכבי מחפשת אליפות לאחר כמעט עשור (2003) רק שאם תשאלו בקריית שלום יש שיאמרו שהשנה לא "מצהירים על כוונות" אלא עסוקים ב"עבודה קשה". אהה וכן מאור בוזגלו אם תהיתם מחפש דירה חדשה לאחר שהובהר לקשר המכושר שהוא אינו נמצא בתוכניות הקבוצה השנה, אז אם למשהו יש הצעות ליצור קשר עם הקשר.

מיטש גולדהאר למד את הלקח והבין שכמו שאומרת הקלישאה הידועה, את הכסף סופרים במדרגות אבל גם את הביקורות. אחרי עונה שבה הוציאה מכבי סכומים לא שפויים וקנתה מכל הבא ליד, רצוי שתהיה דרך למועדון כדורגל ומעל הכל, מחויבות דבר שמחפשים עד היום במחנה הצהובים. מכיוון שבעונה החולפת זו הייתה התכונה שהכי בלטה בהיעדרה בקרב שחקני הקבוצה. כזכור מסע הרכש הענק כלל את החזרתו של רוברטו קולאטי לכדורגל הישראלי, האריס מודנאנין שטרם הוכיח את כישוריו, ברק יצחקי שישב רוב העונה ביציע עקב פציעה אומללה המחזור הראשון של העונה ועוד היד נטויה.

אז מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות? מכבי אומנם הבינה את המסר ולא יצא למסע קניות מטורף, אך שינויים יש ועוד איך. שישה שחקנים אינם ילבשו צהוב בעונה הקרובה, לירן שטרואבר עוזב אחרי שחזר לקבוצה לשנתיים נוספות עוזב השוער המתבגר לקבוצות הלוזונים מפ"ת, עקב מחלוקות בשכר ומעל הכל נזכור את ההושבה שלו על הספסל כמה מחזורים לסיום העונה והתוכניות העתידיות שצפו לו במכבי והן הכשרת ברק לוי המכושר שהראה כמה ניצוצות ואולי העונה זו תהיה הפריצה הגדולה שלו. גם יובל אבידור ארז השבוע את חפציו גם כן לאחר שנתיים בהן לא עשה את פריצת הדרך לה כל כך ייחל והוא ישוב לקבוצה שבה עלה על המפה שהובילה אותו למכבי והרי זו קבוצתו לשעבר עירוני ק"ש. יחד עם השניים סיימו את דרכם במכבי שוער המשנה גיא סלומון, גיבריל סידבה המאכזב שככל הנראה כעת יעבור לבני סכנין או מכבי פ"ת. מי שידוע ממזמן שלא ימשיך לעונה נוספת עם המכבים הוא החלוץ הגבוה דימטיר רנגלוב הרומני שינסה את מזלו שוב בבורסיה דורדמונד ממנה הושאל למכבי אשתקד. אך הבולט מכולם וזה שגרר אחריו איך את מירב ההדים והדיבורים הוא מאור בוזגלו הקשר הנהדר שמסיים בסוף העונה הנוכחית את חוזהו במכבי, רק שמכבי עשתה קיצור מהיר יותר והודיעה לשחקן שהוא לא ימשיך בקבוצה העונה. אם מכבי תשלם על כך ביוקר או תרוויח נדע רק בסוף השנה.

אלו העוזבים אבל מה שמעניין עכשיו הם אלו שהגיעו ויצטרפו למחנה הצהוב שיחל את העונה ביום חמישי הקרוב במוקדמות הסיבוב השני של הליגה האירופית.
אלי זיזוב- מלבד הדימיון המופלא במראה החיצוני למאור בוזגלו, מדובר בשחקן שופע בכשרון שרק מחכה לצאת. זיזוב הינו שחקן בית של הקבוצה מגיל 9 כמו שאוהבים האוהדים עד גיל 13,לאחר מכן עזב השחקן את מכבי וניסה את מזלו באקדמייה המוצלחת של ברצלונה ואף לפני שלוש שנים צילסי האנגלית התעניינה בקשר הצעיר. זיזוב שיחק שנתיים בלבסקי סופיה הבולגרית והפך לשחקן הצעיר בליגה הבולגרית שעורך הופעת בכורה בגיל 16 וחודשיים. את העונה האחרונה העביר זיזוב בסופרטניג בראגה הפורטוגלית עד חודש פברואר השנה, מאז מתאמן השחקן עם מכבי תל אביב שהחליטה להחתים אותו על חוזה רשמי. כפי שנראה זיזוב נכנס לחלל גדול שנשאר לאחר שיחררו של מאור בוזגלו מהקבוצה.

