ג'נט ואלכסנדר טוצקו נהיו חבר וחברה בגיל 8. אחרי 75 שנות נישואים, בני הזוג נפטרו בהפרש של כמה שעות בלבד כשהם מחבקים אחד את השני.
ג'נט ואלכסנדר התחתנו ב 1940, וב 29 ליוני היה זה יום הנישואים ה 75 שלהם.
"האחות בבית האבות אמרה שזה היה הדבר הכי מדהים לראות, את שניהם נושמים את הנשימות האחרונות שלהם יחד", אמרה הבת שלהם איימי.
"הלב שלהם פעם כאחד מאז שאני זוכרת", הוסיפה איימי.
הם השאירו אחריהם 5 ילדים, 10 נכדים, ו 6 נינים.
צפו בסיפור המדהים שלהם.
נקיו נמצא יחד עם הגורים שלו בבית נטוש בנברסקה. למרבה הצער בגלל הקור העז, נקיו הקטן קפא בתוך שלולית והיו צריכים לכרות לו את ארבעת כפות הרגליים.
כאשר היה גור, הנכות שלו לא הפריע לו בגלל שלא שקל הרבה, אך ככל שגדל, המשקל החל להגביל אותו, עד שלבסוף הוא קיבל רגליים ביוניות שהפכו אותו שוב לכלב שמח ומאושר שאוהב לשחק ולקפוץ יחד עם שאר הכלבים.
צפו בסיפור המרגש של נקיו.
סמל כריס דיוק היה בסבב של שלושה חודשים באפגניסטן, כאשר נהיה חבר של שלושה כלבים בשם סשה, רופוס, וטארגט. הכלבים אירחו לסמל דיוק חברה בזמנים הקשים שלו באפגניסטן, אבל הם לא היו כלבים רגילים.
לילה אחד, מחבל מתאבד ניסה להתגנב אל תוך המוצב בו דיוק ו 50 חיילים נוספים ישנו – אבל למרבה המזל הוא נעצר לפני שהצליח להיכנס. שלושת הכלבים החלו לנבוח ולנשוך את המחבל, מנעו ממנו להיכנס למוצב, והכריחו אותו לפוצץ עצמו בחוץ.
למרבה הצער סשה לא הצליחה להתגבר על פצעיה, אבל רופוס וטארגט הצליחו. מה שקרה אחר כך הוא סיפור מחמם את הלב שאיחד בין חברים ותיקים.
אני לא יודע יותר מדי אודות HIV, אבל אני בטוח שאתם מודעים לעובדה שיש סטיגמה גדולה מאוד אודות המחלה. יש אנשים שלא מוכנים לגעת או להתקרב לאנשים שסובלים מהמחלה – תארו לכם איך ההרגשה לחיות עם זה?
במטרה להתמודד עם הבעיות שיש בתפיסת העולם של אנשים כלפי המחלה, אדם פיני בשם ג'אנה עמד ברחוב סואן בהלסינקי כשהוא מאתגר אנשים לגעת בו. זה נשמע מוזר, אבל זה מדהים לראות את התגובות שהוא מקבל.
הסרטון בפינית (אם מישהו דובר פינית, נשמח אם תרשמו את התרגום בתגובות למטה), אבל התגובות של האנשים אומרות הכל.
תכינו את הממחטות, כי האנשים בפינלנד יגרמו לכם לבכות.
שלושה סטודנטים קנו ב 20 דולר ספה מכוערת למדי מחנות יד שנייה, ולא חשבו עליה יותר מדי. היא ישבה דירה שלהם במשך חודשים לפני שהם גילו משהו לא צפוי.
כאשר הם הרגישו משהו 'גושי', הם בדקו בתוך הכריות ומצאו שקית פלסטיק עם מספר מעטפות.
כאשר הם פתחו את המעטפות, הם היו בשוק כשהם מצאו אוצר קטן: 40,000 דולר במזומן ליתר דיוק. בזמן שרוב האנשים היו שומרים את הכסף, הם החליטו למצוא את הבעלים ולהחזיר לה את הכסף.
איזה כיף לשמוע שעדיין יש אנשים טובים בעולם.
כשאתם הולכים לים אתם מצפים למצוא סרטנים, אולי איזה מלפפון ים, אבל הדבר האחרון שאתם מצפים לראות הם 30 דולפינים שעולים לחוף.
מומחים לא בטוחים מדוע להקת הדולפינים עלתה לחוף, יתכן שזה בגלל סונאר או ספינות דייג.
מה שהאנשים עשו מראה שאולי עדיין יש עוד תקווה לאנושות.
אהבתם את הסרטון המדהים? שתפו אותו עם חברים.
לי ליז'ואן, ילידת מחוז הביי שבצפון סין, עשתה הון בשנות ה 80 מהשקעות במכרות פחם.
עכשיו, היא בחובותשל 400,00$.
ב 20 השנים האחרונות ליז'ואן השתמשה בכסף שעשתה מההשקעות כדי לשכן ילדים נטושים.
