בעקבות מתקפת הטרור המחרידה בפריז, קבוצת ההאקרים המפורסמת 'אנונימוס' הודיעה שהיא תרדוף את האחראיים. בסרטון שהועלה ליוטיוב, הם מכריזים מלחמה על הקיצוניים שרצחו יותר מ 100 אנשים.
"אתם צריכים לדעת שאנחנו נמצא אתכם ולא נעזוב אתכם", אומר הדובר של אנונימוס בצרפתית, כשהפנים שלו מכוסות במסכה המפורסמת. "אנונימוס בכל העולם ירדפו אתכם".
"תצפו למתקפות סייבר מאסיביות", הוא ממשיף. "הכרזנו מלחמה. תתכוננו". הסרטון הועלה לרשת יום לאחר המתקפה וכבר צבר יותר מחצי מיליון צפיות. "אנחנו נשיק את המבצע הגדול ביותר אי פעם נגדכם. העם הצרפתי חזק מכם ויצא מהזוועה הזאת חזק יותר".
אנונימוס איימו בצורה דומה לאחר מתקפת שרלי הבדו והצפי הוא שהם יתקפו אתרים של קיצוניים.
זה יכול לקרות לילד שלכם, אם בבית שלכם או בבית של מישהו אחר. הקפסולות הקטנות של אבקת כביסה עם נוזל בפנים הן מטרות עיקריות עבור ילדים שמנסים לאכול אותן. וזה בדיוק היה המקרה עם תינוקת בת שנה וחצי מאירלנד שכמעט מת אחרי שבלעה אחת.
התינוקת מצאה קפסולה ורודה ואז נגסה בה. הקפסולות קטנות, צבעוניות ונראות כמו צעצוע עבור ילד קטן. למרבה המזל הילדה הקטנה הגיעה בזמן לבית החולים. בדרכה לבית החולים היא הקיאה מספר פעמים, התקשתה לנשום ולא הצליחה להוציא מילה.
האבא ציין שדרכי הנשימה שלה התנפחו, והיה צורך באינקובטור מכיוון שלא יכלה לנשום לבדה. היא הייתה בטיפול נמרץ, ואז אושפזה במשך שבוע.
התינוקת סוף סוף חזרה הביתה ולמשפחתה יש מסר עבור כל ההורים:
"זה היה מדאיג מאוד. הרופא אמר לנו שהיה לה מזל גדול, ושהעובדה שהיא הגיעה לבית חולים כל כך מהר הייתה קריטית. ג'ני יכלה למות".
"שמרו על אבקת הכביסה הרחק מהישג ידם של ילדיכם! ואם הם בטעות בולעים אותן, קחו את הילדים ישר לבית החולים".
"אנחנו מנסים להקל על החיים שלנו בעזרת קפסולות כביסה, אבל הן יכולות להיות מסוכנות מאוד. אם אתם כן משתמשים בהן, שמרו אותם הרחק מהישג ידם של ילדים, בתוך מיכל פלסטיק, כדי שהם לא יוכלו להישפך החוצה".
אחרי שפרד מתפקידו כמנחה התכנית The Daily Show, הקומיקאי ג'ון סטיוארט החליף את סגנון חיי הניו יורק כדי לחיות בחווה בגודל 48 דונם שתהפוך למקלט עבור בעלי חיים שעברו התעללות.
ג'ון ואישתו טרייסי הודיעו ביום שבת שהם יהפכו לחלק מרשת של חוות שנותנות מקלט ובעלי חיים.
"קנינו חווה בניו ג'רזי עם כוונה להתחיל חוות מקלט עם מרכז חינוכי, אבל מה שאני מודיע היום הוא שהחווה שלנו תהיה סניף ניו ג'רזי של חוות מקלט (Farm Sanctuary)", אמרה טרייסי בערב הגאלה המסורתי של Farm Sanctuary בניו יורק. "אנחנו הולכים לתמוך ולעודד ולעורר סקרנות, ונמצא מנהיגים חדשים לתנועה החשובה הזאת".