רפי דהן- עוד עושה משחק צעיר, בן 21 וכל עתידו לפניו. דהאן הוא אחד האחראיים להישארותה של הפועל פ"ת בליגה השנה והצטיין לאורך רוב העונה הרבה בזכות טיפוחו של המאמן יובל נעים.
מוסא קואנוטה- האם נחזה בעוד ייצור גאוני של עמנואל מאיוקה? החלוץ הטרי שנושא את גיל הגיוס, 18 מתאמן במכבי מספר חודשיים והותיר רושם חיובי בעיניו של מוטי איווניר. קאנטונה הסנגלי נחשב לשחקן עתיד במדינתו וחוזים לו הצלחה רבה. במכבי מעוניינים להשביח את האפריקאי הצעיר ולקטוף את הפירות כפי שקרה עם מאיוקה.
גיא חיימוב- השוער המבטיח שלא קיבל הזדמנות ראויה בעונת , 2004-2005 חוזר מהשאלה אחרי עונה מוצלחת במדים הכחולים לבנים של ק"ש, ויצטרך לעמוד בציפיות הצהובים ולהציג יכולת לא פחות טובה מהעונה החולפת שיכולה לסלול את דרכו לאחד משוערי הנבחרת בעתיד. השוער זכור לנו בין היתר מהפועל כפר סבא, הכח רמת גן ועוד. גיא יודע שהשנה הוא קיבל הזדמנות פז שאינו יכול להרשות לעצמו לשמוט מבין אצבועותיו.
דיע סבא– עוד שחקן מבית היוצר ביתר נס טוברוק, שחתמה על הסכם שותפות עם מכבי לא מכבר. מזכיר במראו את אחמד סבע ואכן יש קרבה משפחתית בין השניים. סבע הצעיר (18) מתפקד כקשר התקפי והוא יקרא לדגל בעת הצורך.
תמיר כחלון ועומר ורד- גם השניים חוזרים מעונת השאלה בדיוק כמו חיימוב, כל אחד בעל רקע שונה. כחלון כמעט נגע בשמיים לפני שנתיים כאשר השתלב לא רע בקבוצה הצעירה שהעמיד בזמנו אבי נמני, אך חלומות לחוד ומציאות לחוד, השנה החולפת ועימה הרכש המסיבי שביצעה מכבי דחק לשוליים את הקשר עם הפוטנציאל ובאמצע העונה השאילה אותו מכבי לשרלואה הבלגית שם הפגין יכולות נהדרת ומספר כיבושים עם יתר חבריו הישראלים (דודו ביטון ומתן אוחיון). איווניר הבהיר לקשר ששקל להמשיך באירופה שהוא בונה עליו השנה ולכן לבסוף חתם כחלון במכבי. עומר ורד המגן הנמרץ אחרי עונה נהדרת בקבוצתו של יואב כץ חוזר השחקן הביתה מהשאלה לעמדה שכל כך זקוקה לשיפור.

אלו הפנים החדשות של הבננה הצהובה מת"א יחד עם הסגל הקיים וחיזוק אחד או שניים שאמורה להחזיר עטרה ליושנה ולהיאבק עד סוף (ולא רק שני סיבובים) על הנפת הצלחת והכרטיס למוקדמות ליגת האלופות. אם לשפוט לפי מחנה הקבוצה במירלו הסממנים מבשרים טובות, אך אין לבנות על משחקי אימון מול קבוצות מילואים והמבחן הראשון כבר בפתח כאשר לאנרצ'רן האזרית לא דופקת חשבון גדול מידי למכבים ואם לומר אז בצדק כי הישגיה של מכבי בשנים האחרונות כמו בביצה המקומית טעון שיפור. אז עם מתכון של סגל רענן וצעיר עומדת הקבוצה של איווניר לצאת לדרך חדשה, ואם התוצאות לא יגיעו במהרה ובצורה מספקת, אז התרעומות משערים 10-11 ו-13 לא יתנו הרבה נחת להנהלה. התשובות יאלצו לחכות בינתיים, אולי עד אמצע מאי ואולי עוד לפני.

הכסף שמסתובב בארצות ברית המועצות לשעבר מוביל ליגות שעד לא מזמן נחשבו נידחות לצמצם פערים, ולפתח תשתיות לעתיד ורוד. בליגה האזרית כבר לא מפחדים להסתכל לברזילאים ואנגלים בגובה העיניים ומציעים להם סכומי עתק. מבט על הליגה באזרבייג'אן רגע לפני שלנקארן פוגשת את מכבי ת"א

רובנו זוכרים את שערו המדהים של רוני רוזנטל בנובמבר 1994, במשחק במסגרת מוקדמות יורו 96 נגד נבחרת אזרבייג'אן, כאשר דהר ועבר כל מי שנעמד בדרכו בדרך לשערו הגדול בהיסטוריה.

חלקנו גם זוכרים את הזרים שאהין דנאייב ששיחק בבית"ר תל אביב שזו הייתה בליגה הלאומית, הליגה הבכירה דאז, ואת השוער, חסן בדז'אייב שעבר בהפועל תל אביב והפועל פתח תקווה ללא הצלחה יתרה.

בינתיים חלפו כמעט 17 שנים וליגת העל שלנו נהפכה לספקית שחקנים לליגות שונות ברחבי אירופה. לא רחוק היום בו הכסף האזרי ימשוך למחוזותיו כדורגלן ישראלי, כפי שיוסי שקל בחר לאחרונה להצטרף לקייראט הקזחית בחוזה מכובד.

משל וקאבאלה

קאבאלה, עיר קטנה של 90 אלף תושבים, שהאטרקציה הגדולה ביותר שלה היא הימצאות תחנת מכ"ם מקומית, שנבנתה עוד בימי ברית המועצות במטרה להגן על איומי טילים.

מאי 2010, קבוצת הכדורגל המקומית ממנה למאמן את טוני אדאמס, כדורגלן ארסנל ונבחרת אנגליה לשעבר, תמורת סכום של מיליון יורו לעונה. אדאמס שפוטר עונה קודם לכן לאחר שלא ממש הצליח להרים את פורטסמות' לגבהים רצויים, נענה להצעה הנדיבה של טאלה חיידארוב, בנו של שר לענייני מצב חירום במדינה קאמאלדין, ומקורב השלטון במדינה.

"כל מה שאני יכול להבטיח הוא שכסף לא יהווה בעיה", אמר מנהל הקבוצה, אלסטייר סאברימוטו, אנגלי במוצאו גם כן. כאשר חיידארוב מבטיח באותה העת לבנות קומפלקס בעלות של 50 מיליון יורו, שכולל אצטדיון חדש ומודרני של 14 אלף מקומות, בריכת שחייה, חדרי כושר, חדרי מנוחה לשחקנים וגם את אקדמיית הנוער של המועדון, וכשרואים את כל זה, אפשר להבין כי הזמנים באזרבייג'אן הקטנה השתנו.

