הכירו את ג'וג'ו ובאדי, 'זוג' שבהחלט יודע איך לפלרטט כהלכה.
מה שהופך את זה למיוחד ולא עוד זוג שאתם רואים בכל יום, זה ששניהם למעשה תוכים!
השניים האלה זוג מיוחד, וג'וג'ו אפילו שואל את באדי אם היא רוצה נשיקות ואז הוא מנשק אותה! אם אתם רוצים משהו שיחמם לכם את הלב ביום חורפי קר, את הסרטון הזה לא תרצו לפספס.
בעלי חיים יכולים להרגיש מתי ניתן לבטוח בבן אדם.
ילדים בונים מערכות יחסים עדינות וחזקות המבוססות על ספונטניות, אדיבות פנימית ואומץ עם חבריהם בעלי ארבע הרגליים.
סוג כזה של חברות הוא מיוחד בגלל ההבנה ההדדית שקיימת ביניהם המהווה השראה כל כך גדולה.
התמונות האלה פשוט ימיסו לכם את הלב, בהן רואים את מערכת היחסים מחממת הלב והטהורה בין ילדים ובעלי חיים.
אנחנו רואים יותר ויותר בעלי חיים שמראים שיש להם רגשות, ושם יצורים אכפתיים ודואגים. כמו במקרה של החתול רדאמנס.
הוא נאבק על חייו כאשר הביאו אותו לבית המחסה בבידגושץ' (פולין). אבל רדאמנס גבר על הזיהום החמור שהיה לו והחלים בצורה מדהימה בזכות הטיפולים וכמויות האהבה האדירות שקיבל.
עכשיו אנחנו רואים את רדאמנס מעניק לאחרים. איכשהו הוא למד כמה חשוב להראות אהבה לאחרים שזקוקים לה
מסתבר שבית המחסה 'שכר' את שירותיו של של רדאמנס בתור מתנדב במשרה מלאה! הוא מבלה את הימים עוזר לחבריו בעלי החיים בתמורה למגורים בבית המחסה
החתלתול הרפואי ניגש לחיות אחרות שמחלימות ומתכרבל יחד איתן, מעביר להם מחשבות חיוביות ואהבה
רדאמנס ישאר לצידן של החיות שזקוקות לו עד שהן יחלימו. איזה נאמן!
בהחלט אפשר למצוא סגולות רפואיות במגע וקרבה. כבר ראו בעבר שבעלי חיים עוזרים לאנשים ו/או חיות אחרות להחלים מהר יותר בעזרת האנרגיה החיובית שהם מעבירים
אומרים שחתולים מראים חיבה כשהם רוצים אותה, ויראו חיבה כשהם מרגישים שזקוקים לה. עושה רושם שזה המקרה עם החתול המדהים הזה.
החתול הזה באמת שומר על החיות האחרות. הוא מחבק ומנשק אותן. והקרבה שלו ללא ספק עוזרת להן.
רדאמנס הוא מרפא אמיתי. הוא מנסה לגרום לחברים שלו להרגיש טוב יותר בלי לקבל שום דבר בתמורה מהם. זה משהו שהוא מרגיש שהוא צריך לעשות.
אנחנו בהחלט יכולים ללמוד דבר או שניים מבעלי חיים.
יש חתולים שמרוצים מהחיים בתוך הבית ולעולם לא רוצים לצאת החוצה. מצד שני יש חתולים שנהנים לשוטט בשכונה ולהכיר חברים חדשים תוך כדי.
החוקרת הזאת, החתולה נלה, מתגוררת בסן פרנסיסקו, קליפורניה, ויום אחד היא חזרה הביתה עם הפתק הזה שהיינו חייבים לשתף.
(תרגום מתחת לתמונה)
בפתק רשום:
"אנחנו לא יודעים למי החתולה הזאת שייכת, אבל היא באה לבקר אותנו פעם בכמה שבועות. היא מייללת מחוץ לדלת האחורית שלנו עד שאנחנו מכניסים אותה פנימה; היא מתחככת לנו ברגליים, מסתובבת בבית כאילו הוא שלה, מחכה ליד המקרר עד שבעלי נותן לה נקניק. היא לא אוהב אוכל חתולים רך! אנחנו מחכים לביקורים שלה. איבדנו השנה את החתול שלנו שהיה בן 21".
