נבחרת ארצות הברית, או הדרים טים אם תרצו (אני לא אוהב לקרוא להם כך, ושיגע אותי שהחבר'ה בערוץ 1 לא הפסיקו להם להם ה-דרים טים) לקחו כצפוי את מדלית הזהב באולימפיאדת לונדון 2012, ועכשיו שהכל נגמר, זה הזמן לציונים.
קווין דוראנט, לברון ג'יימס או אולי כרמלו אנת'וני? מי היה ה – MVP של נבחרת ארצות הברית ושל הטורניר כולו? מי הפתיע, מי אכזב ואת מי נראה מככב בעוד 4 שנים באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016.
גארדים
כריס פול – פתח בכל המשחקים של הנבחרת האמריקאית, וחוץ מהמשחק מול הספרדים היה מצוין לכל אורך הטורניר. הגארדים היריבים לא הצליחו להתמודד עם הלחץ המצוין שלו (סיים עם 20 חטיפות בטורניר), ואין ספק שהיה לו חלק גדול מאוד במדליית הזהב. שיחק הכי הרבה דקות חוץ מקווין דוראנט. ממוצע בטורניר: 8.3 נקודות, 2.5 ריבאונדים, 5 אסיסטים. ציון: 7
דרון וויליאמס – דרון וויליאמס דווקא מכיר את הכדורסל של פיב"א לאחר ששיחק כחצי עונה במדי בשיקטאש הטורקית בזמן השביתה ב – NBA בעונה שעברה. היו לו מספר משחקים טובים, אבל הרבה לאבד כדורים, ומדי פעם היה נראה שהוא מנסה יותר מדי. הכוח הפיזי שלו, והקליעה הטובה מחצי מרחק בהחלט עזרו לאמריקאים. ממוצע בטורניר: 9 נקודות, 1.5 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים. ציון: 6
ראסל ווסטברוק – אתלט ענק שהראה את היכולות שלו עם מספר דאנקים מפלצתיים, הלך יותר מדי עם הראש בקיר (כמו שעשה לא מעט במדי OKC), אבל כאשר הוא עושה 2 כדרורים פנימה מקו השלוש ועולה לג'אמפ אף אחד לא יכול לעצור אותו, בטח שלא באירופה. הפעיל לחץ טוב בהגנה, אבל לא היה דומיננטי בדקות ששיחק. ממוצע בטורניר: 8.5 נקודות, 1.6 ריבאונדים, 1.6 אסיסטים. ציון: 6
קובי בראיינט – הכוכב הגדול והשחצן של נבחרת ארצות הברית. פתח בכל המשחקים בחמישייה, אבל לא הרבה לשחק במשחקים הראשונים. כנראה שמייק ששבסקי רצה לשמור אותו לשלבים המכריעים. לקח המון זריקות לא טובות, לצד מהלכים נפלאים. מול אוסטרליה ברבע הגמר קלע 20 נקודות במחצית השניה, ולמעשה הוא האיש שגמר את המשחק. ממוצע בטורניר: 12.1 נקודות, 1.8 ריבאונדים, 1 אסיסטים. ציון: 5
ג'יימס הארדן – אפשר לומר שהוא היה נער הפוסטר של הנבחרת האמריקאית. אומנם בכל נבחרת הוא היה הכוכב הראשי, אבל עם סגל מדהים כמו שיש לאמריקאים זה די מובן. לא הרבה לשחק, לרוב עלה בגארבג' טיים. עשה את שלו עם מספר שלשות יפות, ודאנקים לא רעים. ממוצע בטורניר: 5.5 נקודות, 0.6 ריבאונדים, 0.7 אסיסטים. ציון: 6
פורוורדים
לברון ג'יימס – הגיע לטורניר כאלוף ה – NBA עם ביטחון עצמי בשמיים. הראה שהוא כנראה השחקן הכי טוב בעולם (נתון לויכוח), שהוא מפלצת אתלטית (אני חושב שהוא היה לוקח את קרב ה – 10 אם היה משתתף), ושאין דרך לעצור אותו, רק לקוות שיחטיא. את המשחק הקשה מול ליטא (94:99) הוא ניצח למעשה, כאשר ב – 3 הדקות האחרונות הוא לוקח את המשחק על עצמו. שחקן ענק שמראה בגרות משנה לשנה. ממוצע בטורניר: 13.3 נקודות, 5.6 ריבאונדים, 5.6 אסיסטים. ציון: 8