אדאמאס מצהיר כי הוא מגיע לבנות פרויקט, "אשאר כאן חמש, עשר שנים", הוא אומר ומתחיל בעבודה. לעמדת עוזר המאמן הוא מצרף את כדורגלן טוטנהאם לשעבר, גארי סטיבנס, ולסגל הקבוצה מצליח למשוך שחקנים שנפלטו מקבוצות אנגליות.

דיון בארטון, חלוץ נבחרת ג'מייקה בעברו, וסקורר לא רע בפורטסמות', דרבי ושפילד וונסדי, הצטרף לקבוצה האזרית וכמוהו גם קולינס ג'ון, חלוץ נבחרת הולנד הצעירה ומי שסומן כהבטחה בימיו בטוונטה. ג'ון נדד לפולהאם הלונדונית והגיע לשורת הנבחרת הבוגרת של הולנד, ולאחר תחילת עונה מבריקה בעונת 2005-06, בה הבקיע 11 שערים, החל לדעוך מעט. מאז נדד ברחבי האי הבריטי, חזר להולנד וגם המריא לשיקגו בארה"ב, ובינואר האחרון הצטרף לכוח הבינלאומי שבונה אדאמס בקאבאלה.

עונת הבכורה של אדאמס לא ממש צלחה, כאשר קאבאלה סיימה רק שביעית בטבלה, אך כשהכסף אינו מהווה בעיה, אפשר לצרף גם את החלוץ הברזילאי, דודו, מהליגה הקרואטית, ולשאוף להישגים משמעותיים.

התהפכו היוצרות

לא רק קאבאלה נהנית מהיומרות החדשות של הכדורגל האזרי. הליגה בת 12 קבוצות וכניסת אנשי עסקים משפרת לאין שיעור את התנאים בליגה, שעד לפני מספר שנים יכלו להיחשב כחלום.

מאמנים מנוסים לצד זרים מגיעים למדינה, ומשפרים את רמת הליגה, כשבעתיד הקרוב גם רמת הנבחרת הלאומית תהנה מפירות היסודות שמושרשים שם.

הבירה, באקו, שולחת ארבע נציגות לליגת העל האזרית. האלופה, נפצ'י, היא המפוארת שבהן וזכתה בשישה תארי אליפות, מאז קיבלה אזרבייג'אן את עצמאותה לפני 20 שנה.

נפצ'י, שמשחקת באצטדיון קטן בשם, "איסמאט גיאיבוב" , בו יש 5,000 מקומות, אך לאת צורך, במשחקי מוקדמות ליגת האלופות נודדת לאצטדיון הלאומי וזה שמשרת את יריבתה העירונית, פ.ק באקו, "תופיק בחראמוב" בו יש קרוב ל-30 אלף מקומות.

בסגל שלה אפשר למצוא שחקנים ברזילאים בהם רודריגיניו עם עבר בנבחרות הנוער של ברזיל, גם איגור מיטרסקי, המקדוני שמוכר לאוהדי בית"ר י-ם משחק היום בקבוצה, ומעל כולם אמיל אמפנזה, לשעבר חלוץ נבחרת בלגיה שעבר גם בשאקלה, ומנצ'סטר סיטי בדרכו לבית אזרבייג'אן. אמפנזה אמנם כבר בן 33, ונמצא בסוף הקריירה שלו, אך האוזבקי באחודיר נאסימוב, הוא הסקורר המוביל של הקבוצה.

היריבה העירונית פ.ק באקו, מתהדרת במאמן, אלכסנדרס סטראבקובס, האיש שהוליך את נבחרת לטביה ליורו 2004, שהחליף את הגרמני ווינפריד שפר, שעבר לאמן את נבחרת תאילנד.

סטראבקובס הצליח למשוך לקבוצתו את בן ארצו, החלוץ המצוין, מאריס ורפקובסקיס, מלך שערי הנבחרת הלטבית בכל הזמנים, ושחקן שהמטיר שערים במדי דינמו קייב בעבר. גם חלוץ נבחרת קוסטה ריקה, ווינסטון פארקס, שאמנם נעדר מטורניר הקופה הנוכחי, אך אמור להוסיף לסגל מימד התקפי, וכמוהו קשר הכנף הליטאי, דוידאס צ'סנאוסקיס, שעבר בהארטס הסקוטית, בהשראת הבעלים, ולדימיר רומאנוב.

אזאל, גם היא מהבירה באקו, שגם היא מתכננת לחנוך אצטדיון חדש בקרוב, ובסגל שלה אפשר לאתר את פיוס איקדה, הקשר הניגרי הבינלאומי לשעבר, שחובבי הליגה ההולנדית בוודאי זוכרים מימיו באיאקס.

את אירמנטאס זמליקאס, שעבר בהפועל רעננה כשזו הייתה בליגת העל לפני שנתיים תמצאו במוגאן, ואת אנדרס רובינס, אחד מכוכבי נבחרת לטביה, ומי שהיה מועמד להגיע לירוקים מחיפה מספר פעמים בשנים האחרונות, תמצאו משחק כיום בקארבאח שפגשה במכבי חיפה והדיחה אותה במסגרת האינטר טוטו של עונת 1999.

את קאזאר לנקארן, יריבת מכבי ת"א ביום חמישי הקרוב, בשלב המוקם של הליגה האירופית, מוליך אחד מעשירי המדינה, מובאריז מאנסימוב.
מאנסימוב, מתגורר בטורקיה, אך משקיע את כספיו במועדון ממולדתו.

לאנקרן מתהדרת במגרש מצוין המכיל 15,000 מקומות, שנפתח ב-2006. על הקווים תמצאו את מירצה רדניק, אחד מגדולי השחקנים של נבחרת רומניה בכל הזמנים, ומאמנה של דינמו וראפיד בוקרשט בעבר.