חוות באפלהד ממוקמת במידלטאון, ניו ג'רזי, החווה משמשת כבית מחסה וחילוץ ללא רווח של חיות שעברו התעללות. בקרוב ג'ון וטרייסי סטיוארט יהיו הבעלים הגאים של עשרות פרות, חזירים, כבשים, תרנגולי הודו וחיות אחרות שחולצו מחוות מפעל.
"אם אנשים יעשו קצת יותר, אם הם יתאהבו קצת יותר, כל כך הרבה יכול לקרות", אמרה טרייסי סטיוארט לניו יורק טיימס. "זה לא אומר מעבר לטבעונות. אתם יכולים לתמוך בהם. אתם יכולים להראות עדינות. אתם יכולים לנגן להם מוזיקה. אני באמת מקווה שאנשים יוכלו להתחבר לחיות כפי שרובנו עשינו כשהיינו ילדים".
"אני מרגיש קצת לא בנוח. ביליתי את 20 השנים האחרונות בתוך עולם הפוליטיקה של וושינגטון ובתקשורת, אז אני לא ממש יודע איך להתמודד עם אנשים שיש להם אמפטיה", אמר ג'ון סטיוארט.
צפו בדיווח החדשות על הסיפור המופלא של ג'ון וטרייסי סטיוארט.
איזה כיף לשמוע על סיפורים כאלה, במיוחד אחרי 'אנשי השוקולד' למיניהם.
שני עמבר היא חיילת בודדת שעלתה לישראל מלוס אנג'לס כדי לשרת בצבא. הרבה פעמים אנחנו שומעים על חיילים בודדים שמקבלים יחס רע מהצבא ו/או מהמדינה, מה שגורם להם לחזור לארץ שלהם, אבל לא הפעם.
הסיפור של שני עמבר מראה את הצד היפה של ישראלי, את החום, ואת התמיכה בחיילי צה"ל.
קוראים לי שני עמבר, אני חיילת שעלתה לפני כשנה וחצי לישראל מלוס אנג׳לס כדי להתגייס לצבא ולהרגיש חלק מהארגון המטורף הזה שדואג שהמדינה שלנו תישמר כמו שהיא. אני מ״כית טירונים בניצנים, פלוגת מגן.
במחזור האחרון שפיקדתי עליו (אוגוסט 15) התמודדתי עם חיילים מורכבים ומדהימים שגרמו לי לעלות מדרגה ופיתחו את דמותי כמפקדת. כחלק מהפיקוד שלי הייתי צריכה לצאת לנסיעה מיוחדת בשביל אחד החיילים שלי בועדה רפואית בחר״פ בצריפין.
בדרך חזרה לבסיס באוטובוס חשבתי על התהליך שעברתי איתו, השעה הייתה מאוחרת וממש מיהרתי להספיק לטרמפ האחרון שלי שיקח אותי חזרה לבט״ר. החוגרון שלי החליט בחוסר מזל להישאר באוטובוס. בתוך החוגרון היה לי בערך את כל העולם שלי. החוגר, הכרטיס אשראי שלי, התעודת בודד שלי ועוד כמה תמונות של המשפחה שלי בלוס אנג׳לס. קצת התבאסתי מכל הסרט שאני הולכת לעבור כדי להשיג הכל חזרה..
בוקר למחרת אני מקבלת טלפון ממספר לא מזוהה, עונה מישהי נחמדה ואומרת לי: שלום. שני? אני עונה, כן. מצאתי את החוגר שלך עם כל הדברים ואני מעוניינת להחזיר לך אותו. אני ברוב שמחה אמרתי לה, ״הצלת את חיי!״ ומעט הגזמתי. אמרתי לה שאני אבוא ביום ראשון על הבוקר לאן שתגיד לי ואקח את החוגרון שלי. היא שאלה אותי: איפה את נמצאת? אמרתי לה, אני סוגרת שבת.
