קטגוריה: ספורט

דוגמנות וספורט הם שני עולמות לא זרים כלל אחד לשני. ספורטאים וספורטאיות מדגמנים לא מעט, ספורטאים יוצאים עם דוגמניות. קמפיינים, צילומים, ומה לא? 

אלכס מורגן, שחקנית נבחרת ארצות הברית בכדורגל מקבלת תשומת לב רבה גם מחוץ למגרש בגלל איך שהיא נראית, אבל כוכבת נבחרת ארצות הברית מרגישה הרבה יותר בנוח על מגרש הכדורגל.

מורגן התראיינה ל – USA Today ונשאלה מה יותר קשה – להיות שחקנית כדורגל או דוגמנית?

"אין ספק שלהיות דוגמנית ליום קשה בהרבה, מכיוון שאני לא דוגמנית בשום צורה" אמרה מורגן, "גדלתי עם כדורגל, זו התשוקה שלי, ואני מרגישה הרבה יותר בנוח על המגרש עם נעלי הפקקים".

נבחרת רצות הברית בכדורגל מתכוננת לאולימפיאדה שתארך בלונדון בהמשך החודש. אלכס מורגן מוליכה את הנבחרת עם 17 שערים השנה, והיא אחד מהפרצופים היותר מוכרים של הנבחרת. הפופלריות של מורגן הרקיעה שחקים, והיא מתקשה למצוא זמן בין הכדורגל לדוגמנות.

"אני משחקת הרבה יותר השנה, כך שאני צריכה לדעת מתי להגיד לא לעולם הזוהר והדוגמנות, ופשוט להתרכז בכדורגל".

ללא קשר לרמת המשחק שלה, אין ספק שמורגן עושה עבודה טובה בניהול קריירת הכדורגל שלה לקריירת הדוגמנות, ובכל הנוגע לתמונות שלה, אמרה מורגן שהיא בהחלט מרוצה מהתוצאות.

אז מה דעתכם על התוצאה?

ביום חמישי התקיימה הפגנת תמיכה שאורגנה על ידי מיטב ספורטאי הג'ודו למען חברם, טומי ארשנסקי. בין הישגיו  הבולטים של ארשנסקי הצעיר (21) ניתן למצוא את התארים הבאים: אלוף אירופה קדטים, סגן אלוף אולימפיאדת הנוער, 3 בגביע העולם בוגרים, 3 דרג ב בוגרים.

ראשית, כבוד רב לספורטאי הג'ודו שהצליחו להתאגד ולפעול למען יריב ספורטיבי בכדי לסייע לו לנצח את הבירוקרטיה השולטת בוועד האולימפי הישראלי. האם מישהו מאתנו יכול לדמיין שחקני כדורגל יריבים מתאחדים למען מאבק של ספורטאי עמית, מקבוצה יריבה?

ועכשיו קצת סדר. על מנת לזכות בכרטיס כניסה למשחקים האולימפיים נדרש הספורטאי לעמוד בקריטריון האולימפי, אותו קבע הוועד האולימפי העולמי. במקביל, בידי הוועדים האולימפיים של המדינות השונות לקבוע רף מינימאלי הגבוה מהרף האולימפי העולמי. כך, למעשה, בוחרים הוועדים להשקיע את התקציב בספורטאים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר למדליה אולימפית. אין ספק שעוגת התקציב רזה ויש לחלקה בזהירות יתרה. אך, מנגד, שמרנות זו מותירה את ארשנסקי מחוץ לאולימפיאדה, על אף שעבר את הקריטריון הנדרש. טענת הוועד האולימפי הישראלי כי רק ספורטאים בעלי סיכוי סביר למדליה רשאים לקחת חלק בתחרות הינה מנוגדת לאופיו של הספורט. ניתן להניח שארשנסקי (שרשימת הישגיו מראה כי מקומו בצמרת העולמית) מקדיש את חייו לעיסוק בג'ודו. על מנת להגיע לרמתו הנוכחית הוא חיי במשטר אימונים קפדני ונצמד לתזונה שאמורה מצד אחד לחזק את גופו ומצד שני לפקח כי משקל גופו אינו עולה על 60 קילוגרמים. אחרת, יאלץ לעבור להתחרות בקטגוריית משקל גבוהה יותר. על אף האמור, הוועד האולימפי הישראלי לא רואה את ההקדשה שעשה ארשנסקי לחיוב. אלא, מחשיב את סיכויו למדליה בלבד. די מגוחך. הרי כיצד יזכה במדליה אם אינו מתחרה? ומה נגיד כאשר ארשנסקי יהיה מועמד לריו 2016? לא נסע ב2012 אז למה שייסע עכשיו.