לרדניק סגל מוכשר, עם אדריאן פיט, שעבר ברומא האיטלקית, אדר בונפים, ברזילאי שעבר בבנפיקה ואחר כך ברומניה, וגם שם שמוכר לאוהדים הצהובים, אלבין באקירי, האלבני ששיחק בעבר בקבוצה.

תוצרת מקומית

לצד אותם זרים המעטרים את מגרשי הליגה האזרית, התוצרת המקומית  רחוקה עדיין מלהרשים. ברטי פוגטס, הגרמני, הוא שמנסה להשריש בחניכיו מעט יסודות.

בינתיים הכוכב האזרי הגדול ביותר, הוא ואגיף ג'אבאדוב, החלוץ בן ה-22, שחתם כמו דני בונדר, במדי וולגה מהליגה הרוסית. הוא צבר את יסודותיו בכדורגל במדי צסק"א מוסקבה, ומאז הצליח להרשים גם את ראשי טוונטה ההולנדית, אך לא הרבה לשחק במדיה. למרות שסבל מפציעות בעונה האחרונה, ג'אבאדוב הוא גם האיש שכבש עבור אזרבייג'אן את השער היקר במשחק התיקו 1-1 במסגרת מוקדמות הגביע העולמי ב-2010, נגד האחות הגדולה מרוסיה.

עוד שחקנים שראויים לציון, הם מוראד חוסיינוב, חלוצה גבה הקומה של קאבאלה, שהצליח להרשים את טוני אדאמס, וצופים לו עתיד מזהיר. חוסיינוב כבש לא מזמן את שער הניחומים של הנבחרת האזרית בהפסד 3-1 לגרמניה במסגרת מוקדמות היורו.

האזרים הצליחו להפתיע את נבחרת טורקיה ולגבור עליה 0-1, משער של המגן של קאראבח, ראסאד סאדיגוב, אך מנגד גם להפסיד למעצמה מקזחסטן.

דרך ארוכה יש לאזרים עד שיקצרו פירות גם ברמה הבינלאומית, ובתוצרת הלאומית בפרט. שילוב של מוחות בעלי ניסיון דוגמת פוגטס, אדאמס וסטראבקובס, יחד אנשי עסקים עשירים כחיידארוב ומאנסימוב, מתווים קו ברור של מגמה חדשה על גדות הים הכספי.

המדינות ממזרח ברית המועצות מתחילות לפתח את הכדורגל בארצן. עשרים שנה לאחר מתן העצמאות, אזרבייג'אן לצד קזחסטן ואוזבקיסטן שופכות כספים במטרה להוציא את המיטב. לא ירחק היום שנציג המדינות האסלאמיות הללו יופיע במדי ברצלונה תחת הספונסר הקטארי או במדי הסיטי ממנצ'סטר תחת הבעלים הקטארי. זילזלתם? חכו חכו.

לאחרונה צצות שמועות על רצונה של מכבי חיפה להחליף את ולדימיר דבאלשווילי בחלוץ זר "שישדרג את הקבוצה". לפי המועמדים הנוכחיים, אם מכבי חיפה תחליף את הגאורגי זו תהיה אבדה גדולה.

נתחיל דווקא מהסוף: מעמדו של ולדימיר דבאלשווילי מעורער מאוד והוא כנראה יעזוב. אני לא חושב שהטור הזה יגרום למכבי חיפה לשנות את דעתה, אך בכל זאת , אין עיתוי טוב מזה לכתוב על דבאלשווילי מה שאני חושב כבר המון זמן.

החלוץ בן ה-25 כבש 28 שערים ב-65 משחקים במדי מכבי חיפה, בינם הרבה שערים חשובים כמו צמד נגד אקטובה, שער  נגד זלצבורג וכמובן נגד הפועל תל אביב. למי שבה להגיד "ארבייטמן הבקיע בעונה אחת 28 שערים" צריך לזכור שני דברים: ראשית, ולדימיר דבאלשווילי בניגוד להרבה חלוצים אחרים בינם גם שלומי ארבייטמן (שבינתיים מתייבש בגנט), מבשל הרבה שערים, ובניגוד לדעה של רוב פרשני הטלוויזיה הוא לא אגואיסט כלל.

נכון, לפעמים הוא עושה שטויות ומשתהה עם הכדור, אך אין שחקן שלא עושה טעויות. שנית, ולדימיר דבאלשווילי לעיתים נדירות מסיים 90 דקות ולרוב מוחלף בסביבות הדקה ה-60 כחילוף הראשון. אני לא מבין למה, כי הכושר הגופני שלו מצוין, הוא לא מפסיק לרוץ, ובמשחקים ששיחק זמן מלא הוא היה מצוין. אני אף פעם לא הבנתי למה דווקא ולדימיר דבאלשווילי-בחור נחמד, שעובד קשה ונחשב מבחינה חברתית לשחקן אהוב בחיפה, ובטח ובטח בין החלוצים הטובים שנחתו פה, זוכה לכזו שנאה מהתקשורת והאוהדים. לא חשוב מה הוא עושה יש ביקורת כלפיו. אם הקבוצה לא נראית טוב "צריך להחליף את דבאלשווילי" "הוא תוקע את המשחק". כשהוא מבקיע שער אומרים "עם כאלה שחקנים טובים לידו מה הבעיה להבקיע שער", וגם כשהוא משחק בסדר ושאר הקבוצה נראית רע תמיד איכשהו האשמה נופלת עליו ולצערי זה קורה אצל כל פרשן טלוויזיה ואצל האוהדים.

