המאיירת קייטי ליפסקומב מג'ורג'יה, ארצות הברית, יוצרת יצירות אמנות מרהיבות וצבעוניות של בעלי חיים בעזרת עפרונות צבעוניים וטושים.
המטרה של קייטי בחיים היא להיות בנאדם טוב ולשתף את האמנות שלה עם העולם.
היא אמרה: "יש מגוון רחב של אמנים שאני מעריצה ואוהבת"
"אבל אני חייבת לומר שמאז שהייתי קטנה ההשראה הכי גדולה שלי היא אמא שלי"
"מהרגע שיכולתי להחזיק עפרון ולצייר, היא וידאה שיהיה לי מקום ליצור"
לעמוד הטמבלר של רייצ'ל אסלט Cats That Look Like Pin Up Girls יש יותר מ 58,000 עוקבים. זאת הסיבה מדוע.
כמעט שלוש שנים אחרי מתקפה של ציידים שהשאירה שני קרנפים זכרים מתים, טאנדי הנקבה ילדה גור בשמורת קרייגה גיים, דרום אפריקה.
הסיפור הזה הוא על טאנדי, על האומץ והכוח המדהים שלה ועל 'הקרנף שמעולם לא היה אמור להיוולד'. התמונות בתחילת הסרטון עלולות להיות קשות לצפייה לחלקכם, אבל כדאי לכם להמשיך לצפות. זה מדהים ומרגש לראות את הפקחים מוצאים את טאנדי ואת גור הפלא שלה.
טאנדי עם הגור שלה זמן קצר אחרי שהמליטה
הם גרים בשמורת קרייגה גיים המתפרסת על פני שטח של 100,000 דונם.
טאנדי והגור שלה מתגוררים בשמורה יחד עם זברות, ג'ירפות, היפופוטמים ובעלי חיים אחרים
פרסי צילומי הטבע הקומיים מחפשים את התמונות המקצועניות הכי מצחיקות של חיות בטבע, ומסוסים אווילים ועד גורילה שמחטטת באף. הצילומים של 2015 בהחלט לא אכזבו.
אני לא יודע מה אתכם, אבל אני חושב שהתמונה של השקנאי ללא ספק צריכה לזכות בתואר.
מי מפחד מעכבישים? אם לחצתם על הכתבה, סביר להניח שאתם. אבל אל דאגה חברים וחברות, אתם יכולים להתנחם בידיעה שאתם לא לבד; יש רבים מאיתנו שנמצאים באותה הסירה. למרבה הצער הפחד הזה אוחז בי מאז שאני זוכר. תבקשו ממני לקפוץ ממטוס – אין בעיה. תסגרו אותי בחדר עם פרוקי רגליים, ואני אנסה לשבור את הקיר ים הידיים בדרכי החוצה.
כאן נכנסים לתמונה מומחים מהמחלקה לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת אמסטרדם. שני חוקרים, מריקי סוטר ומרל קינט, ערכו את אחד המחקרים המטורפים של כל הזמנים. הם נעלו 45 אנשים בחדר עם טרנטולה, נתנו להם מנה אחת של טיפול תרופתי (כדי לעזור להם להתמודד עם רמות הלחץ) ואמרו שאחרי 120 שניות הם רופאו.
אני יודע שאתם ודאי חושבים לעצמכם שאם זה היה קורה לכם הייתם מתים במקום. גם אני חשבתי. פעם התעוררתי באמצע הלילה עם עכביש פרוונית על הפרצוף. חשבתי ששם הסתיימו חיי.
הטכניקה של קינט נשמעת קצת מוזרה, אבל היא חשפה שהטכניקה שלה באמת ריפאה את הארכנופוביה של המשתתפים. בשיחה עם הוושינגטון פוסט היא אמרה:
"אנחנו רואים בפעם הראשונה שתרופה מרגיעה שניתנת יחד עם עם הפעלה מחדש של זכרון משנה את ההתנהגות אצל אנשים עם פחד אמיתי מעכבישים. הטיפול החדש הוא יותר כמו ניתוח מאשר תרפיה".
"המשתתפים לא האמינו לזה. הם המשיכו עוד ועוד. אחד המשתתפים אפילו שאל אם הוא יכול להחזיק את העכביש. בתור מטפלת – כמעט שלא יכולתי להאמין למה שאני רואה".
לא יודע מה איתכם, אבל זה ניסוי שלא הייתי מוכן להשתתף בו. לא משנה איזה סמים היו נותנים לי.
כשזה מגיע לפריצות דרך מדעיות, לא כולן הן יפות. "צריך לשבור כמה ביצים כדי ליצור חביתה", כפי שאנשים אומרים.
אחת הדוגמאות האכזריות היא הניסוי המפורסם שבודק את התגובה של החתול. הניסוי הזה אמור היה להצביע על נקודות במוח שאחראיות לביצוע פעולות פשוטות שמחזיקות אותנו בחיים.
הניסוי בוצע על חתול שרוב המוח שלו הוסר, מלבד חלק קטן מגזע המוח. לאחר מכן מדענים הניחו את החתול על הליכון. הם מצאו שלמרות שרוב המוח של החתול הוסר, הוא עדיין היה מסוגל לבצע מספר דפוסי הליכה.
מיותר לציין שהחתול לא שרד זמן רב אחרי הניסוי.
זה פשוט איום ונורא. המדענים אולי הגיעו למסקנות מדעיות מעיינות, אבל אני בטוח שהם יכלו לחשוב על דרכים ו/או שיטות אחרות להגיע לאותן המסקנות.