מפה לשם המשפחה המדהימה הזאת הגיעה לבקר אותי בבסיס והביאה לי את החוגרון עד לניצנים. רק שהדבר המדהים הוא, שהם נכנסו לשבת איתי והביאו לי אוכל וחטיפים ועוגות שישארו לי לשבת. אני עם דמעות בעיניים לא האמנתי שזה קורה. ועם חיוך ענק קיבלתי את השבת. זו המדינה שלי. זה העם המדהים שעומד אחד לצד השני. תאמינו בלב האדם. הוא טוב מטבעו!
הסיפור המטריד והבלתי יאמן הזה מגיע אלינו מסין הרחוקה. ילד בן שנתיים בשם וויי טסאו שוטט לו מחוץ לבית ההורים שלו ונכנס לדיר החזירים ונאכל על ידי חזירה ענקית.
החזירה בדיוק המליטה והיה ברור שהיא הרגישה רעבה ומגוננת. וויי טסאו, ידוע בשם קקה, כנראה ניסה ללטף את החזירים הקטנים, אבל הותקף על ידי האמא. ההורים של קקה הגיעו וראו את ראשו בתוך הפה של החזירה. באופן טרגי, הם הגיעו מאוחר מדי ולא הצליחו להציל אותו.
אביו של קקה, סון טסאי, אמר: "נכנסו פנימה למספר דקות, כאשר לפתע שמענו צרחות." מכיוון שאף אחד לא הגיע בזמן להציל את קקה, ראש הכפר הורה לכולם לשמור על החזירים שלהם בתוך כלובים על מנת שזה לא יקרה שוב.
בסופו של דבר הם החליטו להרוג את החזירה. מעשה נורא לכשעצמו, מכיוון שכל מה שהחזירה עשתה הייתה להגן על הילדים שלה. כמו כל הורה. זאת הדרך שהיא מכירה, וזה הטבע שלה.
עבור ילדות אתיופיות רבות, חיים בפחד תמידי של חטיפה, אונה ונישואים בכפייה זודרך חיים. אחרי הכל, כך קורים 70 אחוז מכל הנישואים במדינה. האמת העצובה היא שזה לא הפתיע אף אחד כאשר ילדה בת 12 נחטפה ונכפתה להתחתן.
אבל למרבה מזלה, חבורה של ציידים חסרי פחד נחלצו לעזרתה.
זה אולי קשה להאמין, אבל חבורה של שלושה אריות שמרו על הילדה במשך יום שלם עד שהרשויות מצאו אותה
שלושת האריות הרגישו כאב כאשר הם ראו שמתעללים ומרביצים לילדה, אז הם רדפו אחרי החוטפים שלה שברחו מהמקום, וכך עברה לחסותם.
"הם עמדו על המשמר עד שמצאנו אותה, ואז הם עזבו אותה כמו מתנה וחזרו בחזרה אל תוך היער", אמר חוקר משטרה לחדשות NBC.
לפי סטוארט וויליאמס, מומחה לחיות בר, יתכן והילדה שרדה בכלל הבכי שלה
זה בגלל שלפעמים אריות מתבלבלים וחושבים שאלה קריאות מצוקה של הגורים שלה. "בכי של ילדה קטנה יכול להישמע כמו מיאו של גור אריות, וזה יכול להסביר מדוע הם לא אכלו אותה", אמר וויליאמס.
כך או כך, אנחנו שמחים שהם היו שם בשביל להגן על הילדה המסכנה. ארבעה מתוך שבעה החוטפים נעצרו על ידי המשטרה. הלוואי ועוד אריות יגנו בעתיד על הילדות המסכנות באתיופיה.