אז מדוע הגאורגי צריך להישאר בחיפה:

מאמצע העונה שעברה, תומר חמד היה באופן טבעי במרכז הבמה. מה עוד שהשיתוף פעולה של ולדימיר דבאלשווילי עם תומר חמד היה חייב לשים את אחד מהם בצד, כי סך הכול שניהם בעלי סגנון משחק דומה. דבאלשווילי בלע את האגו לטובת הקבוצה ושיחק יותר כפועל אפור ועוזרו של תומר חמד כדי שהקבוצה תצליח, ולא ניסה לכפות את עצמו. תכונה זו נדירה אצל חלוצים, בטח חלוצים זרים שלרוב באים רק לשפר את הסטטיסטיקה שלהם.

בנוסף, יהיה חכם מאוד להשאיר אותו כי השילוב עם וויאם עמאשה המהיר יכול להיות קטלני, משום  שמבחינת יכולות אין ספק שהם משלימים אחד את השני ולדבאלשווילי יהיה נוח יותר לשחק לצידו של עמאשה, שכמובן גם יהנה משיתוף פעולה שכזה, מה עוד שהמועמדים הנוכחיים לקבוצה הם לא שחקנים כאלו טובים והיחיד מכל השמות שצריך לשקול את צירופו הוא סליהי האלבני שהוא חלוץ לא רע בכלל.

גורם נוסף שצריך לגרום לאלישע לוי להשאיר את ולדימיר דבאלשווילי, הוא העובדה שהוא אהוב חברתית וכבר התאקלם בחיפה. להביא עכשיו חלוץ חדש ויקר שייקח זמן רב עד שיתאקלם בקבוצה ובמדינה חדשה עלול לפגוע מאוד במאבק ליגת האלופות וגם בליגה. סיבות נוספות אשר בגללן צריכים להשאיר את הגאורגי בחיפה הן: דבאלשווילי מאוד חזק מנטלית, המשברים שהיה צריך לעבור (חילופים מוקדמים, אי תמיכת הקהל, ובעונה הנוכחית אחרי היחלשות הסגל וטראומת הקיזוז, נאלץ לשחק עם שחקנים פחות איכותיים מאשר בעונה הראשונה שלו בקבוצה). תוסיפו לזה את היכולות –קריאת משחק טובה, משחק ראש מצוין, מיקום, הגיוון במשחקו, וכמובן היותו מבשל לא רע, צריכים או לפחות אני מקווה שישאירו את "לדו" עוד שנה בחיפה.

לטור לא לפחד כלל
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר ספורט

לאחר שבע שנים מיותמות מהתואר הנכסף, חזרה צלחת האליפות ל"אמסטרדם ארנה". אך האם אייאקס מחזירה לעצמה גם את העוצמות שהפכו אותה לבכירה שבקבוצות הליגה ההולנדית? בינתיים נראה כי צפוי מאבק צמוד עם פ.ס.וו איידהובן המתחזקת. עונת המבחן של פראנק דה בור יצאה לדרך

מי לא מתגעגע לימים של אייאקס הגדולה? הימים של ואן חאל על הקווים, ואן דר-סאר בשער, התאומים דה-בור בהגנה, יארי ליטמאנן וקלייברט בהתקפה.
קבוצת הפאר ההיא שהתפוררה עם עזיבתם של השחקנים לשלל קבוצות ברחבי היבשת, נבנתה מחדש במרוצת השנים ובאמצעות מחלקת הנוער המפוארת של המועדון.

אשתקד החזירה אייאקס את צלחת האליפות לחיקה, לראשונה מאז 2004, האוהדים המסורים מסתובבים כל הקיץ בתחושת גאווה, כשאת פתיחת האימונים מלווים 2,500 מהם בשירת "אנחנו אלופים, אלופים".
בכדי להתחרות בפ.ס.וו איינדהובן שבינתיים נהנית מהכספים שקיבלה בתמורה ל"אס" שלה, באלאש דז'ודז'אק, ומצרפת שורת כישרונות מהליגה המקומית, יצטרכו באמסטרדם לשנס מותניים ולהצדיק את הציפיות להפוך לברצלונה ההולנדית.

עכשיו אני, כי ההוא הלך

פראנק דה בור, יחד הם אחיו רונאלד נולדו באייאקס, שניהם חוו קריירה ארוכת שנים ותארים. פראנק הבלם, הספיק להופיע גם במדיה של ברצלונה כאשר לואיס ואן חאל זכר לו חסד נעורים והביא אותו למועדון הפאר הספרדי, ולאחר מכן עוד חווה את הליגה הסקוטית ואצטדיון "אייברוקס" של ריינג'רס, כשסיום הקריירה המקצוענית שלו נעשה במחוזות הנסיכות קטאר.

לאחר פרישתו הוא החל את קריירת האימון בקבוצת הנוער של מועדון נעוריו. דה בור היה שותף כאיש צוות של ברט ואן מרביק, לקמפיין הגביע העולמי האחרון והמוצלח של הנבחרת ההולנדית, שכלל שלב מוקדמות מושלם ומונדיאל כמעט מושלם, עם הפסד כואב לספרד במשחק הגמר.

בדצבמר אשתקד קיבל את המושכות על הקבוצה הבוגרת של אייאקס, כאשר מרטין יול פוטר מתפקידו. תחילה היה זה מינוי זמני, שנפתח ברגל ימין עם ניצחון 0-2 ב"סאן סירו" במסגרת הבתים של ליגת האלופות, במשחק הבכורה של דה בור על הקווים.

