קטגוריה: בעלי חיים

בן יותר מ 100 שנה, הצב דייגו הוא אולי איטי אבל עדיין יש לו את זה בכל הקשור לנשים, או צבות. 6 מהן.

שוקל 82 ק"ג, באורך 90 ס"מ, הצב שמשוגע על סקס הפך לאבא של 800 צבים קטנים במהלך השנים וכתוצאה מכך הוא לבדו גרם לכך שהמין שלו כבר לא נמצא בסכנת הכחדה.

למעשה, מחקר גנטי שנערך מצא שדייגו הוא אבא של כמעט 40% מכל הצאצאים ששוחררו לטבע באי.

דייגו הוא צב גלאפגוס שנמצא בטבע רק באספנולה, שנמצא באיי הגלאפגוס, על חופי דרום אמריקה.

"הוא פעיל מינית מאוד. הוא תורם בצורה משמעותית לאוכלוסייה שלהם על האי", אמר וושינגטון טאפיה, חוקר ופועל למען שימור צבים בפארק הלאומי גלאפגוס.

לפני 50 שנה, לפני שהצב הכניס להריון את כל הצבות, המין שלהם היה על סף הכחדה, היו רק 2 זכרים ו 12 נקבות על האי.

דייגו חי עכשיו במרכז הרבעת צבים קרוב לאי סנטה קרוז, שם הוא עדיין מזדווג עם ששת הנקבות שלו.

יותר מ 2000 צבים שוחררו באי הקטן. ויותר חשוב מכך, בזכות הרעב למין של דייגו, המין שלו כבר לא נמצא בסכנת הכחדה.

"לא הייתי אומר שהמין נמצא במצב בריא לגמרי, מכיוון שההיסטוריה מראה שהיו יותר מ 5000 צבים על האי, אבל זו אוכלוסיה שנמצאת במצב לא רע, והיא גדלה, שזה הדבר החשוב ביותר", אמר טאפיה.

מתוך 15 מינים של צבי ענק בגלאפגוס, 3 נכחדו לגמרי.

המין Chelonoidis abingdoni נכחד בשנת 2012 כאשר הצב האחרון נפטר כשהיה בן יותר מ 100 שנים.

מראה מרגש התרחש בבית החולים וויגן רויאל, בוויגן, אנגליה: אחות דחפה את שילה מארש בת ה 77 מחוץ לבית החולים על מנת למלא את משאלתה האחרונה.

האישה המבוגרת שכבה על ערש דווי אחרי מחלה ממושכת והייתה צריכה להיפרד מחברה יקרה.

לאורחת עם ארבע הרגליים קוראים ברונוון; היא הסוסה היקרה שלה ששילה טיפלה בה במשך תקופה ארוכה. שילה רצתה לראות אותה בפעם האחרונה. הבת שלה, טינה, ארגנה את המפגש יחד עם צוות בית החולים. "היא אהבה את הסוסים שלה והיא אהבה את כל בעלי החיים. היו לה שישה סוסים, שלושה כלבים, שלושה חתולים וחיות נוספות", אמרה טינה.

מכיוון שלסוס היה אסור להיכנס אל תוך בית החולים, הפרידה הייתה מול הבניין. ברונוון הובלה בזהירות למיטתה של שילה, שם היא התקרבה בעדינות לפניה ונתנה לה נשיקת פרידה. כל מי שהיה נוכח – גם האחיות – התרגשו עד שמעות כשראו את הרגע האוהב.

מנהלת האחיות של בית החולים, פולין לו אמרה, "זה היה חשוב מאוד עבורה ועבור משפחתה, היה לנו את הכבוד לספק את התמיכה הזו בשלב מכריע של הטיפול שלה".

זמן קצר אחרי שהיא ראתה את הסוסה בפעם האחרונה, שילה נפטרה בשלווה. מגיע כל הכבוד לאחיות ולצוות בבית החולים וויגן רויאל על שעשו מעל ומעבר כדי להגשים את המשאלה האחרונה של שילה.

חתולים הם מוזרים. לפעמים הם רוצים להתכרבל. פעמים אחרות תתכוננו להישרט אם אתם מתקרבים יותר מדי. תחליטו מה אתם רוצים, חתולים.

בסרטון למטה, חתול סקרן מנסה להבין מה זו המכונה המוזרה הזו שניצבת מולו.

כמו רוב החתולים, הדרך שלו לבדוק משהו היא פשוט להכות אותו ללא רחמים. החתול הזה והמדפסת הולכים עד הסוף בסרטון למטה.

חתולה רחוב התחברה לה עם חבר לא סביר, רקון (דביבון).

אי אפשר להפריד בין שני החברים הפרוותיים.

המשפחה מאכילה את חיות הרחוב בשכונה. והזוג המיוחד הזה מגיע בכל ערב למרפסת שלהם כדי לאכול, והם תמיד ביחד!