קווין דוראנט – הסקורר הכי טוב בעולם. אין ויכוח, אין ספק. עושה סל מתי שהוא רוצה, וקו השלוש באירופה הוא ליי אפ בשבילו. מוטת ידיים של קונדור, רגליים של אימפלה, ומהירות של גאזל, אי אפשר לעצור את דוראנט. דבר נוסף שחשוב להגיד על קווין דוראנט – שחקן הגנה מעולה. לא מקבל מספיק קרדיט, אבל הראה זאת בטורניר בכל משחק. ממוצע בטורניר: 19.5 נקודות, 5.8 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים. ציון: 8
כרמלו אנת'וני – האיש הרע של הנבחרת. זה שרב עם לואיס סקולה, ותמיד נכנס לתאקלים עם השופטים. קשוח וחזק ביותר, ואין אחד שאירופה שיכול לעצור אותו. בכדורסל של פיב"א הוא יכול לשחק ב – 3 עמדות, ובקלות. וקו השלוש באירופה הוא בדיחה בשביל מלו. מדי פעם איבד את הראש (שחקן ניקס אחרי הכל), אבל בסה"כ היה לו טורניר מעולה, כולל 37 נקודות ב – 14 דקות מול הניגרים המסכנים. ממוצע בטורניר: 16.3 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 1 אסיסטים. ציון: 7
אנדרה איגואדלה – כמו ג'יימס הארדן, לא שיחק הרבה, ונכנס בעיקר בגארבג' טיים, או לעזור בהגנה על שחקן יריב. עשה מה שהוא יודע, עם דאנקים יפים, ומספר שלשות. אבל לא היווה פקטור בניצחונות של האמריקאים. ממוצע בטורניר: 4.3 נקודות, 2.8 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים. ציון: 6
קווין לאב – אולי השחקן האהוב עלי בטורניר. בלי אגו, עובד קשה בכל משחק, קולע נפלא משלוש, וכמובן ריבאונדר כמו שהרבה זמן לא ראינו. בכל משחק היו לו מספר כדורים חוזרים בהתקפה שהוציאו את האמריקאים מהבוץ, והקליעות שלו משלוש עזרו לפנות את הצבע של היריבים. ממוצע בטורניר: 11.6 נקודות, 7.6 ריבאונדים, 0.3 אסיסטים. ציון: 8
סנטרים
טייסון צ'אנדלר – הסנטר הטבעי היחידי בנבחרת, וכמובן שאם דווייט האוורד היה בסגל, צ'אנדלר לא היה משחק יותר מדי, ואולי אפילו לא היה מגיע לטורניר. עובד קשה בהגנה, משקיע את הנשמה, ואפילו מצליח לסיים האליהופ מדי פעם. בהתקפה לא היווה פקטור, אבל לא לשם כך היה בנבחרת. ממוצע בטורניר: 4 נקודות, 4 ריבאונדים, 0.3 אסיסטים. ציון: 6
אנת'וני דיוויס – היחידי שלא שיחק בכל המשחקים (שיחק 7 משחקים, מול ליטא לא שיחק). כישרון ענק שבעוד 4 שנים יהיה אחד השחקנים המובילים בנבחרת האמריקאית. חוסם גדול עם ניתור מטורף, יהיה כיף לראות אותו משחק ב – NBA. ממוצא בטורניר: 3.7 נקודות, 2.7 ריבאונדים. ציון: 6
סיכום
המצטיין: קווין דוראנט. פשוט שחקן התקפה שלא היה כמותו. אולי הגדול בכל זמנים, למרות שהוא רק בן 23. בכל פעם שהאמריקאים היו צריכים סל, הוא קלע, ולא משנה מאיפה, ואיך. עתיד ענק לפניו. אולי יהיה הסקורר הגדול בהיסטוריה?
המפתיע: קווין לאב אומנם שחקן מוכר, וכוכב ב – NBA, אבל אף אחד לא חשב שתהיה לו כזו השפעה גם בנבחרת, ושהוא יקבל כל כך הרבה דקות. בזכותו עפו מהחלון כל הדיבורים על כך שאין לאמריקאים משחק פנים ושהם עלולים ליפול בריבאונד.