פראנק דה בור בן ה-41, המשיך להוביל את אייאקס להצלחות, תוך מתן הבמה לצעירים כישרוניים דוגמת טובי אלדרווירלד הבלגי, כריסטיאן אריקסן הדני, לורנזו אבסיילו וסיים דה יונג ההולנדים. דה בור גרם לחבורת הצעירים ונטולת לואיס סוארס, שעבר בינואר לליברפול, להציג משחק שוטף, טכני ואיכותי, וככזה גם להוביל את חניכיו להישגיות מרשימה, וניצחונות ב-13 מ-17 משחקיו על הקווים. גם הפסד, 3-2, בגמר הגביע לטוונטה, היריבה הגדולה אשתקד ואלופת השנה הקודמת, לא מנע מהאליפות לחזור ל"ארנה". צמד שערים של אותו דה יונג, הוביל את איאקס לניצחון מתוק 1-3, והחזרת הצלחת הביתה.

לדה בור היה זה הישג מדהים. ראשית, הוא הוליך את אייאקס לתואר הנכסף, אחרי שנים של בצורת. שנית, הוא הפך מינוי זמני ליצירת חבורה צעירים, תוך השבחת כישרונות שהכיר בעצמו מהעבודה כמאמן במחלקת הנוער. לורנזו אבסיילו הוא רק אחד מאותם הצעירים שהשתבחו דווקא כאשר יול פוטר, וכזה שדה בור אימן בקבוצת הנוער.

העונה מקבל פראנק דה בור את המושכות להובלת המועדון מתחילת הדרך, כאשר בפניו עומד האתגר לשמור על הישגיות שיצרה חבורה מנצחת, וכמו כן, לנסות ולהיות גורם גם בזירה האירופאית, לאחר שבעונת אשתקד היא סיימה במקום השלישי בבית שכלל גם את ריאל מדריד, מילאן ואוקזר הצרפתית.

הקו הצעיר שמוליך לאורך שנים את אייאקס מביא עימו גם עכשיו פירות שרק יעזרו לו. כמו מקבילו בברצלונה, ולהבדיל אלפי הבדלות, גם פראנק דה בור מכיר את המערכת מבפנים, קשור לשורשי המועדון, לנשיא אורי קורונל, וליועץ יוהאן קרויף, וגם דוגל לרוב באותה שיטת משחק, עם שלושה שחקני אמצע, ושלושה חלוצים.

העולם שייך לצעירים

אחד מסמני ההיכר של איאקס הוא מחלקת הנוער המפורסמת, זו שהביאה לעולם את יוהאן קרויף, יוהאן נייסקנס, מארקו ואן באסטן ופרנק רייקארד, לאחר מכן גם את פטריק קלייברט, מארק אוברמארס ודניס ברגקאמפ, ובשנים האחרונות גם את ווסלי סניידר ורפאל ואן-דר וארט.

לאורך כל השנים, מתבססת איאקס על הגרעין המשובח שלה. הסקאוטרים של המועדון תרים אחר כישרונות מקומיים וגם כאלו שמגיעים ממחוזות זרים. המגן בוילסן, כמו גם הקשר אריקסן, הובאו בגיל צעיר מדנמרק וקיבלו יסודות במחלקת הנוער המשובחת, בכדי להפכם כיום לשחקנים מבטיחים. אותו לורנזו אבסיילו, מגיע מהעיירה הורן, המרוחקת 35 ק"מ מאמסטרדם, כאשר גם התאומים דה בור עצמם הם ילידי המקום.

סגל מצוין של שחקנים אמור להניע את איאקס בעתיד הקרוב. השוער, מרטן סטקלנבורח, עוד תוצר מקומי, ראה כי היונייטד העדיפו את דוד דה חאה על פניו, ולמרות שעדיין קיים סיכוי שיעבור למדי רומא האיטלקית, הוא בינתיים השוער הראשון של המועדון. גרגורי ואן-דר ויל, אחד המגנים הימניים הטובים ביבשת, ולמרות התעניינות מקבוצות בכירות, מעדיף להישאר ב"ארנה" באמסטרדם.

צמד הבלמים המוכשר, הוא חלק מדור הולך ונבנה של נבחרת בלגיה. טובי אלדרוויד, שהובא גם הוא בגיל צעיר למועדון משתבח לצידו של יאן ורטונגן, בלם שמבוקש בליגה האנגלית ללא הרף. לאחר ההצלחה של תומאס ורמאלן במדי ארסנל, גם מי שמשווה לתואם שלו, עשוי לעשות את אותה הדרך. לשניהם משמש כגיבוי דווקא אחד מסמליה של פ.ס.וו, אנדרה אוייר הוותיק.

את אגף שמאל מאייש בדרך כלל ורנון אניטה הכישרוני, שהחליף את אורבי עמנואלסון, שנמכר גם הוא בינואר האחרון, כאשר בוילסן, ודלי בלינד, בנו של עוזרו של דה בור ואגדת העבר, דני, משמשים כאופציות במידת הצורך.

למרות שלא הרשים במיוחד, באליפות אירופה לנבחרות צעירות, שהתקיימה לאחרונה במולדתו, דנמרק, הכישרון ברגליו של כריסטיאן אריקסן גרם לו לקבל השוואת לווסלי סניידר, ולהוות מטרה למועדוני צפון לונדון ארסנל וטוטנהאם, כיורש פוטנציאלי לסמיר נאסרי או לוקה מודריץ.
"אני יודע הכל אודות טוטנהאם, יש להם שחקנים מעולים כמו ואן דר וארט ולוקה מודריץ, והם משחקים מצוין",אמר אריקסן רק לאחרונה כאשר נשאל על מעבר אפשרי והוסיף, "כמובן שגם ארסנל זה מועדון ענק, והם משחקים כדורגל מדהים", אולי בכדי לא לפסול לעצמו את האופציה להגיע לצד האדום של צפון לונדון. אריקסן אם ישאר באיאקס, אמור להיות אחד ממנהיגי הקישור.