היא אימצה את היתום הראשון ב 1994, והמשיכה לאמץ עוד 74 ילדים שאיבדו את הוריהם או שננטשו בגלל מחלות או מוגבלויות.
אך כאשר נסגר מכרה הפחם בו השקיעה, ליז'ואן בת ה 46 לא יכלה לעמוד בתשלומים עבור משפחתה.
מתנדבים ניסו למצוא לילדים המאומצים של ליז'ואן בתים חדשים, אך בשל חוקי האימוץ הנוקשים בסין, היא נאלצה לסרב להצעות שלהם.
כרגע ליז'ואן מקבל תרומות מעמותות, אך זה לא מספיק. מהרגע שהסיפור הפך ויראלי, אנשים מסביב לעולם מנסים להקים לה דף GoFundMe בתקווה שהיא תוכל להמשיך ולטפל בילדים.
העובדה שנולד ללא גפיים, לא עצרה את האוסטרלי ניק וויצ'יץ' להשיג יותר מרוב האנשים.
נואם המוטיבציה בן ה 32, שסובל מתסמונת טטרה-אמיליה שמאופיינת בהעדר ידיים ורגליים, הופיע בתכנית תעודה בשם 'נולד ללא גפיים'.
בתכנית, וויצ'יץ' מדבר על הקשיים שלו, על החיי המשפחה עם אישתו קאני ובנו בן השנתיים קיושי, ועל הפעם הראשונה שנהג.
"מאז שהייתי ילד, בערה בי התשוקה לעשות את מה שכל אחד אחר יכול לעשות", הוא אמר בקדימון לקראת התכנית. התשוקה הזאת יחד עם התמיכה האדירה של ההורים שלו עזרה לוויצ'יץ' להתגבר על המוגבלות שלו ולחיות חיים מדהימים.
וויצ'יץ' נולד במלבורן, אוסטרליה, ומאז עבר לקליפורניה. זה הוביל אותו לחברה אמריקאית שהתאימה לו רכב מיוחד כדי שהוא יוכל לנהוג. קאני כל כך מאושרת שהיא תוכל להתאפר בפעם הראשונה במושב שליד הנהג.
אחרי כמה ניסיונות לא מוצלחים עם המכונית, הוא לבסוף הצליח לתפעל אותה.
"אני לא מאמין שנהגתי! זה היה סוריאליסטי", הוא אמר אחרי שלקח אותה לסיבוב.
צפו בסיפור המופלא של ניק וויצ'יץ'.
ל-לוק, הילד בן ה 3 של מארי ורוברטו ווסטברוק היה קשה להבין שהכלב של המשפחה לא יחזור יותר הביתה.
בגיל 13, מו, כלב הביגל נפטר.
יום אחד, לוק שאל את אמא שלו אם הוא יכול לכתוב מכתב ל-מו. זה היה ריטואל קבוע בין האמא לבן. ההודעה הרגילה: "אני מתגעגע אלייך. מקווה שאתה נהנה בגן עדן לכלבים".
מארי לוקחת את המכתבים – הממוענים ל-מו ווסטברוק ב Cloud One (ענן אחד) לתיבת הדואר, ואחרי ש-לוק הולך לישון, היא לוקחת אותם בחזרה.
לפני מספר שבועות היא שכחה לקחת את אחד המכתבים. יום למחרת, המכתב נעלם עם הדוור שלה.
"שיערתי שמישהו פשוט יזרוק את המכתב לפח ברגע שהוא הגיע לדואר", אמרה מארי. "לא היה על זה אפילו בול".
אבל השבוע, הופיע מכתב תשובה בתיבת הדואר של משפחת ווסטברוק. מודפס על נייר עם סימן קטן של USPS (שירות הדואר של ארצות הברית) בחלק התחתון, המכתב היה ממוען ל-לוק מ-מו.
"אני בגן עדן לכלבים, אני משחק כל היום, ואני שמח, תודה שאתה חבר שלי, אני אוהב (WUV – בכלבלבית) אותך לוק".
הסיפור סוחט הדמעות הזה מגיע מברזיל ובו אדם עם לב ענק עשה גלים בתחום של להיות פשוט אגדה ואדם פשוט נחמד.
ווילסון קוטיניו מרטינס מריו דה ז'ניירו שם לעצמו מטרה לחיים למצוא, להציל ולהגן על כלבים משוטטים בברזיל.
רואים אותם כטפילים, לעיתים רחוקות הכלבים מחולצים מחיי סבל, רעב, ואומללות. אך בזכות אנשים כמו ווילסון, המצב מתחיל להשתנות ואנשים מתחילים להבין את המצוקה של בעלי החיים.
הבחורצ'יק המסכן נמצא במצב רע מאוד
בתחילה הוא פחד מווילסון, אבל אז הוא קיבל את עזרתו
וולסון מיד הקריב את חולצתו על מנת להציל את הכלב
הכלבלב היה זקוק לטיפול רב
כאן הוא נראה מצוברח למדי לאחר הניתוח
אבל לאט לאט חזרה לו הפרווה
ועכשיו הוא החלים לגמרי
כאן הוא עם המציל שלו – ווילסון המדהים