המאכזב: קובי בראיינט. אולי הכעס של אשתו בגלל התמונה של קובי בלי חולצה עם 2 בנות השפיעה עליו, ואולי הוא סתם שחצן, וזילזל ביריבים שלו. קובי היה חלש ברוב הטורניר, ונכון שהייתה לו מחצית גדולה מול אוסטרליה, ונכון שהוא קלע מספר זריקות גדולות מול ספרד. אבל אין ספק שהיה יכול לשחק הרבה יותר טוב, ואותי הוא בהחלט איכזב. והרגיז.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
פספוסים בכדורגל הם זה תמיד דבר נחמד ומצחיק, אבל למרות שזה אולי לא פספוס, אין ספק שזה אחד הפנדלים הכי גרועים שתראו אי פעם.
המהלך הנפלא התרחש בדקה ה – 82 במשחק ליגה בין ראפיד וינה לרד בול זלצבורג, כאשר ראפיד מובילה 0:2 במשחק. קולוביץ שחקנה של זלצבורג הוכשל (או שלא) ברחבה, ושותי האנרגיות כבר חשבו שהנה הם חוזרים למשחק ונותנים לקהל עוד כ – 10 דקות מרתקות עד לסיום. אבל ג'ונתן סוריאנו חשב אחרת. סוריאנו הלך לבעוט את הפנדל החשוב עבור רד בול זלצבורג, ושימו לב מה יצא לו:
דרך אגב, סרחיו ראמוס מרגיש מצוין עכשיו. הנה יש מישהו אחר לצחוק עליו ולשים תמונות של כדורים פוגעים בירח.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
גבי דאגלס, המתעמלת האמריקאית זוכת 2 מדליות זהב באולימפיאדת לונדון 2012 קיבלה כבוד ענקי בעיר שלה, וירג'יניה ביץ' שבמדינת וירג'יניה עם ציור קיר ענק על ספורט'ס בר מקומי.
ציור הקיר צוייר על הבר איי ג'יי ספורט בר אנד גריל, ולקח 4 ימים עד שהושלם לפי הוירג'יניה פיילוט.
האחים טוד ואריק לינדברג הוסיפו לציור את הכיתוב "Way to go Gabby" באותיות מוזהבות על הציור שגודלו 9 מטר רוחב על 2 וחצי מטר גובה. הציור של דאגלס מפורט כל כך, ורואים את גבי דגלאס מחייכת, מחזיקה עם מדלית הזהב כאשר מאחוריה מתנוסס דגל ארצות הברית.
אין ספק שגבי דאגלס התרגשה מאוד מהמחווה כאשר היא צייצה שהיא מרגישה כבוד ענקי על ציור המחווה:
בהתחלה הייתה זו קופסא של קורנפלקס, עכשיו ציור קיר. איפה נראה את הפנים של גבי דאגלס בפעם הבא?
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
תודו שהתגעגעתם. הכדורגל האנגלי חזר ! האולימפיאדה הסתיימה, אין יותר שידורי ספורט מ – 12 בצהריים, אבל יש כדורגל, וכדורגל איכותי. במשחק על מגן הצדקה נפגשו מנצ'סטר סיטי וצ'לסי למשחק על התואר הראשון של העונה, והמשחק בהחלט ענה על הציפיות. המשחק לא נערך באצטדיון וומבלי, שם האולימפיאדה עדיין השאירה את חותמה, אבל גם הוילה פארק בבירמינגהאם הוא יופי של במה למשחק בין 2 ענקיות הכדורגל הללו.
פרננדו טורס היה הראשון להבקיע בדקה ה – 40 מבישול מצוין של רמירז, והעלה את צ'לסי ל 0:1, אבל לאחר 2 דקות איבנוביץ' עם תיקול מסוכן במיוחד קיבל כרטיס אדום. מנצ'סטר סיטי עלתה בטירוף למחצית השניה ובתוך רבע שעה השלימה מהפך ענק – יאיא טורה (52), קרליטו טבס (58), וסמיר נאסרי (65) הפכו את התוצאה, ובגדול. ברטראנד צימק בדקה ה – 79 ל – 2:3, אבל זה היה כבר מאוחר מדי.
צפו בתקציר המלא של המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
מי חשב שנעלי בייסבול יכולים להוות סכנה לשריפה? מה שבטוח, שלאריק ת'יימס שחקן השדה השמאלי של הסיאטל מרינרס היה מזל שלא היה בנזין או עשב יבש מתחת לרגליים שלו.