הוא יקבל עזרה מסיים דה יונג, כובש הצמד במשחק האליפות, ועוד תוצר נפלא של מחלקת הנוער של אייאקס. מיראלם סולימאני, הסרבי המצוין בן ה-22, שחקן שנרכש לפני שלוש עונות מהירנביין, מוסיף למימד ההתקפי של דה בור.

הקשר האורוגוואי המוכשר ניקולאס לודיירו, ואיונג אנו, הקמרוני, שאלישע לוי ויתר עליו בזמנו במכבי חיפה משלימים סגל מוכשר גם ללא התוספות החדשות, וזאת מבלי להזכיר את מוניר אל חמדאווי, הסקורר המרוקאי, שהסתכסך אשתקד עם דה בור, ומבוקש במחוזות רוסיה,וכאשר אחד השותפים הבכירים לאליפות, דמי דה זיאו, קשר נבחרת האורנג', כבר הספיק לעזוב את הקבוצה לטובת הכסף של ספרטק מוסקבה.

לאחר שהפסידה לפ.ס.וו במאבק על שני כוכביה של אוטרכט, הבלגי דרייס מרטנס, וההולנדי המצוין, קווין סטרוטמאן, השלימה אייאקס את צירופו של חלוץ נבחרת איסלנד הצעירה, קולביין סיגתורסון, ממש בימים האחרונים.
ההימור על סיגתורסון הצעיר שהבקיע אשתקד 15 שערים עבור אלקמאר, עשוי להיות בעייתי, ולמרות נתוני פתיחה טובים, לא בטוח כי זהו הסקורר שיחפה על עזיבתו של סוארס ודעיכתו של אל חמדאווי.

כוכבה של טוונטה אשתקד, תאו יאנסן, בחר לערוק לשורות האלופה, וזאת למרות שהיה מבוקש על ידי קבוצות מאיטליה וגרמניה. עושה המשחק ההולנדי, כבר בן 29, ויוסיף מניסיונו לחבורת הצעירים המבטיחה שמסביבו, וצפוי להיות אחד ממנהיגי הקישור של דה בור.

שחקן נוסף שהצטרף לאלופה, הוא הקיצוני המצוין של ר.ק.ס הצנועה, דרק בואריגטר, שהעברתו הושלמה עתה לאחר שהסכם בן הצדדים נעשה כבר בינואר.

בהתאם למגמת הצעירים הרווחת, לא פסח המועדון על צירוף שני כישרונות מבטיחים. איאקס משתפת פעולה עם מועדונים ברחבי העולם, כאשר אחד מהם אף נושא את שמה ונמצא דווקא בקייפטאון, דרום אפריקה.

אולי כמחווה לעבר הלא בדיוק מחמיא של ההולנדים בדרום היבשת השחורה, מאמצים במועדון גישה אחרת, ושולפים כישרונות מקומיים בכדי להשביחם על אדמת הולנד. אחד מהם הוא הקשר הצעיר, תולאני סררו, שכבר הספיק להופיע במדי ה"בפאנה בפאנה" והצטרף ממש בימים האחרונים לשורות ההולנדים. סררו נבחר אשתקד לכדורגלן העונה של קבוצתו וחתם באמסטרדם לארבע שנים.

כמו כן צירפו את הבלגי מאתס ריטס, בן ה-17, מבירשחוט, כמי שמסומן כאחד הדברים הבאים של הכדורגל הבלגי, היה מבוקש גם על ידי ריאל מדריד.
ריטס כבר זכה לכבוש במשחק האימון הראשון של הקבוצה וזכה למחמאות רבות על משחקו.

ממש כמו ברצלונה, מצאו באמסטרדם את הנוסחא להשבחת התוצרת המקומית, מינוי של מאמן מבית, הוביל את הבחורים המוכשרים האלו לתצוגות שהשאירו טעם של עוד. דה בור בדרכו להפוך לגוארדיולה ההולנדי, ועל הדרך להשיב לאיאקס את כס המלכות של הכדורגל ההולנדי. אפשר להתחיל ולשיר "האימפריה עוד תחזור".

לטור שווה כל סטרלינג
לטור זהירות, אריות בדרך
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר ספורט

הנהירה של הכדורגלן הישראלי לאירופה נותנת אותותיה. מאמנים כבר לא מפחדים לתת צ'אנס לצעירים, שחקני ליגות נמוכות לא מפחדים לנסות ולהתקדם, מעמד הכדורגלן הישראלי בנסיקה. ו"העיקר העיקר לא לפחד כלל"

תופעה כזו של כל כך הרבה ליגיונרים לא זכורה מעולם, בכל שעה ישנה אפשרות למצוא ידיעה על מעבר של כדורגלן זה או אחר לאירופה. אין ספק רמת המתקנים לצד רמת השכר, כן כן גם בבלגיה ובפולין, היא יותר טובה, הרי לא כל מועדון כאן הוא מכבי חיפה.

מי שמרוויחים מהיציאה ההמונית הזאת, מלבד הסוכנים שגוזרים קופונים, והשחקנים עצמם שממלאים את הכיס, אלו אותם השחקנים שעד לפני שנה שנתיים כבר לא האמינו. המאמנים לרבות ראובן עטר ורן בן שמעון, ואפילו דרור קשטן לא פוחדים בעקבות השוק הדליל להמר על חלוצים כמו לירון דיאמנט, או קשרים כמו ירדן כהן, כמי שעונה טובה שלהם עשויה לשלוח גם אותם למחוזות זרים.