"גם החתולה וגם הראקון חיים בשכונה, ולא שייכים לאף אחד. הם מגיעים בכל ערב, אוכלים, ואז עוזבים ביחד. זה קורה כבר ארבעה חודשים רצוף", אמר ריי טמסוביץ'.

אף אחד לא יודע איך הם מצאו אחד את השנייה. יתכן והם אימצו אחד את השנייה כשהחתולה הייתה צעירה, וגדלו ביחד מאז.

הנה עוד סיפור עצוב שהפך לשמח.

מואט היא חתולה פרסית יפיפיה שנאלצה לחיות חיים קשים. במשך זמן רב היא גרה בחנות חיות בעומאן, הם התנאים היו מזוויעים.

החיות לא קיבלו מספיק מים ואוכל, והן חיות ליד בני אדם בתנאים מלוכלכים שלא ראויים למגורים.

בזמן שהייתה בחנות החיות, התפרצות של מחלת השפעת פגעה בחתולים, ומואט נדבקה במחלה מחתול שהיה יחד איתה בכלוב.

לא עבר זמן רב, והיא החלה להיחלש, יותר ויותר. לא רק שהמחלה השפיעה על הגוף והשרירים שלה, מואט גם החלה לאד את הראייה.

יום אחד הגיעו מחלצים והוציאו את מואט מהכלוב שלה.

הם לקחו את מואט ואת שאר החיות מהתנאים הנוראיים שלה ונתנו להם תקווה שיום אחד החיים שלהם יהיו טובים יותר.

עכשיו למואט יש לא רק מים ואוכל, אלא גם מיטה לישון עליה והיא מקבל הרבה מאוד אהבה. למרבה הצער, בגלל זיהום בעיניים, היא עברה ניתוח שהציל את חייה, אבל את העיניים לא היה ניתן להציל.

אחרי הניתוח הגוף שלה התחזק, ולמרות העיוורון, מואט הפכה להיות חתולה מאושרת.

שישה ימים בלבד אחרי הניתוח מואט מצאה בית אוהב וקבוע אצל אישה נפלאה. החתולה גרה עכשיו בביתה של האישה יחד עם עוד שני חברים פרוותיים.

היא אולי עיוורת, אבל היא בהחלט חסרת דאגה היום. עכשיו שאוהבים ומטפלים בה, החיים של מואט לא יכולים להיות טובים יותר!

תמונות של החיות הללו הן נדירות מכיוון שהן בדרך כלל מתחבאות ויוצאות רק בלילה.

אם היה פרס לבעל החיים הכי חמוד בעולם, הסנאי הסיבירי המעופף היה מועמד חזק לתואר.

היצורים האלה עם העיניים הגדולות נראים כאילו יצאו מסרט של דיסני.

הם קיבלו את השם שלהם בזכות היכולת שלהם להתחמק מטורפים על ידי התעופפות בין העצים על ידי פתיחת העור ומתיחת כל האיברים.

הסנאים המעופפים לא באמת עפים: הם דואים בעזרת ממברנה פרוותית בין שתי הרגליים האחוריות שלהם. בעזרת הממברנה, הסנאים יכולים לדאות למרחק של כ 100 מטר, כדי להתחמק מטורפים או סתם כי נמאס להם מהעץ שהם נצאים בו.

מייגן סורבארה, נשיאת עמותת Naples Cat Alliance, שממוקמת בנייפלס, פלורידה, יצאה לאכול גלידה ביום קיץ חם.

היא קיבלה הודעה על מספר גורי חתולים שזקוקים לעזרה. ברגע שמייגן ראתה את האחים הקטנים, היא ידעה שמשהו לא בסדר.

היא נזכרה שהגורה הלבנה הקטנה רעדה, והיה נראה ששני הגורים האחרים מנסים לנחם אותה. כפי שהסתבר, הגורה הלבנה לא הייתה מסוגלת ללכת לבדה.

מייגן אספה את החתולים ולקחה אותם לבית המחסה של העמותה. מייגן אמרה שהראש של הגורה הלבנה נטה הצידה ושהיא סבלה מבעיות בשיווי המשקל. היא אמרה שהגורה יכלה להתגלגל ולהגיע לאן שהיא רוצה ושהיה לה תיאבון בריא.

הגורים נקראו פראלין, פיסטשיו, והגורה הלבנה קיבלה את השם קוקונט.

מייגן מאכילה אותם עם בקבוק מסביב לשעון. היא מקווה למצוא את אמא שלהם על מנת שהם יוכלו להתאחד איתה. הם יוצאים בכל לילה ומציבים מלכודת, אבל האמא עדיין לא נמצאה.

מייגן חושבת שהאמא ראתה חתולים אחרים נכנסים למלכודת ולכן היא נזהרת ולא מתקרבת. עד שהאמא תיתפס, ביטסי, הכלבה של מייגן, התנדבה להיות האמא המאמצת.

קוקונט מתחזקת וכבר מצליחה להחזיק את הראש שלה. וביטסי מעודדת אותה לטפס ולהתמתח.

כשהגורים יהיו מספיק מבוגרים הם יועמדו לאימוץ.