ביום רביעי בשבוע שעבר שיחקו בולטימור אוריאולס נגד סיאטל מרינרס, ובאינינג השלישי קרה דבר מדהים – אריק ת'יימס רדף אחרי פאול בול שעף אל עבר השדה השמאלי, התנגש בדלת המתכת שהייתה על הקיר, ואומנם הוא לא הצליח להצית את הקהל עם תפיסה אדירה, אבל הוא בהחלט כמעט והצליח להצית את הנעליים שלו.
אנחנו מעולם לא ראינו דבר כזה, שנעליים כמעט גורמות לשריפה. היו כבר דברים מטורפים במשחקי בייסבול, כדור שפוגע ביונה באמצע משחק למשל. אבל אין ספק שנעליים שגורמות לאש – את זה עוד לא ראינו.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
אוסיין בולט שוב היה כוכב המסלול, כוכב האולימפיאדה, כוכב היקום אולי? הוא זכה במדלית הזהב בריצה ל – 100 מטר, זכה בזהב בריצה ל – 200 מטר, ולא נשכח שהוא זכה במדלית הזהב במירוץ השליחים 100×4 עם נבחרת ג'מייקה. וכל מה שהפנומן הג'מייקני רצה זו מזכרת מריצת השליחים הבלתי נשכחת. מזכרת שהוא יוכל לקחת איתו הביתה, אבל השופטים של המירוץ החליטו לעמוד בדרכו.
אוסיין בולט רץ את המקצה האחרון של מירוץ השליחים במהירות ברק כמו שרק הוא יודע, ועזר לג'מייקנים לקבוע שיא עולם מדהים של 36.84 שניות, אבל במקום לתת לשופטת את המקל, הוא החליט לשמור אותו לעצמו:
2 שופטים הגיעו לבולט באמצע חגיגות הניצחון ודרשו ממנו את המקל, מאיימים עליו שאם לא יחזיר אותו הם יפסלו את הג'מייקנים. לאחר דין ודברים של בולט עם השופטים הוא החזיר את המקל לקול שריקות בוז צורמות מ 80,000 הצופים שהיו באצטדיון.
השופטים ודאי שמעו את שריקות הבוז, מכיוון שלבסוף הם החליטו לתת לאוסיין בולט את המקל.
"לבסוף קיבלתי בחזרה את המקל, אבל השופט אמר שאני לא יכול לשמור אותו בגלל שזה החוק" אמר בולט לאחר המירוץ.
"זה היה מוזר למדי בגלל שהוא אמר לי שאם לא אחזיר את המקל הוא יפסול אותנו, אז פשוט החלטתי להחזיר לו אותו".
"בסופו של דבר הצטלמתי עם השופטים, ואני הולך למסגר את התמונה ולשים את המקל מתחתיה – שתהיה לי מזכרת נחמדה מהמשחקים האולימפיים בלונדון" אמר מדליסט הזהב.
כאשר ראינו את התמונות של השופטים דורשים מבולט את המקל בחזרה היינו בשוק. הבנאדם בדיוק שבר עוד שיא עולם בצורה מדהימה, לקח עוד מדלית זהב, אז למה להרוס לו את החגיגות? מזל שבסופו של דבר השופטים התרצו, ומנעו מבוכה גדולה עוד יותר. בסופו של דבר כולם שמחים, וגם אנחנו.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
קיץ 2012 הביא איתו משב רוח רענן. לא הרבה ישראלים יצאו לחו"ל, יש אלופה חדשה ששמרה על רוב הכלים שלה, התל אביביות עושות קולות מלחמה ואפילו לחיפה מחזירים עטר(ה) ליושנה. כל זה לא מפתיע, אבל ההפתעה הגדולה מגיעה מכיוון הזרים שכולנו מכירים וחוזרים לעונה נוספת בליגת העל אחרי גלות בליגות הטובות באירופה
קבוצות הצמרת הישראליות והמוכרות רוצות לחזור למרכז הבמה, הפעם רובן מפעילות את הכלים הכי כבדים שהן יכולות להעמיד ולא מתכוונות לוותר ואפילו לא לחסוך בכסף. כל זה נכון גם לגבי הזרים החדשים שנוחתים בארץ הקודש, אך מה נגיד על זרים חוזרים? כאלו שנתנו פה את העונות הכי טובות בקריירה חוזרים לסיבוב נוסף (אחרי שנכשלו או הצליחו במעט ברחבי אירופה) אז בוא נראה מה יש להם לתת הפעם.