חילופי זוגות

בשנות ה-90 המגמה הרווחת בכדורגל הישראלי הייתה להביא זרים ממדינות מזרח אירופה. לצד ההונגרים, שלשם עדיין לא הגיע הכדורגלן הישראלי, כדורגלנים פולנים רבים הספיקו להכיר מקרוב את ה"ארווה" בפ"ת, ה"קופסא" בנתניה, קריית אליעזר ובלומפילד. גם הרומנים, הרוסים והאוקראינים זכורים לחובבי הכדורגל הישראלי, ואלו החדים מביניכם ודאי גם זוכרים שחקן או שניים תוצרת בלגיה.

ויקטור צ'אנוב, רומאן פץ, סרגיי קנדאורוב, ויז'י בזצ'ק, הם שמות שכל אוהד ראוי של מכבי חיפה זוכר בחיוך. שורה אובארוב הוא כבר חלק מהצביון של מכבי תל אביב, כשלאוהדים הצהובים זכורים ודאי גם השמות של אנדז'יי קוביצה, יורי שוקאנוב ואלכסנדר פולוקארוב, בעוד האדומים מת"א נהנים להיזכר בקז'ימיש מוסקאל, ירוסלאב באקו ופטר קרמנס הבלגי.
גם אוהדי בית"ר י-ם יתגאו בסרגיי טרטיאק, למרות שבדרך כלל נהנו מביצועי המטבח ההונגרי בראשות שאלוי, פישונט והאמר.

אוהדי הכדורגל בישראל, גם אם לא של הגדולות שבקבוצותינו נהנו לאורך שנים מאותם שחקנים מזרח אירופאים. די להזכיר את השם ניקולאי קודריצקי, בשכונת התקווה בכדי לזכות באהדה.

והנה עתה היוצרות מתהפכים להם אט אט, זה נראה כאילו שיחקנו עם אותן המדינות משחק "חילופי זוגות", הלקוח מעולם קצת יותר פראי ממגרש הכדורגל. הכסף הגדול נמצא בארצות אירופה, הליגה הרוסית הולכת ונשלטת בידי אוליגרכים שיכולים לרכוש כעוות נפשם, גם הבלגים פותחים את הכיס הרבה יותר מבעלים ישראלי ממוצע, וכך גם לאחרונה בפולין, שמנסה לצמוח לקראת היורו הקרוב.

הבלגים מוצאים פתאום קרוב לעשרה ישראלים מתרוצצים על מגרשיהם, כשלא ירחק היום ואפשר יהיה להרכיב קבוצה על טהרת הישראלים דווקא במדינת ה"שוקולד" הזו.

הרוסים, הגרמנים, הסקוטים, הצרפתים והאיטלקים ראו כי משתלם להחתים את השחקן הישראלי, זה שתמיד טענו למוסר העבודה הנמוך שלו. פתאום בירם כיאל הוא עוגן בקישור של סלטיק, אלמוג כהן מקבל מחמאות ללא סוף בנירנברג, וביברס נאתכו משתבח אצל קורבאן ברדייב בקאזאן.

מליקסון פתח את הדלת לליגה בפולין, ופתאום יש לנו גם נציגים באיטליה וצרפת לאחר שנים של בצורת שיווקית שם.

עכשיו התור שלך

אז השוק הישראלי הפך לשוק מייצא, ואין בזה כל רע. הכדורגלן הישראלי לא כוד יסבול מחום יולי-אוגוסט, ויעשה את מחנות האימונים במחוזות יותר קרירים, כשהתוספות והשדרוגים יראו בעיקר על המרקע, ויתרה מזאת במדי הנבחרת, שתהיה עתירת כישרון, כך אפשר לקוות.

מי שיקפצו על המקומות הפנויים הם שחקני ליגות נמוכות, או כאלו שהכישרון טמון ברגליהם, אך לא העיזו עד כה.

בעונת האחרונה נחשפנו למספר לא מבוטל של כדורגלנים שחלקם התקדם הקיץ למועדונים הבכירים בארץ, ובקרוב יוכל גם הוא לקבל חוזה משודרג בארצות אירופה השונות.

וויאם עמאשה ודלה ימפולסקי זכו לחתום בשורות מכבי חיפה, מחמוד עבאס שלפני שנתיים עוד שיחק בליגה הארצית, מוצא עצמו מועמד להרכב של דרור קשטן בהפועל תל אביב, רפי דהאן קפץ כיתה למכבי תל אביב, וגם שחקני ליגה לאומית משתבחים דוגמת ירדן כהן ואמג'ד סלימאן פתאום ראויים לתעוזת המאמן המאמן הישראלי ומוצאים עצמם במכבי נתניה והפועל באר שבע.

בליגות הנמוכות מסתובבים לרוב שחקנים שהם פליטי מחלקות הנוער של קבוצות ליגת העל, היסודות כבר נרכשו ועתה הגיע הזמן לממש אותם.
קבוצות הליגה הלאומית משתפות פעולה עם הזרם ונעשות לחממה של ממש, והשם ליגה לאומית הופך למשמעותי עוד יותר מאחר והוא משבח את הכדורגלן הישראלי, ולהלן את הלאום הישראלי.

הפועל כפר סבא, שנכשלה בעלייה לליגת העל, מנסה עתה יחד עם גיא עזורי לבנות על שחקנים דוגמת כפיר דר ורז כהן, שדרכם למעלה תלויה בהשתפשפות בבמות הגדולות, כמוהם גם אייל לחמן שמשלב ידע עצום בנבכי הליגות הנמוכות ויודע לדוג שחקנים ולהפכם לשחקני ליגת על ראויים, מוחמד פודי הוא רק אחת התגליות של לחמן.

הסוכנים הישראלים קושרים קשרים בליגות אירופה, המאמנים מעיזים לתת במה, השחקנים מקבלים חשיפה ובמה, ומעמד הכדורגלן הישראלי מעולם לא נראה טוב יותר. אז תזכרו שהעיקר לא לפחד כלל