בתחום הזה אני רואה הרבה מאוד סיפורים הזויים ופסיכיים, אבל עושה רושם שעל כל סיפור פסיכי יש אחד שמתעלה עליו. כמו זה של הבחור הזה שניסה להסיר את הטחורים בישבן שלו בעזרת חרב.
למרב הצער כן, קראתם את זה נכון.
אדם שידוע רק בן מר קאו סבל מכאבי טחורים במשך עשר שנים אבל היה נבוך מדי בשביל לבקש עזרה רפואית.
אז הוא עשה מה שכל אדם נורמלי (לא באמת) היה עושה כשכואב לו, הוא לקח חרב מפלסטיק ודחף אותה למקום בו השמש לא זורחת.
מר קאו בן ה 54 הצליח רק לגרד את הטחורים עם הנשק המרשים, אבל למרבה הצער הוא לא צלח במשימה שלו. יתכן וזה היה קשור במה שהרופאים אמרו לו אחר כך…
אתם מבינים, מר קאו רצה שהמקרה שלו יהיה אזהרה לאחרים, שלא יתביישו לבקש עזרה, אז הוא נתן הסכמתו לצוות חדשות מקומי שיהיה נוכח בחדר ויתעד את הטיפול.
אך זה הרגע בו צוות בית החולים חשף בפניו ש'לא באמת היו לו טחורים', אבל כן הייתה לו חרב תקועה בישבן.
לטפל בילד זאת לא משימה פשוטה. מצד אחד אתם רוצים להגן עליהם מפני העולם עד כמה שאתם יכולים ולדאוג ששום רע לא יקרה להם. ומצד שני, אתם לא רוצים להגן עליו בצורה מוגזמת, פרנואידית או אובססיבית.
אך בסיטואציה כמו זאת, תמיד כדאי להתנהג בזהירות יתר. אמא טרייה מאנגליה בשם קלייר הנדרסון מפיצה את הסכנות הכרוכות כשאנשים מנשקים את התינוק שלכם. חברה שלה נישקה את התינוקת שלה, ברוק, אבל לחברה הזאת היה במקרה הרפס.
ברוק הייתה במצב לא טוב אחרי שבאה במגע עם הוירוס
היא הפכה מתינוקת שמחה ובריאה לתינוקת במצב בריאותי מסוכן
כתוצאה מכך, קלייר החליטה לפרסם פוסט בפייסבוק כדי להזהיר אנשים נוספים
בבקשה שתפו את זה עם כל אמא חדשה או אישה בהריון שאתם מכירים…הרפס יכול להיות קטלני עבור תינוקות! לפני 3 חודשים תינוקות לא יכולים להילחם בוירוס. אם תינוק נדבק בזה זה יכול להוביל לנזק בכבד ונזק מוחי ואפילו לגרום למוות. אני יודע שאני אולי מפחידה קצת אנשים אבל אם חברה שלי לא הייתה מספרת לי על זה התינוקת שלי הייתה יכולה חלות מאוד. הבחנתי בתסמינים בשלב מוקדם ומיד נסענו לבית החולים, אנחנו נמצאים כאן כבר שלושה וימים, ויש לנו עוד יומיים. היה לה הרבה מזל, כל הבדיקות שלה היו נקיות. מוסר ההשכל של הסיפור הוא – אל תתנו לכל אחד לנשק את הפה של התינוק החדש שלכם, אפילו אם לא נראה שיש להם הרפס – 85% מהאוכלוסיה נושאים את הנגיף. ואם למישהו יש הרפס, תבקשו ממנו להתרחק עד שזה יעבור. כל מי שדיברתי איתו לא שמע על זה מעולם, אז הרגשתי שזה חשוב לשתף את הסיפור של ברוק ולעורר מודעות על מנת שאף אחד אחר לא יעבור את מה שאנחנו עברנו השבוע.
למרבה המזל, ברוק החלימה לחלוטין – ועכשיו היא תינוקת שמחה שוב