הראשון בכתבה שלי, הוא ללא ספק השוער הזר הטוב ביותר אי פעם בליגת העל בכדורגל. החתול השחור וינסנט אניימה. השוער הניגרי חוזר לליגה שלנו בהפתעה גדולה, עונה אחת בלבד אחרי שעזב את הפועל תל אביב לטובת החלום האירופאי כאשר חתם באלופת צרפת ליל (דאז). אך עם גודל הציפייה כך גם גודל האכזבה. החתול השחור חוזר עם הזנב בין הרגליים לליגה שנתנה לו את הבמה הגדולה ביותר. ההפתעה הגדולה ביותר היא החתימה של אניימה בצד בצהוב של תל אביב במדי מכבי המתחדשת. רבים לא רואים את המהלך הזה כמהלך נכון לשחקן (משני הצדדים), למרות זאת כמו שנוכחנו לדעת אין יותר פרות קדושות בכדורגל והכסף הגדול מדבר.
השחקן השני שחוזר לליגה "השישית" באירופה הוא המגן הגנאי ג'ון פנסטיל. המגן הבינלאומי שידע ימים יפים בתל אביב, גם בצהוב וגם באדום עזב את הליגה הישראלית לטובת אנגליה לפני כ 5 שנים. לאחר שבילה שנתיים במדי ווסטהאם וגם ניסה את מזלו לשנתיים נוספות בפולהאם החליט המגן לשחק בעונה שעברה במדי לסטר סיטי מליגת המשנה. לאחר מספר משחקים לא מבוטל והצלחה יחסית טובה, סיים המגן המוכשר את חוזהו בלסטר ונחשב כרגע לשחקן חופשי, מי שעטו על המציאה היו האדומים מוולפסון אשר הציעו חוזה לפנסטיל וחזרה לישראל, לאחר שחתם כנראה שנראה אותו מככב באגף הימני של האדומים בעונה הקרובה.
שחקן נוסף שחוזר לסיבוב שני הוא החלוץ הבולגרי המוכשר דימיטרי מקרייב. החלוץ החסון והנהדר שעזב את אשדוד לפני שנה וחצי לטובת הליגה הרוסית המתפתחת החליט לחזור לביתו ולקבוצה שהכי הצליח בה. רק להזכיר לכולנו, מקרייב כבש 52 שערים במשך 3 וחצי עונות במדי האשדודים. לאחר פציעה לא קלה ואחרי שחזר לכושר משחק מלא החליט מקרייב להגיע למקום שמכיר אותו הכי טוב וחתם על חוזה חדש באדום-צהוב. בהחלט החתמה טובה לקבוצה המעניינת מ.ס. אשדוד.
לאחרונה היו קצת דיבורים ולחשושים שמכבי תל אביב פנתה לעוד שחקן עבר ששיחק במדי היריבה העירונית, הבלם הברזילאי דאגלס דה-סילבה. ממכבי תל אביב לא שמענו הרבה על הפניה היזומה שנעשתה, השחקן עצמו התנער מחתימה אפשרית במדים הצהובים שאותם הוא לא הכי מחבב (בלשון המעטה) כשעיקר התירוץ היה שלמכבי תל אביב אין את הכסף לשלם לו את השכר אשר מרוויח בקבוצתו האוסטרית "רד-בול" זלצבורג. לאחר שראינו שגם אניימה חצה קווים אדומים, נראה מה עוד יוליד לנו הקיץ.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ג'ייסון טרי חשף את הקעקוע החדש שלו. ואם אוהדי בוסטון לא יאהבו את טרי אחרי שהם יראו את הקעקוע, שום דבר לא יגרום להם לאהוב אותו.
טרי, שחתם בבוסטון בחודש יולי לאחר ששיחק ב – 8 העונות האחרונות במדי דאלאס מאבריקס, חשף אתמול בטוויטר תמונות של הקעקוע החדש. הקעקוע החדש של ג'ייסון טרי מראה את הלפרקון (שדון) של הסלטיקס מסובב את גביע האליפות של ה – NBA על האצבע. הקעקוע נמצא בחלק בפנימי של היד השמאלית של טרי, הפוך מהקעקוע שיש לו על יד ימין – גביע האליפות של לארי אובראיין (גביע האליפות של ה – NBA).
קעקוע האליפות הראשון של ג'ייסון טרי עורר מחלוקת, מכיוון שעשה אותו לפני שדאלאס בכלל זכתה באליפות. טרי הבטיח שאם דאלאס לא יקחו אליפות הוא יוריד אותו. כפי שאתם יודעים, הקעקוע נשאר.