היה להם צורך ונלה מילאה אותו. איזו חתולה נפלאה.
"הגיע הזמן לפגוש את הסבים שלך. הם הרבה יותר גדולים מאיתנו, אז תנסה לא לבהות".
לפני שנתיים, משקמת ומטפלת בחיות בר מוסמכת ו-עוזרת וטרינר באוסטרליה גידלה גורת וולבי אדום צוואר. במהלך הזמן הזה היא הייתה 24 שעות ביממה עם הוולבי מכיוון ש'ג'ואי'ס' (כינוי לגורים של וולבי) צריכים להיות עם אמא שלהם.
עכשיו 'מיראבוקה' כבר גדולה, והיא מבקשת באופן קבוע עם ה'ג'ואי' שלה, גור זכר
"אנחנו מברכים אחת את השנייה על ידי נגיעה עם האף. זאת הדרך שהמין הזה מברך אחד את השני. הם אוהבים שמגרדים להם את החזה, והם לא אוהבים שמלטפים אותם בגב כמו כלבים בגלל שזה גורם להם להרגיש לחוצים".
וולבי דומים לקנגורו אבל הם הרבה יותר קטנים
היא גידלה וולבי רבים במהלך שש השנים האחרונות
"יש לי שלושה וולבי ושני קנגורו שבאים לבקר באופן קבוע. יש עוד שלושה וולבי מבוגרים שעדיין מסתובבים בשטח, אבל כבר לא ניגשים אלי"
"אני מגדלת אותם ואוהבת אותם, והם אוהבים אותי בחזרה"
"אנחנו עושים משהו שנקרא 'שחרור עדין'. למעשה הם משוחררים משטח הגידול שלהם (שמחובר לבית). הם יכולים לחזור לשם מתי שהם רוצים, ורובם יצאו להרפתקאות קצרות בלבד בימים הראשונים, עד שהם בונים לעצמם את הבטחון".
"רוב הג'ואי'ס ששחררתי נמצאים במצב מצוין. אני עדיין רואה את רובם באזור, והם כולם בריאים ושמחים"
אישה אחת קיבלה את מתנת חג המולד האולטימטיבית. מה שהיה אחר הצהריים רגיל של יום ראשון, הפך למשהו בלתי רגיל.
לאווה יש בן בשם דוני שהתחתן עם מירנדה. שניהם משרתים בחיל האוויר, אבל לאחרונה מירנדה פרשה מהשירות. התכנית הייתה לאמץ ילד. התהליך הלא צפוי ומלא ההפתעות שגורר איתו הרבה גורמים לא ידועים היה משהו שהזוג רצה לשמור לעצמו. הם לא רצו שאנשים אחרים ידעו על רכבת ההרים הרגשית שהם עוברים, אז הם שמרו הכל בסוד. מירנדה הסבירה:
"רצינו להגן על ליבנו ועל הלב שלהם. לקחנו סיכון עצום. ברגע שהתינוקת לילי עברה אלינו באופן רשמי, והפכה לבת שלנו, החלטנו שזה לא סוג החדשות שאנחנו רוצים לשתף בטלפון".
ברגע שהכל היה נעול וחתום, והזוג הפך להורים באופן רשמי, הם החליטו לנסוע לאווה באותו יום ראשון מיוחד. הביקור עצמו לא היה ההפתעה, אלא האושר שהם הביאו יחד איתם היה ההפתעה הגדולה. לאווה לא היה מושג, והתגובה שלה אומרת הכל.
ספורט קבוצתי יכול לפעמים לשנות למישהו את החיים.
הנה ילד בשם מיצ'ל שמאז שהיה ילד היה מאוהב ואוהד של משחק הכדורסל. הוא עוזר לקבוצה והוא הילד האהוב והעוזר של המאמן. מיצ'ל הוא גם ילד בעל צרכים מיוחדים. במהלך שהפתיע את כולם, המאמן אמר למיצ'ל לשים את גופיית הקבוצה ולהתכונן למשחק. זה היה סיום העונה, המשחק האחרון, וזה היה הזמן לתת הזדמנות לאלו שבדרך כלל לא מקבלים אותה.
