הוא לא היה חייב לעשות את זה. הוא אפילו לא ידע שמצלמים אותו.
אבל מחווה נפלאה של שחקן הבייסבול של יוסטון אסטרוס, ג'רום וויליאמס הפכה ויראלית באינטרנט. הוא צולם מתמסר עם ילד קטן אוהד קבוצת סיאטל מרינרס לפני המשחק בין שתי הקבוצות.
יש ניצחונות ויש הפסדים. ואז יש רגעים כאלה שמתעלים על כל מה שאפשר להשיג במהלך משחק.
זה רגע שהילד הקטן יזכור כל החיים.
בעקבות רעידת האדמה הנוראית שפקדה את נפאל מדינות רבות שלחו סיוע למדינה – ציוד רפואי, מזון, צוותי חילוץ, צוותים רפואיים ועוד.
ולפי האינפוגרפיקה הזאת של המשרד לעניינים הומינטאריים של האו"ם אנחנו כולנו יכולים להיות גאים – ישראל שלחה הכי הרבה אנשי צוות רפואי, כשהיא מקימה בית חולים שדה שעזר לטפל בפצועים הרבים.
יכולים להגיד על ישראל הרבה דברים, אבל כשמדינה צריכה עזרה אחרי אסון, הישראלים תמיד שם ובהמוניהם.
צפו: בדקה 1:00, הסרטון המזעזע והנדיר הזה של רעידת האדמה בנפאל ישאיר אתכם ללא מילים
גאווה וכבוד!
מכיוון שרוב בתי המחסה של בעלי חיים בארצות הברית מלאים עד אפס מקום, בכל יום כלבים רבים מומתים.
הכלב לא צריך להיות זקן או חולה בשביל שירדימו אותו, לבתי המחסה אין מספק מקום בשביל להחזיק ולטפל בכולם. זה הרגע בו החבר'ה מארגון 'כנפי החילוץ' (Wings of Rescue) נכנסים לתמונה.
הם ארגון ללא מטרת רווח שמשתמש במטוסים כדי להטיס את הכלבים שעומדים להיות מומתים לבתים חדשים בכל ארצות הברית. לא רק שהם מצילים את החיים שלהם, הם גם דואגים שכל הכלבים שהם מטיסים יקבלו טיפול VIP ומוטסים על ידי טייסים מתנדבים.
בסרטון הזה, אנחנו זוכים לראות עד כמה ברי מזל הכלבים האלה שזוכים להזדמנות נוספת לחיות.
כשאמנדה גאוריסיו שמעה על כלב שאבד, היא וחבר שלה דילן פרקינסון החליטו לעזור.
הכלב, שעונה לכינוי 'בר', היה מפוחד, מורעב ובודד. הוא לא נתן לאף אחד להתקרב.
"במשך שעה ניסינו לפתות אותו אלינו עם אוכל, אבל זה לא ממש עבד", אמרה גאוריסיו. הם החליטו לחזור לעיר ולקנות נקניקיות, ואז חזרו ועד 3 בבוקר ניסו להכניס את הכלבלב למשאית, אבל ללא הצלחה.
הם היו אובדי עצות, אבל החליטו לנסות משהו נוסף.
"יצאתי מהמשאית והלכתי מאחוריה ואז עשיתי את עצמי מתה על השביל, ממש ליד הכלב כשגבי מופנה אליו", כתבה גאוריסיו. "בהתחלה הוא נהם, אבל אז התקרב מספיק בשביל להריח אותי. שכבתי על הכביש במשך 20 דקות, עד שהוא איבד עניין והלך לדרכו".
"חיכינו עד שהוא יחזור לנקודה נעימה בצד השביל כדי לשכב בה. דילן הוריד אותי, ונסע".
"ברגע שהוא החל להרגיש לא נוח, התכרבלתי לצורה של כדור ולא זזתי. השעה הבאה הייתה איטית מאוד, כשהתקרבתי ל'בר' סנטימטר אחר סנטימטר. דילן הגיע שוב, עצר בצידי הדרך והתבונן בנו. הוא גם הזהיר מכוניות שהחברה המשוגעת שלו שוכבת בצידי הדרך ושיזהרו לא לפגוע בי".
"בסופו של דבר הצלחתי להגיע קרוב לבר", כתבה גאוריסיו. "הוא נהם קצת, אז התחלתי ליילל ולפהק – זהו סימן מרגיע, והתקרבתי אליו לאט לאט עד שהצלחתי לנוח ולהישען על בר המתוק ."
"זה היה הרגע שהוא החליט שהוא לא רוצה ללכת עוד", היא כתבה. "מ 9 בערב הייתי צריכה לסחוב אותו לכל מקום! הייתי צריכה להרים אותו להכניס אותו למשאית, ואז התכרבלנו יחד עד שהגענו לוטרינר".
בר שקל 26 קילו ופיתח דלקות בעור ובאוזניים, אבל הוא מקבל טיפול לבעיות הללו.
למרות שהם אמרו שהם מחפשים אחר הבעלים שלו. אני חושב שהוא מצא אותם.
אחד הדברים שהכי קשה לי לראות זה כלבים עצובים. וכלבים בכלביות שנמצאים בתוך כלובים כל היום הם כלבים עצובים.
הם רק מחכים לרגע שיגיע מישהו ויקח אותם לבית אוהב וחם, בית קבוע בו הם יוכלו לשחק, לרוץ, להתפנק ולהתכרבל עם הבעלים החדשים שלהם.
השינוי שכלב עובר מחיים בכלביה לחיים בבית הוא לא רק נפשי, הוא גם פיזי.
התמונות למטה ממחישות בצורה הטובה ביותר מה אימוץ של כלב יכול לעשות לו.
אז אל תקנו כלב – תאמצו!
כל אחד שמכיר אדם שסובל ממחלת האלצהיימר יודע עד כמה המשפחות סובלות.
אמא של קלי גונדרסון היא בת 87 וכבר תקופה ארוכה שהיא לא מזהה את קלי. אבל בסרטון הזה הזיכרון של האמא לפתע חוזר, אפילו אם רק לרגע קצר. כשהיא אמרה לבת שלה שהיא אוהבת אותה, העיניים שלי התמלאו במעות.
מליוני אנשים צפו בסרטון המרגש הזה ואני מבין מדוע. איזה רגע מקסים.
וויליאם לורנס בן השנה הוא קצת שונה מהאחים והאחיות שלו. זאת מכיוון שהוא יודע איך לעוף (בעזרת אבא שלו וקצת פוטושופ).
לוויליאם יש תסמונת דאון, אבל ההורים שלו לא רוצים שהמחלה תגרום לו להפסיק לגדול ולהיות מי או מה שהוא רוצה להיות. אבא שלו אלן הוא צלם, והוא צילם את התמונות האלה כשהוא מחזיק את הבן שלו באוויר, ואז עורך את עצמו מחוץ לתמונה.
"לתמונות של וויליאם כשהוא עף יש משמעות מיוחדת עבורי כשאני חושב על האתגרים שיהיו לו כשהוא יגדל. אני מקווה שאני יוכל ללמד אותו שהוא יוכל לעשות מה שהוא רוצה בחיים למרות המוגבלות שלו", אמר אלן על התמונות שהפכו ויראליות בכל העולם.
אלן עובד גם בפרויקט בשם 'להביא את האור' שהמטרה שלו לגרום השראה ולתמוך במשפחות אחרות להם ילדים עם תסמונת דאון.