הליכה בקו שהתווה הוועד הישראלי יש בו כדי ליתר את ליגת הכדורסל. כלומר הרי אין קבוצה שמסוגלת להתחרות נגד מכבי תל אביב. על כן, נבטל את רישום הקבוצות המתחרות. כך גם לגבי אליפות ישראל בטניס. הרי איזה זוג ישראלי יכול לנצח את אנדיוני. ואולי נצמצם את הליגה הישראלית (השישית בטיבה באירופה) לכדי מכבי חיפה ושתי התל אביביות בלבד. מה לגבי אליפות ישראל בשחמט? לבטל, להרוס ולהשמיד.

ושוב חוזרים לארשנסקי. כאשר הוא החל להתאמן בג'ודו האולימפיאדה הייתה עבורו חלום רחוק. וכעת, כאשר הוא יכול (על פי הוועד העולמי) להתחרות מול הטובים ביותר נאמר לו שהוא לא מספיק טוב ואולי באולימפיאדה הבאה. ואת זה אף אחד לא יכול להבטיח לו. מי יודע באיזה כושר, הישגים, מצב רפואי, יהיה ארשנסקי בעוד ארבע שנים מהיום? מי יודע האם אין בהחלטת הוועד הישראלי כדי למנוע מארשנסקי לקחת חלק במשחקים האולימפיים.

אז מה כן עושים. אני מציע לארשנסקי לא לחדול ממאבקו. על מזרן הג'ודו אתה כבר אלוף. עכשיו כדאי שתעביר את הקרבות למשרדי הוועד הישראלי ותעשה להם איפון. עדיף כמה שיותר מהר, האולימפיאדה כבר בפתח.

הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

אם אתם רומנטיקנים במישור הספורטיבי, ונמאס לכם משכירי חרב שמשחקים אצל כל מי שמוכן לשלם להם יותר, הכדורעף הישראלי זה המקום בשבילכם.

למעט אולי מכבי תל אביב, קצרנית התארים בליגת העל של השנים האחרונות, הכל שם מאוד צנוע. שחקנים בני 16-19 אפשר לראות בכל סגל של כל קבוצה, ושחקנים חרוצים שמלבד הכדורעף גם מחזיקים בעבודה נוספת.

הכדורעף בישראל הוא לא מאוד פופולארי, לכן ישנה תחושה של קהילתיות באולמות. המועדונים מושכים אל משחקי הבית בעיקר קהל מהאזור שלהם.

אסור לטעות ולחשוב שתמיד שקט במשחקי הכדורעף של ליגת העל. יש מפגשים שמאות צופים מגיעים ויוצרים אווירה מצוינת. גם שם וגם בליגת התיכונים, שם התלמידים מסיימים את יום הלימודים ומוציאים את כל העצבים שלהם על הקבוצה השנייה במקום על ההורים.

תוכלו לראות קבוצות שיש מעט כמותן בליגות הבכירות של הכדורסל והכדורגל כמו מכבי הוד השרון, המעפיל-חדרה (בעלת מספר התארים הגדול ביותר בכדורעף גברים בארץ), ארזים–רמת השרון , אליצור כרמיאל ועוד. בדרך כלל הכניסה למשחקים היא בחינם ואין בעיה למצוא מקום בשורות הראשונות. אם מפריעה לכם שפה בוטה ביציע כמו בליגה של לוזון אז במקרה הזה יש אותה במינון נמוך בהרבה.

פה לא תשמעו שא' עזב את קבוצת הבית שלו לטובת היריבה המרה תמורת חוזה שמן. פה לא תראו את המרים (מוסר) של נווה שאנן נוסע באודי כסופה על 180 קמ"ש "כי הוא כוכב ומעל העם". פה תמצאו קבוצה שנוסעת למשחקי חוץ באוטובוס יחד עם האוהדים שלה. קבוצה שהשחקנים שלה גרים באותו בניין של האוהדים ונמצאים איתם בקשר חברי. אלה דברים שמחברים את הקהל לקבוצה שלו וגורמים לו להגיע למשחקים, לעודד ואולי להביא אנשים חדשים לאולמות.

לאחרונה חזרו לשדר כדורעף מקומי, גברים ונשים, בערוץ הספורט, וטוב שכך. כמו כל ענף, הוא ראוי לחשיפה. גם כדי שהקבוצות יוכלו להחזיק את הראש מעל המים בזכות זכויות השידור וגם כי זה ספורט, וכשיש לך 500 ערוצי ספורט כמעט כל ענף צריך לקבל כיסוי.

