להשאיר את חיית המחמד בבית בזמן שאתם נוסעים לחופשה או או נסיעת עבודה יכולה להיות טראומטית עבור בעל החיים וגם עבור הבעלים. לפעמים החברים הפרוותיים שלנו הם בסדר גמור (במיוחד אם יש להם בייביסיטר טוב), אבל לפעמים הם מתפרקים בלי הבעלים שלהם.
הבעלים של הגרייהאונד האיטלקי הזה עזבה אותו למשך 5 ימים, וזאת הייתה הפעם הראשונה אי פעם שהיא עזבה אותו. זה די ברור איך לואיג'י הרגיש כשהיא חזרה.
כך נראית אהבה טהורה! אם רק בני אדם היו לומדים לאהוב כך.
טרפל הוא כלב בן 14עיוור וחצי חרש. הוא היה תקוע במיטה שלו בגלל שהוא לא ראה לאן הוא הולך וכל הזמן היה נפצע. אבל החיים שלו השתפרו פלאים כאשר חתול משוטט הצטרף למשפחה.
פודיטאט החתול לא ממש נחמד לחתולים אחרים, אבל מהר מאוד הוא נהיה חבר של טרפל.
הבעלים של טרפל אומרת שהחתול כנראה יודע שטרפל הוא עיוור וזקוק לעזרה, כי הוא עוזר לו להסתובב בבית ובחוץ, ולמעשה נהיה 'חתול הנחייה' שלו. כשהם לא מסתובבים בחוץ הם מתכרבלים יחד על הספה. שני החברים הללו נשענים אחד על השני, ומראים שלא תמיד חייבים להיות אותו הדבר כדי לאהוב ולעזור אחד לשני.
שתפו את הסיפור המדהים של טרפל ופודיטאט עם החברים והמשפחה.
ב 29 לאפריל 1945 ג'ושוע קאופמן שוחרר ממחנה הריכוז הזוועתי דכאו. הוא סבל רבות וראה רבים מחריו ובני משפתו נרצחים על ידי הנאצים. אבל באותו היום הסיוט של קאופמן הגיע לסיומו.
החיילים הנאצים נכנעו לצבא ארצות הברית שהגיע למקום, והחיילים החלו לחפש במחנה אחר אסירים. אחד החיילים שעזר לשחרר את האסירים היה דניאל גילספי. כשגילספי עשה חיפוש במחנה הוא נכנס לשירותים שם מצא מספר אנשים שהתחבאו מפני הנאצים. האדם הראשון שראה היה ג'ושוע קאופמן.
עכשיו, 70 שנים לאחר מכן, השניים נפגשו לאיחוד מרגש.
הם לא ראו אחד את השני מאז אותו יום ב 1945. ובאופן מופלא שניהם הקימו את החיים שלהם בחוף הנטינגטון, בדרום קליפורניה, כשהם חיים מרחק של פחות משעה אחד מהשני.
אחד הדברים הקשים לילדים בבית הספר הוא להתמודד עם בריונים. בריונות מתרחשת מדי יום, ובשנים האחרונות החלו קמפיינים שמנסים להפסיק את התופעה, אבל לא כל הבריונים מתנהגים לקורבנות שלהם באותה הצורה.
אבא אחד במינסוטה גילה שהבת שלו היא קורבן לבריונות, והוא החליט שהוא חייב לעשות משהו בנידון.
הוא לא יכל לשבת בשקט בזמן שביתו המאומצת הייתה קורבנות לבריונות בידי חבריה לכיתה. הוא החליט להכין את הסרטון העצמתי הזה ולהעלות אותו ליוטיוב.
כשאתם רואים אדם הומלס אתם בטח חושבים שאין לו כישרון, ושהוא שיכור, נרקומן שלא עשה כלום בחיים. אבל לא תמיד צריך לשפוט אדם לפי המראה.
ראיין, הומלס שגר רחוב 30 שנה, ישב ליד פסנתר באדמונטון, קנדה, והחל לנגן. הצלילים והמנגינה שהוא הפיק משקפים את הרגש ואת העצב שיש בו.
המנגינה שהוא ניגן היא מקורית. אף אחד מעולם לא לימוד אותו לנגן. הוא פשוט ידע לעשות את זה.
הסרטון והמוזיקה כל כך ריגשו אותי. כשתראו אותו תבינו מדוע.
מחלת הסרטן היא אחד הדברים הנוראיים שיש, אבל עבור ילד זה אפילו יותר גרוע.
אחרי שהתלונן במשך מספר שבועות הוא מרגיש רע וחלש, תלמיד כיתה א' זאק אובחן כחולה לוקמיה, אחד מסוגי הסרטן הקשים ביותר. אבל חברו הטוב וינסנט באטרפילד לא עזב אותו לרגע. הוא אפילו גילח את הראש כדי שזאק לא ירגיש בודד ושונה.
מדהים שוינסנט, שהוא רק בכיתה א', יודע להיות חבר כל כך טוב – מה שאנשים בוגרים לא תמיד יודעים להיות.
כשדוב שחור שוטט לו אל תוך שכונת מגורים בפלורידה, פקחי חיות הבר נקראו כדי להרדים אותו ולהעביר אותו בבטחה חזרה אל הטבע. אבל רגעים אחרי שירו בדוב חץ הרדמה, העניינים החלו להשתבש.
גיבורים הם אלו שעושים את הדבר הנכון בלי פחד, ולא משנה מה עלול לקרות להם. אדם בהחלט עומד בקריטריונים, כשהוא עשה משהו שאף אחד אחר לא היה מוכן, ועשה זאת בלי לחשוב ובלי פחד, כשהוא מציל את אחת החיות המסוכנות בעולם.
שתפו את הסיפור המופלא של אדם בלחיצה על כפתור השיתוף למטה.
נסיעה של שעה לעבודה היא לא משהו מיוחד עבור הרבה אנשים – אתם עולים על רכבת או אוטובוס, קוראים ספר, שומעים מוזיקה או משחקים בסמארטפון.
אבל שימו את עצמכם במקום אדם משותק שלא יכול לנסוע בתחבורה ציבורית – מה אז? אם אתם הסנדלר הזה מסין, אתם עושים זאת בעזרת חברכם הכלב.
מר פו אמר שהוא לא ממש יודע איך הכלב למד לעזור לו, אבל זה מוכיח שלכלבים באמת אכפת מבני אדם. זאת אהבה ללא תנאים בין אדם לכלב שלו. חושבים שהכלב שלכם היה עושה עבורכם את אותו הדבר?