הוא נכנס למשחק, וחבריו לקבוצה מסרו לו את הכדור כדי שיקלע, אבל הוא פשוט לא הצליח. הוא לא קלע סל אחד, אבל המאמן קיווה שרק עצם העובדה שהוא נכנס למשחק תשמח אותו. אבל אז קרה דבר מדהים…
אף אחד לא צריך להיות מופתע שבחורף קר, אבל החורף שבמדינת יוטה הוא קר מאוד, והשלג יורד שם כבר מחודש נובמבר.
וכאשר יצור חי נמצא בחוץ בטמפרטורות הקפואות הללו זה יכול להיות מסוכן מאוד, בטח ובטח כאשר יורד שלג. אז כאשר אדם נתקל בחתלתול קטן שלא זז תחת שכבת שלג, הוא חשש מהנורא מכל.
בריידן בינגהאם הוא תושב יוטה שפעל בחוסר אנוכיות למען היצור הקטנטן, וגור החתולים היה קפוא כמעט לגמרי. למרבה המזל, אח שלו ג'סטין היה איתו, אחרת הסיפור היה נגמר אחרת לגמרי.
ג'סטין לקח כמה שיעורי וטרינריה במכללה אז הוא ידע איך להחיות את הבחור הקטן. אחרי ניסיונות רבים, המשפחה כמעט ויתרה, אבל אז החתול החמוד החל לזוז. זה סיפור מופלא עם טוב עוד יותר טוב שאני לא רוצה להרוס, אבל אני יכול להבטיח לכם שזה יחמם לכם את הלב.
האישה הזאת התעוררה בוקר אחד כדי למצוא שבעלה לא נמצא בבית.
בחודשים האחרונים ההתנהגות שלו הייתה מוזרה. היא החלה לחשוב על הנורא מכל. אבל למרות זאת, היום זה יום ניקיונות. היא מתמתחת ומתכוננת לנקות את הבית. ואז היא מצאה מכתב, שבעלה השאיר, על השידה ליד המיטה. היא קראה אותו והחלה לבכות.
הנה המכתב שמצאה (התרגום למטה).
"ג'וליה היקרה,
אני כותב לך עכשיו בזמן שאת ישנה, רק למקרה שזה לא אהיה אני שמתעורר לצידך. עם המסע הדו כיווני הזה, אני מבלה יותר ויותר זמן בצד השני, ומי יודע? אני מפחד שאני לא אחזור מאחד המסעות".
"רק למקרה שמחר אני לא אצליח להבין מה קורה לי. רק למקרה שמחר אני לא אצליח לומר לך כמה אני מעריץ ומעריך את היושרה שלך, הנחישות שלך להיות לצידי, מנסה לעשות אותי מאושר למרות הכל. כפי שאת תמיד עושה".
"רק למקרה שמחר אני לא אהיה מודע עוד למה שאת עושה. כשאת תולה פתקים כדי שלא אתבלבל בין השירותים למטבח. כשאת מצליחה להצחיק אותנו אחרי שאני נועל את הנעליים בלי גרביים. כשאת מנסה להחיות את השיחה למרות שאני הולך לאיבוד בכל משפט. כשאת ניגשת אלי ולוחשת לי באוזן את שמו של אחד הנכדים שלנו. כשאת מגיבה בעדינות לאחד מהתקפי הזעם שיש לי, כאילו שמשהו בתוכי מורד נגד הדבר הזה שמשתלט עלי".
"עבור זה ודברים רבים אחרים. רק למקרה שמחר לא אזכור את השם שלך או את שלי".
"רק למקרה שמחר אני לא אוכל להודות לך. רק למקרה שמחר, ג'וליה, אני לא אוכל להגיד לך בפעם האחרונה, שאני אוהב אותך".
"שלך לנצח,
T.A.M.R"