כל זה לפני שעוד ציינו את היופי שבמשחק. יש פה שילוב של נקודות מהירות, אתלטיות, וכדורים באוויר. כל זה על מגרש קטן שמקל על העין לראות את הכל בבירור. אם כל זה עדיין לא עורר בכם עניין, תרימו טלפון למאמן סטוק סיטי טוני פיוליס. הקבוצה שלו משחקת כדורעף כל שבוע והוא בטח יגיד דברים טובים על העניין.

ביום חמישי האחרון צויין 15 שנה לקרב החוזר בין מייק טייסון לאיוונדר הוליפילד. הקרב שציין את אחד מהסיומות הכי ביזאריים שנראו אי פעם בעולם הספורט. 

כזכור, טייסון נשך לאיוונדר הוליפילד את האוזן, והשאיר את אלוף העולם (הוליפילד) מקפץ לו בתוך הזירה בתקווה שמישהו יחבר לו את חתיכת האוזן שטייסון הוריד לו בנשיכה.

אבל טייסון, משוגע כמה שלא יהיה, עדיין עמוס בתחמושת של חוש הומור צייץ ביום שישי ציוץ שבהחלט יכול לעזור לאיוונדר הוליפילד. אלוף העולם לשעבר משווק בימים אלו את רוטב הברביקיו החדש שלו, ומאד מאן טייסון עמוס ברגשות אשמה כנראה, החליט לעזור לו בשיווק בעזרת הציוץ הזה:

הוליפילד צייץ כמו משוגע בימים האחרונים בכל הנוגע לרוטב הברביקיו החדש שלו, אז ברור שהיה זה מהלך שיווקי מצידו של טייסון, אבל בכל זאת, זה גם היה קורע מצחוק. הוליפילד אפילו הרים טייסון להנחתה בעזרת הציוץ הזה:

ואם אתם תוהים למה הוליפילד משווק רטבים מוזרים, ועדיין מתארגף, אפילו בגילו המופלג זו הסיבה:

ביום חמישי האחרון התקיים דראפט 2012 של ה – NBA, ובין עשרת הבחירות הראשונות אפשר למצוא את אנדרה דראמונד (2.12 מטר) ממכללת קונטיקט, שנבחר במקום התשיעי על ידי דטרויט פיסטונס. וכבחירה תשיעית אפשר לצפות מדראמונד שיהיה "משנה משחק" – פקטור רציני בעונה הראשונה, אבל יש מספר אספקטים במשחק שדראמונד חייב לשפר, בצורה דראסטית.

דראמונד חייב, אבל חייב לעבוד על הקליעה שלו, כדאי לו אפילו ללכת לסדנא של המאמן האגדי – הרב מגי, כדי שיעזור לו בקליעה, כי לדראמונד יצפו חיים קשים ב – NBA עם הקליעה הנוכחית שלו.

כאשר אנחנו נזכרים בקלעי עונשים גרועים, אז כמובן ששאקיל אוניל עולה לנו בראש, ואפילו עופר פליישר (היחיד במינו). אבל הדרך היחידה לעצור את שאק הייתה בעבירות או ב – "Hack A Shaq" כפי שהאמריקאים אהבו לקרוא לזה, אבל בכל זאת, שאק קלע ב – 52.7 אחוז בקריירה מהעונשין. לשם השוואה, בשנה היחידה שלו במכללות קלע אנדרה דראמונד ב – 29.5 אחוז מהעונשין, 29.5 אחוז !! למה שלא יעשו עליו פאול בכל התקפה? זה מתכון בטוח לניצחון. בעשרת המשחקים האחרונים של קונטיקט קלע דראמונד ב – 18 אחוז בלבד מהעונשין.

להיות קלעי של פחות מ – 60 אחוז ב – NBA זה נוראי. בסביבות ה – 50 אחוז הופך אותך להיות אחד הקלעים הגרועים בהיסטוריה. אם דראמונד ישאר על סביבות ה – 30 אחוז כפי שקלע במכללות, הוא יהיה נושא לבדיחה, וסביר להניח שהוא יהיה וישאר קלע העונשין הגרוע בהיסטוריה של המשחק.

אז נכון, ישנם סנטרים ענקיים שקלעו בסביבות ה – 50 אחוז בקריירה, אבל בכל זאת הצליחו מאוד ב – NBA, שאקיל אוניל כפי שציינו, וכמובן ווילט צ'מברליין האגדי. אבל כפי שזה נראה כרגע, אנדרה דראמונד הולך לספוג הרבה מאוד עבירות, ויבלה הרבה מאוד זמן על הקו בעונתו הראשונה בליגה הטובה בעולם.

אז כפי שאומרים, אפילו הסבתא שלי הצולעת קולעת יותר טוב ממנו.