דאלאס ניצחה את מיאמי היט בגמר ה – NBA, בסדרה מעולה של דירק נוביצקי הגרמני הנפלא. אז אם ללכת לפי העבר הלא רחוק, לאוהדי בוסטון יש סיבה לאופטמיות.
נקודה מעניינת שודאי רובכם לא ידעתם – הלפרקון של בוסטון סלטיקס עוצב בתחילת שנות ה – 50 על ידי אחיו של המאמן האגדי רד אורבך.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ליאור רפאלוב ממשיך להפגין יכולת טובה במדי קבוצתו ברוז' בליגה הבלגית. הקשר המצוין הבקיע צמיד ובישל עוד שער בתיקו בחוץ של קבוצתו נגד מכלן.
בדקה ה – 32 הבקיע רפאלוב את שערו הראשון במשחק כאשר עצר כדור מחוץ לרחבה, ובעט וולה נפלא. בדקה ה – 34 השווה תומאס אנבולדסן למכלן. בדקה ב – 39 העלה תומאס מונייה את ברוז' ל 1:2 לאחר בישול מצוין של ליאור רפאלוב שהשאיר לו כדור יפה עם הראש. מכלן השוותה שוב בדקה ה -42 כאשר ונס ואן טריכט מבקיע. רפאלוב הבקיע את שערו השני במשחק בדקה – 60 לאחר בעיטת פנדל נפלאה, אבל סטיבן דה פטר השווה ל 3:3 בדקה ה – 74.
צפו בתקציר המלא של המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
לפני תחילת כל עונת כדורגל באנגליה נפגשות האלופה ומחזיקת הגביע להתמודדות על "מגן הקהילה". המפגש האטרקטיבי מביא איתו הרבה צופים לאצטדיון והרווחים למיניהם מועברים לנזקקים. יוזמה מבורכת שאפשר לנסות אותה גם בארץ.
פה אין את מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי ושאר הגדולות שימלאו כל מתחם אפשרי, אבל הצגה כפולה יכולה למלא את בלומפילד. אולי גם את טדי.
קובעים מראש שמחזיקת הגביע משחקת מול האלופה ובנוסף יתמודדו ביניהן שתי הקבוצות שהביאו הכי הרבה קהל בעונה החולפת. ככה יצא שנראה משחקים פיקנטיים ומושכי צופים כמו דרבי תל אביבי, או הפועל תל אביב נגד בית"ר ירושלים. יימכרו גם זכויות שידור, פרסומות יכניסו עוד קצת כסף, דוכני המזון יוכלו להקדיש חלק מההכנסות לעניין ואפשר גם להשאיר קופות לתרומה בכניסה.
יהיה נחמד לקבל בין גביע הטוטו המשמים לבין פתיחת הליגה כדורגל מעניין.
תהיו בטוחים שלמרות שזה רק משחק ידידות יהיה חם על הדשא. דרבי הוא דרבי, גם אם זה משחק נוער. יש שידור, יש קהל ותכף מתחילה העונה – השחקנים לא ירצו לעשות בושות, וירצו להוכיח למאמן שמגיע להם לפתוח בהרכב.
הבעיה העיקרית פה היא האם ההתאחדות לכדורגל תסכים לממן כזה דבר.
תחושת הבטן שלי אומרת שלא. זה גוף מושחת וכוחני שלא משרת את הציבור אלא צוחק עליו. יש שם קשר שתיקה וחברים בו אנשים שהאינטרס היחידי שלהם זה לשמור על הכיסא שאותו הם מחממים לשווא. למעשה, הפיכת הרעיון למציאות דווקא תעזור לגוף הזה. הדימוי שלו גרוע מאי פעם והרמה של הכדורגל איומה. מיזם כזה וההתאחדות תקבל סופרלטיבים מהתקשורת והקהל. אנחנו נראה שיש גם טוב ולא רק תחמנות ופשע.
יהיה לנו מה לראות בערב אוגוסט דביק ולוהט אחרי פגרה ארוכה ומייגעת, והכול בזכות ההתאחדות לכדורגל ולמען מטרה נעלה. הנזקקים מצידם יראו שיש מי שמסתכל עליהם.
אז כמו שאומרים: "בשנה הבאה בירושלים הבנויה"
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
